סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

מַדָד ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק. [1]

46 יחסים: מאיר בניהו, מפתח העניינים, משה שטיינשניידר, מחשבת ישראל, מחזור תפילה, מבקר אמנות, מהדורה, מוסד הרב קוק, מכתב, א"מ הברמן, א. מ. הברמן, אלכסנדר שייבר, אברהם מאיר הברמן, אברהם יערי, נפתלי בן מנחם, נחמיה אלוני, נחום אריאלי, סידור, עריכה, עימוד, ראובן מרגליות, רשימה, רב, תשמ"א, תשי"ט, תולדות הדפוס העברי, תוכן העניינים, לייפציג, חוקר, חיים דב פרידברג, בצלאל רות, בית עקד ספרים (ספר), ביבליוגרפיה, ביוגרפיה, גצל קרסל, דניאל גולדשמידט, כתב עת, כתב יד (העתק), יצחק רפאל, ישראל מהלמן, ישראל אלדד, ישראל יעקב דינסטאג, 1897, 1937, 1958, 1980.

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ומאיר בניהו · ראה עוד »

מפתח העניינים

מפתח העניינים ובקיצור מפתח (או אינדקס) מופיע בסופו של ספר עיון, כך שניתן לאתר בקלות נושאים עיקריים בספר: אנשים, מקומות, מושגים, תהליכים וכדומה.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ומפתח העניינים · ראה עוד »

משה שטיינשניידר

משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ומחשבת ישראל · ראה עוד »

מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ומחזור תפילה · ראה עוד »

מבקר אמנות

מבקר אמנות הוא אדם המתפרנס מפרסום דעות, רעיונות ומחשבות על יצירות אמנות ובידור.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ומבקר אמנות · ראה עוד »

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ומהדורה · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מכתב

יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ומכתב · ראה עוד »

א"מ הברמן

#הפניה אברהם מאיר הברמן.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וא"מ הברמן · ראה עוד »

א. מ. הברמן

#הפניה אברהם מאיר הברמן.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וא. מ. הברמן · ראה עוד »

אלכסנדר שייבר

תמונה להחלפה אלכסנדר (שאנדור) שייבר (Alexander Scheiber, הונגרית Scheiber Sándor 9 ביולי 1913 - 3 במרץ 1985) היה רב נאולוגי, בלשן, מזרחן, חוקר היהדות, הפולקלור והספרות היהודית, מראשי הקהילה היהודית בהונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה וניהל את בית המדרש לרבנים בבודפשט במשך כ-35 שנה.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ואלכסנדר שייבר · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ואברהם יערי · ראה עוד »

נפתלי בן מנחם

#הפניה נפתלי בן-מנחם.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ונפתלי בן מנחם · ראה עוד »

נחמיה אלוני

נחמיה אלוני (לינדה) (Nehemya Allony (Linde (ב' באב תרס"ו, 24 ביולי 1906, ורשה, פולין – י"ב בסיון תשמ"ג, 24 במאי 1983, ירושלים, ישראל) היה חוקר בתחומי חכמת ישראל, הספרות, הלשון והשירה העברית בימי הביניים, מייסד ומנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים (1950 – 1963), כיהן כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחוג לספרות עברית. זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל (1970).

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ונחמיה אלוני · ראה עוד »

נחום אריאלי

נחום אריאלי (א' בטבת תרצ"א, 21 בדצמבר 1930 - ה' באב תשס"א, 25 ביולי 2001) היה פרופסור למחשבת ישראל, הוגה דעות, סופר ומשורר.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ונחום אריאלי · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וסידור · ראה עוד »

עריכה

עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ועריכה · ראה עוד »

עימוד

סידור אלמנטים גרפיים וטקסטואליים על-גבי עמוד עימוד הוא טכניקה, תפיסה התכנונית ועיצוב של מספר אלמנטים גרפיים וטקסטואליים על-גבי עמוד.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ועימוד · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וראובן מרגליות · ראה עוד »

רשימה

רכבות רשימה היא כלי להצגה שיטתית וברורה של מידע המורכב מפרטים.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ורשימה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ורב · ראה עוד »

תשמ"א

#הפניה ה'תשמ"א.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ותשמ"א · ראה עוד »

תשי"ט

#הפניה ה'תשי"ט.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ותשי"ט · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

תוכן העניינים

תוכן העניינים של כתבי צ'ארלס דיקנס - כרך 4 - אוליבר טוויסט, במהדורה משנת 1894 תוכן העניינים הוא חלק בלתי נפרד מכל ספר עיון, ומופיע לעיתים גם בספרים המספרים סיפור.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ותוכן העניינים · ראה עוד »

לייפציג

בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ולייפציג · ראה עוד »

חוקר

#הפניה מחקר.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וחוקר · ראה עוד »

חיים דב פרידברג

חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870 – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים".

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וחיים דב פרידברג · ראה עוד »

בצלאל רות

#הפניה ססיל רות.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ובצלאל רות · ראה עוד »

בית עקד ספרים (ספר)

שער הספר בית עקד ספרים בית עקד ספרים - לקסיקון ביבליוגרפי לספרות העברית הוא ספרו המפורסם ביותר של חיים דב פרידברג, שיצא לאור בשנת 1931.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ובית עקד ספרים (ספר) · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וביבליוגרפיה · ראה עוד »

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וביוגרפיה · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וגצל קרסל · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וכתב עת · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

יצחק רפאל

ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ויצחק רפאל · ראה עוד »

ישראל מהלמן

ישראל מהלמן (Mehlmann; 26 במרץ 1900 – 29 באוקטובר 1989) היה ביביליוגרף, חוקר ואיש חינוך עברי.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וישראל מהלמן · ראה עוד »

ישראל אלדד

ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וישראל אלדד · ראה עוד »

ישראל יעקב דינסטאג

ישראל יעקב דינסטאג (Dienstag; כ"ד באלול ה'תרע"ב, 6 בספטמבר 1912 מיילץ, פולין - כ"ו בטבת ה'תשס"ח, 4 בינואר 2008, ניו יורק ארצות הברית) היה ביבליוגרף של הרמב"ם והוגים אחרים, ספרן ישיבה יוניברסיטי במשך עשרות שנים ובר סמכא בתחומו.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי וישראל יעקב דינסטאג · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ו1897 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ו1937 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ו1958 · ראה עוד »

1980

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ו1980 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארשת:_ספר_שנה_לחקר_הספר_העברי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »