תוכן עניינים
98 יחסים: מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל חן, מרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול), משפט בייליס, משפחת חן, משרד החינוך, מוסד הרב קוק, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, אנרכו-פציפיזם, אנרכיזם, ארץ ישראל, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, אגודת ישראל, אוקראינה, אוקטובר, נחום אריאלי, נובמבר, נובוזיבקוב, ניז'ין, סופר, עם עובד, עשרת ימי תשובה, עדין אבן ישראל, עיריית ירושלים, פציפיזם, פרץ חן, פריז, פולין, פילנתרופיניזם, פילוסופיה, פיוטר קרופוטקין, צ'רניהיב, צ'רניהיב (מחוז), צ'רקאסי, צרפת, צבי קפלן (סופר), צופוט, ציונות דתית, קריית שמואל (ירושלים), קטמון, קטלוניה, קדושת החיים, קונוטופ, קייב, רחביה, רחוב הנביאים, רב, שמריה נח שניאורסון, שמות רחובות בישראל, שערי ציון (כתב עת), ... להרחיב מדד (48 יותר) »
- אנרכיסטים ישראלים
- רבני חב"ד
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
לִרְאוֹת אברהם חן ומנחם מנדל שניאורסון
מנחם מנדל חן
ממוזערהרב שלמה מנחם מנדל חן (ט"ז בתשרי ה'תרל"ט או ה'תר"מ, 1879 או 1880 - א' באלול ה'תרע"ט, 1919) מרבני משפחת חן, היה רב העיר ניז'ין באוקראינה וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר, מחשובי רבני חב"ד בראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת אברהם חן ומנחם מנדל חן
מרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול)
רבי מרדכי דב טברסקי (כ"ט בכסלו ה'ת"ר, 1839 – כ"ב באלול ה'תרס"ג, 1903) היה אדמו"ר חסידי, אבי שושלת חסידות הורניסטייפול.
לִרְאוֹת אברהם חן ומרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול)
משפט בייליס
מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.
לִרְאוֹת אברהם חן ומשפט בייליס
משפחת חן
משפחת חן היא משפחה ענפה מיהדות ספרד, שהייתה מובילה בקרב יהודי קטלוניה.
לִרְאוֹת אברהם חן ומשפחת חן
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
לִרְאוֹת אברהם חן ומשרד החינוך
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת אברהם חן ומוסד הרב קוק
אנציקלופדיה של הציונות הדתית
אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה.
לִרְאוֹת אברהם חן ואנציקלופדיה של הציונות הדתית
אנרכו-פציפיזם
אנרכו-פציפיזם, המכונה גם פציפיזם אנרכיסטי ואנרכיזם פציפיסטי (או שלומנות אנרכיסטית), היא אידאולוגיה אנרכיסטית הדוגלת בשימוש בצורות התנגדות לא אלימות במאבק לשינוי חברתי.
לִרְאוֹת אברהם חן ואנרכו-פציפיזם
אנרכיזם
אָנַרְכִיזְם או אַל-מִשְׁטְרָנוּת הוא מושג כללי המתייחס למגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות ביצירת חברה המבוססת על מוסדות התנדבותיים, בביטול מוסד המדינה ולעיתים גם בביטול כלל המבנים ההיררכיים בחברה.
לִרְאוֹת אברהם חן ואנרכיזם
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת אברהם חן וארץ ישראל
ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי
כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.
לִרְאוֹת אברהם חן וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
לִרְאוֹת אברהם חן ואגודת ישראל
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
לִרְאוֹת אברהם חן ואוקראינה
אוקטובר
אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש ה־עשירי בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם חן ואוקטובר
נחום אריאלי
נחום אריאלי (א' בטבת תרצ"א, 21 בדצמבר 1930 - ה' באב תשס"א, 25 ביולי 2001) היה פרופסור למחשבת ישראל, הוגה דעות, סופר ומשורר.
לִרְאוֹת אברהם חן ונחום אריאלי
נובמבר
נובמבר (מלטינית: November) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם חן ונובמבר
נובוזיבקוב
נוֹבוֹזיבְּקוֹב (ברוסית: Новозыбков; בבלארוסית: Навазыбкаў, נבזיבקאו; ביידיש: זיבקאוו, זיבקאי או נאווא זיבקאוו) היא עיר במחוז בריאנסק ברוסיה.
לִרְאוֹת אברהם חן ונובוזיבקוב
ניז'ין
ניז'ין (באוקראינית: Ніжин) היא עיר במחוז צ'רניהיב אוקראינה.
לִרְאוֹת אברהם חן וניז'ין
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
לִרְאוֹת אברהם חן וסופר
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
לִרְאוֹת אברהם חן ועם עובד
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
לִרְאוֹת אברהם חן ועשרת ימי תשובה
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
לִרְאוֹת אברהם חן ועדין אבן ישראל
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
לִרְאוֹת אברהם חן ועיריית ירושלים
פציפיזם
פציפיזם (מלטינית: Pax - "שלום", Pacis - "של שלום") או שְׁלוֹמָנוּת היא ההתנגדות למלחמה, אלימות ומיליטריזם.
לִרְאוֹת אברהם חן ופציפיזם
פרץ חן
הרב פרץ חן (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ו באייר ה'תרמ"ג, יוני 1883; מוכר בחב"ד בכינוי "פרץ חן הגדול" מאחר שרבים מצאצאיו נקראו על שמו – שיקל להבדילו מהם) היה רב הערים בישנקוביץ, נוול וצ'רניגוב.
לִרְאוֹת אברהם חן ופרץ חן
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
לִרְאוֹת אברהם חן ופריז
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
לִרְאוֹת אברהם חן ופולין
פילנתרופיניזם
מורה מלמד בכיתה בבית ספר פילנתרופינום של באזדוב בדסאו ילדים מתנסים בבועות סבון בכיתה גרמי השמיים, איור מתוך "ספר היסוד" של באזדוב פילנתרופיניזם (בגרמנית: Philanthropismus מילולית: "אהבת האדם") הייתה תנועה לרפורמה חינוכית ברוח ערכי הנאורות, עם דגש על לימוד מדעי הטבע שהחלה בצפון גרמניה בשנות ה-70 של המאה ה-18.
לִרְאוֹת אברהם חן ופילנתרופיניזם
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
לִרְאוֹת אברהם חן ופילוסופיה
פיוטר קרופוטקין
250px פיוטר אלכסייביץ' קְרוֹפּוֹטְקִין (ברוסית: Пётр Алексе́евич Кропо́ткин; 9 בדצמבר 1842, מוסקבה – 8 בפברואר 1921, דמיטרוב שליד מוסקבה) היה, אחרי מות מיכאל באקונין, התאורטיקן הראשי של האנרכו-קומוניזם.
לִרְאוֹת אברהם חן ופיוטר קרופוטקין
צ'רניהיב
צ'רניהיב (באוקראינית: Чернігів) או צ'רניגוב (ביידיש: טשערניגאָב, ברוסית: Чернигов) היא עיר בצפון אוקראינה, בירת מחוז צ'רניהיב.
לִרְאוֹת אברהם חן וצ'רניהיב
צ'רניהיב (מחוז)
מחוז צ'רניהיב (באוקראינית: Чернігівська область) - מחוז בצפון אוקראינה, שבירתו העיר צ'רניהיב.
לִרְאוֹת אברהם חן וצ'רניהיב (מחוז)
צ'רקאסי
צֶ'רקָאסי (באוקראינית: Черкаси; ברוסית: Черкассы) היא עיר באוקראינה במרכז מחוז צ'רקאסי.
לִרְאוֹת אברהם חן וצ'רקאסי
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
לִרְאוֹת אברהם חן וצרפת
צבי קפלן (סופר)
הרב צבי קפלן (כ"ג באדר תרפ"ב, ברלין – י"ח בכסלו תשע"ג, ירושלים) היה סופר ומשורר, עורך תורני ומדעי.
לִרְאוֹת אברהם חן וצבי קפלן (סופר)
צופוט
#הפניה סופוט (פולין).
לִרְאוֹת אברהם חן וצופוט
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
לִרְאוֹת אברהם חן וציונות דתית
קריית שמואל (ירושלים)
בית הכנסת אוהל רבקה שבמרכז השכונה קריית שמואל היא שכונה במרכז העיר ירושלים, הגובלת בשכונות רחביה בצפון, קטמון בדרום וטלביה במזרח.
לִרְאוֹת אברהם חן וקריית שמואל (ירושלים)
קטמון
קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים.
לִרְאוֹת אברהם חן וקטמון
קטלוניה
קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת אברהם חן וקטלוניה
קדושת החיים
קדושת החיים היא עיקרון בדת ובמוסר של שמירה על ערך של החיים בייחוד חיי אדם, מתוך הכרה בחשיבותם וייחוס של קדושה לחיים.
לִרְאוֹת אברהם חן וקדושת החיים
קונוטופ
קונוטופ (באוקראינית: Конотоп) היא עיר במחוז סומי שבאוקראינה.
לִרְאוֹת אברהם חן וקונוטופ
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
לִרְאוֹת אברהם חן וקייב
רחביה
גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי.
לִרְאוֹת אברהם חן ורחביה
רחוב הנביאים
רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת אברהם חן ורחוב הנביאים
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת אברהם חן ורב
שמריה נח שניאורסון
הרב שמריה נח שניאורסון (ה'תר"ב, 1842 - ה'תרפ"ג, 1923) היה רב בבאברויסק ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.
לִרְאוֹת אברהם חן ושמריה נח שניאורסון
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון.
לִרְאוֹת אברהם חן ושמות רחובות בישראל
שערי ציון (כתב עת)
עמוד השער שערי ציון היה כתב עת תורני בעל זיקה לתנועת המוסר שראה אור בירושלים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 (ה'תרפ"א–ה'תרצ"ט).
לִרְאוֹת אברהם חן ושערי ציון (כתב עת)
שלמה הכהן אהרונסון
הרב שלמה הכהן אהרונסון (אלול ה'תרכ"ג, 1863 – כ' באדר ב' ה'תרצ"ה, 1935) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון של העיר תל אביב (משנת ה'תרפ"ג-1923 עד שנת ה'תרצ"ה-1935).
לִרְאוֹת אברהם חן ושלמה הכהן אהרונסון
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
לִרְאוֹת אברהם חן ושלמה יוסף זוין
שלום דובער שניאורסון
מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).
לִרְאוֹת אברהם חן ושלום דובער שניאורסון
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
לִרְאוֹת אברהם חן ותרצ"ה
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת אברהם חן ותל אביב-יפו
לב טולסטוי
טולסטוי ורעייתו, שישה שבועות לפני מותו. לב ניקולייביץ' טולסטוי (ברוסית: Лев Никола́евич Толсто́й,; 9 בספטמבר 1828 – 20 בנובמבר 1910) היה סופר והוגה רוסי, שנודע בזכות שורה של יצירות מופת, שהמוכרות בהן הן "מלחמה ושלום" מ-1869 ו"אנה קארנינה" מ-1877, המהוות את שיאו של הרומן הריאליסטי.
לִרְאוֹת אברהם חן ולב טולסטוי
לובביץ'
הכפר לוּבַּבִיץ' (ברוסית: Люба́вич; ביידיש: ליובאוויטש; בפולנית: Lubawicze) הוא כפר קטן ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול עם בלארוס.
לִרְאוֹת אברהם חן ולובביץ'
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
לִרְאוֹת אברהם חן וזאב ז'בוטינסקי
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
לִרְאוֹת אברהם חן וזלמן שזר
חסידות קאפוסט
חסידות קאפוסט הייתה חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה.
לִרְאוֹת אברהם חן וחסידות קאפוסט
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת אברהם חן וחסידות חב"ד
חשון
#הפניה חשוון.
לִרְאוֹת אברהם חן וחשון
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
לִרְאוֹת אברהם חן ובן-ציון מאיר חי עוזיאל
ברל כצנלסון
בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.
לִרְאוֹת אברהם חן וברל כצנלסון
בית קדימה
בית קדימה, 1945 בית קדימה מכיוון קריית שמואל, 1950בית קדימה הוא מבנה ברחוב הרב ברלין 30 שבשכונת קריית שמואל בירושלים, בו גובשו בחודש אוגוסט 1947 המלצות ועדת אונסקו"פ להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אשר אושרו לאחר מכן בהחלטת כ"ט בנובמבר באו"ם.
לִרְאוֹת אברהם חן ובית קדימה
בית הקברות סנהדריה
צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).
לִרְאוֹת אברהם חן ובית הקברות סנהדריה
בית החולים הגרמני (ירושלים)
מסדר האחיות הדיאקוניסות בית החולים הגרמני, 1939 ביקור חולים" בית החולים הגרמני של האחיות הדיאקוניסיות (בגרמנית: Das deutsche Diakonissen-Krankenhaus) היה מוסד רפואי שפעל בירושלים בעיר העתיקה החל מאמצע המאה ה-19, ולאחר מכן במבנה בפינת הרחובות הנביאים ורחוב שטראוס בירושלים ב-1894.
לִרְאוֹת אברהם חן ובית החולים הגרמני (ירושלים)
בית הכנסת ישורון
יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת אברהם חן ובית הכנסת ישורון
בית הכרם
שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.
לִרְאוֹת אברהם חן ובית הכרם
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
לִרְאוֹת אברהם חן וגרמניה
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
לִרְאוֹת אברהם חן ודבר (עיתון)
דוד צבי חן
הרב חיים דוד צבי חן (מכונה הרד"ץ חן; ה'תר"ו, 1846 - כ"ה בכסלו ה'תרפ"ו, 11 בדצמבר 1925) היה רבה של העיר צ'רניהיב במשך כארבעים שנה, מחשובי רבני ופוסקי חסידות חב"ד.
לִרְאוֹת אברהם חן ודוד צבי חן
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
לִרְאוֹת אברהם חן ודוד ילין
ה'תרל"ח
יואל משה סלומון.
לִרְאוֹת אברהם חן וה'תרל"ח
ה'תש"א
טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.
לִרְאוֹת אברהם חן וה'תש"א
המשרד לשירותי דת
המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל.
לִרְאוֹת אברהם חן והמשרד לשירותי דת
המהפכה הקומוניסטית
#הפניהמהפכת אוקטובר.
לִרְאוֹת אברהם חן והמהפכה הקומוניסטית
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
לִרְאוֹת אברהם חן והספרייה הלאומית
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
לִרְאוֹת אברהם חן והסוכנות היהודית
העיר החופשית דנציג
הדוכסות של ורשה שטר כסף של העיר החופשית דנציג העיר החופשית דנציג (בגרמנית: Freie Stadt Danzig; בפולנית: Wolne Miasto Gdańsk, ביידיש: דאנציג) הייתה עיר מדינה בחסות חבר הלאומים בין השנים 1920 ל-1939, בין שתי מלחמות העולם.
לִרְאוֹת אברהם חן והעיר החופשית דנציג
הלל זלטופולסקי
הלל זְלָטוֹפּוֹלְסקי (בכתיב יידי: זלאַטאָפּאָלסקי; 1868, יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 11 בדצמבר 1932, פריז, צרפת) היה איש עסקים, פעיל ציוני ותרבותי, נדבן וסופר יהודי.
לִרְאוֹת אברהם חן והלל זלטופולסקי
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת אברהם חן והלכה
הד הזמן
#הפניה הזמן.
לִרְאוֹת אברהם חן והד הזמן
הוצאת ספרים קה"ת
סמל הוצאת קה"ת בניין 770 בכפר חב"ד, שבו חנות ההוצאה המרכזית בישראל קה"ת (ראשי תיבות: קרני הוד תורה) היא הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד.
לִרְאוֹת אברהם חן והוצאת ספרים קה"ת
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
לִרְאוֹת אברהם חן והוועד הלאומי
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16).
לִרְאוֹת אברהם חן והכרזת העצמאות
היינט
יוסף גרביצקי (לימים רגב), ב. יאושזון, משה חייקין, מוטל בוקשטיין. הַיְינְט (בכתיב יידי: הײַנט; יידיש: "היום") היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בוורשה בין השנים 1906–1939.
לִרְאוֹת אברהם חן והיינט
יצחק מאיר לוין
יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 י"ג בשבט ה'תרנ"ג או ט' בטבת ה'תרנ"ד – ט”ז באב ה'תשל"א, 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.
לִרְאוֹת אברהם חן ויצחק מאיר לוין
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
לִרְאוֹת אברהם חן ויצחק אייזיק הלוי הרצוג
יצחק נסים
הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.
לִרְאוֹת אברהם חן ויצחק נסים
יצחק רפאל
ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.
לִרְאוֹת אברהם חן ויצחק רפאל
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת אברהם חן וירושלים
ישיבת תורת אמת (חב"ד)
הנחת אבן הפינה לישיבת תורת אמת, תשכ"ג, 1963 ישיבת תורת אמת היא ישיבה ותיקה בארץ ישראל המשתייכת לחסידות חב"ד.
לִרְאוֹת אברהם חן וישיבת תורת אמת (חב"ד)
יחזקאל ליבשיץ
רבי יחזקאל ליבשיץ (לעיתים: ליבשיטץ; ה'תרכ"ב, 1862 או ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג באדר ב' ה'תרצ"ב, 21 במרץ 1932) היה רב פולני-ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא ובפולין.
לִרְאוֹת אברהם חן ויחזקאל ליבשיץ
יחיאל מיכל טוקצינסקי
הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.
לִרְאוֹת אברהם חן ויחיאל מיכל טוקצינסקי
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
לִרְאוֹת אברהם חן ויהודה לייב פישמן מימון
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת אברהם חן ויום הכיפורים
יוסף יצחק שניאורסון
מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).
לִרְאוֹת אברהם חן ויוסף יצחק שניאורסון
ראה גם
אנרכיסטים ישראלים
רבני חב"ד
- אברהם חן
- אברהם שם טוב
- אהרון גורביץ'
- אליהו סימפסון
- ברל לזר
- גרשון מנדל גרליק
- הלל מפאריץ'
- חיים מרדכי אייזיק חדקוב
- יהודה לייב גרונר
- יהודה קרינסקי
- יואל כהן
- יונתן בנימין מרקוביץ'
- יוסף יצחק ג'ייקובסון
- יצחק אייזיק אפשטיין
- יצחק גינזבורג
- לוי יצחק שניאורסון
- מאיר אשכנזי
- מאיר שלמה ינובסקי
- מנחם ברוד
- מרדכי שמואל אשכנזי
- משה גוטניק
- משה יהודה בלוי
- ניסן מינדל
- סימון ג'ייקובסון
- עזריאל חייקין
- צבי מאיר שטיינמץ
- שלמה יוסף זוין
- שלמה כובש
- שלמה קונין
- שמואל בוטח
- שמריהו גוראריה
- שמריהו יהודה לייב מדליה