גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
77 יחסים: ي, ف, ك, و, ق, ل, ن, ه, م, מלאית, מכונת כתיבה, מילה (בלשנות), מילון, אסלאם, אלפבית ארמי, אלפבית עברי, אלפבית פונטי בינלאומי, אלפבית פיניקי, אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, אזרית, אבג'ד, אורדו, אותיות שמש וירח, אינדונזית, איברהים אל-יאזג'י, נבטים, ספרות ערביות, סורה, סינדית, ערבית, ערבית יהודית, פרסית, פשטו, קליגרפיה, תנועה (פונולוגיה), תשכיל, טטרים, טטרית, טורקית עות'מאנית, חצי האי ערב, בסמלה, בלארוסית, ג'אווי, גימטריה, המאה ה-17, המאה ה-4, המאה ה-6, האקדמיה ללשון העברית, הקוראן, ..., ויקיפדיה העברית, כתב, כתב מחובר, כתיבת ערבית בצ'אט, כורדית, ء, ا, ب, ت, ث, ج, ح, خ, د, ذ, ر, ز, س, ش, ض, ط, ظ, ع, غ, ص, 1924, 1939. להרחיב מדד (27 יותר) »
ي
האות יא (בערבית "ياء") היא האות ה-28 והאחרונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וي · ראה עוד »
ف
האות פא (בערבית: فاء; ב-פ רפה) היא האות העשרים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וف · ראה עוד »
ك
האות כַּאף (בערבית: كاف) היא האות העשרים ושתיים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וك · ראה עוד »
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וو · ראה עוד »
ق
האות קאף (בערבית: قاف) היא האות העשרים ואחת באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וق · ראה עוד »
ل
לאם (בערבית: لام) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וل · ראה עוד »
ن
האות נוּן (בערבית: نون) היא האות העשרים וחמש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וن · ראה עוד »
ه
האות הַא (בערבית: هاء) היא האות העשרים ושש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וه · ראה עוד »
م
האות מִים (בערבית: ميم) היא האות העשרים וארבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וم · ראה עוד »
מלאית
מלאית (בכתב לטיני: Bahasa Melayu; בג'אווי: بهاس ملايو) היא שפה ממשפחת השפות האוסטרונזיות, והיא שפת העם המלאי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ומלאית · ראה עוד »
מכונת כתיבה
מכונת כתיבה מכונת כתיבה היא מכשיר המשמש לכתיבה באופן מכני, על יד הטבעת גופנים מוכנים מראש על תווך, בדרך כלל נייר, על ידי הקשה.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ומכונת כתיבה · ראה עוד »
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ומילה (בלשנות) · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ומילון · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואסלאם · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואלפבית פיניקי · ראה עוד »
אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואלפבית קירילי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אזרית
אַזֶרית, או אזרבייג'נית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili), הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואזרית · ראה עוד »
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואבג'ד · ראה עוד »
אורדו
אֻרְדוּ (IPA:; אורדו),לסירוגין לאשקרי (מְבוּטָא: Laškarī ˈləʃkəri כתיב: لشکری), היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואורדו · ראה עוד »
אותיות שמש וירח
אותיות שמש (באדום) ואותיות ירח (בשחור) אותיות השמש והירח (בערבית: الحُـرُوفُ الشَّمْسِيَّـة والقَمَرِيَّـةُ; בתעתיק עברי מדויק: אַלְחֻרוּף אַלשַּמְסִיַּה ואַלקָמָרִיַּה) בדקדוק הערבי הוא כינוי לשתי קבוצות של אותיות בשפה הערבית, אשר נבדלות זו מזו בהשפעתן על הגיית האות לאם (ل) של תחילית היידוע "אל-" (ال-). הימצאות האותיות בקבוצת "אותיות השמש" בסמיכות ללאם גורמת להידמות (אסימילציה) עיצור הלאם אליהן, בעוד שלקבוצת אותיות הירח אין השפעה על הגיית הלאם.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואותיות שמש וירח · ראה עוד »
אינדונזית
אינדונזית (Bahasa Indonesia) היא שפתה הרשמית של אינדונזיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואינדונזית · ראה עוד »
איברהים אל-יאזג'י
איברהים אל-יאזיג'י (בערבית: ابراهيماليازجي, תעתיק מדויק: אבראהים אליאזגי 1847–1906) היה פילולוג, משורר שעסק בקליגרפיה, לאומן ערבי לבנוני יווני קתולי שחי באימפריה העות'מאנית והיה בנו של נאצף אל-יאזג'י.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ואיברהים אל-יאזג'י · ראה עוד »
נבטים
מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ונבטים · ראה עוד »
ספרות ערביות
מגדל השעון בחאן אל-עומדאן, עכו. בצד שמאל שעון עם '''ספרות ערביות''', ובצד ימין שעון עם ספרות הודיות-ערביות ספרות ערביות הן הסימנים בהם משתמשים ליצוג מספרים בעת כתיבה בערבית.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וספרות ערביות · ראה עוד »
סורה
סורת אל-פאתִחה. סוּרָה (בערבית: سُورَة. ברבים: سُوَر, סֻוַר) היא מילה בשפה הערבית שמשמעותה "פרק".
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וסורה · ראה עוד »
סינדית
סינדית (ערבית: سنڌي; דוונגארי: सिन्धी; אנגלית: Sindhi) היא השפה הרשמית הראשונה במחוז סינד בפקיסטן והשפה הרשמית השנייה במחוז בלוצ'יסטן בפקיסטן.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וסינדית · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וערבית · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וערבית יהודית · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ופרסית · ראה עוד »
פשטו
פשטו (IPA) היא שפה איראנית המדוברת בפי הפתאנים בדרומה ובמזרחה של אפגניסטן ובצפון-מערב פקיסטן, וכן בקרב קהילות פתאניות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ופשטו · ראה עוד »
קליגרפיה
לטיני מבלגיה, שנת 1407 קָלִיגְרָפְיָה (בעברית: כְּתִיבָה תַּמָּה), היא אמנות הכתיבה הקישוטית.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וקליגרפיה · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תשכיל
תַשְׁכִּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד) הוא מערכת הניקוד הערבית.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ותשכיל · ראה עוד »
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וטטרים · ראה עוד »
טטרית
טטרית היא שפה טורקית המדוברת בפי הטטרים במזרח אירופה ובמרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וטטרית · ראה עוד »
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »
חצי האי ערב
חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וחצי האי ערב · ראה עוד »
בסמלה
קליגרפי, הגופן הנפוץ בטקסט הקוראני הבסמלה (השורה הראשונה) בתוך סורת אל-פאתחה קליגרפיה מהמאה ה-17 של ה"בסמלה", בצורת דוכיפת; דיו שחורה על נייר (אוספי האמנות האסלאמית במוזיאון פרגמון, ברלין) הבִּסְמִלָה (בערבית: البسملة) היא הכינוי המקוצר לאימרה המוסלמית "בִּסם אללּה (אל)רחמן (אל)רחים" (بسمالله الرحمٰن الرحيم; נהגה: בסמי-ללהי ר-רחמני ר-רחים fix-attempted.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ובסמלה · ראה עוד »
בלארוסית
מפה של ניבי בלארוסית משנת 1903 בלארוסית היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לאוקראינית, רותנית (רוסינית), פולנית (בגלל השפעת הפולנית בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי) ורוסית.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ובלארוסית · ראה עוד »
ג'אווי
האלפבית של ג'אווי ג'אווי הוא כתב המבוסס על האלפבית הערבי בו כותבים את השפה המלאית.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וג'אווי · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וגימטריה · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי והמאה ה-4 · ראה עוד »
המאה ה-6
המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי והמאה ה-6 · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי והקוראן · ראה עוד »
ויקיפדיה העברית
פרק מתוך הערך "ישראל". הפרק דן בחי והצומח של ישראל, ומכיל שילוב קישורים, תמונות והערות שוליים. ויקיפדיה העברית היא הגרסה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית "ויקיפדיה", המנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וויקיפדיה העברית · ראה עוד »
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וכתב · ראה עוד »
כתב מחובר
סטנדרט לכתב מחובר באנגלית כתב מחובר הוא סגנון כתיבה בו סמלי השפה נכתבים במחובר ובשטף, לרוב, על מנת לאפשר כתיבה מהירה יותר.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וכתב מחובר · ראה עוד »
כתיבת ערבית בצ'אט
כתיבת ערבית בצ'אט הוא ליטון מודרני שהתפתח בקרב גולשי אינטרנט דוברי ערבית.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וכתיבת ערבית בצ'אט · ראה עוד »
כורדית
עיתון כורדי באלפבית לטיני (אזרי). עיתון כורדי באלפבית ערבי. השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) היא שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה, המכונה לעיתים בפי דובריה בישראל "כורדית" או "כורדית-יהודית", ומדוברת בפי יהודי ונוצרי כורדיסטן ויוצאי כורדיסטן בישראל).
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וכורדית · ראה עוד »
ء
סימן ההמזה אליף אליף ואו עם המזה יא עם המזה הַמְזַה (ערבית: همزة) הוא סימן דיאקריטי בחרכאת (מערכת הניקוד) של הכתב הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וء · ראה עוד »
ا
אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف; בתעתיק מדויק: אָלִף) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וا · ראה עוד »
ب
האות בַּא (ערבית: باء; במצרים נהגית: בֵּא) היא האות השנייה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וب · ראה עוד »
ت
תא (בערבית: تاء) היא האות השלישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וت · ראה עוד »
ث
תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וث · ראה עוד »
ج
ג'ים (גם גים; בערבית: ﺟﻴﻢ) היא האות החמישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וج · ראה עוד »
ح
חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וح · ראה עוד »
خ
ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וخ · ראה עוד »
د
דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וد · ראה עוד »
ذ
דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וذ · ראה עוד »
ر
האות רא (בערבית: راء) היא האות העשירית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וر · ראה עוד »
ز
האות זאי (בערבית: زاي) היא האות ה-11 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וز · ראה עוד »
س
האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וس · ראה עוד »
ش
האות שין (בערבית: شين) היא האות ה-13 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וش · ראה עוד »
ض
האות ד֗אד (בערבית: ضاد) היא האות החמש-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וض · ראה עוד »
ط
האות טַא (בערבית: طاء) היא האות השש-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וط · ראה עוד »
ظ
האות טַ'א (בערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וظ · ראה עוד »
ع
האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וع · ראה עוד »
غ
האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "גֿין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וغ · ראה עוד »
ص
האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי וص · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ו1924 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית ערבי ו1939 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלפבית_ערבי
