גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין עברית ושפות שמיות
עברית ושפות שמיות יש להם 30 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, משקל (בלשנות), מורפולוגיה (בלשנות), ארמית, אבג'ד, ערבית, עברית מקראית, עברית שומרונית, עברית ישראלית, עיצור, עיצורים לועיים, פרוטו-שמית, פונולוגיה, פועל (בלשנות), פיניקית, צפון אפריקה, שם עצם, שפת אם, שפות אפרו-אסייתיות, שפות שמיות צפון-מערביות, שפות כנעניות, שורש (שפות שמיות), תנ"ך, תנועה (פונולוגיה), תקופת הביניים של העברית, לשון חז"ל, לבנט, לינגואה פרנקה, המאה ה-1.
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
ממלכת ישראל ועברית · ממלכת ישראל ושפות שמיות ·
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
ממלכת יהודה ועברית · ממלכת יהודה ושפות שמיות ·
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
משקל (בלשנות) ועברית · משקל (בלשנות) ושפות שמיות ·
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
מורפולוגיה (בלשנות) ועברית · מורפולוגיה (בלשנות) ושפות שמיות ·
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
ארמית ועברית · ארמית ושפות שמיות ·
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
אבג'ד ועברית · אבג'ד ושפות שמיות ·
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
עברית וערבית · ערבית ושפות שמיות ·
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
עברית ועברית מקראית · עברית מקראית ושפות שמיות ·
עברית שומרונית
מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית ספר תורה שומרוני הכתוב בכתב שומרוני עברית שומרונית היא ניב של הלשון העברית הקדומה, העולה מן הנוסח השומרוני לתורה ומשמש את השומרונים לצרכים ליטורגיים.
עברית ועברית שומרונית · עברית שומרונית ושפות שמיות ·
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
עברית ועברית ישראלית · עברית ישראלית ושפות שמיות ·
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
עברית ועיצור · עיצור ושפות שמיות ·
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.
עברית ועיצורים לועיים · עיצורים לועיים ושפות שמיות ·
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
עברית ופרוטו-שמית · פרוטו-שמית ושפות שמיות ·
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
עברית ופונולוגיה · פונולוגיה ושפות שמיות ·
פועל (בלשנות)
בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.
עברית ופועל (בלשנות) · פועל (בלשנות) ושפות שמיות ·
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
עברית ופיניקית · פיניקית ושפות שמיות ·
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
עברית וצפון אפריקה · צפון אפריקה ושפות שמיות ·
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
עברית ושם עצם · שם עצם ושפות שמיות ·
שפת אם
שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה.
עברית ושפת אם · שפות שמיות ושפת אם ·
שפות אפרו-אסייתיות
תפוצת השפות האפרו-אסייתיות מפה מפורטת של השפות האפרו-אסיאתיות השפות האפרו-אסייתיות הן משפחת שפות המונה כ-240 שפות שיש להן כ-285 מיליון דוברים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, במזרח אפריקה וכן דרומית למדבר סהרה, מביניהן עברית.
עברית ושפות אפרו-אסייתיות · שפות אפרו-אסייתיות ושפות שמיות ·
שפות שמיות צפון-מערביות
שפות שמיות צפון־מערביות (לעתים מכונות שפות שמיות מערביות) הן ענף של השפות השמיות הכוללות את השפות הילידיות הקדומות של הלבנט.
עברית ושפות שמיות צפון-מערביות · שפות שמיות ושפות שמיות צפון-מערביות ·
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
עברית ושפות כנעניות · שפות כנעניות ושפות שמיות ·
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
עברית ושורש (שפות שמיות) · שורש (שפות שמיות) ושפות שמיות ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
עברית ותנ"ך · שפות שמיות ותנ"ך ·
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
עברית ותנועה (פונולוגיה) · שפות שמיות ותנועה (פונולוגיה) ·
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
עברית ותקופת הביניים של העברית · שפות שמיות ותקופת הביניים של העברית ·
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לשון חז"ל ועברית · לשון חז"ל ושפות שמיות ·
לבנט
קו חיצוני.
לבנט ועברית · לבנט ושפות שמיות ·
לינגואה פרנקה
לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.
לינגואה פרנקה ועברית · לינגואה פרנקה ושפות שמיות ·
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה עברית ושפות שמיות
- מה יש להם במשותף עברית ושפות שמיות
- דמיון בין עברית ושפות שמיות
השוואה בין עברית ושפות שמיות
יש עברית 336 יחסים. יש עברית 144. כפי שיש להם במשותף 30, מדד הדמיון הוא = 30 / (336 + 144).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין עברית ושפות שמיות. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
