גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
89 יחסים: מערת קבורה, מרצה, משה שטקליס, משה יוסף גליקסון, מלחמת העולם הראשונה, מדעי היהדות, מוסד ביאליק, מוזיאון ישראל, ארכאולוג, ארכאולוגיה, ארכאולוגיה מקראית, אלכסנדר זייד, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת הרווארד, אילת מזר, נשיא מדינת ישראל, נשיא אוניברסיטה, עמנואל דונאייבסקי, עמיחי מזר, עופל, עיריית ירושלים, פאודוסיה, פרנק מור קרוס, פרס פרשיה שימל, פרס ישראל, פרופסור, פלך גרודנה, פולין, צ'חנוביץ, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, קרדיט (יצירה), קורסק, רמת רחל, רפובליקת ויימאר, רקטור, רוסיה, שמואל אחיטוב, שנות ה-20 של המאה ה-20, שייח' אבריק, טקס הדלקת המשואות, טרודה דותן, חצי האי קרים, חיים תדמור, חיים ביינארט, ברלין, בית שערים, גאוגרפיה, גאוגרפיה היסטורית, גיסן, דאג המרשלד, ..., דוקטור לפילוסופיה, דוקטור לשם כבוד, ה'תשכ"ח, המאורעות, המנדט הבריטי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, העלייה החמישית, העופל, הר המנוחות, הר הבית, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הוצאת מסדה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, וורשה, יצחק בן-צבי, יקיר ירושלים, ישראל, יום העצמאות, יוסף שפירא (מו"ל), 1906, 1919, 1928, 1929, 1936, 1953, 1960, 1961, 1968, 1978, 1980, 1984, 1985, 1995, 28 ביוני, 9 בספטמבר. להרחיב מדד (39 יותר) »
מערת קבורה
הכניסה לקברי הסנהדרין בירושלים מערת קבורה היא מערה בה נהוג היה לקבור בתקופות הקדומות.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ומערת קבורה · ראה עוד »
מרצה
מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ומרצה · ראה עוד »
משה שטקליס
משה שְׁטֶקֶלִיס (18 ביוני 1898 – 12 במרץ 1967) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה פרהיסטורית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ומשה שטקליס · ראה עוד »
משה יוסף גליקסון
משה יוסף גליקסון (ר"ח אלול תרל"ח, 30 באוגוסט 1878 – ה' בסיוון תרצ"ט, 1939) היה מנהיג ציוני ועיתונאי, עורך "הארץ", פובליציסט ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ומשה יוסף גליקסון · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ומדעי היהדות · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וארכאולוג · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וארכאולוגיה · ראה עוד »
ארכאולוגיה מקראית
המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
אלכסנדר זייד
אלכסנדר זייד קטע משאלון אישי שמילא זייד אנדרטת אלכסנדר זייד ליד הגן הלאומי בית שערים, פיסל דוד פולוסקברו של אלכסנדר זייד בקברות השומרים בקריית טבעון ציון המקום בו נורה אלכסנדר זייד בקצה רחוב יזרעאל אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938) היה חלוץ, שומר ועובד אדמה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ואלכסנדר זייד · ראה עוד »
אוניברסיטת חיפה
סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »
אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »
אילת מזר
אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ואילת מזר · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
נשיא אוניברסיטה
נשיא אוניברסיטה או נגיד אוניברסיטה הוא הניצב בראש אוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ונשיא אוניברסיטה · ראה עוד »
עמנואל דונאייבסקי
עמנואל (מוּנְיָה) דוּנָאיֶיבסקי (Dunayevsky; 1906 – 9 בנובמבר 1968) היה אדריכל במשלחות ארכאולוגיות רבות שחפרו באתרי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ועמנואל דונאייבסקי · ראה עוד »
עמיחי מזר
עמיחי (עמי) מזר (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ועמיחי מזר · ראה עוד »
עופל
#הפניה העופל.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ועופל · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ועיריית ירושלים · ראה עוד »
פאודוסיה
המועצה העירונית פאודוסיה על מפת קרים פאודוסיה (באוקראינית: Феодо́сія, ברוסית: Феодо́сия, בטטרית: Kefe, בעברית היה מקובל הכתיב כפא) היא עיר ונמל על שפת הים השחור, בחוף הדרום-מזרחי של חצי האי קרים, באופן רשמי חלק מאוקראינה, בפועל בשליטת רוסיה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ופאודוסיה · ראה עוד »
פרנק מור קרוס
פרנק מור קרוס ג'וניור (באנגלית Frank Moore Cross Jr. 1921–2012) היה פרופסור לעברית ולשפות מזרחיות אחרות באוניברסיטת הרווארד, התפרסם בזכות עבודתו בפרשנות מגילות מדבר יהודה, פרסומיו על המיתוס הכנעני מ-1973 ועל המיתוס העברי, ובזכות עבודתו משנת 1973 על האפיגרפיה השמית הצפון-מערבית.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ופרנק מור קרוס · ראה עוד »
פרס פרשיה שימל
פרס פרשיה שימל (באנגלית: Percia Schimmel Award) ניתן על ידי האגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל לחוקרים על תרומתם לארכאולוגיה של ארץ ישראל וארצות המקרא.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ופרס פרשיה שימל · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ופרס ישראל · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ופרופסור · ראה עוד »
פלך גרודנה
#הפניה פלך גרודנו.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ופלך גרודנה · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ופולין · ראה עוד »
צ'חנוביץ
צֶ'חָנוביץ (בפולנית: Ciechanowiec; ביידיש: טשעכֿאַנאָװיץ; במקורות היהודיים: טשעכנאָווצי, "צ'חנובצי") היא עיירה במזרח פולין, בעברה עיירה יהודית.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וצ'חנוביץ · ראה עוד »
קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים
הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית אוגוסטה ויקטוריה וכנסיית העלייה הרוסית בהר הזיתים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן רחבת ננסי רייגן ומרכז הסטודנטים ע"ש פרנק סינטרה קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים · ראה עוד »
קרדיט (יצירה)
שמותיהם של המשתתפים בתכנון והקמת מגדל התצפית של מרטין רייניש, בחצר בית הנסן בירושלים, מפורטים בשלט למרגלותיו. קרדיט (מאנגלית: Credit; האקדמיה ללשון העברית הציעה את המילה מִזְכֶּה כחלופה, אך השימוש בה אינו נפוץ) ליוצר הוא ציון שמו בעת אזכור של מידע, רעיון או ניסוח שיצר, על מנת לייחס את היצירה ליוצר ולא למי שמאזכר אותה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וקרדיט (יצירה) · ראה עוד »
קורסק
קתדרלה בקורסק הקתדרלה הסרגייבו-קזנית בקורסק קורסק בתחילת העשור הראשון של המאה ה-20 רחוב מוסקבה בקורסק של תחילת המאה ה-20 קוּרְסְק (ברוסית: Курск) היא עיר במערב רוסיה, והיא מהווה את המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז קורסק.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וקורסק · ראה עוד »
רמת רחל
רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ורמת רחל · ראה עוד »
רפובליקת ויימאר
הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »
רקטור
רקטור (מלטינית: regere – לשלוט) הוא ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ורקטור · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ורוסיה · ראה עוד »
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ושמואל אחיטוב · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שייח' אבריק
שייח' אַבְּרֵיק הוא אזור של גבעות הסמוך למפגש עמק יזרעאל ועמק זבולון.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ושייח' אבריק · ראה עוד »
טקס הדלקת המשואות
מדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות. יום העצמאות ה-40, 1988 טקס הדלקת המשואות לחגיגות ה-30 למדינת ישראל, בניהולו של יהודה אילן 1978 טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח רשמית את חגיגות יום העצמאות למדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וטקס הדלקת המשואות · ראה עוד »
טרודה דותן
ארון קבורה אנתרופואידי מדיר אל בלח טרודה דותן (12 באוקטובר 1922 - 28 בינואר 2016, ירושלים) הייתה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, ידועה בעיקר בחקר הפלשתים.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וטרודה דותן · ראה עוד »
חצי האי קרים
חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וחצי האי קרים · ראה עוד »
חיים תדמור
חיים תדמור (18 בנובמבר 1923 – 11 בדצמבר 2005) היה פרופסור ומייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וחיים תדמור · ראה עוד »
חיים ביינארט
חיים בּיינארט (Haim Beinart; 14 בנובמבר 1917 – 16 בפברואר 2010) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים, וחתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וחיים ביינארט · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וברלין · ראה עוד »
בית שערים
הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ובית שערים · ראה עוד »
גאוגרפיה
הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וגאוגרפיה · ראה עוד »
גאוגרפיה היסטורית
גאוגרפיה היסטורית היא ענף מתוך תחום הגאוגרפיה של האדם.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וגאוגרפיה היסטורית · ראה עוד »
גיסן
אוניברסיטת יוסטוס ליביג תיאטרון העיר גיסן גיסן (בגרמנית: Gießen), עיר אוניברסיטאית במדינת הסן שבמרכז גרמניה, השוכנת על נהר הלאהן, בחצי הדרך בין פרנקפורט למרבורג, כ-27 ק"מ דרומית למרבורג וכ-59 ק"מ צפונית לפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וגיסן · ראה עוד »
דאג המרשלד
דאג היילמאר אגנה קרל המרכלד, או המרשלד (בשוודית: Dag Hammarskjöld; 29 ביולי 1905 – 18 בספטמבר 1961) היה דיפלומט שוודי, והמזכיר הכללי הנבחר השני של האו"ם, מאפריל 1953 עד למותו בתאונה אווירית בשנת 1961.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ודאג המרשלד · ראה עוד »
דוקטור לפילוסופיה
דוקטור לפילוסופיה (PhD, או DPhil; בלטינית) הוא התואר האקדמי הגבוה ביותר המוענק על ידי האוניברסיטאות ברוב המדינות בעולם.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ודוקטור לפילוסופיה · ראה עוד »
דוקטור לשם כבוד
תעודת דוקטור לשם כבוד שהעניקה האוניברסיטה העברית בירושלים לחיים ויצמן (שהיה דוקטור לכימיה) University of Piraeus, ינואר 2018 וכן ביוני 2021 אוניברסיטת בן-גוריון דוקטור לשם כבוד (בלטינית:.Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ודוקטור לשם כבוד · ראה עוד »
ה'תשכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וה'תשכ"ח · ראה עוד »
המאורעות
הפוגרום בבית המדרש של ישיבת תורת חיים במאורעות תר"פ. רשימת הנפצעים הראשונים במאורעות תר"פ לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים בבית זה בפרעות תרפ"א הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט דבר, כ"ז באב, 2 בספטמבר הלווית הרוגי מאורעות 1936 בגבעת עדה, מסע ההלוויה עובר בסמטה בין בית אפרתי לבית הכנסת המרכזי בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והמאורעות · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והעלייה החמישית · ראה עוד »
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והעופל · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והר המנוחות · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והר הבית · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
וורשה
#הפניה ורשה.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ווורשה · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ויקיר ירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר וישראל · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ויום העצמאות · ראה עוד »
יוסף שפירא (מו"ל)
יוסף שפירא (בכתב לטיני: Josef Szapiro, לעיתים Shapiro); 1900 – 4 בדצמבר 1967) היה מו"ל ישראלי שהתמחה בהכנת והוצאת מפות ואטלסים של ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ויוסף שפירא (מו"ל) · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1906 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1919 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1928 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1929 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1936 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1953 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1960 · ראה עוד »
1961
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1961 · ראה עוד »
1968
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1968 · ראה עוד »
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1978 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1980 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1984 · ראה עוד »
1985
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1985 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו1995 · ראה עוד »
28 ביוני
28 ביוני הוא היום ה-179 בשנה (180 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו28 ביוני · ראה עוד »
9 בספטמבר
9 בספטמבר הוא היום ה-252 בשנה בלוח הגרגוריאני (253 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: בנימין מזר ו9 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בנימין_מזר
