סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אשמדאי

מַדָד אשמדאי

דמותו של '''אשמדאי''' בספר הדמונולוגיה "Dictionnaire Infernal" מאת קולן דה פלנסי אַשְׁמְדַאי הוא מלך השדים במסורות העממיות היהודיות והנוצריות. [1]

46 יחסים: מסעי הצלב, מסכת גיטין, משה קורדובירו, מלכאש, מדרש, אהורא מזדא, אווסטה, אווסטית, נעמה (מיתולוגיה), נצרות, סמאל, ספר טוביה, ספר חנוך א', ספר הזוהר, עץ חיים (ספר), עזאזל, פרסה (מידת אורך), פרסית, פרדס רימונים, פהלווית, קהילות שו"ם, קין, רפאל (מלאך), רבי שמעון בר יוחאי, רדוול (ספר), שמיר (ספרות האגדה), שלמה, שטן, שד (מיתולוגיה), שיר השירים, תלמוד, תוספות, לילית (מיתולוגיה), זורואסטריות, זוגות (חשש), בניהו בן יהוידע, בשורות אפוקריפיות, בית המקדש, גאת'ות, גרשם שלום, גרזן, גזירות תתנ"ו, דיווים, הלחם, כתב, יהדות.

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ומסכת גיטין · ראה עוד »

משה קורדובירו

רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ומשה קורדובירו · ראה עוד »

מלכאש

שם הלהקה מעוצב הלהקה בהופעה בשנת 2007 מלכאש (Melechesh) היא להקת בלאק מטאל אוריינטלי ישראלית שהוקמה בירושלים ובבית לחם, ופועלת כיום באמסטרדם.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ומלכאש · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ומדרש · ראה עוד »

אהורא מזדא

נקש-י רֹסתַם, המאה השלישית לספירה. אַהוּרַא מַזְדָא (באווסטית: 𐬨𐬀𐬰𐬛𐬁 𐬀𐬵𐬎𐬭𐬀, "האדון החכם"; ידוע גם כארמזד, אורמזד, הורמזד, הורמוז ואזאנדארא) הוא האל הבורא והרוח העליונה בדת הזורואסטריות.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ואהורא מזדא · ראה עוד »

אווסטה

עטיפת ספר האווסטה במהדורה שיצאה לאור בשנת 1858 האווסטה (בפרסית: اوستا) הוא ספר המכיל כתבי קודש לדת הזורואסטרית שנכתבו בשפה האווסטית.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ואווסטה · ראה עוד »

אווסטית

אָוֶסְטִית היא שפה איראנית מזרחית הידועה רק משימוש כשפת כתבי הקודש הזורואסטריים, כלומר האווסטה, ומשם גם קיבלה את שמה.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ואווסטית · ראה עוד »

נעמה (מיתולוגיה)

נעמה היא שדה במיתולוגיה היהודית מפמלייתה של לילית.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ונעמה (מיתולוגיה) · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ונצרות · ראה עוד »

סמאל

עולם. סַמָּאֵל הוא מלאך חשוב בספרות חז"ל, וגם בפולקלור הנוצרי ובדמונולוגיה, הנושא דמות של מאשים, מפתה ומשמיד.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וסמאל · ראה עוד »

ספר טוביה

ויליאם אדולף בוגרו, "טוביה נפרד לשלום מאביו" (1860) סֵפֶר טוֹבִיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וספר טוביה · ראה עוד »

ספר חנוך א'

מגילה 4Q201 מקומראן, המכילה קטעים מהמקור הארמי של ספר חנוך א'. נפילת מלאכים מורדים מאת פיטר ברויגל האב במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה ספר חנוך א' הנקרא גם חנוך החבשי, או ספר העירים, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה-3 לפני הספירה על ידי מחבר יהודי יחיד או קבוצת מחברים בשפה הארמית.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וספר חנוך א' · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וספר הזוהר · ראה עוד »

עץ חיים (ספר)

עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ועץ חיים (ספר) · ראה עוד »

עזאזל

עֲזָאזֵל (עֲזָאֵל/עֲזָזֵאל) הוא שם במקרא המופיע בספר ויקרא בהקשר למצוות שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ועזאזל · ראה עוד »

פרסה (מידת אורך)

#הפניה רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#פרסה.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ופרסה (מידת אורך) · ראה עוד »

פרסית

left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ופרסית · ראה עוד »

פרדס רימונים

פרדס רימונים הוא חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ופרדס רימונים · ראה עוד »

פהלווית

#הפניה פרסית אמצעית.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ופהלווית · ראה עוד »

קהילות שו"ם

קהילות שו"ם (או: שו"מ) הוא כינוי מקובל לקהילות היהודיות בערים שפייר, וורמס ומיינץ (שפיירא, וורמייזא ומגנצא) שעל גדות נהר הריין.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וקהילות שו"ם · ראה עוד »

קין

מוזיאון לתולדות האמנות בווינה קַיִן היה, לפי ספר בראשית (פרשת בראשית), בנם הבכור של אדם וחוה ומבצע הרצח הראשון בספר התנ"ך.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וקין · ראה עוד »

רפאל (מלאך)

רפאל הוא שמו של מלאך בדת היהודית, הנוצרית והאסלאמית.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ורפאל (מלאך) · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רדוול (ספר)

רדוול (Redwall) הוא הספר הראשון בסדרת רדוול.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ורדוול (ספר) · ראה עוד »

שמיר (ספרות האגדה)

השמיר הוא בעל חיים אגדי המוזכר בתלמוד ובספרות האגדה היהודית, בעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ושמיר (ספרות האגדה) · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ושלמה · ראה עוד »

שטן

"השטן בפני אלוהים", מאת קוראדו ג'אקווינטו, שנת 1750 בערך. מתוך מוזיאון הוותיקן. המלאך מיכאל במאבק עם השטן, מאת יוהנס רוטנהאמר, 1610. השטן מענה את איוב ובני משפחתו. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 שחין. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 פיתויו של ישו מאת הארי שפר, 1854. "מיכאל הקדוש מנצח את השטן", 1468 בקירוב. שטן בעל שלושה ראשים, מתוך "כיתאב אל-בולחן", סוף המאה ה-14. ציור זכוכית מהמאה ה-16 בכנסיית נוטרדאם בנורמאנדי השטן מתוך דפיו של 'קודקס גיגס', ספר מפורסם מהמאה ה-13, בו כתובים רוב הכתבים החשובים באותה התקופה. סביב הציור המבעית והספר פותחה אגדה, על פיה הספר נכתב לאחר שנזיר נידון למוות וביקש מחילה, בתנאי שיכתוב ספר שיכיל את כל הידע האנושי תוך יום אחד, משימה שביצע בעזרת השטן. על פי האגדה, הציור מתאר את מראהו האמיתי של השטן. שָׂטָן הוא דמות מיתולוגית של רשע ומקטרג, המופיע בדתות שונות ומוזכר בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ושטן · ראה עוד »

שד (מיתולוגיה)

מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ושיר השירים · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ותלמוד · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ותוספות · ראה עוד »

לילית (מיתולוגיה)

"תחריט ברני", תחריט אשורי עשוי טרה קוטה שעל פי חלק מהחוקרים מתאר את לילית או את האלה איננה. לילית באגדות חז"ל ובספר הזוהר היא שדה, ובמיתולוגיה היהודית המאוחרת היא אשתו הראשונה של אדם, ולאחר מכן אשתו של המלאך סמאל.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ולילית (מיתולוגיה) · ראה עוד »

זורואסטריות

מקדש זורואסטרי בעיר יזד באיראן זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם, היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרה.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וזורואסטריות · ראה עוד »

זוגות (חשש)

החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וזוגות (חשש) · ראה עוד »

בניהו בן יהוידע

בניהו בן יהוידע נלחם בשרי מואב. ציור המתאר את הפסוק בספר שמואל ב', כ"ג: "וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חי (חַיִל) רַב-פְּעָלִים, מִקַּבְצְאֵל; הוּא הִכָּה, אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב..." ציור מעשה ידי ויליאם הטי בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, דמות מקראית, היה אחד מגיבורי דוד המלך, מפקד הכרתי והפלתי.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ובניהו בן יהוידע · ראה עוד »

בשורות אפוקריפיות

העמוד הראשון מן הבשורה על פי יהודה. בשורות אפוקריפיות הן כל ספרי הבשורה אודות חיי ישו וסיעתו שלא נכללו בתוך הקאנון הנוצרי המאוגד בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ובשורות אפוקריפיות · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ובית המקדש · ראה עוד »

גאת'ות

מזמור זורואסטרי כתוב בשפה האווסטית הגאת'ות הם מזמורים עתיקים בשפה האווסטית המייחסים את כתיבתן לזרתוסטרה.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וגאת'ות · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וגרשם שלום · ראה עוד »

גרזן

ערכת גרזנים המשמשת לכריתת עצים וליערנות גרזן (צורת הרבים: גַּרְזִנִּים) הוא כלי בעל להב בולט, המשמש ככלי עבודה, כלי מטבח, כלי לכריתת עצים וככלי נשק קר עוד מהתקופה הפרה-היסטורית.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וגרזן · ראה עוד »

גזירות תתנ"ו

ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »

דיווים

דיווים (בפהלווי: dēw; באווסטה: daēuua; בפרסית: دیو), במיתולוגיה הפרסית, היא קבוצת הישויות הרעות הנלחמות נגד כל צורה של הדת.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ודיווים · ראה עוד »

הלחם

#הפניה הלחם בסיסים.

חָדָשׁ!!: אשמדאי והלחם · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: אשמדאי וכתב · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: אשמדאי ויהדות · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אשמדאי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »