גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
192 יחסים: Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library, מאיר מדן, מנחת שי, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מקראות גדולות, מקיצי נרדמים, מרור, משה שפיצר, משה דוד הר, מלחמת העולם הראשונה, מזרח אירופה, מחזור תפילה, מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מגילות מדבר יהודה, מגיה, מדרש, מה נשתנה, מהדורה מדעית, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מוזיקה יהודית, מכון ליאו בק, א"א אורבך, א. מ. הברמן, אנציקלופדיה יודאיקה, אנגליה, אפרים אלימלך אורבך, אפרים אורבך, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארכיון, אליעזר אלינר, אליהו קורן (טיפוגרף), אברהם מאיר הברמן, אביגדור שנאן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת ברסלאו, אוניברסיטת ברלין, אינקונבולה, אינטרנט, אירופה, אייסכינס נגד טימרכוס, נפתלי בן מנחם, נביאים, נוסח ספרד, ניו יורק, ספרי תרשיש, ספרית פועלים, ספריית המדינה בברלין, ..., סליחות, סדר רב עמרם גאון, סידור, עזריאל הילדסהיימר, עורך, פרס ישראל, פרושים (היישוב הישן), פטריארך, פילולוג, פיוט, צנזורה על ספרים עבריים, צרפת, צבא הקיסרות הגרמנית, צונץ, קניגסהיטה, קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי), קורן (גופן), קינות לתשעה באב, רמב"ם, ראש השנה, רטוריקן, שמחת תורה, שמואל דוד לוצאטו, שמואל יוסף עגנון, שמיני עצרת, שלמה שבא, שלזיה, שטוטגרט, שבת, תנ"ך קורן, תנאים, תעודת הוראה, תפילה (יהדות), תרנ"ו, תרביץ, תש"א, תש"ס, תש"ל, תשמ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשל"ב, תשל"ג, תשכ"ח, תשכ"ב, תשכ"ה, תשכ"ו, תשי"ח, תלמוד, תורה, תיקון קוראים, לואיס פינקלשטיין, לועזית, לימודים קלאסיים, לייפציג, טירגארטן, זאב פלק, חסידים, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקת התנ"ך לסדרים, חגי ישראל, חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, חוקר, חיים הלר, בצלאל נרקיס, ברסלוי, ברלין, בית תלמי, בית המדרש לרבנים בברלין, בית הנכות בצלאל, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בית הכנסת ישורון, ביבליוגרפיה, גאונים, גניזת קהיר, גצל קרסל, גרמניה הנאצית, דוקטורט, ה'תש"ן, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, האנציקלופדיה העברית, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, העלייה החמישית, הגזע הארי, הגדת ראשי הציפורים, הגדה של פסח, הוצאת מאגנס, הוצאת מסדה, הוצאת קורן, הוצאת ראובן מס, הוצאת שוקן, הוצאת דביר, ו' בטבת, ונציה, וולף היידנהיים, כ"ב בכסלו, כתב יד (העתק), כתובים, ימי הביניים, ירושלים, יששכר יואל, יד יצחק בן-צבי, יהדות מזרח אירופה, יהדות אשכנז, יהדות אורתודוקסית, יהדות רוסיה, יהדות ליטא, יום כיפור, יונה פרנקל, יוסף היינימן, יידיש, 10 בדצמבר, 1895, 1925, 1927, 1928, 1936, 1937, 1938, 1947, 1948, 1953, 1956, 1960, 1962, 1965, 1969, 1972, 1978, 1979, 1989, 1992, 1995, 20 ביוני, 2011, 2012, 220 לפנה"ס, 240 לפנה"ס, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (142 יותר) »
Encyclopaedia Judaica
#הפניה אנציקלופדיה יודאיקה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וEncyclopaedia Judaica · ראה עוד »
Jewish Virtual Library
#הפניההספרייה היהודית המקוונת.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וJewish Virtual Library · ראה עוד »
מאיר מדן
מאיר מדן (30 ביוני 1915 – 14 בספטמבר 1989) היה בלשן, חוקר השפה העברית והמסורה, מראשי תנועת ברית החשמונאים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומאיר מדן · ראה עוד »
מנחת שי
"מנחת שי" הוא חיבור של רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי, העוסק בצורתן, ניקודן ומסורתן של תיבות ואותיות המקרא, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים, ולקבוע את הנוסח הנכון.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומנחת שי · ראה עוד »
מפעל הביבליוגרפיה העברית
נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומקראות גדולות · ראה עוד »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
מרור
מרור הוא ירק מר הנאכל בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומרור · ראה עוד »
משה שפיצר
ד"ר משה (מוריץ) שְפִּיצֶר (Spitzer; 8 ביולי 1900 – 16 בנובמבר 1982, א' בכסלו תשמ"ג) היה מאייר, גרפיקאי טיפוגרף, מעצב גופנים, ביבליופיל עברי ומוציא לאור ישראלי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומשה שפיצר · ראה עוד »
משה דוד הר
משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומשה דוד הר · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומזרח אירופה · ראה עוד »
מחזור תפילה
סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומחזור תפילה · ראה עוד »
מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם
מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם: כולל מנהג אשכנז המערבי, מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר (או: מחזור גולדשמידט-פרנקל) הוא מהדורה מדעית לפיוטים הנמצאים במחזור התפילה האשכנזי והצרפתי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מגיה
מַגִּיהַּ הוא אדם העוסק בהגהה, כלומר בבדיקת דיוקו של טקסט שנערך לדפוס טרם מסירתו להדפסה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומגיה · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומדרש · ראה עוד »
מה נשתנה
מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935 מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ. מַה נִּשְׁתַּנָּה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומה נשתנה · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומוזיקה יהודית · ראה עוד »
מכון ליאו בק
מכון ליאו בק הוא מכון מחקר עם מרכזים בירושלים, בניו יורק ובלונדון, ומטרתו לקדם ולעודד את המחקר ההיסטורי והתרבותי של יהדות גרמניה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומכון ליאו בק · ראה עוד »
א"א אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וא"א אורבך · ראה עוד »
א. מ. הברמן
#הפניה אברהם מאיר הברמן.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וא. מ. הברמן · ראה עוד »
אנציקלופדיה יודאיקה
אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואנגליה · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
אפרים אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואפרים אורבך · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וארצות הברית · ראה עוד »
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וארכיון · ראה עוד »
אליעזר אלינר
אליעזר אֵלִינָר (18 ביוני 1904 – 31 במאי 1980) היה פעיל בתנועת המזרחי, מחברי ההנהלה הארצית הראשונה של תנועת בני עקיבא, מורה ומחנך, סופר, יקיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואליעזר אלינר · ראה עוד »
אליהו קורן (טיפוגרף)
קורן''' אליהו קוֹרֵן (קוֹרְנְגוֹלְד) (23 ביולי 1907, נירנברג, גרמניה – 17 בפברואר 2001, ירושלים) היה טיפוגרף ישראלי, מעצב הגופן "קורן", מייסד הוצאת קורן ירושלים הידועה בעיקר בשל הוצאתו לאור של תנ"ך קורן.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואליהו קורן (טיפוגרף) · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אביגדור שנאן
אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואביגדור שנאן · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אוניברסיטת ברסלאו
#הפניה אוניברסיטת ורוצלב.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואוניברסיטת ברסלאו · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואינקונבולה · ראה עוד »
אינטרנט
כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואינטרנט · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואירופה · ראה עוד »
אייסכינס נגד טימרכוס
#הפניה נגד טימרכוס.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואייסכינס נגד טימרכוס · ראה עוד »
נפתלי בן מנחם
#הפניה נפתלי בן-מנחם.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ונפתלי בן מנחם · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ונביאים · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ונוסח ספרד · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וניו יורק · ראה עוד »
ספרי תרשיש
#הפניה תרשיש (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וספרי תרשיש · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וספרית פועלים · ראה עוד »
ספריית המדינה בברלין
בניין הספרייה בשדרת אונטר דן לינדן החצר הפנימית של בניין הספרייה שבשדרת אונטר דן לינדן בניין הספרייה בקולטורפורום, בפוטסדאמר שטראסה (רחוב פוטסדאם) ספריית המדינה בברלין (בגרמנית: Staatsbibliothek zu Berlin) היא ספרייה הנמצאת בעיר ברלין, בירת גרמניה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וספריית המדינה בברלין · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וסליחות · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וסידור · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ועורך · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ופרס ישראל · ראה עוד »
פרושים (היישוב הישן)
פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »
פטריארך
פטריארך (מיוונית, פטרארכון: πατήρ, אב; ἄρχων, מנהיג; בעברית: אב) הוא תואר הניתן לאבי משפחה מורחבת.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ופטריארך · ראה עוד »
פילולוג
#הפניה פילולוגיה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ופילולוג · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ופיוט · ראה עוד »
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וצרפת · ראה עוד »
צבא הקיסרות הגרמנית
הצבא הגרמני (Deutsches Heer) או הצבא הלאומי (Reichsheer) או הצבא האימפריאלי (Kaiserliches Heer or Kaiserreichsheer) היה צבאה של הקיסרות הגרמנית וכלל את צבא היבשה ואת שירות האוויר הגרמני.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וצבא הקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
צונץ
#הפניה יום-טוב ליפמן צונץ.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וצונץ · ראה עוד »
קניגסהיטה
#הפניה חוז'וב.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וקניגסהיטה · ראה עוד »
קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)
#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וקריית ספר (מפעל ביבליוגרפי) · ראה עוד »
קורן (גופן)
תחילתו של ספר בראשית, בתנ"ך קורן, תוך שימוש ב'''גופן קורן''' הגופן קורן עוצב על ידי אליהו קורן (קורנגולד) בהוצאת קורן, לצורך הוצאת מהדורת התנ"ך שלו.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וקורן (גופן) · ראה עוד »
קינות לתשעה באב
כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וקינות לתשעה באב · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וראש השנה · ראה עוד »
רטוריקן
#הפניה רטוריקה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ורטוריקן · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושמיני עצרת · ראה עוד »
שלמה שבא
שלמה שְבָא (28 ביוני 1929 – 5 במאי 2015) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושלמה שבא · ראה עוד »
שלזיה
שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושלזיה · ראה עוד »
שטוטגרט
עמוד מרקוריוס בשטוטגרט הניאוגותית בשטוטגרט שטוטגרט (בגרמנית) היא בירת מדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה והעיר הגדולה בה, אוכלוסייתה מונה כמעט 600 אלף תושבים ובמטרופולין סביבה מתגוררים כ-5.3 מיליון תושבים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושטוטגרט · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושבת · ראה עוד »
תנ"ך קורן
תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותנ"ך קורן · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותנאים · ראה עוד »
תעודת הוראה
תעודת הוראה היא תעודה הניתנת לאדם שלמד לעסוק בהוראה וסיים את ההכשרה העיונית וההכשרה המעשית הנחוצות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותעודת הוראה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תרנ"ו
#הפניה ה'תרנ"ו.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותרנ"ו · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותרביץ · ראה עוד »
תש"א
#הפניה ה'תש"א.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותש"א · ראה עוד »
תש"ס
#הפניה ה'תש"ס.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותש"ס · ראה עוד »
תש"ל
#הפניה ה'תש"ל.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותש"ל · ראה עוד »
תשמ"א
#הפניה ה'תשמ"א.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשמ"א · ראה עוד »
תשנ"ב
#הפניה ה'תשנ"ב.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשנ"ב · ראה עוד »
תשנ"ג
#הפניה ה'תשנ"ג.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשנ"ג · ראה עוד »
תשל"ב
#הפניה ה'תשל"ב.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשל"ב · ראה עוד »
תשל"ג
#הפניה ה'תשל"ג.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשל"ג · ראה עוד »
תשכ"ח
#הפניה ה'תשכ"ח.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשכ"ח · ראה עוד »
תשכ"ב
#הפניה ה'תשכ"ב.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשכ"ב · ראה עוד »
תשכ"ה
#הפניה ה'תשכ"ה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשכ"ה · ראה עוד »
תשכ"ו
#הפניה ה'תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשכ"ו · ראה עוד »
תשי"ח
#הפניה ה'תשי"ח.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותשי"ח · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותורה · ראה עוד »
תיקון קוראים
דף דוגמה מפרשת וירא בתיקון קוראיםתמונה להחלפה תיקון קוראים (או תיקון סופרים) הוא ספר כרוך ומודפס בו נמצאים טקסטים הנקראים במקור ממגילת קלף או מספר תורה שנכתבו על ידי סופר סת"ם (חמישה חומשי תורה, הפטרות וחמש מגילות).
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותיקון קוראים · ראה עוד »
לואיס פינקלשטיין
#הפניה אליעזר אריה פינקלשטין.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ולואיס פינקלשטיין · ראה עוד »
לועזית
#הפניה שאילת מילים#שאילת מילים בעברית.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ולועזית · ראה עוד »
לימודים קלאסיים
לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ולימודים קלאסיים · ראה עוד »
לייפציג
בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ולייפציג · ראה עוד »
טירגארטן
ביצה בטירגארטן טִירגַארְטן (בגרמנית: Tiergarten) הוא רובע בברלין בירת, הגובל בוודינג בצפון, מיטה במזרח, קרויצברג בדרום-מזרח, שנברג בדרום ושרלוטנבורג במערב.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וטירגארטן · ראה עוד »
זאב פלק
זאב פלק (11 במאי 1923 - 19 בספטמבר 1998, תרפ"ג - תשנ"ח) היה פרופסור בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר תורני והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וזאב פלק · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחסידים · ראה עוד »
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »
חגי ישראל
#הפניה חגי_ישראל_ומועדיו.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחגי ישראל · ראה עוד »
חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי
החוק כפי שפורסם בספר החוקים הגרמני שלט המשרד של עורך הדין היהודי ד"ר ורנר ליבנטל. השלט נצבע בשחור על ידי הנאצים בעקבות החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, הוסר על ידי ליבנטל, והובא לארץ עם עלייתו ב-1935 חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי (בגרמנית: Gesetz zur Wiederherstellung des Berufsbeamtentums; מקובל גם בשם חוק בדבר השבת הפקידות המקצועית על כנה) היה חוק שנחקק בגרמניה הנאצית ב-7 באפריל 1933, כחודש לאחר עלייתו לשלטון של אדולף היטלר.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחוק לשיקום שירות המדינה המקצועי · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחוקר · ראה עוד »
חיים הלר
הרב חיים הֶלֶר (בכתיב יידי: העליר; באנגלית: Chaim Heller; 11 ביולי 1879, ביאליסטוק – י"ד בניסן תש"ך, 10 באפריל 1960, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית ותרגומי המקרא.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחיים הלר · ראה עוד »
בצלאל נרקיס
בצלאל נרקיס (14 בדצמבר 1926 – 27 ביוני 2008) היה חוקר והיסטוריון אמנות ישראלי, מגדולי המומחים לתולדות האמנות היהודית ותולדות איורי כתבי היד העבריים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובצלאל נרקיס · ראה עוד »
ברסלוי
#הפניה ורוצלב.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וברסלוי · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וברלין · ראה עוד »
בית תלמי
תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובית תלמי · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »
בית הנכות בצלאל
"בית הנכות בצלאל" (בעבר: "בית הנכאת") או "בית הנכות הלאומי בצלאל" היה מוזיאון וחלל תצוגה שהוקם לצד בית הספר לאמנות "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות", ברחוב שמואל הנגיד 12 בירושלים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובית הנכות בצלאל · ראה עוד »
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · ראה עוד »
בית הכנסת ישורון
יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובית הכנסת ישורון · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וגניזת קהיר · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
דוקטורט
#הפניהדוקטור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ודוקטורט · ראה עוד »
ה'תש"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וה'תש"ן · ראה עוד »
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והארץ · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והעלייה החמישית · ראה עוד »
הגזע הארי
מפה מתוך המהדורה הרביעית של האנציקלופדיה הגרמנית מאיירס לקסיקון משנת 1890 בו מצוינים האזורים בעולם בהם נמצאים הגזעים השונים, כולל את האזור באירופה בו הגזע הארי הוא הדומיננטי הגזע הארי הוא מושג הודו-אירופאי עתיק שהוכר לעולם המערבי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת מחקרים בבלשנות היסטורית ואתנוגרפיה של העמים (בין השאר בעקבות התאוריה הנורדית), ובעקבות שורה של תגליות לשוניות שזיהו כי מרבית השפות האירופיות קשורות ללשונות מאזור פרס והודו (השפות ההודו-אירופיות).
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והגזע הארי · ראה עוד »
הגדת ראשי הציפורים
הגדת ראשי הציפורים היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה בגרמניה בסוף המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והגדת ראשי הציפורים · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והגדה של פסח · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת קורן
#הפניה הוצאת קורן ירושלים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והוצאת קורן · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והוצאת שוקן · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והוצאת דביר · ראה עוד »
ו' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וו' בטבת · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וונציה · ראה עוד »
וולף היידנהיים
ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757, ה'תקי"ז – 23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ווולף היידנהיים · ראה עוד »
כ"ב בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וכ"ב בכסלו · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וכתובים · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וימי הביניים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וירושלים · ראה עוד »
יששכר יואל
יששכר ברנהרד יואל (Joel; ב' באייר תר"ס, 30 באפריל 1900 המבורג, גרמניה – כ"ו בניסן תשל"ז 14 באפריל 1977, ירושלים) היה ספרן בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי במשך 42 שנים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויששכר יואל · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות רוסיה
מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויהדות רוסיה · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויהדות ליטא · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויום כיפור · ראה עוד »
יונה פרנקל
יונה פרנקל (י"ז באב ה'תרפ"ח, 3 באוגוסט 1928 – ט"ו באלול ה'תשע"ב, 2 בספטמבר 2012) היה פרופסור לספרות האגדה והמדרש, וחתן פרס ישראל בחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל · ראה עוד »
יוסף היינימן
יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויוסף היינימן · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויידיש · ראה עוד »
10 בדצמבר
10 בדצמבר הוא היום ה-344 בשנה, (345 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו10 בדצמבר · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1895 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1925 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1927 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1928 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1936 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1937 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1938 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1947 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1948 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1953 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1956 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1960 · ראה עוד »
1962
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1962 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1965 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1969 · ראה עוד »
1972
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1972 · ראה עוד »
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1978 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1979 · ראה עוד »
1989
נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1989 · ראה עוד »
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1992 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו1995 · ראה עוד »
20 ביוני
20 ביוני הוא היום ה-171 בשנה (172 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו20 ביוני · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו2011 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו2012 · ראה עוד »
220 לפנה"ס
#הפניה220-229 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו220 לפנה"ס · ראה עוד »
240 לפנה"ס
#הפניה240-249 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו240 לפנה"ס · ראה עוד »
9 בדצמבר
9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ו9 בדצמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דניאל_גולדשמידט
