אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

בן-ציון מוסינזון

מַדָד בן-ציון מוסינזון

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין ד"ר בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 בנובמבר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב. [1]

תוכן עניינים

  1. 102 יחסים: מאיר דיזנגוף, מנחם אוסישקין, מנחם שינקין, מלחמת העולם הראשונה, מחנך, מונותאיזם, מועצת עיריית תל אביב, מוקש, מורה, מורה פרטי, מייסדי תל אביב, אנגליה, אספת הנבחרים, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארכאולוגיה, אחד העם, אחוזת בית, אגודת ישראל, אוניברסיטת ברן, אוסטריה, אודסה, נאום, נביאים, סטודנט, עמק בית שאן, עמק יזרעאל, פשקוויל, פגניות, פילוסופיה, ציר (דיפלומטיה), ציונות, צייר, קרן היסוד, קיבוץ, רחביה, רחוב אחד העם, רב, שווייץ, תנ"ך, תנועת המזרחי, תר"פ, תרס"ח, תרפ"ה, תרל"ח, תש"ג, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תה ויסוצקי, ... להרחיב מדד (52 יותר) »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומאיר דיזנגוף

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומנחם אוסישקין

מנחם שינקין

קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומנחם שינקין

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומלחמת העולם הראשונה

מחנך

#הפניה מורה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומחנך

מונותאיזם

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומונותאיזם

מועצת עיריית תל אביב

#הפניה עיריית תל אביב-יפו#מועצת העיר.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומועצת עיריית תל אביב

מוקש

מוקשים מסוגים שונים. מימין – מוקש נעל, במרכז – מוקש קופץ מוקש הוא אמצעי לחימה שנועד לעכב או למנוע תנועה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומוקש

מורה

180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומורה

מורה פרטי

נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומורה פרטי

מייסדי תל אביב

מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ומייסדי תל אביב

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ואנגליה

אספת הנבחרים

יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ואספת הנבחרים

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וארץ ישראל

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וארצות הברית

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וארכאולוגיה

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ואחד העם

אחוזת בית

שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ואחוזת בית

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ואגודת ישראל

אוניברסיטת ברן

אוניברסיטת ברן (בגרמנית: Universität Bern; בצרפתית: Université de Berne; בלטינית: Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ואוניברסיטת ברן

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ואוסטריה

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ואודסה

נאום

בית הלבן; משמאלו: נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, 2006 נאוּם הוא העברת מסר לקבוצה של שומעים, באמצעות דברים הנישאים באוזניהם על ידי הנואם.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ונאום

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ונביאים

סטודנט

סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וסטודנט

עמק בית שאן

חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ועמק בית שאן

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ועמק יזרעאל

פשקוויל

חרדי קורא פשקוויל במאה שערים (2006) פסל ה"פסקוינו" ברומא פשקוויל של נטורי קרתא המגנה את חברי הקהילה שטסו לאיראן פַּשְׂקֶוויל (נכתב גם: פסקוויל; בכתיב יידי: פּאַשקעוויל) הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ופשקוויל

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ופגניות

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ופילוסופיה

ציר (דיפלומטיה)

#הפניה ציר דיפלומטי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וציר (דיפלומטיה)

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וציונות

צייר

ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וצייר

קרן היסוד

סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וקרן היסוד

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וקיבוץ

רחביה

גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ורחביה

רחוב אחד העם

מלון פלטין בפינת רחוב נחלת בנימין בניין הבורסה לניירות ערך, עד למעבר ב 2014. מימין, בניין בנק הספנות. '''בית פריד''' במספר 93 ובתכנון זאב רכטר משנת 1935, 10/08 בית הספר בית יעקב רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ורחוב אחד העם

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ורב

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ושווייץ

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותנ"ך

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותנועת המזרחי

תר"פ

#הפניה ה'תר"ף.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותר"פ

תרס"ח

#הפניה ה'תרס"ח.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותרס"ח

תרפ"ה

#הפניה ה'תרפ"ה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותרפ"ה

תרל"ח

#הפניהה'תרל"ח.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותרל"ח

תש"ג

#הפניה ה'תש"ג.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותש"ג

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותל אביב-יפו

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותלמוד

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותלמוד תורה

תה ויסוצקי

חבילת תה מהמאה ה-19 עם סמל הספינה המפורסם של וויסוצקי תה ויסוצקי היא חברת תה ישראלית-בינלאומית שנוסדה בשנת 1849 על ידי הנדבן היהודי קלונימוס זאב ויסוצקי (1824–1904) מראשי חובבי ציון במוסקבה, רוסיה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותה ויסוצקי

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ותוכנית אוגנדה

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ולונדון

טעות העתקה

נזיר נוצרי בעבודת העתקה טעות העתקה היא טעות הנוצרת בעת העתקת טקסט ממקור אחד למשנהו.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וטעות העתקה

חצי האי קרים

חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וחצי האי קרים

חוק חינוך ממלכתי

חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953 הוא חוק שאושר בכנסת ב-12 באוגוסט 1953, ואשר נועד לבטל את שיטת הזרמים בחינוך ולעבור לחינוך ממלכתי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וחוק חינוך ממלכתי

חיים שטורמן

לוח זיכרון לזכר שטורמן וחבריו דוד מוסינזון ואהרון אטקין ב"כיכר דוד" על שם דוד מוסינזון בעפולה חיים שטורמן (2 בינואר 1892 – 14 בספטמבר 1938) היה מאנשי העלייה השנייה, מראשוני השומר וממקימי קיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וחיים שטורמן

חיים חיסין

ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וחיים חיסין

חיים בוגרשוב

#הפניה חיים בוגר (בוגרשוב).

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וחיים בוגרשוב

ברדיאנסק

ברדיאנסק (באוקראינית: Бердянськ) היא עיר במחוז זפוריז'יה אוקראינה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וברדיאנסק

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וביקורת המקרא

בית ספר

בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ובית ספר

בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ובית הקברות נחלת יצחק

גן לאומי

#הפניה פארק לאומי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וגן לאומי

גן השלושה

גן השלושה או הסַחְ'נֶה (בערבית: الساخنة, בתרגום מערבית: "החמה") הוא גן לאומי בעמק המעיינות למרגלות הר הגלבוע, סמוך לקיבוץ ניר דוד.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וגן השלושה

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וגרמניה

גירוש יפו (1914)

גירוש יפו היה אירוע בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בו גורשו מיפו למצרים יהודים בעלי אזרחות רוסית.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וגירוש יפו (1914)

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ודוקטור

דוד מוסינזון

דוד מוסינזון דוד מוסינזון (22 במרץ 1906 – 14 בספטמבר 1938) היה וטרינר תושב עפולה וחבר בארגון "ההגנה" שנהרג בימי מאורעות תרצ"ו–תרצ"ח, עם שני חבריו, חיים שטורמן ואהרן אטקין, כשרכבם עלה על מוקש בעמק בית שאן, כשהיו בשליחות מוסדות היישוב לאיתור מקומות להקמת יישובים חדשים במסגרת חומה ומגדל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ודוד מוסינזון

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והמרד הערבי הגדול

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והארכיון הציוני המרכזי

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והאימפריה העות'מאנית

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והאימפריה הרוסית

הסתדרות המורים

בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והסתדרות המורים

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והעלייה השנייה

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והציונים הכלליים

הקרן הקיימת

#הפניה קרן קיימת לישראל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והקרן הקיימת

הקונגרס הציוני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והקונגרס הציוני

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והקונגרס הציוני העולמי

התורה

#הפניה תורה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והתורה

הגרלת המגרשים

#הפניה הגרלת המגרשים לאחוזת בית.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והגרלת המגרשים

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והגימנסיה העברית "הרצליה"

הגימנסיה העברית הרצליה

#הפניה הגימנסיה העברית "הרצליה".

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והגימנסיה העברית הרצליה

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וההסתדרות הציונית העולמית

הוד השרון

כיכר מגדיאל (בקדמת התמונה) ורחוב סוקולוב, היוצא ממנה לכיוון צפון-מערב ומוליך אל כפר סבא, שנות ה-70 כיכר מגדיאל בשנת 2010 האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל מראה ב"פארק ארבע העונות" כיכר אלון התבור בצומת ויצמן - שז"ר פארק עתידים ו"מתחם 200" בית יד לבנים, לזכר חללי הוד השרון, והספרייה מרכז לבריאות הנפש שלוותה הכניסה לאזור התעשייה ב"נווה נאמן" גן מגדיאל בית הכנסת המרכזי במגדיאל לפני השיפוץ קניון שרונים פארק הוד השרון מגדיאל ממעוף הציפור הוֹד הַשָּׁרוֹן היא עיר בצפון נפת פתח תקווה, במחוז המרכז בישראל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והוד השרון

הוועד הפועל הציוני

המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והוועד הפועל הציוני

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והוועד הלאומי

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון והיישוב

וטרינר

וטרינר מטפל בחתול וטרינרית מטפלת בבקר וטרינרים עובדים ברפת רופא וטרינר הוא רופא המרפא בעלי חיים שאינם בני אדם, כלומר הוא בעל מקצוע שעוסק ברפואה וטרינרית.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ווטרינר

כנסת ישראל (ארגון)

כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וכנסת ישראל (ארגון)

כפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון

סמל הכפר הקודם כפר הנוער ע"ש ב.צ.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון

י"ב בכסלו

סלבדור לפני טביעתה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וי"ב בכסלו

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וירושלים

ישראל פלדי

לוחית זיכרון על ביתו של ישראל פלדי ישראל פלדי (פלדמן) (14 במרץ 1892 - 21 באוגוסט 1979) היה צייר ישראלי יליד האימפריה הרוסית.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון וישראל פלדי

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ויהדות חרדית

יהודה לייב מטמון-כהן

יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ויהודה לייב מטמון-כהן

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ויהודים

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ו1907

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ו1922

21 באוקטובר

21 באוקטובר הוא היום ה-294 בשנה (295 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ו21 באוקטובר

21 בנובמבר

21 בנובמבר הוא היום ה-325 בשנה, (326 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ו21 בנובמבר

24 בינואר

24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ו24 בינואר

26 באפריל

26 באפריל הוא היום ה-116 בשנה (117 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת בן-ציון מוסינזון ו26 באפריל

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בן-ציון_מוסינזון

, תוכנית אוגנדה, לונדון, טעות העתקה, חצי האי קרים, חוק חינוך ממלכתי, חיים שטורמן, חיים חיסין, חיים בוגרשוב, ברדיאנסק, ביקורת המקרא, בית ספר, בית הקברות נחלת יצחק, גן לאומי, גן השלושה, גרמניה, גירוש יפו (1914), דוקטור, דוד מוסינזון, המרד הערבי הגדול, הארכיון הציוני המרכזי, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, הסתדרות המורים, העלייה השנייה, הציונים הכלליים, הקרן הקיימת, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני העולמי, התורה, הגרלת המגרשים, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגימנסיה העברית הרצליה, ההסתדרות הציונית העולמית, הוד השרון, הוועד הפועל הציוני, הוועד הלאומי, היישוב, וטרינר, כנסת ישראל (ארגון), כפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון, י"ב בכסלו, ירושלים, ישראל פלדי, יהדות חרדית, יהודה לייב מטמון-כהן, יהודים, 1907, 1922, 21 באוקטובר, 21 בנובמבר, 24 בינואר, 26 באפריל.