תוכן עניינים
27 יחסים: מאוריצי גוטליב, מלכויות זכרונות ושופרות, מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מהדורה מדעית, אקרוסטיכון, אלפבית עברי, נוסח ארץ ישראל, נוסח אשכנז, נוסח הספרדים, פיוט, קדושת היום, קדושתא, ראש השנה, רפרן, שולמית אליצור, תפילת מוסף, תפילת חנה, תרביץ, חריזה, חזרת הש"ץ, גנזי קדם (שנתון), גניזת קהיר, דניאל גולדשמידט, המאה השישית, האיגוד העולמי למדעי היהדות, יהדות ארצות האסלאם, יום הכיפורים.
מאוריצי גוטליב
מאוריצי (משה) גוֹטליבּ (Maurycy Gottlieb; 21 או 28 בפברואר 1856 – 17 ביולי 1879) היה צייר יהודי-פולני.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ומאוריצי גוטליב
מלכויות זכרונות ושופרות
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).
לִרְאוֹת אדיר ונאור ומלכויות זכרונות ושופרות
מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם
מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם: כולל מנהג אשכנז המערבי, מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר (או: מחזור גולדשמידט-פרנקל) הוא מהדורה מדעית לפיוטים הנמצאים במחזור התפילה האשכנזי והצרפתי.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ומחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ומהדורה מדעית
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ואקרוסטיכון
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ואלפבית עברי
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ונוסח ארץ ישראל
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ונוסח אשכנז
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
לִרְאוֹת אדיר ונאור ונוסח הספרדים
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ופיוט
קדושת היום
#הפניה ברכת קדושת היום.
לִרְאוֹת אדיר ונאור וקדושת היום
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
לִרְאוֹת אדיר ונאור וקדושתא
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת אדיר ונאור וראש השנה
רפרן
רֶפְרֵן (refrain; נהגה באנגלית רִיפרֵיין, בעברית: חִזּוֹרֶת) הוא מונח המציין חטיבה שירית בפיוט העברי מהתקופה הביזנטית ובימי הביניים, וכן חטיבה מוזיקלית אשר הייתה נפוצה בתקופת הבארוק ובתקופה הקלאסית המוקדמת במוזיקה המערבית, וכן מתאר "פזמון חוזר", בצורות מוזיקליות שבהן ישנה חטיבה החוזרת באופן קבוע ללא שינוי.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ורפרן
שולמית אליצור
שולמית אליצור (נולדה בי"ד בניסן ה'תשט"ו, 6 באפריל 1955) היא חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ושולמית אליצור
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ותפילת מוסף
תפילת חנה
חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ותפילת חנה
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ותרביץ
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
לִרְאוֹת אדיר ונאור וחריזה
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
לִרְאוֹת אדיר ונאור וחזרת הש"ץ
גנזי קדם (שנתון)
גנזי קדם הוא שנתון לחקר הגניזה הקהירית בעברית ובאנגלית.
לִרְאוֹת אדיר ונאור וגנזי קדם (שנתון)
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
לִרְאוֹת אדיר ונאור וגניזת קהיר
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ודניאל גולדשמידט
המאה השישית
#הפניההמאה ה-6.
לִרְאוֹת אדיר ונאור והמאה השישית
האיגוד העולמי למדעי היהדות
האיגוד העולמי למדעי היהדות הוא ארגון הגג לחקר מדעי היהדות.
לִרְאוֹת אדיר ונאור והאיגוד העולמי למדעי היהדות
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ויהדות ארצות האסלאם
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת אדיר ונאור ויום הכיפורים