גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
92 יחסים: מנחם שטרן, מרכז שזר, מרכז זלמן שזר, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, משרד החינוך, מלחמת העצמאות, מוסקבה, מוסד ביאליק, אנציקלופדיה, אנטישמיות, אוניברסיטת לונדון, אוקראינה, אוטו דב קולקה, ספר יובל, פרופסור, פולין, פוליטיקה, פילוסופיה, ציון (כתב עת), קומוניזם, קייב, רוסית, שמואל אלמוג, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שיירת הדסה, תרע"ט, תשמ"ט, לנינגרד, ליאוניד דולז'נסקי, חסידות קרלין, חסידות חב"ד, חיים הלל בן-ששון, בן-ציון דינור, ברוך מרדכי אטינגר, ברית המועצות, בוברויסק, בית ספר תיכון, ביבליוגרפיה, גלי צה"ל, גזירות ת"ח-ת"ט, גולדה מאיר, דני גוטוויין, דעת הקהל, דב קולקה, דבר (עיתון), דוד בן-גוריון, המנדט הבריטי, האוניברסיטה העברית בירושלים, הסכם שלום, ..., העת החדשה, העלייה החמישית, הר המנוחות, הרפובליקה העממית הפולנית, החברה ההיסטורית הישראלית, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת דביר, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, היסטוריוגרפיה, כ"ו בסיוון, כלכלה, י"א בתשרי, יעקב אגמון, יצחק בער, ירושלים, ישראל (כתב עת), ישראל ברטל, ישראל גוטמן, ישראל היילפרין, ישראלי, ישיבת חברון, יהושע אריאלי, יהודי ברית המועצות, יונתן פרנקל, יידיש, 1569, 1648, 1649, 1919, 1936, 1946, 1951, 1952, 1956, 1965, 1967, 1982, 1988, 22 בספטמבר, 24 ביוני. להרחיב מדד (42 יותר) »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ומנחם שטרן · ראה עוד »
מרכז שזר
#הפניה מרכז זלמן שזר.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ומרכז שזר · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
#הפניה מרכז זלמן שזר.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ומשרד החינוך · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ומוסקבה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ומוסד ביאליק · ראה עוד »
אנציקלופדיה
אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ואנציקלופדיה · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ואנטישמיות · ראה עוד »
אוניברסיטת לונדון
אוניברסיטת לונדון (באנגלית: The University of London, בקיצור: UoL או Lond או Londin) היא אוניברסיטה בריטית מבוזרת, בה חברים 17 מוסדות שונים שהקמפוסים שלהם ממוקמים בעיקר בלונדון.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ואוניברסיטת לונדון · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ואוקראינה · ראה עוד »
אוטו דב קולקה
אוֹטוֹ דֹּב קוּלְקָה (Otto Dov Kulka; 16 באפריל 1933 – 29 בינואר 2021) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ואוטו דב קולקה · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וספר יובל · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ופרופסור · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ופולין · ראה עוד »
פוליטיקה
מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ופוליטיקה · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ופילוסופיה · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וקומוניזם · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וקייב · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ורוסית · ראה עוד »
שמואל אלמוג
פרופסור שמואל אלמוג מנכ"ל רשות השידור לשעבר שמואל אלמוג (שלישי מימין) בתוכנית שלושה בסירה אחת שמואל אלמוג (שם קודם: שמואל דיסטלר) (3 ביוני 1926 – 4 באפריל 2008) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, איש תקשורת, מנכ"ל רשות השידור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ושמואל אלמוג · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שיירת הדסה
אנדרטה לחללי שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים שלט הסבר על שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים אנדרטה ואתר זיכרון לחללי שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים קבר אחים של חללי שיירת הדסה בבית הקברות סנהדריה בירושלים שיירת "הדסה" (או שיירת הר הצופים) הייתה שיירת משוריינים ישראלית אשר עשתה דרכה להר הצופים ב-13 באפריל 1948, ד' בניסן תש"ח במהלך שלבה המוקדם של מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ושיירת הדסה · ראה עוד »
תרע"ט
#הפניה ה'תרע"ט.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ותרע"ט · ראה עוד »
תשמ"ט
#הפניה ה'תשמ"ט.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ותשמ"ט · ראה עוד »
לנינגרד
#הפניה סנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ולנינגרד · ראה עוד »
ליאוניד דולז'נסקי
ליאוניד דולז'ינסקי (2 בספטמבר 1898 – 13 באפריל 1948) היה רופא ומדען, הקים את המחלקה לחקר הפיזיולוגיה של התא במכון פסטר בפריז (1928), ייסד והיה למנהלה הראשון של המחלקה לפתולוגיה נסיונית וחקר הסרטן (1935–1948) באוניברסיטה העברית בירושלים, מחללי שיירת הדסה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וליאוניד דולז'נסקי · ראה עוד »
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וחסידות קרלין · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חיים הלל בן-ששון
חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וחיים הלל בן-ששון · ראה עוד »
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ובן-ציון דינור · ראה עוד »
ברוך מרדכי אטינגר
מצבת קברו של הרב ברוך מרדכי אטינגר בהר הזיתים בירושלים הרב ברוך מרדכי בן ר' אליעזר אטינגר מבוברויסק (נפטר ב-29 באוגוסט 1852, י"ד באלול ה'תרי"ב), היה חסיד חב"ד, רב קהילת החסידים בווילנה, ורב העיר בוברויסק.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וברוך מרדכי אטינגר · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וברית המועצות · ראה עוד »
בוברויסק
בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ובוברויסק · ראה עוד »
בית ספר תיכון
כיתה בגימנסיה הרצליה, 1912 בית ספר תיכון (מכונה גם חטיבה עליונה או בראשי תיבות חט"ע) הוא השלב העליון במערכת החינוך הבסיסית הניתנת לילדים ולנוער במדינות רבות בעולם.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ובית ספר תיכון · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גלי צה"ל
לוחית זיכרון לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים 1950–1958 חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשי אבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר, מפקד גלי צה"ל ירון דקל גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וגלי צה"ל · ראה עוד »
גזירות ת"ח-ת"ט
#הפניה גזרות ת"ח–ת"ט.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וגזירות ת"ח-ת"ט · ראה עוד »
גולדה מאיר
גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וגולדה מאיר · ראה עוד »
דני גוטוויין
דני גוּטוויין (נולד ב-18 במאי 1953) הוא פרופסור בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ודני גוטוויין · ראה עוד »
דעת הקהל
#הפניה דעת קהל.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ודעת הקהל · ראה עוד »
דב קולקה
#הפניה אוטו דב קולקה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ודב קולקה · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הסכם שלום
חוזה ורסאי, שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה במסגרת ועידת השלום בפריז (1919) לחיצת יד בין חוסיין, מלך ירדן ויצחק רבין לעיני ביל קלינטון, במסגרת החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהן שלום.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והסכם שלום · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והעת החדשה · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והעלייה החמישית · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והר המנוחות · ראה עוד »
הרפובליקה העממית הפולנית
הרפובליקה העממית הפולנית (בפולנית: Polska Rzeczpospolita Ludowa) היה שמה הרשמי של המדינה הפולנית בין השנים 1945–1989, אז שלט בה הסוציאליזם נוסח ברית המועצות, לאחר החורבן שהביאה מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והרפובליקה העממית הפולנית · ראה עוד »
החברה ההיסטורית הישראלית
החברה ההיסטורית ישראלית היא עמותה ישראלית, המאגדת תחתיה חוקרים במגוון תחומי המחקר ההיסטורי, מחקר העולם העתיק ועד להיסטוריה עולמית עכשווית.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והחברה ההיסטורית הישראלית · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והוצאת דביר · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והיסטוריון · ראה עוד »
היסטוריוגרפיה
הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »
כ"ו בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וכ"ו בסיוון · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וכלכלה · ראה עוד »
י"א בתשרי
בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וי"א בתשרי · ראה עוד »
יעקב אגמון
יעקב (יענקל'ה) אגמון (6 במרץ 1929 – 16 בדצמבר 2020) היה שדרן רדיו, אמרגן, מנהל, מפיק ובמאי תיאטרון ישראלי, מהדמויות המשפיעות ביותר על חיי התיאטרון, התרבות והבידור בישראל במשך כשישים שנה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ויעקב אגמון · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ויצחק בער · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וירושלים · ראה עוד »
ישראל (כתב עת)
שער כתב העת, כרך 17, 2010. עליו מתנוססת היצירה: "הזקן מבין חלוצי בית אלפא" (ד"ר אליהו רפפורט), 1924, של הצייר לודוויג בלום ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל - היסטוריה, תרבות, חברה הוא כתב עת מדעי בעברית.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וישראל (כתב עת) · ראה עוד »
ישראל ברטל
ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וישראל ברטל · ראה עוד »
ישראל גוטמן
ישראל גוטמן (20 במאי 1923 – 1 באוקטובר 2013) היה היסטוריון ישראלי, חוקר השואה ופעל להנצחתה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וישראל גוטמן · ראה עוד »
ישראל היילפרין
ישראל היילפרין (כ"ח בטבת ה'תר"ע, 9 בינואר 1910 – ח' באב ה'תשל"א, 30 ביולי 1971), היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות מזרח אירופה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וישראל היילפרין · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וישראלי · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר וישיבת חברון · ראה עוד »
יהושע אריאלי
יהושע אריאלי (26 ביולי 1916 - 3 באוגוסט 2002) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"ג 1993.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ויהושע אריאלי · ראה עוד »
יהודי ברית המועצות
#הפניה יהדות ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ויהודי ברית המועצות · ראה עוד »
יונתן פרנקל
עטיפת ספרו: "דם ופוליטיקה: עלילת דמשק, היהודים והעולם" יונתן פרנקל (15 ביולי 1935 – 7 במאי 2008) היה היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ויונתן פרנקל · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ויידיש · ראה עוד »
1569
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1569 · ראה עוד »
1648
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1648 · ראה עוד »
1649
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1649 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1919 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1936 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1946 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1951 · ראה עוד »
1952
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1952 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1956 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1965 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1967 · ראה עוד »
1982
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1982 · ראה עוד »
1988
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו1988 · ראה עוד »
22 בספטמבר
22 בספטמבר הוא היום ה-265 בשנה (266 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו22 בספטמבר · ראה עוד »
24 ביוני
24 ביוני הוא היום ה-175 בשנה (176 בשנה מעוברת), בשבוע ה-26 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל אטינגר ו24 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_אטינגר
