גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
166 יחסים: מ"ם השימוש, ממשלת ישראל, ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל), מנחם זולאי, מרשם רפואי, משפחת שפות, משפחה, משקל (בלשנות), משרד החינוך, משה שרת, משה בר-אשר, משורר, משכנתה, מתמטיקה, מדע המדינה, מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעים מדויקים, מדגש, מדינת לאום, מורפולוגיה (בלשנות), מוזיקה, מכללת ליפשיץ, מכבי אש, מכונית, מילון, אקדמיה, ארכיון המדינה, אתר אינטרנט, אליעזר בן-יהודה, אברהם שלונסקי, אברהם חלפי, אגף העתיקות, אהרן ממן, אהרון קשטן, אוניברסיטת בר-אילן, אוצר מילים, אוקסימורון, אימונית, אינטרנט, נפתלי הרץ טור-סיני, נשיא מדינת ישראל, נטיית שם, נגרות, נומנקלטורה, ספרן, ספרות עברית, סקייטבורד, סגול (ניקוד), ..., סוציולוגיה, סוללה חשמלית, עם עובד, ערבית, עיצורים גרוניים, עיריית תל אביב, עיריית ירושלים, פסיכולוגיה, פעלולן, פתח (ניקוד), פועל (בלשנות), פיסוק, פיזיקה, צרפת, צרפתית, צבא הגנה לישראל, צירי, ציונות, קמץ, קריית הלאום, קלטת שמע, קוד שפה, ראשי תיבות, רפואה, רשת חברתית מקוונת, רשומות, רדיו, שמואל יוסף עגנון, שמואל ייבין, שנות ה-50 של המאה ה-20, שפה, שר התרבות והספורט, שר החינוך, שלמה מורג, שדלנות, שווא, תעתיק, תפירה, תרבות הגוף, תחרות אדריכלים, תחביר, תחדיש, תוכנה, לאה גולדברג, לאומיות, לשוננו, להיט, זאב בן-חיים, זלמן ארן, זלמן שניאור, זואולוגיה, חנוך ילון, חשמל, חבר הכנסת, חולם, חינוך, חיים נחמן ביאליק, חיים לבנון, חיים הזז, בני ברית, בנימין מזר, בוטניקה, בינה מלאכותית, בית שאן, בית המעלות, ביגוד, ביולוגיה, גרשון אגרון, גלעד צוקרמן, גבעת רם, דקדוק, דגש חזק, דוד צבי בנעט, דוד שמעוני, דוד בן-גוריון, דוד ילין, דיפלומטיה, ה, המאה ה-19, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האקדמיה ללשון הערבית, האקדמיה הצרפתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, הסגנון הבינלאומי, העלייה הראשונה, העברית (כתב עת), הצופה, ועד הלשון העברית, ועדת השמות הממשלתית, ועדת החינוך והתרבות, כרמית ספיר ויץ, כתב, כתיב, כלכלת בית, יעקב פולוצקי, יעקב כהן (משורר), יצחק בן-צבי, יצחק דב ברקוביץ, ירושלים, ישעיהו פרס, ישראלית שפה יפה, יהושע בלאו, יהודה יונוביץ, יום הלשון העברית, יונתן רטוש, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוסף קלוזנר, יוסף יואל ריבלין, 1956, 1959, 2000, 2012, 2014, 23 באפריל, 27 במאי. להרחיב מדד (116 יותר) »
מ"ם השימוש
#הפניה אותיות השימוש.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומ"ם השימוש · ראה עוד »
ממשלת ישראל
ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וממשלת ישראל · ראה עוד »
ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)
בישראל התואר ממלא מקום ראש הממשלה, להבדיל מן התארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה", הוא היחיד שלו משמעות סטטוטורית ולא רק סמלית, והוא שני רק לראש הממשלה בחשיבותו בתפקידי הממשלה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וממלא מקום ראש הממשלה (ישראל) · ראה עוד »
מנחם זולאי
מנחם זולאי מנחם זוּלַאי (Zulay; ב' באדר תרס"א, 1901, גליציה – ד' בכסלו תשט"ו, 29 בנובמבר 1954, ירושלים) היה חוקר הפיוט והשירה העברית בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומנחם זולאי · ראה עוד »
מרשם רפואי
לטיניות R ו-X הוא הסימול הבינלאומי המקובל למרשם רפואי. הסמל Rx, בארצות מסוימות Rp. מהווה קיצור המילה הלטינית recipe.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומרשם רפואי · ראה עוד »
משפחת שפות
משפחות שפות בעולם - חלוקה ראשונית דוגמה לעץ משפחת שפות - השפות ההודו-אירופיות משפחת שפות היא קבוצת שפות טבעיות הקשורות זו לזו בכך שהתפתחו משפה אם (פרוטו-שפה) משותפת.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשפחת שפות · ראה עוד »
משפחה
פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 תמונה משפחתית משנת 1945 מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשפחה · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשרד החינוך · ראה עוד »
משה שרת
עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשה שרת · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשה בר-אשר · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשורר · ראה עוד »
משכנתה
משכנתה (כתיב מיושן: משכנתא; בריבוי: משכנתות או משכנתאות) היא אחד משישה סוגים של זכויות במקרקעין ומשמעותה שעבוד של נדל"ן על ידי בעל זכות הבעלות, לטובת אחר, על מנת להבטיח את זכויותיו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומשכנתה · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומתמטיקה · ראה עוד »
מדע המדינה
מדע המדינה הוא תחום ידע אקדמי החוקר היבטים שונים של התנהגות המדינה, השלטון והממשול מאז היווסדם בעולם העתיק ועד ימינו אנו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדע המדינה · ראה עוד »
מדעי הרוח
פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדעי הרוח · ראה עוד »
מדעי החברה
מדְעי החברה (באנגלית: Social sciences) מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדעי החברה · ראה עוד »
מדעי החיים
המושג מדעי החיים (באנגלית: Life sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות שיש ליצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדעי החיים · ראה עוד »
מדעים מדויקים
מדעים מדויקים (באנגלית: Exact sciences) הוא תחום אקדמי ושם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדעים מדויקים · ראה עוד »
מדגש
מדגשים בצבעים שונים והדגמת ישומם מדגשים קטנים במגוון צבעים מַדְגֵּשׁ או מַרְקֶר (מאנגלית: Marker, טוש) הוא כלי כתיבה המשמש להדגשת קטע על ידי צביעת הרקע בצבע בהיר זוהר.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדגש · ראה עוד »
מדינת לאום
מדינת לאום היא מדינה שתפקידה לממש ולקיים את ריבונותו של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומדינת לאום · ראה עוד »
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »
מוזיקה
הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומוזיקה · ראה עוד »
מכללת ליפשיץ
ממוזער ממוזער מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומכללת ליפשיץ · ראה עוד »
מכבי אש
כיבוי שרפה בקוויבק, קנדה כיבוי אש באיור מגרמניה, שנת 1904 כיבוי אש בשרפה בכרמל (2010) השרפה בכרמל, 2010מכבי אש הוא ארגון חירום הנלחם בשריפות ובהתפשטות אש בלתי מבוקרת, ופועל לחילוץ והצלת לכודים במתארים שונים כגון תאונות דרכים, מפולות והרס, חילוץ מבורות, חילוץ מגובה, ממעליות, חילוץ בעלי חיים ועוד.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומכבי אש · ראה עוד »
מכונית
סקודה אוקטביה שנת 2021 טקסט.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומכונית · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ומילון · ראה עוד »
אקדמיה
האקדמיה של אתונה. מימין, פסלו של אפולו. משמאל, פסלה של אתנה. מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם. אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואקדמיה · ראה עוד »
ארכיון המדינה
סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי אולם הקריאה שנסגר בפברואר 2018 ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וארכיון המדינה · ראה עוד »
אתר אינטרנט
אתר אינטרנט הוא אוסף של דפי אינטרנט (ולעיתים משאבים נוספים) המקושרים ביניהם ולרוב שותפים לשם תחום מסוים, וניתנים לגישה דרך רשת האינטרנט.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואתר אינטרנט · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אברהם שלונסקי
אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואברהם שלונסקי · ראה עוד »
אברהם חלפי
אברהם חלפי בתפקיד התך בהצגת מגילת פורים, האהל, 1938 ישראלס 10 בתל אביב שיר משירי חלפי באנדרטה לנופלים במערכות ישראל בצלפון אברהם חלפי (כ' באדר ה'תרס"ו, 17 במרץ 1906 – כ"ד בסיוון ה'תש"ם, 8 ביוני 1980) היה משורר ושחקן תיאטרון ישראלי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואברהם חלפי · ראה עוד »
אגף העתיקות
#הפניה רשות העתיקות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואגף העתיקות · ראה עוד »
אהרן ממן
אהרן ממן (נולד בי"ח בחשוון תש"ח, 1 בנובמבר 1947, במרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואהרן ממן · ראה עוד »
אהרון קשטן
בית הכנסת "אוהל אהרון" בקריית הטכניון אהרון קַשטָן (1920 – 1996) היה אדריכל ישראלי ופרופסור בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואהרון קשטן · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוצר מילים
דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואוצר מילים · ראה עוד »
אוקסימורון
כרזת הסרט עיניים עצומות לרווחה של הבמאי סטנלי קובריק משנת 1999. אוֹקְסִימוֹרוֹן (גם: ניב ניגודים, תרתי דסתרי, דבר והיפוכו) הוא מטבע לשון המורכב מזוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון – פרדוקס – וזאת על מנת להגביר את הרושם וההפתעה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואוקסימורון · ראה עוד »
אימונית
אימונית טיפוסית שלושה גברים עם מכנסי טרנינג רקדן ברייקדאנס עם אימונית אימונית (בסלנג: טרנינג; מאנגלית: Training Suits - בגד אימון) היא בגד אשר מורכב בדרך כלל משני חלקים: מכנסיים ומקטורן (ז'קט).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואימונית · ראה עוד »
אינטרנט
כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ואינטרנט · ראה עוד »
נפתלי הרץ טור-סיני
נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
נטיית שם
בבלשנות, נטיית שם (בלעז: Declension) היא שינוי צורת המילה, בדרך כלל כדי לבטא את תפקידה התחבירי במשפט, בדרך של הטיה כלשהי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ונטיית שם · ראה עוד »
נגרות
כלי עבודה ידניים לנגרות תל אביב נגרות היא מקצוע עיבוד עץ ומוצריו לכדי מוצרים לתועלת האדם: רהיטים, כלים, פיגומים, בתים וכדומה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ונגרות · ראה עוד »
נומנקלטורה
נוֹמֶנְקְלָטוּרָה (בעברית: מינוח) היא רשימת מונחים בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ונומנקלטורה · ראה עוד »
ספרן
"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וספרן · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וספרות עברית · ראה עוד »
סקייטבורד
נער מחליק על סקייטבורד סקייטר בסטודיו סקייטבורד (מאנגלית: Skateboard; לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: גַּלְגֶּשֶׁת) הוא כלי תחבורה, ספורט ושעשוע, העשוי מלוח עץ צר רב שכבתי המחובר לשני זוגות של צירים וגלגלים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וסקייטבורד · ראה עוד »
סגול (ניקוד)
סֶגּוֹל הוא סימן ניקוד עברי, שמסמן את הצליל e. הוא נראה כמו שלוש נקודות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וסגול (ניקוד) · ראה עוד »
סוציולוגיה
סוציולוגיה – "תורת החברה" סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וסוציולוגיה · ראה עוד »
סוללה חשמלית
מגוון סוללות חשמליות (מכיוון שמאל למעלה לכיוון ימין למטה): שתי סוללות AA, סוללת D, סוללת מכשיר קשר, שתי סוללות PP3, שתי סוללות AAA, סוללת C, סוללת מצלמת וידאו, סוללת טלפון סלולרי סוֹלְלָה או בָּטֵרִיָּה (באנגלית: Battery) היא חפץ לייצור חשמל בזרם ישר.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וסוללה חשמלית · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ועם עובד · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וערבית · ראה עוד »
עיצורים גרוניים
עיצורים גרוניים הוא שם כולל לעיצורים שבסיס החיתוך שלהם הוא באזור הלוע.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ועיצורים גרוניים · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ועיריית תל אביב · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ועיריית ירושלים · ראה עוד »
פסיכולוגיה
פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ופסיכולוגיה · ראה עוד »
פעלולן
פעלולן בתצוגת פעלולים בבלגיה רכיבה על גלגל אחורי היא אחד הפעלולים הבסיסיים באופנועים פעלולן הוא אדם שעוסק בביצוע פעלולים, מעשי להטוט מסוכנים, לצורכי בידור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ופעלולן · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
פועל (בלשנות)
בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ופועל (בלשנות) · ראה עוד »
פיסוק
פיסוק הוא חלק של דקדוק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ופיסוק · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ופיזיקה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וצרפת · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וצרפתית · ראה עוד »
צבא הגנה לישראל
סרטונים צה"ל – צבא הגנה לישראל – וידאו צבא הגנה לישראל (ידוע בעיקר בראשי התיבות צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וצירי · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וציונות · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וקמץ · ראה עוד »
קריית הלאום
קריית הלאום (נקרא גם קריית האומה) הוא מתחם בירושלים הכולל חלק נכבד ממוסדות השלטון של מדינת ישראל, והקמתו נמשכת לשם העברת יחידות ממשלתיות נוספות אליו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וקריית הלאום · ראה עוד »
קלטת שמע
קלטת שמע קלטת מתוצרת TEAC '''הלוגו של קלטת השמע''' - היה השראה ללוגו של התקליטור כעבור 20 שנה. קלטת שֶמע (באנגלית: Compact audio cassette וכן Musicassette ובקיצור MC; בלעז: קָסֶטַה) היא מארז מלבני העשוי פלסטיק שבתוכו סרט מגנטי, המשמשת להקלטה או להשמעת קול באמצעות רשמקול קלטות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וקלטת שמע · ראה עוד »
קוד שפה
קוד שפה הוא קוד המקצה אותיות או מספרים כמזהים או מסווגים לשפות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וקוד שפה · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וראשי תיבות · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ורפואה · ראה עוד »
רשת חברתית מקוונת
מפת העולם על רקע אייקונים של רשתות חברתיות רשת חברתית מקוונת היא פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת יצירה וניהול של רשתות חברתיות בהן יכולים אנשים החולקים תחומי עניין משותפים לקיים אינטראקציה משותפת.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ורשת חברתית מקוונת · ראה עוד »
רשומות
"רשומות" הוא העיתון המתעד הרשמי של מדינת ישראל, בו מתפרסמות מעת לעת הודעות רשמיות שונות וכן נוסח החקיקה בישראל, עם היווצרה (בראשית ימי המדינה נקרא פרסום זה "עִתון רשמי", ובחוק המעבר, התש"ט-1949 שונה שמו ל"רשומות").
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ורשומות · ראה עוד »
רדיו
אנטנות גלי רדיו באלבקרקי, ניו מקסיקו שידור רדיו של קול לוחמי חרות ישראל אולפן רדיו מקלט רדיו עתיק רדיו טרנזיסטור מודרני רַדְיוֹ הוא אמצעי טכנולוגי המשמש להעברה (שידור וקליטה) של גלי קול באמצעות גלי רדיו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ורדיו · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמואל ייבין
תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושמואל ייבין · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושפה · ראה עוד »
שר התרבות והספורט
#הפניה משרד התרבות והספורט.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושר התרבות והספורט · ראה עוד »
שר החינוך
#הפניה משרד החינוך#שרי החינוך וסגניהם.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושר החינוך · ראה עוד »
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושלמה מורג · ראה עוד »
שדלנות
שַׁדְלָנוּת (לעיתים שתדלנות, באנגלית: Lobbying) היא פעילות שמטרתה להשפיע על פעולות, מדיניות או החלטות של נבחרי ציבור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושדלנות · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ושווא · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותעתיק · ראה עוד »
תפירה
תמונה של מכונת תפירה ישנה ציור של ילדה העוסקת בתפירה תפירה היא חיבור או עיצוב של בדים, עורות, ניירות, רשתות מחומרים שונים וחומרי גלם אחרים שעוביים דק באמצעות חוט.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותפירה · ראה עוד »
תרבות הגוף
תרבות הגוף (בגרמנית: Körperkultur, באנגלית: physical culture, בצרפתית: culture physyque) הוא כינוי משותף לתנועות תרבותיות שונות, שקמו והתפשטו באירופה ובאמריקה בתקופה שבין 1900 לשנות ה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותרבות הגוף · ראה עוד »
תחרות אדריכלים
פרוגרמה לתחרות אדריכלים בינלאומית מטעם פיבי הרסט לתכנון אוניברסיטת קליפורניה, 84 עמודים, דצמבר 1897 תחרות אדריכלים היא סוג של תחרות תכנון ועיצוב, שבה מזמין אדם או תאגיד הצעות מאדריכלים לתכנן, לעצב ולהקים מבנה, קבוצת מבנים, שכונה או עיר חדשה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותחרות אדריכלים · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותחביר · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותחדיש · ראה עוד »
תוכנה
תוכנה היא אוסף של הוראות ומידע הניתנות לביצוע על ידי מחשב.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ותוכנה · ראה עוד »
לאה גולדברג
"'''משירי ארץ אהבתי'''" בכתב ידה של המשוררת תעודת הבגרות של לאה גולדברג בגמנסיה העברית קוֹינַס בליטא, גנזים - ארכיון אגודת הסופרים, 2019 העיר העתיקה בקובנה שבליטא, סמוך לה התגוררה גולדברג לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg; 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררות העבריות הידועות והחשובות ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ולאה גולדברג · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ולאומיות · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ולשוננו · ראה עוד »
להיט
לָהִיט הוא יצירה מוזיקלית, בדרך כלל שיר או נעימה, הזוכה להצלחה רבה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ולהיט · ראה עוד »
זאב בן-חיים
זאב בן-חיים (28 בדצמבר 1907 - 6 באוגוסט 2013) היה מחשובי הבלשנים העבריים, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וזאב בן-חיים · ראה עוד »
זלמן ארן
זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וזלמן ארן · ראה עוד »
זלמן שניאור
זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וזלמן שניאור · ראה עוד »
זואולוגיה
מגוון בעלי חיים זוֹאוֹלוֹגְיָה (בעברית: תורת בעלי חיים) היא ענף במדעי החיים העוסק בחקר בַּעֲלֵי הַחַיִּים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וזואולוגיה · ראה עוד »
חנוך ילון
חנוך ילון (דיסטנפלד) ח' באייר תרמ"ו (13 במאי 1886) - י"ב באדר א' תש"ל (18 בפברואר 1970) היה בלשן ישראלי, מחשובי חוקרי לשון חז"ל ומקבל פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1962.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחנוך ילון · ראה עוד »
חשמל
ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחשמל · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחבר הכנסת · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחולם · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחינוך · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים לבנון
הסביל לזכר חיים לבנון בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון הקרוי על שמו קברו של חיים לבנון ואשתו חיים יוסף לבנון (לוינשטיין) (25 במרץ 1899 – 21 באוגוסט 1986) היה איש ציבור ישראלי, חבר מפלגת הציונים הכלליים, ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחיים לבנון · ראה עוד »
חיים הזז
חדר העבודה של חיים הזז בדירתו בירושלים חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח, 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות, מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וחיים הזז · ראה עוד »
בני ברית
תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובני ברית · ראה עוד »
בנימין מזר
בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובנימין מזר · ראה עוד »
בוטניקה
חמציץ נטוי - גאופיט בעל פרח היביסקוס סורי בּוֹטָנִיקָה (באנגלית: Botany, פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology); בעברית: תורת הצמחים) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובוטניקה · ראה עוד »
בינה מלאכותית
250px בינה מלאכותית (באנגלית: אינטליגנציה מלאכותית - Artificial intelligence, ובראשי תיבות: AI) שם מטאפורי למצב בו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובינה מלאכותית · ראה עוד »
בית שאן
בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובית שאן · ראה עוד »
בית המעלות
בית המעלות בשנות ה-40 בית המעלות 2007 פועלי בית המעלות, 1935 בית המעלות הוא בלוק מגורים עירוני במרכז ירושלים מתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ובית המעלות · ראה עוד »
ביגוד
סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וביגוד · ראה עוד »
ביולוגיה
צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וביולוגיה · ראה עוד »
גרשון אגרון
גרשון אגרון (מימין) במפגש של עיתונאים עם הנציב העליון לורד גורט, מרץ 1945 המצור על ירושלים, 1948 גרשון אַגרוֹן (אגרונסקי) (27 בדצמבר 1893 – 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי ועורך אמריקאי-ישראלי, מייסד העיתון Palestine Post (לימים ה-Jerusalem Post) ועורכו הראשי, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה בשנים 1949–1951 וראש עיריית ירושלים מספטמבר 1955 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וגרשון אגרון · ראה עוד »
גלעד צוקרמן
גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971) הוא בלשן ומחיה שפות ישראלי, פרופסור לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וגלעד צוקרמן · ראה עוד »
גבעת רם
גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וגבעת רם · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודקדוק · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודגש חזק · ראה עוד »
דוד צבי בנעט
דוד צבי (הַרְטְוִויג) בָּנֵעט (בגרמנית: David Hartwig (Zvi) Baneth; 1893, קרוטושין – כ"ט באייר תשל"ג 1973, ירושלים) היה חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי-ביניימי וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודוד צבי בנעט · ראה עוד »
דוד שמעוני
דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודוד שמעוני · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודוד ילין · ראה עוד »
דיפלומטיה
"סימטריה של דיפלומטיה",ציור משנת 1975, מאת גר ואן אלק דיפלומטיה (באנגלית: Diplomacy) היא אמנות ניהול משא ומתן, בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ודיפלומטיה · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וה · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המילון ההיסטורי ללשון העברית
ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »
האקדמיה ללשון הערבית
האקדמיה ללשון הערבית בישראל (בערבית: مجمع اللغة العربية) היא המוסד העליון למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל, שקם בדצמבר 2007.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה ללשון הערבית · ראה עוד »
האקדמיה הצרפתית
הקרדינל רישלייה, מייסד האקדמיה הצרפתית האקדמיה הצרפתית (בצרפתית: Académie française) היא אגודה מדעית שנוסדה בשנת 1635 בצרפת, ומטרתה קידום ענייני השפה הצרפתית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה הצרפתית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסגנון הבינלאומי
#הפניה הסגנון הבין-לאומי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והסגנון הבינלאומי · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העברית (כתב עת)
עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, המופץ כארבע פעמים בשנה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והעברית (כתב עת) · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית והצופה · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וועד הלשון העברית · ראה עוד »
ועדת השמות הממשלתית
דביר. 30 באוקטובר 1951 ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וועדת השמות הממשלתית · ראה עוד »
ועדת החינוך והתרבות
#הפניה ועדת החינוך, התרבות והספורט.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וועדת החינוך והתרבות · ראה עוד »
כרמית ספיר ויץ
כרמית ספיר-וַיְץ (נולדה ב-25 בספטמבר 1973) היא עיתונאית, עורכת, מנהלת אומנותית ומרצה ישראלית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וכרמית ספיר ויץ · ראה עוד »
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וכתב · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וכתיב · ראה עוד »
כלכלת בית
מורת כלכלת בית בסיאטל, 1953 שיעור כלכלת בית בבתי ספר ויטגנשטיין ריפנשטיין, 1985 כלכלת בית הוא מקצוע ותחום לימוד העוסק במערכת היחסים בין יחידים, משפחות, קהילות והסביבה בה הם חיים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וכלכלת בית · ראה עוד »
יעקב פולוצקי
יעקב חיים (הַנס) פּוֹלוֹצקי (Polotsky; 13 בספטמבר 1905 – 10 באוגוסט 1991) היה בלשן, מזרחן ופרופסור לאגיפטולוגיה ולשפות שמיות באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויעקב פולוצקי · ראה עוד »
יעקב כהן (משורר)
"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויעקב כהן (משורר) · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יצחק דב ברקוביץ
יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו פרס
ישעיהו פְּרֵס (2 במרץ 1874, ז' באדר ה'תרל"ד – 11 ביוני 1955, כ"א בסיוון ה'תשט"ו) היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וישעיהו פרס · ראה עוד »
ישראלית שפה יפה
ישראלית שפה יפה הוא ספרו של הבלשן הישראלי פרופ' גלעד צוקרמן.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית וישראלית שפה יפה · ראה עוד »
יהושע בלאו
יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויהושע בלאו · ראה עוד »
יהודה יונוביץ
ד"ר יהודה יונוביץ (ט' באייר ה'תרל"ח, 12 במאי 1878 - ד' בשבט ה'תש"ח, 15 בינואר 1948) היה ממייסדי החברה למשפט עברי, מו"ל של הספרייה המשפטית והספרייה הפילוסופית בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויהודה יונוביץ · ראה עוד »
יום הלשון העברית
כרזה ליום הלשון העבריתתמונה להחלפה יום השפה העברית, החל בתאריך כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה, הוא יום מודעות המצוין מדי שנה במדינת ישראל לקידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויום הלשון העברית · ראה עוד »
יונתן רטוש
משפחת היילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה היילפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל היילפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור יונתן רָטוֹשׁ (18 בנובמבר 1908 – י"ט באדר ב' ה'תשמ"א 25 במרץ 1981) הוא שמו הספרותי של אוריאל שלח (לשעבר היילפרין).
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויונתן רטוש · ראה עוד »
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף יואל ריבלין
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו1956 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו1959 · ראה עוד »
2000
שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו2000 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו2012 · ראה עוד »
2014
למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו2014 · ראה עוד »
23 באפריל
23 באפריל הוא היום ה-113 בשנה (114 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני בשבוע ה-17.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו23 באפריל · ראה עוד »
27 במאי
27 במאי הוא היום ה-147 בשנה (148 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה ללשון העברית ו27 במאי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/האקדמיה_ללשון_העברית
