תוכן עניינים
13 יחסים: ل, ن, משקל (בלשנות), אלפבית סורי, אלפבית ערבי, אלפבית עברי, אלפבית פיניקי, אלפבית לטיני, אלפבית יווני, אות, ערבית, עיצור דו-שפתי, אפי, דוד'ארז.
ل
לאם (בערבית: لام) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת م וل
ن
האות נוּן (בערבית: نون) היא האות העשרים וחמש באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת م וن
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
לִרְאוֹת م ומשקל (בלשנות)
אלפבית סורי
#הפניהסורית#הכתב הסורי.
לִרְאוֹת م ואלפבית סורי
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
לִרְאוֹת م ואלפבית ערבי
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
לִרְאוֹת م ואלפבית עברי
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
לִרְאוֹת م ואלפבית פיניקי
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
לִרְאוֹת م ואלפבית לטיני
אלפבית יווני
האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.
לִרְאוֹת م ואלפבית יווני
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
לִרְאוֹת م ואות
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת م וערבית
עיצור דו-שפתי, אפי
עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת م ועיצור דו-שפתי, אפי
דוד'ארז
#הפניה אלפבית ערבי#אותיות ארז דוד' (ارز دوذ).
לִרְאוֹת م ודוד'ארז