גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
122 יחסים: מסכת פאה, מסכת שביעית, מסכת ברכות, מסכת דמאי, מסכת כלאיים, מרד, מרים הרי, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה מונטיפיורי, מתתיהו לונץ, מבוא, מדריך טיולים (ספר), מדריך בדקר, מו"ל, מוסד הרב קוק, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, ארץ ישראל, אריאל (הוצאת ספרים), אשתורי הפרחי, אלמנך, אלי שילר, אליאב שוחטמן, אליעזר שטיינמן, אליהו הכהן, אברהם יצחק הכהן קוק, אוניברסיטת חיפה, נמל יפו, ספרות עברית, ספרייה, סופר, סוריה, עסקן, עליות קדומות לארץ ישראל, עזרת ישראל (שכונה), עברי אנכי, עברית, עות'מאני, עובדיה מברטנורא, עיתון, עיתונאי, עיוורון, פאת השולחן, פרץ סמולנסקין, פריז, צבי גרץ, קנס, קובנה, רמי לונץ, רחבעם זאבי, רחוב יפו, ..., רומניה, שמות רחובות בישראל, שם עט, שירון, תנועת ההשכלה היהודית, תרע"ח, תרט"ו, תשל"א, תל אביב-יפו, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, לועזית, לוח ארץ ישראל, חנה לונץ בולוטין, חבצלת (כתב עת), חוקר, חיפה, חיים אריה זוטא, חיים יהושע קסובסקי, ב' באייר, בת ירושלים הקטנה, בית חינוך עוורים, בית דפוס, ג' קרסל, גאוגרף, גאוגרפיה, גאוגרפיה של ארץ ישראל, גצל קרסל, גרמניה, דוד ילין, המאה ה-19, האקדמיה ללשון העברית, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, הר הזיתים, החלוקה, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הוציא לאור, היסטוריון, היישוב, ועד הלשון העברית, וינה, כ"ה בכסלו, כפתור ופרח, יעקב יערי-פולסקין, יפה ברלוביץ, יצחק ליפקין, יצחק טריואקס, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל מסלנט, ישראל משקלוב, ישראל דב פרומקין, ישיבת עץ חיים, יהדות ליטא, יהוסף שווארץ, יהוסף שוורץ, יוסף יואל ריבלין, 14 באפריל, 16 בדצמבר, 1854, 1869, 1873, 1876, 1882, 1891, 1895, 1900, 1903, 1904, 1915, 1918. להרחיב מדד (72 יותר) »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומסכת פאה · ראה עוד »
מסכת שביעית
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומסכת שביעית · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת דמאי
מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומסכת דמאי · ראה עוד »
מסכת כלאיים
מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת כלאים, פרק ז' משנה א' מַסֶּכֶת כִּלְאַיִם היא המסכת הרביעית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון מבין שישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומסכת כלאיים · ראה עוד »
מרד
איור של המרד על הבאונטי. מרד או מרי (התקוממות) הוא סירוב להכרה בסמכות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומרד · ראה עוד »
מרים הרי
מרים הרי (בצרפתית: Myriam Harry; שם העט של מריה-רוזטה שפירא Maria Rosette Shapira; 21 בפברואר 1869 - 10 במאי 1958) הייתה סופרת צרפתיה, בתו של סוחר העתיקות המומר מוזס וילהלם שפירא.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומרים הרי · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
מתתיהו לונץ
מתתיהו לונץ (5 ביוני 1894 – 27 בספטמבר 1979) היה בנקאי ופעיל ציבור ב ובישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומתתיהו לונץ · ראה עוד »
מבוא
#הפניה הקדמה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומבוא · ראה עוד »
מדריך טיולים (ספר)
מדריך בדקר לבריטניה, 1937 חוברות הדרכה למטייל ברחבי ישראל, 1955 מדריך טיולים הוא ספר שנועד לספק לתייר מידע על המקום שבו הוא מטייל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומדריך טיולים (ספר) · ראה עוד »
מדריך בדקר
מדריך ברלין 1936, מהדורה מיוחדת באנגלית שראתה אור לכבוד אולימפיאדת ברלין מדריך בֶּדֶקֶר (בגרמנית: Baedeker) הוא סדרת מדריכי הטיולים הוותיקה בעולם.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומדריך בדקר · ראה עוד »
מו"ל
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומו"ל · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מורה דרך בארץ ישראל וסוריה
מורה דרך בארץ ישראל וסוריה הוא ספר משנת 1890 מאת אברהם משה לונץ, שנועד להיות מעין מדריך "בדקר" (Baedeker) בידי הקורא העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ומורה דרך בארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וארץ ישראל · ראה עוד »
אריאל (הוצאת ספרים)
אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ואריאל (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
אשתורי הפרחי
שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ואשתורי הפרחי · ראה עוד »
אלמנך
אלמנך עתיק מקרקוב לשנת 1474, המתאר לוח שנה אסטרונומי. אלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות אַלְמָנָךְ (אולי מערבית: المناخ. תעתיק מדויק: אלמנאח') או ספר שנה הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ואלמנך · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ואלי שילר · ראה עוד »
אליאב שוחטמן
אליאב שוחטמן (נולד בשנת 1941) הוא משפטן ישראלי, מומחה למשפט עברי וחוקר התחום.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ואליאב שוחטמן · ראה עוד »
אליעזר שטיינמן
אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »
אליהו הכהן
ראש הממשלה דוד בן-גוריון מבקר בבסיס הגדנ"ע באר אורה, בלוויית מפקד הבסיס, סגן אליהו הכהן, 1957 אליהו הכהן (במרכז) בחברת דני קרוון ודן אלמגור, 2011 אליהו הכהן (22 במרץ 1935 – 8 בנובמבר 2023) היה חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ואליהו הכהן · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אוניברסיטת חיפה
סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »
נמל יפו
נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ונמל יפו · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וספרות עברית · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וספרייה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וסופר · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וסוריה · ראה עוד »
עסקן
#הפניה עסקנות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועסקן · ראה עוד »
עליות קדומות לארץ ישראל
מאז גלותם מארץ ישראל, במשך כל הדורות, שאפו יהודים לחזור ממקומות גלותם ולעלות לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועליות קדומות לארץ ישראל · ראה עוד »
עזרת ישראל (שכונה)
שכונת עזרת ישראל מרחוב יפו עזרת ישראל היא שכונה קטנה במרכז ירושלים, בין רחוב יפו לרחוב הנביאים, מעט מערבה מ"צומת האיקסים".
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועזרת ישראל (שכונה) · ראה עוד »
עברי אנכי
שער הגיליון הראשון של העיתון: למברג, י"א בניסן תרכ"ה, 7 באפריל 1865 "עברי אנֹכי" (בתעתיק לועזי: Ibri Onochi וכן Ibri Anochi) היה שבועון יהודי בשפה העברית שראה אור בגליציה, תחילה בעיר למברג (לבוב) ומאוחר יותר בברודי, בין השנים 1865–1890.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועברי אנכי · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועברית · ראה עוד »
עות'מאני
#הפניה האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועות'מאני · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועיתון · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועיתונאי · ראה עוד »
עיוורון
ציור בשם "נערה עיוורת" מאת ג'ון אוורט מיליי ציור בשם משל העיוורים מאת פיטר ברויגל האב עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ועיוורון · ראה עוד »
פאת השולחן
פְּאַת הַשֻּׁלְחָן הוא ספר מאת הרב ישראל משקלוב העוסק בהלכות ארץ ישראל ובמצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ופאת השולחן · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ופריז · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וצבי גרץ · ראה עוד »
קנס
קנס מהירות, ציור מאת אנה פאלם דה רוסה קנס חניה תל אביבי קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וקנס · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וקובנה · ראה עוד »
רמי לונץ
אברהם משה לונץ (נודע בשם רמי לונץ; 28 באפריל 1931 - 5 ביוני 2013) היה תת-אלוף בחיל הים, שירת בפריגטות ובמשחתות, פיקד על אח"י נגה (ק-22), הדריך בקורס חובלים ובפו"מ זרוע ים, היה קצין מטה בנושאי גילוי ניווט וקשר, ראש מחלקת מודיעין ים ונספח ימי באיראן.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ורמי לונץ · ראה עוד »
רחבעם זאבי
רחבעם עמיקם ("גנדי") זאבי (20 ביוני 1926, ח' בתמוז ה'תרפ"ו – 17 באוקטובר 2001, ל' בתשרי ה'תשס"ב) היה אלוף בצה"ל, פוליטיקאי ישראלי ושר התיירות, ממנהיגי הימין הישראלי ואיש ארץ ישראל השלמה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ורחבעם זאבי · ראה עוד »
רחוב יפו
רחוב יפו הוא רחוב מרכזי בירושלים, בעל היסטוריה רבת שנים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ורחוב יפו · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ורומניה · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ושם עט · ראה עוד »
שירון
שירון בהוצאת משרד החינוך ועיריית תל אביב שירון הוא מקבץ מודפס של שירים מהזמר העברי ובו מופיעות מילות השירים, ולעיתים גם תווים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ושירון · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרע"ח
#הפניה ה'תרע"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ותרע"ח · ראה עוד »
תרט"ו
#הפניה ה'תרט"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ותרט"ו · ראה עוד »
תשל"א
#הפניה ה'תשל"א.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ותשל"א · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ותלמיד חכם · ראה עוד »
לועזית
#הפניה שאילת מילים#שאילת מילים בעברית.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ולועזית · ראה עוד »
לוח ארץ ישראל
אריאל בשנת 1980 לוח ארץ ישראל הוא לוח שנה הבנוי בסגנון האלמנך שפורסם על ידי אברהם משה לונץ בסוף המאה ה-19 לונץ, בסיועו של פרץ סמולנסקין פרסם בווינה, ב-1882, את "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל".
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ולוח ארץ ישראל · ראה עוד »
חנה לונץ בולוטין
חנה לונץ בולוטין (1892 – 27 ביולי 1987) הייתה סופרת, פובליציסטית, עורכת ומוציאה לאור של ספרי המחקר של אביה אברהם משה לונץ.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וחנה לונץ בולוטין · ראה עוד »
חבצלת (כתב עת)
גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וחוקר · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וחיפה · ראה עוד »
חיים אריה זוטא
חיים אריה לייב זוטא (על פי רוב: ח. א. זוטא; א' בתשרי תרכ"ט, 17 בספטמבר 1868, קובנה – ד' באלול תרצ"ט, 20 באוגוסט 1939, ירושלים) היה סופר ומחנך עברי, מראשוני "החדר המתוקן" ברוסיה, מנהל בית הספר למל ומנהל בית הספר העברי הראשון בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וחיים אריה זוטא · ראה עוד »
חיים יהושע קסובסקי
#הפניה חיים יהושע קוסובסקי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וחיים יהושע קסובסקי · ראה עוד »
ב' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וב' באייר · ראה עוד »
בת ירושלים הקטנה
#הפניה מרים הרי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ובת ירושלים הקטנה · ראה עוד »
בית חינוך עוורים
#הפניה בית חינוך עיוורים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ובית חינוך עוורים · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ובית דפוס · ראה עוד »
ג' קרסל
#הפניה גצל קרסל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וג' קרסל · ראה עוד »
גאוגרף
הגאוגרף, ציור של יאן ורמיר משנת 1669 גאוגרף הוא חוקר המתמחה בגאוגרפיה, שהיא חקר הגורמים הפיזיים והאנושיים שעיצבו את פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וגאוגרף · ראה עוד »
גאוגרפיה
הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וגאוגרפיה · ראה עוד »
גאוגרפיה של ארץ ישראל
ארץ ישראל ממוקמת ביבשת אסיה, במזרח התיכון ונכללת באגן הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וגאוגרפיה של ארץ ישראל · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וגרמניה · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ודוד ילין · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והמאה ה-19 · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והר הזיתים · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והחלוקה · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
הוציא לאור
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והוציא לאור · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והיסטוריון · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ והיישוב · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וועד הלשון העברית · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ווינה · ראה עוד »
כ"ה בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וכ"ה בכסלו · ראה עוד »
כפתור ופרח
שער הספר, וונציה 1548 כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וכפתור ופרח · ראה עוד »
יעקב יערי-פולסקין
יעקב יערי -פולסקין יעקב יערי-פּוֹלֶסְקִין (י"ט בטבת תרמ"ז, 15 בינואר 1887 – י"ז בתשרי תש"ה, 4 באוקטובר 1944) היה עיתונאי, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ויעקב יערי-פולסקין · ראה עוד »
יפה ברלוביץ
יפה ברלוביץ יפה ברלוביץ (נולדה ב-1937) היא חוקרת ספרות משווה וספרות עברית ופרופסור אמריטה במחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ויפה ברלוביץ · ראה עוד »
יצחק ליפקין
ממוזער הרב יצחק ליפקין שערי ירושלים הרב יצחק ליפקין (ת"ר, 1840 בערך - תרס"ג, 1903) היה רב ואב"ד ביאנובה, קרוז' ופרוסניץ בליטא, ובסוף ימיו בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ויצחק ליפקין · ראה עוד »
יצחק טריואקס
אברהם יצחק טריוַאקס (גם: טריוקס, טריוואקס) (בכתב לטיני: Triwaks; כ"ה בתשרי תרנ"ד, 5 באוקטובר 1893, מזריטש, פלך שדליץ, פולין הרוסית – 3 ביוני 1952) היה עיתונאי וסופר ציוני יידי עברי, מו"ל ומפיץ ספרים בוורשה ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ויצחק טריואקס · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וירושלים · ראה עוד »
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וישראל מסלנט · ראה עוד »
ישראל משקלוב
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וישראל משקלוב · ראה עוד »
ישראל דב פרומקין
#הפניה ישראל דוב פרומקין.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וישראל דב פרומקין · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהוסף שווארץ
#הפניה יהוסף שוורץ.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ויהוסף שווארץ · ראה עוד »
יהוסף שוורץ
הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ויהוסף שוורץ · ראה עוד »
יוסף יואל ריבלין
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »
14 באפריל
14 באפריל הוא היום ה-104 בשנה (105 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו14 באפריל · ראה עוד »
16 בדצמבר
16 בדצמבר הוא היום ה־350 בשנה (351 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו16 בדצמבר · ראה עוד »
1854
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1854 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1869 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1873 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1876 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1882 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1891 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1895 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1900 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1903 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1904 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1915 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם משה לונץ ו1918 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
A. M. Luncz, A.M. Luncz, א"מ לונץ, א' מ' לונץ, א. מ. לונץ, א.מ. לונץ, דפוס לונץ.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_משה_לונץ
