גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
60 יחסים: מסכת נזיר, מסכת סוטה, מסכת יומא, מוסד הרב קוק, אליהו רחמים זייני, אחרונים, אגרת רב שרירא גאון, אוניברסיטת ברן, נתן מרומי, ספרות תורנית, ספריית פאלאטינה, ספריית המדינה בברלין, ספריית הוותיקן, סוגה ספרותית, סיני (כתב עת), פרנקפורט, פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל, פירקוי בן באבוי, ראשונים, רב, רב סעדיה גאון, רב שרירא גאון, רבינו חננאל, שאלות ותשובות, שאול חנא קוק, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שרגא אברמסון, תרצ"ה, תרביץ, תשובות הגאונים, תלמוד בבלי, תחום המושב, תואר אקדמי, בנימין מנשה לוין, גאונים, דוקטור, ה'תרפ"ח, ה'תרצ"ה, ה'תש"ד, המאה ה-21, המעין (כתב עת), האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית של אוסטריה, הספרייה הלאומית של צרפת, הספרייה הבריטית, הספרייה הבודליינית, הערת שוליים, הערוך, ..., היכל שלמה, כתב יד (העתק), יעקב נחום אפשטיין, ירחמיאל ברודי, ישיבת אור וישועה, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, יד הרב נסים, יד הרב ניסים, יואל קטן. להרחיב מדד (10 יותר) »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ומסכת סוטה · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ומסכת יומא · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
אליהו רחמים זייני
הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ואחרונים · ראה עוד »
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
אוניברסיטת ברן
אוניברסיטת ברן (בגרמנית: Universität Bern; בצרפתית: Université de Berne; בלטינית: Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ואוניברסיטת ברן · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ונתן מרומי · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וספרות תורנית · ראה עוד »
ספריית פאלאטינה
הכניסה לספריית פאלאטינה Francesco Scaramuzza בתקרת ספריית פאלאטינה דף מספר בכתב עברי, של יהודי פורטוגל, מהמאה ה-15, העוסק באופן הכנת צבעים ספריית פאלאטינה, או ביבליוטקה פאלאטינה (באיטלקית: Biblioteca Palatina) היא ספרייה ציבורית הנמצאת בעיר פארמה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וספריית פאלאטינה · ראה עוד »
ספריית המדינה בברלין
בניין הספרייה בשדרת אונטר דן לינדן החצר הפנימית של בניין הספרייה שבשדרת אונטר דן לינדן בניין הספרייה בקולטורפורום, בפוטסדאמר שטראסה (רחוב פוטסדאם) ספריית המדינה בברלין (בגרמנית: Staatsbibliothek zu Berlin) היא ספרייה הנמצאת בעיר ברלין, בירת גרמניה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וספריית המדינה בברלין · ראה עוד »
ספריית הוותיקן
ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וספריית הוותיקן · ראה עוד »
סוגה ספרותית
סוגה ספרותית (סוגה בלועזית: זָ'אנֶר) היא קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים משותפים אחרים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וסוגה ספרותית · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ופרנקפורט · ראה עוד »
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל
#הפניה פרס ביאליק.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ופרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל · ראה עוד »
פירקוי בן באבוי
פירקוי בן באבוי (סוף המאה ה-8 — תחילת המאה ה-9) היה חכם בבלי בתקופת הגאונים, ידוע בשל האיגרת הפולמוסית שחיבר נגד מנהגי ארץ ישראל של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ופירקוי בן באבוי · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וראשונים · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ורב · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רבינו חננאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ורבינו חננאל · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאול חנא קוק
שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ושאול חנא קוק · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ושרגא אברמסון · ראה עוד »
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ותרצ"ה · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ותרביץ · ראה עוד »
תשובות הגאונים
עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ותשובות הגאונים · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ותחום המושב · ראה עוד »
תואר אקדמי
מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 תואר אקדמי הוא תואר שמעניקות אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות (להוראה ושאינן להוראה) לבוגריהן, לאחר שסיימו לעמוד בכל התנאים הלימודיים והמחקריים המקנים זכות לתואר.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ותואר אקדמי · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וגאונים · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ודוקטור · ראה עוד »
ה'תרפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וה'תרפ"ח · ראה עוד »
ה'תרצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וה'תרצ"ה · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וה'תש"ד · ראה עוד »
המאה ה-21
המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והמאה ה-21 · ראה עוד »
המעין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והמעין (כתב עת) · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית של אוסטריה
האולם המרכזי (Prunksaal) הספרייה הלאומית של אוסטריה (בגרמנית: Österreichische Nationalbibliothek - ÖNB) היא הספרייה הגדולה ביותר באוסטריה (כוללת כ-7.4 מיליון ספרים) וספריית ההפקדה שלה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והספרייה הלאומית של אוסטריה · ראה עוד »
הספרייה הלאומית של צרפת
הספרייה הלאומית של צרפת (בצרפתית: Bibliothèque nationale de France, בראשי תיבות: BnF) היא ספרייה לאומית וגם הספרייה החשובה ביותר בצרפת.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והספרייה הלאומית של צרפת · ראה עוד »
הספרייה הבריטית
הספרייה הבריטית (באנגלית: The British Library; בראשי תיבות: BL) היא הספרייה הלאומית של הממלכה המאוחדת, והספרייה העיונית הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והספרייה הבריטית · ראה עוד »
הספרייה הבודליינית
הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף הספרייה הבודליינית, או באופן מדויק יותר: ספריית הבודליאנה (באנגלית: Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם).
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והספרייה הבודליינית · ראה עוד »
הערת שוליים
הערת שוליים היא הערה המופיעה בשוליו (בדרך כלל בתחתיתו) של ספר או מאמר, ובה ניתן מידע, שמשיקולים שונים אינו ניתן בגוף הטקסט.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והערת שוליים · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והערוך · ראה עוד »
היכל שלמה
היכל שלמה הוא מבנה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין בית הכנסת הגדול, אשר שימש בעבר ללשכות הרבנים הראשיים לישראל ומשכנם של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים והיכל שלמה · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »
ירחמיאל ברודי
ירחמיאל (רוברט) ברודי (נולד ב-1955) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, הנחשב לאחד מראשי החוקרים בתחום ספרות הגאונים, ובשנים האחרונות עוסק גם בחקר המשנה, התוספתא והתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וירחמיאל ברודי · ראה עוד »
ישיבת אור וישועה
ישיבת אור וישועה היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה בראשות הרב ד"ר אליהו רחמים זייני בנווה שאנן בחיפה.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וישיבת אור וישועה · ראה עוד »
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וישיבת סורא · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
יד הרב נסים
יד הרב נסים הוא מכון מחקר תורני והוצאת ספרים ע"ש הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ויד הרב נסים · ראה עוד »
יד הרב ניסים
#הפניה יד הרב נסים.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ויד הרב ניסים · ראה עוד »
יואל קטן
הרב יואל קטן (נולד בי"א בסיון תשט"ז, 21 במאי 1956) הוא מהדיר, עורך וחוקר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: אוצר הגאונים ויואל קטן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אוצר_הגאונים
