גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
56 יחסים: Hebrewbooks, ממלכת הונגריה, מנחם פרוש, משה דב וולנר, מועצת גדולי התורה, מויסיי, אנטוורפן, אשקלון, אגודת ישראל, אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל, אושוויץ, עמק יזרעאל, עיתון, רוזנות מרמורש, שוחט, שירות העבודה (הונגריה), תל אביב-יפו, טרנסילבניה, זלמן בן-יעקב, חסידות בעלז, חסידות ויז'ניץ, חזית דתית תורתית, חבר הכנסת, בנימין מינץ, דוד סלומון, הצבא האדום, הר המנוחות, השואה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכנסת הרביעית, הכנסת השמינית, הכנסת השלישית, הכנסת השביעית, הכנסת התשיעית, כפר גדעון, יעקב מזרחי (חבר הכנסת), ירושלים, יהדות אונטרלנד, יידיש, 1908, 1944, 1950, 1959, 1961, 1972, 1975, 1981, 2 במרץ, 20 ביולי, 2003, ..., 23 בנובמבר, 27 בנובמבר, 30 במאי, 30 בנובמבר, 6 בדצמבר, 7 ביולי. להרחיב מדד (6 יותר) »
Hebrewbooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וHebrewbooks · ראה עוד »
ממלכת הונגריה
ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וממלכת הונגריה · ראה עוד »
מנחם פרוש
מנחם פרוש, 1966 שמעון פרס עם מנחם פרוש (ספטמבר 2009) מנחם פֹּרוּשׁ (כ"ח באדר ב' תרע"ו, 2 באפריל 1916 - ח' באדר תש"ע, 22 בפברואר 2010) היה חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ויושב-ראש אגודת ישראל בירושלים.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ומנחם פרוש · ראה עוד »
משה דב וולנר
הרב משה דב וולנר (א' בניסן ה'תרע"ב, 19 במרץ 1912 - כ"א באב ה'תשס"ז, 11 באוגוסט 2007, ירושלים) היה רבה האשכנזי השני של אשקלון ומראשי "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי".
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ומשה דב וולנר · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
מויסיי
מויסיי (ברומנית: Moisei או Moiseu, מויסֵאוּ; בהונגרית: Majszin, מאיסין; ביידיש: מאסיף, מאסיב או מאסיעב) הוא כפר במחוז מרמורש שבצפון רומניה, באזור ההיסטורי טרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ומויסיי · ראה עוד »
אנטוורפן
אנטוורפן (בהולנדית: Antwerpen; בצרפתית: Anvers - "אַנְוֶרְ"; בכתיב יהודי מיושן: אנוירשה) היא עיר באזור הפלמי של בלגיה, ועיר הבירה של מחוז אנטוורפן.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ואנטוורפן · ראה עוד »
אשקלון
שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ואשקלון · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ואגודת ישראל · ראה עוד »
אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל
#הפניה חזית דתית תורתית.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ואגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל · ראה עוד »
אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ואושוויץ · ראה עוד »
עמק יזרעאל
מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ועמק יזרעאל · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ועיתון · ראה עוד »
רוזנות מרמורש
רוזנות מרמורש על מפת המחוזות של ממלכת הונגריה רוזנות מרמורש הייתה מחוז בממלכת הונגריה.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ורוזנות מרמורש · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ושוחט · ראה עוד »
שירות העבודה (הונגריה)
מגויסי ה-KMSZ במסדר מחוץ לבית קברות; לפי המדים, צולם לכל המאוחר ב-1941.תמונה להחלפה שירות העבודה (בהונגרית היה שמו תחילה: Közérdekű Munkaszolgálat, כלומר "שירות עבודה למען הציבור", ובחקיקה מאוחרת יותר הוא נקרא Kisegítő Munkaszolgálat, קִישֶגִיטה מוּנְקַאסוֹלְגַאלַט, שפירושו "שירות עבודה של כוחות עזר"; בראשי תיבות KMSZ) היה גוף במשרד המלחמה ההונגרי שאליו הופנו מגויסים בלתי מהימנים, שהצבא לא היה מעוניין בהם כדי שישרתו ביחידות הרגילות, לוחמות או עזר.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ושירות העבודה (הונגריה) · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ותל אביב-יפו · ראה עוד »
טרנסילבניה
פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וטרנסילבניה · ראה עוד »
זלמן בן-יעקב
זלמן בן-יעקב (ינקלביץ' או יענקלביץ'; 1897 – 2 במרץ 1959) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל בכנסת השנייה והכנסת השלישית.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וזלמן בן-יעקב · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות ויז'ניץ
בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »
חזית דתית תורתית
חזית דתית תורתית - רשימה חרדית אשר איחדה את המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל בבחירות לכנסת השלישית, הבחירות לכנסת הרביעית והבחירות לכנסת השמינית.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וחזית דתית תורתית · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וחבר הכנסת · ראה עוד »
בנימין מינץ
בנימין מינץ (ראשון משמאל) עם אישים נוספים בפתיחת טקס השבעתו של יצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל השני, דצמבר 1952, צבע מקורי בנימין מִינץ (י"ג בטבת ה'תרס"ג, 12 בינואר 1903 – ד' בסיוון ה'תש"ך, 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ובנימין מינץ · ראה עוד »
דוד סלומון
הרב דוד סלומון (ה'תר"ע - ט' באייר ה'תשכ"ה 1910 - 11 במאי 1965) כיהן כרבם של כפר אברהם ועין גנים (אז מושבי עובדים וכיום שכונות בפתח תקווה).
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ודוד סלומון · ראה עוד »
הצבא האדום
דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס והצבא האדום · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס והר המנוחות · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס והשואה · ראה עוד »
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה · ראה עוד »
הכנסת הרביעית
כהונתה של הכנסת הרביעית החלה ב-30 בנובמבר 1959, בעקבות הבחירות שנערכו ב-3 בנובמבר אותה שנה.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס והכנסת הרביעית · ראה עוד »
הכנסת השמינית
שר ההסברה שמעון פרס חותם על הצהרת אמונים לממשלה, במליאת הכנסת בירושלים, מרץ 1974 גולדה מאיר מציגה את ממשלתה החדשה בכנסת, מרץ 1974 כהונתה של הכנסת השמינית החלה ב-21 בינואר 1974, בעקבות הבחירות שנערכו ב-31 בדצמבר 1973.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס והכנסת השמינית · ראה עוד »
הכנסת השלישית
כהונתה של הכנסת השלישית החלה ב-15 באוגוסט 1955.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס והכנסת השלישית · ראה עוד »
הכנסת השביעית
חברי הכנסת השביעית מאשרים את בחירתו של ראובן ברקת לתפקיד יו"ר הכנסת. כהונתה של הכנסת השביעית החלה ב-17 בנובמבר 1969, בעקבות הבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס והכנסת השביעית · ראה עוד »
הכנסת התשיעית
כהונתה של הכנסת התשיעית החלה ב-13 ביוני 1977 בעקבות הבחירות שנערכו ב-17 במאי אותה שנה.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס והכנסת התשיעית · ראה עוד »
כפר גדעון
כְּפַר גִּדְעוֹן הוא מושב מעורב בו חיים דתיים-חרדים לצד יהודים חופשיים.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וכפר גדעון · ראה עוד »
יעקב מזרחי (חבר הכנסת)
הרב יעקב ישראל מזרחי (ה'תר"ף, 1919 - א' באלול ה'תש"ם, 13 באוגוסט 1980) היה רב ואיש ציבור חרדי-ישראלי.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ויעקב מזרחי (חבר הכנסת) · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס וירושלים · ראה עוד »
יהדות אונטרלנד
יהדות אונטרלנד (כתיב יידי: אונטערלאנד) הוא הכינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מזרח ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ורומניה, מהמאה ה-18 ועד לשואה.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ויהדות אונטרלנד · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ויידיש · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו1908 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו1944 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו1950 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו1959 · ראה עוד »
1961
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו1961 · ראה עוד »
1972
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו1972 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו1975 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו1981 · ראה עוד »
2 במרץ
2 במרץ הוא היום ה-61 בשנה (62 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו2 במרץ · ראה עוד »
20 ביולי
20 ביולי הוא היום ה-201 בשנה (202 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו20 ביולי · ראה עוד »
2003
ינואר.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו2003 · ראה עוד »
23 בנובמבר
23 בנובמבר הוא היום ה-327 בשנה, (328 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו23 בנובמבר · ראה עוד »
27 בנובמבר
27 בנובמבר הוא היום ה-331 בשנה בלוח הגרגוריאני (332 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו27 בנובמבר · ראה עוד »
30 במאי
30 במאי הוא היום ה-150 בשנה (151 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו30 במאי · ראה עוד »
30 בנובמבר
30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו30 בנובמבר · ראה עוד »
6 בדצמבר
6 בדצמבר הוא היום ה־340 בשנה (341 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו6 בדצמבר · ראה עוד »
7 ביולי
7 ביולי הוא היום ה-188 בשנה (189 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה יעקב גרוס ו7 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_יעקב_גרוס
