תוכן עניינים
32 יחסים: מצוות התלויות בארץ, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אחרונים, אברהם משה לונץ, אברהם אלקנה שפירא, אברהם יצחק הכהן קוק, אהרן הראל (רב), ניסים קרליץ, ספר, עליית תלמידי הגר"א, עלייה לארץ ישראל, צפת, ראשונים, שקלוב, שטעטל, שולחן ערוך, תפוצות ישראל, תקצ"ו, תרע"א, תש"ס, תל אביב-יפו, חו"ל, התלמוד, הלכה, הגאון מווילנה, הגר"א, היישוב הישן, יעקב דוד וילובסקי, ירושלים, ישעיה הלוי הורוביץ, ישראל משקלוב, ישיבת רמת גן.
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
לִרְאוֹת פאת השולחן ומצוות התלויות בארץ
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.
לִרְאוֹת פאת השולחן ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת פאת השולחן ואחרונים
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.
לִרְאוֹת פאת השולחן ואברהם משה לונץ
אברהם אלקנה שפירא
#הפניה אברהם אלקנה כהנא שפירא.
לִרְאוֹת פאת השולחן ואברהם אלקנה שפירא
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
לִרְאוֹת פאת השולחן ואברהם יצחק הכהן קוק
אהרן הראל (רב)
הרב אהרן (ארל'ה) הראל (נולד ה' באייר תשל"ד, 27 באפריל 1974) הוא ראש בית המדרש הקהילתי בעפרה.
לִרְאוֹת פאת השולחן ואהרן הראל (רב)
ניסים קרליץ
#הפניה נסים קרליץ.
לִרְאוֹת פאת השולחן וניסים קרליץ
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
לִרְאוֹת פאת השולחן וספר
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת פאת השולחן ועליית תלמידי הגר"א
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
לִרְאוֹת פאת השולחן ועלייה לארץ ישראל
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
לִרְאוֹת פאת השולחן וצפת
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת פאת השולחן וראשונים
שקלוב
שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב.
לִרְאוֹת פאת השולחן ושקלוב
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת פאת השולחן ושטעטל
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת פאת השולחן ושולחן ערוך
תפוצות ישראל
#הפניה תפוצת ישראלים בעולם.
לִרְאוֹת פאת השולחן ותפוצות ישראל
תקצ"ו
#הפניה ה'תקצ"ו.
לִרְאוֹת פאת השולחן ותקצ"ו
תרע"א
#הפניה ה'תרע"א.
לִרְאוֹת פאת השולחן ותרע"א
תש"ס
#הפניה ה'תש"ס.
לִרְאוֹת פאת השולחן ותש"ס
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת פאת השולחן ותל אביב-יפו
חו"ל
#הפניה חוץ לארץ.
לִרְאוֹת פאת השולחן וחו"ל
התלמוד
#הפניה תלמוד.
לִרְאוֹת פאת השולחן והתלמוד
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת פאת השולחן והלכה
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת פאת השולחן והגאון מווילנה
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
לִרְאוֹת פאת השולחן והגר"א
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת פאת השולחן והיישוב הישן
יעקב דוד וילובסקי
הרידב"זתמונה להחלפה הרב יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 – א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות.
לִרְאוֹת פאת השולחן ויעקב דוד וילובסקי
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת פאת השולחן וירושלים
ישעיה הלוי הורוביץ
קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
לִרְאוֹת פאת השולחן וישעיה הלוי הורוביץ
ישראל משקלוב
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.
לִרְאוֹת פאת השולחן וישראל משקלוב
ישיבת רמת גן
ישיבת רמת גן היא ישיבת הסדר ציונית דתית נאו-חסידית, חלוצת הישיבות הציוניות בגוש דן, שהוקמה בשנת ה'תשנ"ד.
לִרְאוֹת פאת השולחן וישיבת רמת גן