גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
54 יחסים: מרד החשמונאים, מגילת המקדש, מגילות (כתב עת), מגילות מדבר יהודה, מדי, מכתבי יב, אנציקלופדיה מקראית, אשור, אליה שמואל הרטום, אחמתא, אחרית הימים, אברהם כהנא, אדולף נויבאואר, אוצר ישראל, אוקספורד, איוב, נס, נצרות, נינוה, ספר אחיקר החכם, ספר היובלים, ספרות עם ישראל, קרופורד האוול טוי, קודקס סינאיטיקוס, תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תרגום השבעים, לטינית, טיפולוגיה (ארכאולוגיה), חיבור אבוד, ברוך בן נריה, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, גמילות חסדים, דב היליר, דבורה דימנט, דוד פלוסר, המאה ה-19, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-3 לפנה"ס, המוזיאון הבריטי, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית, הוצאת יבנה, הירונימוס, וולגטה, ויקיטקסט, ימי הביניים, ירושלים, יב, ..., יהדות, יהודה דוד אייזנשטיין, יוונית, 1860. להרחיב מדד (4 יותר) »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מגילת המקדש
קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ומגילת המקדש · ראה עוד »
מגילות (כתב עת)
מגילות הוא כתב עת מדעי לחקר מגילות מדבר יהודה היוצא לאור בעברית על ידי מוסד ביאליק בשיתוף הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ומרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ומגילות (כתב עת) · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדי
מפה של מדי על פי כתבי הרודוטוס ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי) מָדַי הייתה ממלכה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברמה המרכזית של איראן המודרנית.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ומדי · ראה עוד »
מכתבי יב
פפירוס מתעודות יב מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה־5 לפנה"ס, בעיקר בארמית.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ומכתבי יב · ראה עוד »
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואשור · ראה עוד »
אליה שמואל הרטום
עטיפת ספרו אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 – כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה, 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואליה שמואל הרטום · ראה עוד »
אחמתא
פרט באתר המזוהה כקבר מרדכי ואסתר אַחְמְתָא (בפרסית עתיקה: 𐏃𐎥𐎶𐎫𐎠𐎴 הַנְגְמַתַנַא; בפרסית אמצעית: 𐭠𐭧𐭬𐭲𐭠𐭭; בפרסית: המדאן, همدان) היא עיר מקראית, מזוהה עם העיר המדאן אשר באיראן.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואחמתא · ראה עוד »
אחרית הימים
קפלה הסיסטינית שבותיקן. אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין, או סוף העולם) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות ולעיתים גם סוף היקום לפי דתות ומיתולוגיות שונות.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואחרית הימים · ראה עוד »
אברהם כהנא
אברהם כהנא (ברוסית: Авраам Кахана; 19 בדצמבר 1874, י"א בטבת תרל"ה – 20 בפברואר 1946, י"ט באדר א' תש"ו) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואברהם כהנא · ראה עוד »
אדולף נויבאואר
אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואדולף נויבאואר · ראה עוד »
אוצר ישראל
#הפניה אנציקלופדיה אוצר ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואוצר ישראל · ראה עוד »
אוקספורד
שלט ההרלדי של אוקספורד, בו חקוק המוטו:ש '''Fortis est veritas''' (לטינית: חזקה היא האמת) מפת אוקספורד משנת 1605 אוקספורד (באנגלית: Oxford,; בלטינית: Oxonia, - iensis) היא עיר באוקספורדשייר שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואוקספורד · ראה עוד »
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ואיוב · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ונס · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ונצרות · ראה עוד »
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ונינוה · ראה עוד »
ספר אחיקר החכם
במוזיאון החדש בברלין ספר אחיקר החכם (או משלי אחיקר) הוא ספר משלים שנכתב במקור בארמית עוד בתקופת ממלכת אשור.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וספר אחיקר החכם · ראה עוד »
ספר היובלים
ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וספר היובלים · ראה עוד »
ספרות עם ישראל
ספרות עם ישראל או ספרות יהודית היא מכלול יצירות ספרותיות (סיפורת, שירה, מחזאות וכו') שנכתבו על ידי יהודים בלשונות היהודים, בהן עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית ועוד.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וספרות עם ישראל · ראה עוד »
קרופורד האוול טוי
קרופורד האוול טוי (באנגלית: Crawford Howell Toy; 23 במרץ 1836 – 12 במאי 1919) היה חוקר עברית אמריקאי ומרצה לספרות מקראית.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וקרופורד האוול טוי · ראה עוד »
קודקס סינאיטיקוס
חלק מקודקס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי מנזר סנטה קתרינה קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של תרגום השבעים - תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וקודקס סינאיטיקוס · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ותרגום השבעים · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ולטינית · ראה עוד »
טיפולוגיה (ארכאולוגיה)
טיפולוגיה היא שיטה מקובלת למיון, לסיווג ולתיארוך של ממצאים ארכאולוגיים, הן כאלו שהתגלו בחפירות מסודרות והן ממצאים ארכאולוגיים אקראיים.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וטיפולוגיה (ארכאולוגיה) · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וחיבור אבוד · ראה עוד »
ברוך בן נריה
איור משנת 1553 פסלו של '''ברוך בן נריה''': יצירה שלאלייז'דיניו מראשית המאה ה-19, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הכהן, דמות מקראית, ששימש כסופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וברוך בן נריה · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ובית המקדש השלישי · ראה עוד »
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וגמילות חסדים · ראה עוד »
דב היליר
#הפניה דב ברנאט הלר.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ודב היליר · ראה עוד »
דבורה דימנט
דבורה דימַנְט (נולדה ב-6 באפריל 1939) היא פרופסור אמריטה לספרות בית שני ולמקרא באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ודבורה דימנט · ראה עוד »
דוד פלוסר
דוד פְלוּסֶר (David Flusser; 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ודוד פלוסר · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »
המוזיאון הבריטי
חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה והספרים החיצוניים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הוצאת יבנה
סמליל הוצאת יבנה הוצאת יבנה או בשמה המלא יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים יבנה בע"מ היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1932 בתל אביב על ידי יהושע אורנשטיין.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה והוצאת יבנה · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה והירונימוס · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ווולגטה · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וויקיטקסט · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וימי הביניים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה וירושלים · ראה עוד »
יב
מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל הנילומטר במקדש סטיס מלון באי תצפית לעבר דרום האי גדת האי המערבית יֵב (מקופטית: Ⲓⲏⲃ או Ⲉⲓⲏⲃ; בערבית: إلفنتين, אִלְפַנְתִין, מיוונית: Ἐλεφαντίνη, אֱלֶפַנְטִינֵה - אי הפילים) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ויב · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ויהדות · ראה עוד »
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ויוונית · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספר טוביה ו1860 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספר_טוביה
