אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

שירה אוגריתית

מַדָד שירה אוגריתית

לוח חרס מאוגרית ועליו אגדת אקהת האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות, שבו נכתבו האפוסים האוגריתיים. השירה האוגריתית היא ספרות האפוסים שהתגלתה באוגרית החל מ־1928, צפונית ללטקיה בסוריה של ימינו. [1]

תוכן עניינים

  1. 130 יחסים: JSTOR, KTU, מנהג, מקצב, מקדש, משפחה, משה דוד קאסוטו, מלחמת טרויה, מלחמה, מטפורה, מחזה, מהדורה, מוסד ביאליק, מות, מולך, מוטיב (ספרות ואמנות), מוהר, מוות, מיתולוגיה, מיתולוגיה רומית, מיתולוגיה כנענית, מיתולוגיה יוונית, מילה נרדפת, אשרה (אלה), אל, אל (אל כנעני), אלפבית אוגריתי, אלקמני, אגדת אקהת, אגדת כרת, אותיות השימוש, אוגרית, אוגריתית, אודיסאוס, אודיסיאה, אין אונות, איליאדה, נ"ה טורטשינר, נכסי צאן ברזל, נכל ואב, ספר עמוס, ספרייה, סוריה, סכניתן, ענת, עשתרת, עשתרות, עלילת אקהת, עלילת כרת, עלילות בעל וענת, ... להרחיב מדד (80 יותר) »

JSTOR

JSTOR (מבוטא "ג'יי סטור", קיצור באנגלית עבור Journal Storage, בעברית: מאגר כתבי עת) הוא מסד נתונים מקוון שהוקם בשנת 1995, המכיל גרסאות אלקטרוניות של כתבי עת מדעיים רבים ומאגרי מידע אחרים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וJSTOR

KTU

#הפניה Keilalphabetische Texte aus Ugarit.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וKTU

מנהג

מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומנהג

מקצב

מקצב הוא מונח מוזיקלי בסיסי שמשמעו יחס בין משכי צלילים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומקצב

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומקדש

משפחה

פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 תמונה משפחתית משנת 1945 מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומשפחה

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומשה דוד קאסוטו

מלחמת טרויה

הצייר פרנס מטצ' (Franz Matsch) צייר בשנת 1892 את הניצחון של אכילס כשהוא גורר את גופת הקטור במלחמת טרויה Black-figure pottery המציגה קטע ממלחמת טרויה; נמצאה בוולקי ומתוארכת לסביבות שנת 510 לפנה"ס מלחמת טרויה היא אחד המיתוסים העיקריים במיתולוגיה היוונית, המתאר מלחמה שהתרחשה על פי המשוער בשנים 1184–1193 לפנה"ס ובה התאחדו עמי יוון (האכאים) כנגד העיר טרויה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומלחמת טרויה

מלחמה

חיילים יורים במקלע ויקרס, במלחמת העולם הראשונה. מלחמה היא מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים, על מנת לכפות את רצונם זה על זה או למנוע כפייה כזו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומלחמה

מטפורה

מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומטפורה

מחזה

המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומחזה

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומהדורה

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומוסד ביאליק

מות

מוֹת הוא אל המוות והשאול במיתולוגיה הכנענית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומות

מולך

מֹלֶךְ הוא מונח המופיע במקרא בהקשר לפולחן פוליתאיסטי בשני הקשרים שונים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומולך

מוטיב (ספרות ואמנות)

מוטיב (בעברית: תֶּנַע) הוא יחידת משמעות (מילה, ביטוי, רעיון, נושא, דמות, חפץ תבנית, רגש, תחושה, בעיה, יסוד), אשר מופיעה מספר פעמים ביצירות אמנות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומוטיב (ספרות ואמנות)

מוהר

מֹהַר הוא תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומוהר

מוות

תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומוות

מיתולוגיה

מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומיתולוגיה

מיתולוגיה רומית

יופיטר, מלך האלים במיתולוגיה הרומית. המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך ערבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומיתולוגיה רומית

מיתולוגיה כנענית

Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומיתולוגיה כנענית

מיתולוגיה יוונית

זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומיתולוגיה יוונית

מילה נרדפת

בתחומי המילונאות והסמנטיקה הלקסיקלית, מילים נרדפות או סינונימים (מיוונית עתיקה) הן קבוצת מילים בשפה מסוימת שיש להן משמעות שקולה או דומה מאוד.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ומילה נרדפת

אשרה (אלה)

אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואשרה (אלה)

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואל

אל (אל כנעני)

עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואל (אל כנעני)

אלפבית אוגריתי

לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל אלפבית אוגריתי הוא כתב יתדות אלפביתי שנמצא בעיר אוגרית ומורכב משלושים אותיות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואלפבית אוגריתי

אלקמני

#הפניה אלקמנה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואלקמני

אגדת אקהת

#הפניה עלילת אקהת.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואגדת אקהת

אגדת כרת

#הפניה עלילת כרת.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואגדת כרת

אותיות השימוש

אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואותיות השימוש

אוגרית

סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואוגרית

אוגריתית

רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואוגריתית

אודיסאוס

ממוזער אודיסאוס (ביוונית: Ὀδυσσεύς) הוא דמות מיתולוגית, מלך איתקה, גיבור האפוסים אודיסיאה ואיליאדה מאת הומרוס.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואודיסאוס

אודיסיאה

תחילתה של האודיסאה ביוונית האוֹדִיסֵיאָה (ביוונית: Ὀδύσσεια) היא אחת משתי היצירות האפיות היווניות הגדולות אשר מיוחסות להומרוס, לצד האיליאדה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואודיסיאה

אין אונות

#הפניה אין-אונות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואין אונות

איליאדה

האיליאדה (ביוונית: Ἰλιάς, אִילִיאס, נגזר מן השם "אִילִיוֹן" - שמה האחר של טרויה), היא הראשונה מבין שתי היצירות האפיות בתרבות היוונית אשר מיוחסות להומרוס (השנייה היא האודיסיאה) ובה נפרש לאורך 15,693 טורים יצוג נוקב של טרגדיות, חורבן, חברוּת ומשפחה בעת מלחמה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ואיליאדה

נ"ה טורטשינר

#הפניה נפתלי הרץ טור-סיני.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ונ"ה טורטשינר

נכסי צאן ברזל

#הפניה נכס צאן ברזל.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ונכסי צאן ברזל

נכל ואב

#הפניה נכל.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ונכל ואב

ספר עמוס

ספר עמוס, הוא השלישי בקובץ ספרי תרי עשר, והוא קרוי כשם הנביא עמוס המוזכר בפתיחתו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וספר עמוס

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וספרייה

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וסוריה

סכניתן

#הפניה סנכוניאתון.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וסכניתן

ענת

ענת (באוגריתית: 𐎓𐎐𐎚, בכנענית: 𐤏𐤍𐤕KAI 42 – כתובת ענת-אתנה) היא אלת המלחמה, הציד והפריון הכנענית, שפולחנה נפוץ במזרח התיכון הקדום, ממסופוטמיה עד מצרים העתיקה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וענת

עשתרת

עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ועשתרת

עשתרות

אשורי המתאר את עשתרות עַשְׁתָּרוֹת, או עַשְׁתָּרֹת, או עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, הייתה עיר באזור הבשן בעבר הירדן המזרחי, בשליטתם של הכנענים ושבטי ישראל, בתקופת המקרא.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ועשתרות

עלילת אקהת

פתח קבר באוגרית עלילת אקהת היא אפוס עלילתי קדום, המהווה חלק מהשירה הספרותית האוגריתית, שנמצא בעיר אוגרית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ועלילת אקהת

עלילת כרת

סיר ומכסה שנמצאו בחפירות אוגרית. עלילת כרת הוא שירה אפית קדומה, שמעורבים בה בני אדם ואלים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ועלילת כרת

עלילות בעל וענת

צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ועלילות בעל וענת

עוזיהו

עֻזִּיָּהוּ או עֲזַרְיָהוּ (באכדית: az-ri-ya-ú או az-ri-ya-a-úHayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 76) היה מלך יהודה, בנו של אמציה, שימש כעוצר בשנים 785 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס, וכמלך בשנים 769 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ועוזיהו

פנתאון

הפנתאון ברומא פַּנתֵּאוֹן (ביוונית: Πάνθεο, כל האלים) הוא כלל האלים, או מקדש המתייחס לכלל האלוהויות, של אומה, דת או מיתולוגיה פוליתאיסטית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ופנתאון

פרשן מקרא

#הפניה פרשני המקרא היהודים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ופרשן מקרא

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ופגניות

פוסידון

ים הטירני. דוריה מחזיק בידו קלשון משולש, סמלו של פוסידון פוסידון בחצר ארמון קאדריורג בטאלין פוסידון (ביוונית: Ποσειδών) הוא אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים ורעידות האדמה, הוא אחד משנים-עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ופוסידון

פועל (בלשנות)

בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ופועל (בלשנות)

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ופולחן

צרעת

צרעת, הידועה גם בשם מחלת הנסן, היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק ממין Mycobacterium leprae ויכולה להוביל לעיוותים בגוף ועל העור.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וצרעת

צבי רין

משפחת היילפרין בארץ ישראל בשנת 1926. מימין לשמאל, גמליאל (צבי רין), יחיאל, עוזיאל (עוזי אורנן), מירי (מירי דור), פנינה, אוריאל (יונתן רטוש). השמות בסוגריים אומצו בבגרותם. צבי רין בחזית מימין, לשמאלו אמו, פנינה הלפרין.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וצבי רין

קליפסו (דמות מיתולוגית)

"אודיסאוס וקליפסו" ציור של ארנולד בוקלין משנת 1883. קליפסו (יוונית: Καλυψώ) הייתה נימפה במיתולוגיה היוונית, בתו של אטלס, אחד מהטיטאנים ואלת הסערות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וקליפסו (דמות מיתולוגית)

רשף

האל מין רֶשֶף (בפיניקית: 𐤓𐤔𐤐, באוגריתית: 𐎗𐎌𐎔) הוא אל אמורי וכנעני הנזכר בכתובות פיניקיות וארמיות, בכתבים אכדיים ומצריים ובכתבי אוגרית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ורשף

שמים

#הפניה שמיים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושמים

שארל וירולו

פרופסור ז'אן שארל גבריאל וירולו (בצרפתית: Jean Charles Gabriel Virolleaud; 2 ביולי 1879, ברבזו - 17 בדצמבר 1968, שראנט) היה ארכאולוג ואשורולוג צרפתי, החופר הראשון של אוגרית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושארל וירולו

שאול (מיתולוגיה)

#הפניה שאול (עולם מתים).

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושאול (מיתולוגיה)

שפרה רין

שפרה רין (27 באפריל 1914 – 25 במרץ 2012) הייתה בלשנית וחוקרת לשונות המזרח הקדום והשפות השמיות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושפרה רין

שפש

#הפניה שמש (אלה).

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושפש

שק (מארז)

מחסן ובו מערום של שקים המכילים קפה כתה של עליית הנוער בעיינות ב-1948 - שקי חול מדפנים את הקיר שק הוא מארז גמיש בעל צורה מלבנית העשוי יוטה, פוליפרופילן, נייר או חומר אחר, והמשמש לאחסון והובלה של חומרים יבשים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושק (מארז)

שלם (אל)

שָׁלֶם (באוגריתית 𐎌𐎍𐎎) הוא אל השקיעה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שחר אל הזריחה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושלם (אל)

שחר (אל)

שחר (באוגריתית 𐎌𐎈𐎗) הוא אל הזריחה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שלם אל השקיעה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושחר (אל)

שכרות

פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושכרות

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושירה

שירה אפית

לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושירה אפית

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ושירה עברית

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ותנ"ך

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ותפילה

תקבולת

תִּקְבּוֹלֶת (בלועזית: פָּרָלֶלִיזְם) היא אמצעי ספרותי שרווח במיוחד בשירת המקרא, אך קיים לעיתים גם בפרוזה המקראית, בשירת ימי הביניים ובעת החדשה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ותקבולת

תרצ"ו

#הפניה ה'תרצ"ו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ותרצ"ו

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ותרגום

תותול

מרכזו של התל לכיוון מזרח תוּתּוּל (באכדית: tu-ut-tu-ulki, באוגריתית: 𐎚𐎚𐎍 – תתל) היתה עיר עתיקה בצפון הפרת התיכון, בנקודת המפגש של נהרות הפרת והבליח.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ותותול

לטקיה

לטקיה (בערבית: اللَاذِقِيَّة – א-לָּאדִ'קִיַּה) היא עיר הנמל העיקרית של סוריה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ולטקיה

לחש

לחש הוא אמירה שמאמינים מייחסים לה סגולה לשינוי המציאות בהווה, או בעתיד.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ולחש

לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש

לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש הוא יצירה מהשירה האוגריתית, הכוללת השבעה או לחש עלילתי ובו אלים כנענים, בהובלת האלה שמש (באוגריתית "שפש"), נאבקים בנחש ארסי והרסני.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ולחש עלילת האלים הנאבקים בנחש

טרגדיה

הטרגדיה (מיוונית: Τραγωδία) היא מחזה - יצירה ספרותית בעלת עלילה, אירועים וחוויות עזות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וטרגדיה

טרויה

טרויה או איליון (ביוונית: Τροία או Ίλιον; בלטינית: Troia או Ilium; בטורקית: Truva), הייתה עיר קדומה ששכנה באזור שהוא היום צפון מערב טורקיה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וטרויה

זאוס

במיתולוגיה היוונית, זֶאוּס (ביוונית: Ζεύς) הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ומלכם.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וזאוס

ח. א. גינזברג

#הפניה חיים אריה גינזברג.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וח. א. גינזברג

חרס

כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וחרס

חריזה

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וחריזה

חתונת ירח ונכל

ירח מלא בשעת דמדומים, מעל הכנרת חתונת ירח ונכל הוא שיר עלילה מהשירה האוגריתית, המתאר את חיזורי האל ירח אחר האלה נכל ואב וחתונתם.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וחתונת ירח ונכל

חזרה (אמצעי ספרותי)

החזרה כאמצעי ספרותי היא קדומה, וליוותה את שלב הספרות שבעל פה, עד המצאת הדפוס.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וחזרה (אמצעי ספרותי)

חומה

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וחומה

חורון

חורון (באוגריתית: 𐎈𐎗𐎐 – "חרן") הוא אל כנעני, מקביל לאל חור ("הורוס") המצרי.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וחורון

חיי נצח

מצרים הקדומה חיי נצח (או אלמוות) הוא הרעיון של חיים בצורה גופנית, נפשית או רוחנית לאורך זמן אינסופי, ללא מוות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וחיי נצח

חיים

בעל חיים תנין היאור (שמאל למטה). צמחים בהרי רכס רוונזורי, אוגנדה חיים על פי התיאוריה הביולוגית, הם מאפיין המבדיל ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים חיים או אורגניזמים) מישויות חומריות שאינן מקיימות תהליכים כאלו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וחיים

חיים אריה גינזברג

חיים אריה גינזברג (באנגלית Harold Louis Ginsberg; ידוע בכינויו "H. L. Ginsberg"; 6 בדצמבר 1903 – 1990) היה פרופסור לספרות רבנית בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק ב.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וחיים אריה גינזברג

בעל (אל)

בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ובעל (אל)

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ובשר בחלב

ביטוי

#הפניה ניב (ביטוי).

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וביטוי

גשם

גשם יורד בפרת', אוסטרליה עדשות מרכזות גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו עלים מד גשם של האוניברסיטה העברית בירושלים בבקעת ים המלח גֶּשֶׁם או מָטָר הוא משקע הנופל מהעננים כטיפות מים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וגשם

דגנים

שדות המושבה דגנים בשוק ברפובליקת חוף השנהב דגנים הם יבול שמקורם במשפחת הדגניים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ודגנים

דגון

דָּגוֹן או דגן (באוגריתית: 𐎄𐎂𐎐 (דגן), בכתיב הברתי (אכדי ואמורי): da-gan) הוא אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ודגון

דימוי

דימוי הוא אמצעי פיגורטיבי הבא לתאר מושג כלשהו באמצעות השוואה למושג משדה סמנטי (שדה משמעות) אחר/מקביל.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ודימוי

המאה ה-14 לפנה"ס

המאה ה-14 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1301 לפני הספירה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והמאה ה-14 לפנה"ס

המאה ה-15 לפנה"ס

המאה ה-15 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1401 לפני הספירה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והמאה ה-15 לפנה"ס

המזמורים החוריים מאוגרית

המזמור לנכל. הכתוב מחולק בשני קווים. למעלה מילות המזמור, ולמטה כפי הנראה הוראות הנגינה והלחן. הוראות הנגינה בלוח המזמור לנכל. המספרים 1-4 נראים היטב (𒁹,𒈫, 𒐈, 𒐂) וכן המספר עשר 𒌋 המזמורים החוריים מאוגרית הם שלושים ושישה מזמורים כתובים על לוחות חרס בכתב יתדות שנמצאו בארמון המלוכה בעיר הכנענית־אמורית אוגרית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והמזמורים החוריים מאוגרית

האנשה

האנשה (בלעז: אנתרופומורפיזם) היא ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם (בעלי-חיים, חפצים דוממים, איתני הטבע, אלים וכן הלאה).

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והאנשה

האלף ה-2 לפנה"ס

האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והאלף ה-2 לפנה"ס

הנס באואר

הנס באואר (בגרמנית: Hans Bauer; 16 בינואר 1878 - 6 במרץ 1937) היה בלשן גרמני שעסק בחקר השפות השמיות.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והנס באואר

הנגב

מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והנגב

הערצה

אנשים מסתכלים בהערצה על תמונת אשה. הערצה היא רגש אנושי שבו אדם מגלה הערכה רבה, לרוב לא ביקורתית, כלפי אדם אחר, תופעה או עצם.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והערצה

הר צפון

#הפניה הר קל.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והר צפון

הרקולס

הרקולס (ביוונית: Ἡρακλῆς, הֵרַקְלֵס; בלטינית: Hercules; נולד בשם אַלקאיוֹס Ἀλκαῖος או אַלקֵיידֵס Ἀλκείδης) הוא גיבור מן המיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והרקולס

הוצאת מפה

#הפניה מפה - מיפוי והוצאה לאור.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והוצאת מפה

הולדת שחר ושלם

לוח החימר שעליו נמצאה היצירה הולדת שחר ושלם או הולדת האלים הנעימים והיפים הוא מחזה בצורת שיר עלילה מהשירה האוגריתית, המתאר את הולדת האלים שחר ושלם ומעלליהם.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית והולדת שחר ושלם

ועד הלשון העברית

חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וועד הלשון העברית

כמוש

כְּמוֹשׁ (לפי ניקוד המקרא; באבלאית: dkà-mi/me-iš,, באוגריתית: 𐎑𐎑𐎟𐎆𐎟𐎋𐎎𐎘 – טֿטֿ ו כמתֿ, במואבית: 𐤊𐤌𐤔 – כמש) היה האל הלאומי של מואב.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וכמוש

כרתים

כרתים (ביוונית: Κρήτη, "קְרִיטִי"; בטורקית: Girit) הוא האי החמישי בגודלו מבין איי הים התיכון.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וכרתים

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וכתב יתדות

כתבי אוגרית

לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וכתבי אוגרית

כבוד

טייסים מצדיעים לנשיא ג'ורג' בוש הבן, 2001. כבוד של אדם הוא הערך שאותו מעריך האדם את עצמו או את סובביו, ופועל על פיו.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וכבוד

כורש הרצל גורדון

כורש הרצל גורדון (באנגלית: Cyrus Herzl Gordon; 1908 - 30 במרץ 2001) היה ארכאולוג יהודי אמריקאי, חוקר המזרח הקרוב הקדום ושפות קדם.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וכורש הרצל גורדון

כושר וחסיס

כושר-וחסיס (באוגריתית: 𐎋𐎘𐎗𐎟𐎆𐎃𐎒𐎒 – כתֿר וחֿסס) היה אל האוּמנויות והטכנולוגיה הכנעני, היוצר דברים נפלאים.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וכושר וחסיס

כושר-וחסיס

#הפניה כושר וחסיס.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וכושר-וחסיס

כושרות

סנונית במעופה כושרות (באוגריתית: 𐎋𐎘𐎗𐎚 – כתֿרת) הן קבוצת אלות כנעניות (ואמוריות), שלפי ההקשרים המיתולוגיים המועטים שלהן מאוגרית מזוהות כאלות הריון ולידה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וכושרות

ים (אל)

"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. תחריט שמתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו. יָם הוא אל הים, הנהרות ומקוואות המים במיתולוגיה הכנענית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וים (אל)

ירח (אל)

חצור ועליו סמלי אלוהות ירח (בכנענית אוגריתית: 𐎊𐎗𐎃) הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית וירח (אל)

יחסי מין

ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ויחסי מין

יהושע בלאו

יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ויהושע בלאו

יופי

כדור הארץ במבט מהחלל נחשב אחד מכוכבי הלכת היפים (התצלום הוא The Blue Marble) הטווס נחשב אחד מהעופות היפים בשל זנבו המפואר והצבע הכחול העז של גופו קתדרלת נוטרדאם דה פארי בסגנון גותי קורן (Rayonnant) יופי הוא תכונה של אובייקט (כולל עצמים חיים) או מבנה מסוים: חזותי, קולי, מילולי או רעיוני, שבשל תצורתו וארגונו גורם לאדם לחוויה של נעימות ומשיכה.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ויופי

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

לִרְאוֹת שירה אוגריתית ו1881

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שירה_אוגריתית

, עוזיהו, פנתאון, פרשן מקרא, פגניות, פוסידון, פועל (בלשנות), פולחן, צרעת, צבי רין, קליפסו (דמות מיתולוגית), רשף, שמים, שארל וירולו, שאול (מיתולוגיה), שפרה רין, שפש, שק (מארז), שלם (אל), שחר (אל), שכרות, שירה, שירה אפית, שירה עברית, תנ"ך, תפילה, תקבולת, תרצ"ו, תרגום, תותול, לטקיה, לחש, לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, טרגדיה, טרויה, זאוס, ח. א. גינזברג, חרס, חריזה, חתונת ירח ונכל, חזרה (אמצעי ספרותי), חומה, חורון, חיי נצח, חיים, חיים אריה גינזברג, בעל (אל), בשר בחלב, ביטוי, גשם, דגנים, דגון, דימוי, המאה ה-14 לפנה"ס, המאה ה-15 לפנה"ס, המזמורים החוריים מאוגרית, האנשה, האלף ה-2 לפנה"ס, הנס באואר, הנגב, הערצה, הר צפון, הרקולס, הוצאת מפה, הולדת שחר ושלם, ועד הלשון העברית, כמוש, כרתים, כתב יתדות, כתבי אוגרית, כבוד, כורש הרצל גורדון, כושר וחסיס, כושר-וחסיס, כושרות, ים (אל), ירח (אל), יחסי מין, יהושע בלאו, יופי, 1881.