גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
86 יחסים: Revue des études juives, Revue des Études Juives, מפקח (חינוך), מרדכי חיים רומקובסקי, מרישין (לודז'), מלחמת העולם הראשונה, מזמורי שלמה, מגילת קהלת, מדעי היהדות, ארץ ישראל, ארכיון, אוניברסיטת ברן, אוניברסיטת ברסלאו, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת היידלברג, אוסקר רוזנפלד, אוטודידקטיות, סנקט פטרבורג, ספר לימוד, ספרייה, סלונים, סורית, עליית משה, פשיטתא, פלך גרודנה, פולנית, פולין, פישל לחובר, פילולוגיה, צנטרל, צרפתית, צבי גרץ, קוינה, ראש הגולה, רוסית, ש"ל ציטרון, שנות ה-20 של המאה ה-20, שפות שמיות, שחפת, תעודת בגרות, תרגום השבעים, תרגום התנ"ך, תלמוד תורה, לודז', לימודי חול, ביקורת המקרא, בית הכנסת טלומצקה, גאוגרפיה, גרמנית, גרודנו, ..., גטו לודז', גימנסיה, דקדוק עברי, דברי ימי ישראל, דוקטור, דוד גינצבורג, דיסרטציה, האימפריה הרוסית, הספרים החיצוניים, הצפירה, השלח, השילוח (כתב עת), התקופה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של פולין: מלחמת העולם השנייה, ורשה, ויקיטקסט, יעקב פיכמן, יברייסקיה אנציקלופדיה, יודנראט, יידיש, 1020, 1874, 1880, 1898, 1904, 1908, 1909, 1914, 1939, 1942, 1943, 21 ביוני, 3 באוקטובר, 31 ביולי, 9 במאי. להרחיב מדד (36 יותר) »
Revue des études juives
#הפניה Revue des Études Juives.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וRevue des études juives · ראה עוד »
Revue des Études Juives
Revue des Études Juives (בתרגום מצרפתית: כתב עת למחקרי יהדות, בראשי תיבות: REJ) הוא רבעון צרפתי שנוסד בפריז ביולי 1880 על יד האגודה למחקרי יהדות (Société des Études Juives).
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וRevue des Études Juives · ראה עוד »
מפקח (חינוך)
במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ומפקח (חינוך) · ראה עוד »
מרדכי חיים רומקובסקי
מרדכי חיים רוּמְקוֹבְסקי (Mordechaj Chaim Rumkowski; 27 בפברואר 1877 – 28 באוגוסט 1944, אושוויץ) היה ראש היודנראט בגטו לודז' במשך כל שנות קיומו (1939–1944).
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ומרדכי חיים רומקובסקי · ראה עוד »
מרישין (לודז')
רחוב בשכונת מרישין שלט הנצחה לילדי מרישין ברחוב ילדי מרישין בפתח תקווה מרישין (בפולנית: Marysin) היא שכונה ברובע באלוטי בצפון העיר לודז' שבפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ומרישין (לודז') · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזמורי שלמה
מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו-45 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ומזמורי שלמה · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ומגילת קהלת · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ומדעי היהדות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וארכיון · ראה עוד »
אוניברסיטת ברן
אוניברסיטת ברן (בגרמנית: Universität Bern; בצרפתית: Université de Berne; בלטינית: Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ואוניברסיטת ברן · ראה עוד »
אוניברסיטת ברסלאו
#הפניה אוניברסיטת ורוצלב.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ואוניברסיטת ברסלאו · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אוניברסיטת היידלברג
ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ואוניברסיטת היידלברג · ראה עוד »
אוסקר רוזנפלד
אוסקר רוזנפלד (13 במאי 1884 – אוגוסט 1944) היה סופר יהודי-אוסטרי, שנרצח במחנה הריכוז אושוויץ.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ואוסקר רוזנפלד · ראה עוד »
אוטודידקטיות
אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ואוטודידקטיות · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וספר לימוד · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וספרייה · ראה עוד »
סלונים
כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וסלונים · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וסורית · ראה עוד »
עליית משה
עליית משה, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה הראשונה, כמה עשרות שנים לפני חורבן בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ועליית משה · ראה עוד »
פשיטתא
פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ופשיטתא · ראה עוד »
פלך גרודנה
#הפניה פלך גרודנו.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ופלך גרודנה · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ופולנית · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ופולין · ראה עוד »
פישל לחובר
פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ופישל לחובר · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ופילולוגיה · ראה עוד »
צנטרל
מרדכי קפלן ושלמה שרברק צֶנטרָל–מרכז (בכתיב יידי: צענטראַל; בפולנית: Central) הייתה התאגדות הוצאה לאור יהודית בולטת שפעלה בשנים 1911–1914 ו-1923–1933 ומרכזה היה בעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וצנטרל · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וצרפתית · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וצבי גרץ · ראה עוד »
קוינה
#הפניה יוונית קוינה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וקוינה · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וראש הגולה · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ורוסית · ראה עוד »
ש"ל ציטרון
#הפניה שמואל ליב ציטרון.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וש"ל ציטרון · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ושפות שמיות · ראה עוד »
שחפת
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ושחפת · ראה עוד »
תעודת בגרות
גיליון ציונים הנשלח לנבחנים לפני תעודת הבגרות תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה במילוי הדרישות הלימודיות בבחינות הבגרות הנערכות בדרך כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ותעודת בגרות · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ותרגום השבעים · ראה עוד »
תרגום התנ"ך
#הפניה תרגומי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ותרגום התנ"ך · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ותלמוד תורה · ראה עוד »
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ולודז' · ראה עוד »
לימודי חול
לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ולימודי חול · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית הכנסת טלומצקה
מודל בית הכנסת בבית התפוצות בית הכנסת הגדול של ורשה, הידוע בשם בית הכנסת טלומצקה או ה"טלומצקה סינגוגה" (בפולנית: Tlomacka Synagoga) שכן ברחוב טלומצקה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ובית הכנסת טלומצקה · ראה עוד »
גאוגרפיה
הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וגאוגרפיה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וגרמנית · ראה עוד »
גרודנו
בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וגרודנו · ראה עוד »
גטו לודז'
הכניסה לגטו לודז' גטו לודז' היה אחד מן הגטאות הגדולים בפולין הכבושה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וגטו לודז' · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וגימנסיה · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ודקדוק עברי · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ודוקטור · ראה עוד »
דוד גינצבורג
שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ודוד גינצבורג · ראה עוד »
דיסרטציה
#הפניה תזה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ודיסרטציה · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי והספרים החיצוניים · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי והצפירה · ראה עוד »
השלח
#הפניה השילוח (כתב עת).
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי והשלח · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי והתקופה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של פולין: מלחמת העולם השנייה
#הפניה פולין במלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי והיסטוריה של פולין: מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וורשה · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי וויקיטקסט · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יברייסקיה אנציקלופדיה
יברייסקיה אנציקלופדיה (מרוסית: Еврейская энциклопедия; האנציקלופדיה היהודית) הייתה האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית אשר הוקדשה ל"יהדות ולתרבותהּ, בעבר ובהווה".
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ויברייסקיה אנציקלופדיה · ראה עוד »
יודנראט
אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ויודנראט · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ויידיש · ראה עוד »
1020
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1020 · ראה עוד »
1874
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1874 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1880 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1898 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1904 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1908 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1909 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1914 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1939 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1942 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו1943 · ראה עוד »
21 ביוני
21 ביוני הוא היום הארוך בשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו21 ביוני · ראה עוד »
3 באוקטובר
3 באוקטובר הוא היום ה-276 בשנה (277 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו3 באוקטובר · ראה עוד »
31 ביולי
31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו31 ביולי · ראה עוד »
9 במאי
9 במאי הוא היום ה-129 בשנה, (130 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם שלום קמנצקי ו9 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_שלום_קמנצקי
