גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
65 יחסים: ממלכת צרפת, מסכת מגילה, מסכת מכות, מסכת ראש השנה, מסכת תענית, מסכת חגיגה, מסכת יומא, מץ, מרא דאתרא, מונרו (ניו יורק), מינסק, אשר לב, אליעזר שלמה שיק, אחרונים, אב"ד, אה"ו, אהרן ווירמש, אורח חיים (שולחן ערוך), איסור חדש, נתן גורן, סדר הדורות, סידרא, עם הספר (הוצאת ספרים), עני, עילוי (לימוד), פרנקפורט על האודר, פרשנות התלמוד הבבלי, פלפול, פוסק, פינסק, צרפת, רפאל זיסקינד, רב, רב מובהק, שמואל קרויזר, שאלות ותשובות, תנ"ה, תקמ"ה, תקט"ז, תלמוד בבלי, ט"ז בניסן, ט"ו בתמוז, חוץ לארץ, חיים מוולוז'ין, בנימין ריצ'לר, דב ליפץ, ה'תקמ"ה, האיחוד הפולני-ליטאי, הגר"א, וולוז'ין, ..., וילנה, כ"ה בתמוז, י"ז בניסן, יצחק גינזבורג, ירושתנו, ישראל מ' תא-שמע, ישראל מאיר הכהן, ישורון (מאסף תורני), יחיאל היילפרין (רב), 1695, 1745, 1765, 1785, 1862, 23 ביוני. להרחיב מדד (15 יותר) »
ממלכת צרפת
ממלכת צרפת הייתה ממלכה שהתקיימה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, והייתה אחת המדינות החזקות ביותר באירופה מסוף ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וממלכת צרפת · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומסכת חגיגה · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומסכת יומא · ראה עוד »
מץ
נהר מוזל בPont-à-Mousson מץ (Metz; בגרמנית מבטאים: מֶץ; בצרפתית: מבטאים; נכתב לעיתים בעברית מיץ) היא עיר בצפון־מזרח צרפת במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט, עד הרפורמה המנהלית של שנת 2015 הייתה מץ עיר הבירה של חבל לורן.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומץ · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומרא דאתרא · ראה עוד »
מונרו (ניו יורק)
מונרו (באנגלית: Monroe) היא עיירה במחוז אורנג' במדינת ניו יורק שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומונרו (ניו יורק) · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ומינסק · ראה עוד »
אשר לב
הרב אשר לב (גם: אשר לב ולרשטיין, נולד ב-1754 במינסק; נפטר ב-23 ביולי 1837 בקרלסרוהה) היה רב ראשי בדוכסות הגדולה באדן, ובנו של רבי אריה ליב גינצבורג (בעל "שאגת אריה").
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ואשר לב · ראה עוד »
אליעזר שלמה שיק
בצעירותו עם הרב שלמה קרליבך עם חמיו הרב אשר ישעיהו רוטנברג מקוסון הרב שיק בדרשה בבית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב ביבנאל הרב אליעזר שלמה שיק (מכונה בפי תלמידיו מוהרא"ש והצדיק מיבנאל) (כ"א באייר ה'ת"ש, 29 במאי 1940 – י"ז בשבט ה'תשע"ה, 6 בפברואר 2015) מחסידות ברסלב, היה מייסדה של קהילת "היכל הקודש" ביבנאל ובניו יורק.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ואליעזר שלמה שיק · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ואחרונים · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ואב"ד · ראה עוד »
אה"ו
#הפניה קהילות אה"ו.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ואה"ו · ראה עוד »
אהרן ווירמש
רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ואהרן ווירמש · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
איסור חדש
בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ואיסור חדש · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ונתן גורן · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וסדר הדורות · ראה עוד »
סידרא
עטיפת כתב העת סידרא (באנגלית: Sidra) הוא שנתון לחקר ספרות התורה שבעל-פה, היוצא לאור על ידי המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וסידרא · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עני
#הפניה עוני.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ועני · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פרנקפורט על האודר
בית העירייה, 2009 פרנקפורט על האוֹדֶר (בגרמנית: Frankfurt (Oder), בעבר Frankfurt an der Oder; בעברית מקובל גם פרנקפורט דאודר) היא עיר במדינת ברנדנבורג, גרמניה הממוקמת מערבית לנהר האודר.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ופרנקפורט על האודר · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ופלפול · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ופוסק · ראה עוד »
פינסק
פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ופינסק · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וצרפת · ראה עוד »
רפאל זיסקינד
#הפניה רפאל הכהן כ"ץ.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ורפאל זיסקינד · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ורב · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ורב מובהק · ראה עוד »
שמואל קרויזר
הרב שמואל מוני קרויזר (כ"ו בחשוון תרפ"ג, 17 בנובמבר 1922 - י"ד בתמוז תשנ"ז, 19 ביולי 1997) היה רב, חוקר, סופר, מהדיר כתבי יד, עורך ומתרגם של ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ושמואל קרויזר · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ושאלות ותשובות · ראה עוד »
תנ"ה
#הפניה ה'תנ"ה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ותנ"ה · ראה עוד »
תקמ"ה
#הפניה ה'תקמ"ה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ותקמ"ה · ראה עוד »
תקט"ז
#הפניה ה'תקט"ז.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ותקט"ז · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ותלמוד בבלי · ראה עוד »
ט"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וט"ז בניסן · ראה עוד »
ט"ו בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וט"ו בתמוז · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וחוץ לארץ · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
בנימין ריצ'לר
בנימין ריצ'לר בנימין זאב ריצ'לר (באנגלית: Benjamin Zeev Richler; נולד ב-1940 במונטריאול, קנדה), חוקר ומומחה לכתבי יד עבריים, מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית לשעבר.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ובנימין ריצ'לר · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ודב ליפץ · ראה עוד »
ה'תקמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וה'תקמ"ה · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג והגר"א · ראה עוד »
וולוז'ין
אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ווולוז'ין · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ווילנה · ראה עוד »
כ"ה בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וכ"ה בתמוז · ראה עוד »
י"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וי"ז בניסן · ראה עוד »
יצחק גינזבורג
הרב יצחק פייוויש גינזבורג (נולד בכ"ח בחשוון ה'תש"ה, 14 בנובמבר 1944) הוא חסיד חב"ד, נשיא עמותת "גל עיני" ותנועת "דרך חיים", ונשיא הישיבות "עוד יוסף חי" ביצהר, "תום ודעת" בירושלים ו"ירדן יריחו" בבית חוגלה.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ויצחק גינזבורג · ראה עוד »
ירושתנו
ירושתנו הוא ספר שנה היוצא לאור מאז שנת תשס"ז על ידי מכון מורשת אשכנז, ומכנס מאמרים העוסקים בחקר תורת חכמי אשכנז.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וירושתנו · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישורון (מאסף תורני)
ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »
יחיאל היילפרין (רב)
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »
1695
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ו1695 · ראה עוד »
1745
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ו1745 · ראה עוד »
1765
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ו1765 · ראה עוד »
1785
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ו1785 · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ו1862 · ראה עוד »
23 ביוני
23 ביוני הוא היום ה-174 בשנה (175 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אריה לייב גינצבורג ו23 ביוני · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אריה_לייב_גינצבורג
