אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אברהם שלום קמנצקי

מַדָד אברהם שלום קמנצקי

אברהם שלום קָמֶנֶצקי (נכתב גם קאמיניצקי, קאמנצקי; בפולנית: Kamieniecki; בכתיב מערב-אירופי: Kamenetzky; ברוסית: Каменецкий; 9 במאי / 3 באוקטובר 1874, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (פולין) – 21 ביוני 1943, גטו לודז') היה מלומד ומורה יהודי-פולני, חוקר המקרא. [1]

תוכן עניינים

  1. 75 יחסים: Revue des études juives, Revue des Études Juives, מפקח (חינוך), מרדכי חיים רומקובסקי, מרישין (לודז'), מלחמת העולם הראשונה, מזמורי שלמה, מגילת קהלת, מדעי היהדות, ארץ ישראל, ארכיון, אוניברסיטת ברן, אוניברסיטת ברסלאו, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת היידלברג, אוסקר רוזנפלד, אוטודידקטיות, סנקט פטרבורג, ספר לימוד, ספרייה, סלונים, סורית, עליית משה, פשיטתא, פלך גרודנה, פולנית, פולין, פישל לחובר, פילולוגיה, צנטרל, צרפתית, צבי גרץ, קוינה, ראש הגולה, רוסית, ש"ל ציטרון, שנות ה-20 של המאה ה-20, שפות שמיות, שחפת, תעודת בגרות, תרגום השבעים, תרגום התנ"ך, תלמוד תורה, לודז', לימודי חול, ביקורת המקרא, בית הכנסת טלומצקה, גאוגרפיה, גרמנית, גרודנו, ... להרחיב מדד (25 יותר) »

Revue des études juives

#הפניה Revue des Études Juives.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וRevue des études juives

Revue des Études Juives

Revue des Études Juives (בתרגום מצרפתית: כתב עת למחקרי יהדות, בראשי תיבות: REJ) הוא רבעון צרפתי שנוסד בפריז ביולי 1880 על יד האגודה למחקרי יהדות (Société des Études Juives).

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וRevue des Études Juives

מפקח (חינוך)

במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ומפקח (חינוך)

מרדכי חיים רומקובסקי

מרדכי חיים רוּמְקוֹבְסקי (Mordechaj Chaim Rumkowski; 27 בפברואר 1877 – 28 באוגוסט 1944, אושוויץ) היה ראש היודנראט בגטו לודז' במשך כל שנות קיומו (1939–1944).

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ומרדכי חיים רומקובסקי

מרישין (לודז')

רחוב בשכונת מרישין שלט הנצחה לילדי מרישין ברחוב ילדי מרישין בפתח תקווה מרישין (בפולנית: Marysin) היא שכונה ברובע באלוטי בצפון העיר לודז' שבפולין.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ומרישין (לודז')

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ומלחמת העולם הראשונה

מזמורי שלמה

מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו-45 לפני הספירה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ומזמורי שלמה

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ומגילת קהלת

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ומדעי היהדות

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וארץ ישראל

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וארכיון

אוניברסיטת ברן

אוניברסיטת ברן (בגרמנית: Universität Bern; בצרפתית: Université de Berne; בלטינית: Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ואוניברסיטת ברן

אוניברסיטת ברסלאו

#הפניה אוניברסיטת ורוצלב.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ואוניברסיטת ברסלאו

אוניברסיטת ברלין

#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ואוניברסיטת ברלין

אוניברסיטת היידלברג

ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ואוניברסיטת היידלברג

אוסקר רוזנפלד

אוסקר רוזנפלד (13 במאי 1884 – אוגוסט 1944) היה סופר יהודי-אוסטרי, שנרצח במחנה הריכוז אושוויץ.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ואוסקר רוזנפלד

אוטודידקטיות

אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ואוטודידקטיות

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וסנקט פטרבורג

ספר לימוד

ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וספר לימוד

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וספרייה

סלונים

כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וסלונים

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וסורית

עליית משה

עליית משה, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה הראשונה, כמה עשרות שנים לפני חורבן בית המקדש השני.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ועליית משה

פשיטתא

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ופשיטתא

פלך גרודנה

#הפניה פלך גרודנו.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ופלך גרודנה

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ופולנית

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ופולין

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ופישל לחובר

פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ופילולוגיה

צנטרל

מרדכי קפלן ושלמה שרברק צֶנטרָל–מרכז (בכתיב יידי: צענטראַל; בפולנית: Central) הייתה התאגדות הוצאה לאור יהודית בולטת שפעלה בשנים 1911–1914 ו-1923–1933 ומרכזה היה בעיר ורשה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וצנטרל

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וצרפתית

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וצבי גרץ

קוינה

#הפניה יוונית קוינה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וקוינה

ראש הגולה

חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וראש הגולה

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ורוסית

ש"ל ציטרון

#הפניה שמואל ליב ציטרון.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וש"ל ציטרון

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט).

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ושנות ה-20 של המאה ה-20

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ושפות שמיות

שחפת

שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ושחפת

תעודת בגרות

גיליון ציונים הנשלח לנבחנים לפני תעודת הבגרות תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה במילוי הדרישות הלימודיות בבחינות הבגרות הנערכות בדרך כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ותעודת בגרות

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ותרגום השבעים

תרגום התנ"ך

#הפניה תרגומי התנ"ך.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ותרגום התנ"ך

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ותלמוד תורה

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ולודז'

לימודי חול

לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ולימודי חול

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וביקורת המקרא

בית הכנסת טלומצקה

מודל בית הכנסת בבית התפוצות בית הכנסת הגדול של ורשה, הידוע בשם בית הכנסת טלומצקה או ה"טלומצקה סינגוגה" (בפולנית: Tlomacka Synagoga) שכן ברחוב טלומצקה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ובית הכנסת טלומצקה

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וגאוגרפיה

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וגרמנית

גרודנו

בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וגרודנו

גטו לודז'

הכניסה לגטו לודז' גטו לודז' היה אחד מן הגטאות הגדולים בפולין הכבושה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וגטו לודז'

גימנסיה

גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וגימנסיה

דקדוק עברי

שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ודקדוק עברי

דברי ימי ישראל

דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ודברי ימי ישראל

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ודוקטור

דוד גינצבורג

שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ודוד גינצבורג

דיסרטציה

#הפניה תזה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ודיסרטציה

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי והאימפריה הרוסית

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי והספרים החיצוניים

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי והצפירה

השלח

#הפניה השילוח (כתב עת).

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי והשלח

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי והשילוח (כתב עת)

התקופה

התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי והתקופה

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי והיסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של פולין: מלחמת העולם השנייה

#הפניה פולין במלחמת העולם השנייה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי והיסטוריה של פולין: מלחמת העולם השנייה

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וורשה

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי וויקיטקסט

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ויעקב פיכמן

יברייסקיה אנציקלופדיה

יברייסקיה אנציקלופדיה (מרוסית: Еврейская энциклопедия; האנציקלופדיה היהודית) הייתה האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית אשר הוקדשה ל"יהדות ולתרבותהּ, בעבר ובהווה".

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ויברייסקיה אנציקלופדיה

יודנראט

אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ויודנראט

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ויידיש

21 ביוני

21 ביוני הוא היום הארוך בשנה.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ו21 ביוני

3 באוקטובר

3 באוקטובר הוא היום ה-276 בשנה (277 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ו3 באוקטובר

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ו31 ביולי

9 במאי

9 במאי הוא היום ה-129 בשנה, (130 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת אברהם שלום קמנצקי ו9 במאי

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_שלום_קמנצקי

, גטו לודז', גימנסיה, דקדוק עברי, דברי ימי ישראל, דוקטור, דוד גינצבורג, דיסרטציה, האימפריה הרוסית, הספרים החיצוניים, הצפירה, השלח, השילוח (כתב עת), התקופה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של פולין: מלחמת העולם השנייה, ורשה, ויקיטקסט, יעקב פיכמן, יברייסקיה אנציקלופדיה, יודנראט, יידיש, 21 ביוני, 3 באוקטובר, 31 ביולי, 9 במאי.