גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: מאיר דיזנגוף, מסדר האימפריה הבריטית, מסדה (הוצאת ספרים), מטאורולוג, מועצת עיריית תל אביב, מורה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת וינה, נחום גוטמן, נורית גוברין, נובידבור מזובייצקי, עקד, עברות, עברית, עיריית תל אביב, פולין הרוסית, שטעטל, תרמ"ב, תרס"ט, תל אביב-יפו, תחדיש, ט' בטבת, חיים בוגר (בוגרשוב), בן-ציון מוסינזון, בית הקברות נחלת יצחק, דוד קלעי, ה'תרמ"ב, ה'תשי"א, העלייה השנייה, הקונגרס הציוני, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הגימנסיה העברית "הרצליה", היישוב, כ"ב בטבת, י' בטבת, יידיש, 1881, 1908, 1915, 1950, 31 בדצמבר.
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
מסדר האימפריה הבריטית
המסדר המצוין ביותר של האימפריה הבריטית הוא מסדר אבירות בריטי שהוקם ב-4 ביוני 1917 על ידי המלך ג'ורג' החמישי.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ומסדר האימפריה הבריטית · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מטאורולוג
#הפניהמטאורולוגיה.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ומטאורולוג · ראה עוד »
מועצת עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו#מועצת העיר.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ומועצת עיריית תל אביב · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ומורה · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »
נחום גוטמן
שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ונחום גוטמן · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ונורית גוברין · ראה עוד »
נובידבור מזובייצקי
נובידבור מזובייצקי (בפולנית: Nowy Dwór Mazowiecki; בכתיב יידי: נאווי דוואר) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבמרכז פולין, צפונית מערבית לוורשה, על גדת נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ונובידבור מזובייצקי · ראה עוד »
עקד
סמל ההוצאה עֵקֶד (גם "עקד לשירה", "עקד ספרים", בעבר "עקד-פסיפס" ובימינו "בית עקד") היא הוצאת ספרים ישראלית, מבין הוצאות הספרים הראשונות והוותיקות בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ועקד · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ועברות · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ועברית · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ועיריית תל אביב · ראה עוד »
פולין הרוסית
#הפניה פולין הקונגרסאית.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ופולין הרוסית · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ושטעטל · ראה עוד »
תרמ"ב
#הפניה ה'תרמ"ב.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ותרמ"ב · ראה עוד »
תרס"ט
#הפניה ה'תרס"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ותרס"ט · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ותחדיש · ראה עוד »
ט' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך וט' בטבת · ראה עוד »
חיים בוגר (בוגרשוב)
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין חיים בּוֹגֵר (בּוֹגְרָשוֹב, בּוֹגְרָצ'וֹב, 25 בספטמבר 1876 – 8 ביוני 1963) היה מחנך עברי, ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה, פעיל ציוני וחבר הכנסת השנייה מטעם סיעת הציונים הכלליים.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך וחיים בוגר (בוגרשוב) · ראה עוד »
בן-ציון מוסינזון
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין ד"ר בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 בנובמבר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ובן-ציון מוסינזון · ראה עוד »
בית הקברות נחלת יצחק
בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ודוד קלעי · ראה עוד »
ה'תרמ"ב
יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך וה'תרמ"ב · ראה עוד »
ה'תשי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך וה'תשי"א · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך והעלייה השנייה · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך והקונגרס הציוני · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך והיישוב · ראה עוד »
כ"ב בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך וכ"ב בטבת · ראה עוד »
י' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך וי' בטבת · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ויידיש · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ו1881 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ו1908 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ו1915 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ו1950 · ראה עוד »
31 בדצמבר
31 בדצמבר הוא היום ה-365 בשנה (366 בשנה מעוברת), בשבוע ה-53 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם ברוך ו31 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_ברוך
