תִקשׁוֹרֶת

393 יחסים: DOI, PBS, ממצא ארכאולוגי, ממלכת פרס, ממלכת כוש, ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת יהודה, מארי, מאין באנו (ספר), מנסרת סנחריב, מסופוטמיה, מסורת (יהדות), מסכת, מצפה (עיר מקראית), מצרים, מצבת מישע, מצבת ישראל, מצדה, מצור, מראשה, מרנפתח, מרטין נות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה גרסיאל, משה דותן, משה כוכבי, מתודיזם, מלחמת ששת הימים, מלכי יהודה, מזבח הר עיבל, מבנה בית המקדש, מבנה האבן הגדול בעיר דוד, מבצר האלה, מדע, מואב, מואבית, מונותאיזם, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון רוקפלר, מכתבי אל-עמארנה, מכתבי ערד, מכתבי לכיש, מישע, מיתולוגיה, מיכאל פייגה, אמנון בן-תור, אמורים, אנסון רייני, אנכרוניזם, ..., אפיפיור, ארמים, ארם, ארץ ישראל, ארץ ישראל בעת העתיקה, ארכאומטלורגיה אל-ברזלית בדרום הלבנט, ארכאולוגיה, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, ארכאוזואולוגיה, ארכיון, אשור, אשורולוגיה, אל-אחוואט, אלברכט אלט, אליה שמואל הרטום, אחאב, אחנתון, אחזיה (מלך יהודה), אברהם, אברהם נגב, אברהם פאוסט, אברהם בירן, אבל בית מעכה, אבלה, אבימלך בן גדעון, אדם זרטל, אדריכלות, אדוארד רובינסון, אהרן מאיר, אהרן מאיר (ארכאולוג), אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, אור (עיר), אובליסק השחור, אישוש, אילת, אילת מזר, נקבת השילוח, נשיונל ג'יאוגרפיק, נלסון גליק, נחמן אביגד, נחל תות, נבוכדנצר השני, נגד אפיון, נדב נאמן, נינוה, ניל אשר סילברמן, סנחריב, ספר מלכים, ספר ירמיהו, ספר יהושע, סקר ארכאולוגי, סקר הר מנשה, סרט טלוויזיה, סרגון השני, סוריה, סוריה פלשתינה, עמנואל וליקובסקי, עמק יזרעאל, עמרי, עמונית, עמיחי מזר, עם עובד, עקרון (עיר מקראית), ערד, ערוער, עשרת השבטים, עשו, עזקה, עזבת צרטה, עבר (דמות מקראית), עבר הירדן, עברים, עבדיחבה, עגלון, עגלון (עיר מקראית), עולה בקנה אחד, עודד ליפשיץ (פרופסור), עיר דוד, פסגות, פקח בן רמליהו, פרעה, פרדריק בליס, פרהיסטוריה, פרופסור, פלשתים, פלינדרס פיטרי, פיניקים, פיר וורן, פיליפ לנגסטף אורד גיא, פיוס השנים עשר, צ'ארלס וורן, צ'ארלס וילסון, צדקיהו, צור (לבנון), קנקן שפת צווארון, קעילה, קרתחדשת, קרב קרקר, קרבנות, קריית ספר, קריית גת, קשת רובינסון, קתלין קניון, קבוצה חברתית, קבוצות שהוצעו לזיהוי כעם ישראל המקראי, קדרות, רמת רחל, ראשית ישראל, רשות העתיקות, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, רוני רייך, רות עמירן, רולאן דה וו, רוברט מקאליסטר, שמעתין, שארל קלרמון גנו, שארל קלרמון-גנו, שאול, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שפות שמיות, שלמנאסר השלישי, שלמה, שלמה בונימוביץ, שבט ראובן, שבט יהודה, שבטי ישראל, שומרון (עיר), שושנק הראשון, שכם, שילה (עיר מקראית), שיבת ציון, תנ"ך, תעודות נוזי, תקופת האבות, תקופת הברזל, תקופת הברזל בארץ ישראל, תקופת הברונזה, תקופת הברונזה המאוחרת, תל מגידו, תל אשדוד, תל אל פול, תל ערד, תל עיטון, תל צפית, תל קסילה, תל רחוב, תל תענך, תל לכיש, תל זית, תל חסי, תל חצור, תל חלף, תל באר שבע, תל בטש, תל בית מירסים, תל בית שמש, תל ג'דידה, תל גזר, תל דן, תל דור, תל יקנעם, תגלת פלאסר השלישי, תורת המקורות, תיארוך, תיארוך פחמן-14, לנרד וולי, לבאיה, לבנט, לבנון, לוח נבו שרסכים, לוח גזר, טרודה דותן, טרויה, טין, זאב ארליך, זאב הרצוג, זהב, ח'ירבת א-ראעי, ח'ירבת קייאפה, חפירה ארכאולוגית, חרן, חרסי שומרון, חתים, חזאל, חזקיהו, חזיר הבית, חבירו, חוקר המקרא, חוקי אשנונה, חוקי חמורבי, חורבת קייאפה, חירם מלך צור, חירם הראשון מצור, בן-ציון לוריא, בנימין מזר, בקעת הירדן, בראשית, בראשית רבה, בבל, ביקורת המקרא, בית ארבעת המרחבים, בית אל (יישוב מקראי), בית שמש, בית שאן, בית שערים, בית המקדש הראשון, בית הכרם, ביבליה, ביות, ג'ון וינטר קרופוט, ג'יימס לסלי סטרקי, גמל, גת (עיר פלשתית), גלות בבל, גבעון, גבריאל ברקאי, גבל, גדעון בן יואש, גוטליב שומאכר, גילה, גיחון, דעת (אתר אינטרנט), דברי הימים, דביר (עיר עתיקה), דורון לנצט, דוגמה, דוד, דוד אוסישקין, דיוס, המאה ה-1, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-11 לפנה"ס, המאה ה-12 לפנה"ס, המאה ה-15 לפנה"ס, המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-20 לפנה"ס, המאה ה-21 לפנה"ס, המאה ה-8 לפנה"ס, המאה ה-9 לפנה"ס, המאה השמינית לפנה"ס, המאה השביעית לפנה"ס, המאה התשיעית לפנה"ס, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המזרח הקרוב הקדום, המונולית מכורח, המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול, המוזיאון הבריטי, האסכולה המינימליסטית, האלף ה-1 לפנה"ס, האלף ה-2 לפנה"ס, האלף ה-3 לפנה"ס, האבות, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה האשורית, האימפריה האשורית החדשה, האימפריה הרומית, העופל, העי, הר עיבל, הר הבית, הרמן גונקל, הרשות הפלסטינית, הרובע היהודי, הרי יהודה, התנחלות השבטים, התקופה הפרסית, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הברית החדשה, הגלעד, הגליל העליון, הגליל התחתון, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, הוצאת ראובן מס, הוצאת שוקן, הוצאת יד בן צבי, הושע בן אלה, הכנסייה הקתולית, הכרונולוגיה המצרית, הכרונולוגיה הנמוכה (תקופת הברזל), היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של המזרח התיכון, היסטוריון, ויקיטקסט, ויליאם אולברייט, ויליאם פוקסוול אולברייט, כנען, כנענים, כנרת זמורה-ביתן דביר, כסף (יסוד), כרנך, כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק, כתף הינום, כתב ארמי, כתב יתדות, כתובת עקרון, כתובת תל דן, כתובת השילוח, כלח, כומר, יעקב, יעקב קפלן, יעקב שביט, יפו העתיקה, יצחק מייטליס, ירדן, ירושלים, יריחו, ישראל, ישראל פינקלשטיין, ישראל קנוהל, יגאל שילה, יגאל ידין, יד בן צבי, ידיעות ספרים, יהושע עציון, יהושע בן נון, יהודה (חבל ארץ), יהודה אליצור, יהודים, יהודית מרקה-קראוזה, יהויכין, יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות), יואל בן נון, יוסף בן מתתיהו, יוסף גרפינקל, יוסי גרפינקל, יורם (מלך ישראל), יותם (מלך יהודה), יוליוס ולהאוזן, יוחנן אהרוני, 2008. להרחיב מדד (343 יותר) » « הפסיכולוג מדד

DOI

#הפניה קוד מזהה בין-לאומי#DOI.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וDOI · ראה עוד »

PBS

PBS (ראשי תיבות של Public Broadcasting Service, "שירות השידור הציבורי") היא רשת הטלוויזיה הציבורית של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וPBS · ראה עוד »

ממצא ארכאולוגי

מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת כוש

אתר הפירמידות בעיר מרואה מימי ממלכת כוש האימפריה המצרית בשנת 1450 לפנה"ס ממלכת כוש הייתה ציוויליזציה קדומה בנוביה שהתפתחה סביב עמק הנילוס באיזור שנמצא היום בצפון סודאן ובדרום מצרים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וממלכת כוש · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וממלכת יהודה · ראה עוד »

מארי

קטנה, אשנונה, אשור ובבל שרידי ארמונו של זמרי-לים במארי מארי (באכדית: 𒈠𒌷𒆠, ma-ri) הייתה עיר-מדינה עתיקה חשובה על גדתו המערבית של נהר הפרת.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומארי · ראה עוד »

מאין באנו (ספר)

מאין באנו – הצופן הגנטי של התנ"ך הוא ספר מאת פרופסור ישראל קנוהל, במרכזו עומדת תאוריה בדבר השלבים הראשונים של התגבשות עם ישראל ואמונתו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומאין באנו (ספר) · ראה עוד »

מנסרת סנחריב

מנסרת סנחריב, המוצגת במוזיאון ישראל מנסרת טיילור מנסרת סנחריב היא כינוי לאנלים (כרוניקות אשוריות) שנכתבו על גבי מנסרות על ידי סופרי האימפריה האשורית החדשה לתיאור מסע סנחריב בארץ ישראל בסוף המאה השמינית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומנסרת סנחריב · ראה עוד »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומסופוטמיה · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומסכת · ראה עוד »

מצפה (עיר מקראית)

מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומצפה (עיר מקראית) · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומצרים · ראה עוד »

מצבת מישע

מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומצבת מישע · ראה עוד »

מצבת ישראל

מצבת ישראל, המוזיאון המצרי בקהיר מצבת ישראל או אסטלת ישראל (גם: מצבת מרנפתח או אסטלת מרנפתח) הוא כינוי שנתנו ארכאולוגים לאסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו בשנת 1208–1209 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומצבת ישראל · ראה עוד »

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומצדה · ראה עוד »

מצור

הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומצור · ראה עוד »

מראשה

#הפניה מרשה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומראשה · ראה עוד »

מרנפתח

ארון הקבורה של מרנפתח בעמק המלכים מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך – 1203 לפנה"ס) היה הפרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומרנפתח · ראה עוד »

מרטין נות

מרטין נות (בגרמנית: Martin Noth; 3 באוגוסט 1902 – 30 במאי 1968) היה חוקר מקרא גרמני, שהתמחה בהיסטוריה היהודית שלפני גלות בבל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומרטין נות · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משה גרסיאל

משה גַרסיאל (נולד ב-6 בינואר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומשה גרסיאל · ראה עוד »

משה דותן

משה דותן (1919 - 9 בספטמבר 1999) היה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומשה דותן · ראה עוד »

משה כוכבי

משלחת הסקר הארכאולוגי של ישראל בראשותו של יוחנן אהרוני במדבר יהודה. במרכז משה כוכבי. משמאל יוסף אבירם, שנות ה-60-50 משה כוכבי (1928 - מרץ 2008) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור מן המנין וראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומשה כוכבי · ראה עוד »

מתודיזם

מתודיזם או התנועה המתודיסטית היא קבוצת קהילות נוצריות אוונגליסטיות הקשורות זו לזו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומתודיזם · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלכי יהודה

#הפניה מלכי ישראל ויהודה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומלכי יהודה · ראה עוד »

מזבח הר עיבל

מבט מהאוויר על האתר שזוהה על ידי זרטל כמזבח הר עיבל. ברקע נראים הרי השומרון. מבט עילי על האתר. ניתן לראות את תבנית המבנה, וכן את העלייה שאותה זיהה זרטל עם הכבש שהוביל אל המזבח במעמד הברכה והקללה. מבט ממערב: נראים הבמה המרכזית, הכבש העולה אליה, ה"סובב" והקיר המערבי של החצר הפנימית, המהווה את המשכו של ה"סובב" מזבח הר עיבל (גם: אתר הר עיבל, האתר הפולחני בהר עיבל, או "מזבח יהושע") הוא אתר ארכאולוגי, השוכן על השלוחה הצפונית-מזרחית של הר עיבל, בגובה 785 מטר מעל פני הים (הפסגה היא בגובה כ-940 מטר מעל פני הים).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומזבח הר עיבל · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מבנה האבן הגדול בעיר דוד

חלל המבנה ובתי סילואן מעבר לנחל קדרון מבנה האבן הגדול הוא מבנה מתקופת הברזל בארץ ישראל שנחשף בעיר דוד בקיץ 2005, על ידי משלחת ארכאולוגית בראשות ד"ר אילת מזר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומבנה האבן הגדול בעיר דוד · ראה עוד »

מבצר האלה

#הפניה חורבת קייאפה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומבצר האלה · ראה עוד »

מדע

פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומדע · ראה עוד »

מואב

מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומואב · ראה עוד »

מואבית

מואבית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר בממלכת מואב הקדומה, והיא קרובה מאוד לעברית מקראית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומואבית · ראה עוד »

מונותאיזם

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומונותאיזם · ראה עוד »

מוזיאון ארץ ישראל

סמליל המוזיאון עד ראשית 2016 מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) (בעבר נקרא: מוזיאון הארץ) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים ארכאולוגיים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומוזיאון ארץ ישראל · ראה עוד »

מוזיאון רוקפלר

מוזיאון רוקפלר הוא מוזיאון לארכאולוגיה המסונף למוזיאון ישראל, אך שוכן בנפרד ממנו במזרח ירושלים, בסמוך לשער הפרחים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומוזיאון רוקפלר · ראה עוד »

מכתבי אל-עמארנה

אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »

מכתבי ערד

מכתב 18, המזכיר את "בית יהוה" מכתבי ערד הם 91 אוסטרקונים שנחשפו על ידי הארכאולוג יוחנן אהרוני בתל ערד בין השנים 1962–1964, במהלך חפירות מסודרות באתר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומכתבי ערד · ראה עוד »

מכתבי לכיש

העתק מחזית מכתב מס' 3 העתק צידו האחורי של מכתב מס' 3 מכתבי לכיש (נקראים גם תעודות לכיש או חרסי לכיש) הם עשרים ושניים אוסטרקונים – חרסים ועליהם כתובות דיו בכתב עברי קדום – אשר רובם נתגלו בחפירות שנוהלו על ידי הארכאולוג הבריטי ג'יימס לסלי סטרקי בתל לכיש בשנת 1935; חרסים 19, 20 ו-21 נתגלו בשנת 1938; חרס 22 נתגלה בשנת 1966.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומכתבי לכיש · ראה עוד »

מישע

מַצֶּבֶת מֵישַׁע מֵישַׁע היה מלך מואב אשר שלט במקביל למלכי שושלת בית עמרי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומישע · ראה עוד »

מיתולוגיה

מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומיתולוגיה · ראה עוד »

מיכאל פייגה

מיכאל פייגה (5 ביולי 1957 – 8 ביוני 2016) היה מרצה בכיר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ומיכאל פייגה · ראה עוד »

אמנון בן-תור

תל קשיש אמנון בן-תור (1935 – 22 באוגוסט 2023) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואמנון בן-תור · ראה עוד »

אמורים

קישור.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואמורים · ראה עוד »

אנסון רייני

אריה אנסון פרנק רייני (באנגלית: Anson Frank Rainey; 11 בינואר 1930 - 19 בפברואר 2011) היה בלשן וארכאולוג אמריקאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואנסון רייני · ראה עוד »

אנכרוניזם

אָנַכְרוֹנִיזְם (באנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואנכרוניזם · ראה עוד »

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואפיפיור · ראה עוד »

ארמים

ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וארמים · ראה עוד »

ארם

#הפניה ארמים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וארם · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ ישראל בעת העתיקה

ארץ ישראל בעת העתיקה היא תחום מחקר ענף בתחומי ההיסטוריה, הארכאולוגיה והאנתרופולוגיה מאז המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וארץ ישראל בעת העתיקה · ראה עוד »

ארכאומטלורגיה אל-ברזלית בדרום הלבנט

ארכאומטלורגיה אל-ברזלית בדרום הלבנט פורס את ההיסטוריה של שיטות העיבוד של מתכות אל-ברזליות בחלק זה של המזרח התיכון בתקופה שבין 4500 ל-1000 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וארכאומטלורגיה אל-ברזלית בדרום הלבנט · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וארכאולוגיה · ראה עוד »

ארכאולוגיה של ארץ ישראל

ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וארכאולוגיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

ארכאוזואולוגיה

לסת עליונה של צבי ארץ-ישראלי ממערת מיסליה במערב הכרמל, (התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-200,000 שנה לפני זמננו). אגן של יחמור פרסי ושתי קרני צבי ארץ-ישראלי שהתגלו בחפירה בטרסת מערת הנחל בנחל מערות (התרבות הנאטופית, כ-14,000 שנה לפני זמננו). ארכאוזואולוגיה, או זואוארכאולוגיה, היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וארכאוזואולוגיה · ראה עוד »

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וארכיון · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואשור · ראה עוד »

אשורולוגיה

מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואשורולוגיה · ראה עוד »

אל-אחוואט

מראה מהאוויר של אל-אחוואט ושטחי החפירה. ניתן לראות את החומה הגלית המקיפה את העיר אל-אחוואט הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל א', היא "תקופת ההתנחלות" של שבטי ישראל בארץ כנען.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואל-אחוואט · ראה עוד »

אלברכט אלט

אלברכט אלט; מצבת קברו בבית הקברות Südfriedhof בלייפציג אלברכט אלט (בגרמנית: Albrecht Alt; 20 בספטמבר 1883, שטיבּאך, בוואריה – 24 באפריל 1956, לייפציג, גרמניה המזרחית) היה תאולוג פרוטסטנטי (לותרני) גרמני, חוקר מקרא ותולדות עם ישראל בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואלברכט אלט · ראה עוד »

אליה שמואל הרטום

עטיפת ספרו אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 – כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה, 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואליה שמואל הרטום · ראה עוד »

אחאב

אַחְאָב היה מלך בממלכת ישראל, בנו של עמרי מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואחאב · ראה עוד »

אחנתון

אחנתן ומשפחתו סוגדים לאל אתן אחנתון, שנודע כאמנחותפ הרביעי בראשית מלכותו, היה פרעה של השושלת השמונה-עשרה במצרים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואחנתון · ראה עוד »

אחזיה (מלך יהודה)

#הפניה אחזיהו (מלך יהודה).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואחזיה (מלך יהודה) · ראה עוד »

אברהם

אנגלית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואברהם · ראה עוד »

אברהם נגב

אברהם נגב (1923 – 2004) היה ארכאולוג ישראלי, מומחה בנושא ההתיישבות במדבר והנבטים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואברהם נגב · ראה עוד »

אברהם פאוסט

אברהם (אבי) פאוסט (נולד ב־1967) הוא ארכאולוג המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה העתיקה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואברהם פאוסט · ראה עוד »

אברהם בירן

אברהם בירן (23 באוקטובר 1909 - 16 בספטמבר 2008) היה מאבות הארכאולוגיה המקראית בישראל, תלמידו של ויליאם פוקסוול אולברייט.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואברהם בירן · ראה עוד »

אבל בית מעכה

תל אבל בית מעכה, צילום מ"מצפה דדו" במטולה אָבֵל בֵּית מַעֲכָה הוא תל באצבע הגליל כ-2 ק"מ דרומית למטולה וכ-2 ק"מ צפונית לקיבוץ כפר גלעדי בצד כביש 90.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואבל בית מעכה · ראה עוד »

אבלה

סוריה באלף השני לפנה"ס, מיקומה של אבלה בתצלום הוא ברביע השמאלי העליון. תרשים האתר שרידי הזיקורת באבלה הארמון המלכותי באבלה מקדש אשתר אֶבְּלָה (בשומרית: 𒅁𒆷𒆠 (eb-laki), 𒌈𒆷𒋫 (eb2-la-ta) או 𒌈𒆷 (eb₂-la)), השוכנת בצפון-מערב סוריה של ימינו, ליד חלב, הייתה עיר-מדינה חשובה בשלהי האלף ה-3 לפנה"ס (בערך 3000 לפנה"ס עד 2240 לפנה"ס) וכן בערך בין 1900 לפנה"ס ל-1650 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואבלה · ראה עוד »

אבימלך בן גדעון

אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן היה מנהיג בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואבימלך בן גדעון · ראה עוד »

אדם זרטל

אדם זרטל מימין בביקור בחפירות בתל אסור אוקטובר 2010 מראה פנימי של הנוראגה בארוביו קברו של אדם זרטל בבית הקברות בעין שמר אדם זֶרטָל (3 בדצמבר 1936 – 18 באוקטובר 2015) היה ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה, וראש החוג לשעבר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואדם זרטל · ראה עוד »

אדריכלות

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואדריכלות · ראה עוד »

אדוארד רובינסון

קשת רובינסון אדוארד רובינסון (באנגלית: Edward Robinson; 1794–1863) היה כומר וחוקר מקרא אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואדוארד רובינסון · ראה עוד »

אהרן מאיר

אהרן מאיר (28 בנובמבר 1923—27 באוגוסט 1997) היה בנקאי, מנהל ואיש ציבור ישראלי, שנודע בעיקר כמנכ"ל בנק המזרחי אותו ניהל בעת פרשת ויסות מניות הבנקים, בעטייה הודח מתפקידו ואף הורשע במרמה והפרת אמונים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואהרן מאיר · ראה עוד »

אהרן מאיר (ארכאולוג)

#הפניה אהרון מאיר (ארכאולוג).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואהרן מאיר (ארכאולוג) · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון

#הפניה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואוניברסיטת בן-גוריון · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אור (עיר)

באלף השלישי לפנה"ס הזיגוראת הגדול באור (2006). אוּר (בשומרית: אור.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואור (עיר) · ראה עוד »

אובליסק השחור

#הפניה האובליסק השחור.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואובליסק השחור · ראה עוד »

אישוש

בפילוסופיה של המדע, אישוש (או בלשון הלוגיקה התלמודית: סייעתא.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואישוש · ראה עוד »

אילת

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואילת · ראה עוד »

אילת מזר

אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ואילת מזר · ראה עוד »

נקבת השילוח

המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ונקבת השילוח · ראה עוד »

נשיונל ג'יאוגרפיק

אגודת נשיונל ג׳יאוגרפיק או האגודה הלאומית לגאוגרפיה (מאנגלית: National Geographic Society, ובראשי תיבות NGS) היא אגודה מדעית אמריקאית שהוקמה בארצות הברית בשנת 1888.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ונשיונל ג'יאוגרפיק · ראה עוד »

נלסון גליק

הרב נלסון גְלִיק (Nelson Glueck; 4 ביוני 1900, סינסינטי, אוהיו – 12 בפברואר 1971, שם) היה ארכאולוג יהודי-אמריקאי, רב רפורמי ומחנך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ונלסון גליק · ראה עוד »

נחמן אביגד

נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ונחמן אביגד · ראה עוד »

נחל תות

מבט כללי על הנחל, מהגשר העובר על הנחל בכביש המוביל לתחנת הכוח חגית בריכת מים בנחל נביעה באזור מטע הזיתים ליד הנחל הנחל זורם בתוך סבך הצמחייה נַחַל תּוּת (שם בערבית: ואדי א-שקאק שמשמעותו הנחל החותך או החוצה) מהווה גבול בין הר הכרמל ורמות מנשה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ונחל תות · ראה עוד »

נבוכדנצר השני

מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ונבוכדנצר השני · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ונגד אפיון · ראה עוד »

נדב נאמן

נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ונדב נאמן · ראה עוד »

נינוה

נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ונינוה · ראה עוד »

ניל אשר סילברמן

ניל אשר סילברמן (באנגלית: Neil Asher Silberman; נולד ב-19 ביוני 1950, בבוסטון שבמסצ'וסטס) הוא ארכאולוג והיסטוריון אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וניל אשר סילברמן · ראה עוד »

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וסנחריב · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וספר מלכים · ראה עוד »

ספר ירמיהו

ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וספר ירמיהו · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וספר יהושע · ראה עוד »

סקר ארכאולוגי

סקר ארכאולוגי הוא תהליך מחקר ארכאולוגי שנועד לאמוד שרידים ארכאולוגיים בשטח נתון, באמצעים שונים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וסקר ארכאולוגי · ראה עוד »

סקר הר מנשה

סקר הר מנשה ("סקר השומרון") הוא סקר ארכאולוגי שנערך על ידי הארכאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה באזורים החופפים לנחלה המקראית של שבט מנשה בהר המרכזי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וסקר הר מנשה · ראה עוד »

סרט טלוויזיה

סרט טלוויזיה הוא סרט באורך מלא אשר מופק מלכתחילה על מנת להיות משודר בטלוויזיה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וסרט טלוויזיה · ראה עוד »

סרגון השני

סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וסרגון השני · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וסוריה · ראה עוד »

סוריה פלשתינה

#הפניה פרובינקיה סוריה פלשתינה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וסוריה פלשתינה · ראה עוד »

עמנואל וליקובסקי

עמנואל וליקובסקי (באנגלית: Immanuel Velikovsky, 10 ביוני 1895 – 17 בנובמבר 1979) היה רופא, היסטוריון חובב, וסופר יהודי רוסי - ארץ ישראלי - אמריקאי, שהתמחה בפסיכואנליזה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועמנואל וליקובסקי · ראה עוד »

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועמק יזרעאל · ראה עוד »

עמרי

עָמְרִי היה מלך ישראל, בן שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועמרי · ראה עוד »

עמונית

עמונית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי בני עמון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועמונית · ראה עוד »

עמיחי מזר

עמיחי (עמי) מזר (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועמיחי מזר · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועם עובד · ראה עוד »

עקרון (עיר מקראית)

קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועקרון (עיר מקראית) · ראה עוד »

ערד

עֲרָד היא עיר במחוז הדרום בישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וערד · ראה עוד »

ערוער

תל עֲרוֹעֵר - מבט מצפון תל עֲרוֹעֵר - מבט ממערב. ניכרים בתמונה שני המפלסים שעליהם התקיים היישוב בתל. עֲרוֹעֵר הוא שמן של כמה ערים מקראיות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וערוער · ראה עוד »

עשרת השבטים

נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועשרת השבטים · ראה עוד »

עשו

בזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי באסיזי עֵשָׂו (נכתב לעיתים גם כעשיו ומכונה גם אֱדוֹם) הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועשו · ראה עוד »

עזקה

תל עזקה (מבט על התל ממזרח) תצפית מתל עזקה מזרחה על עמק האלה, עם פסוקים הקשורים למלחמת דוד בגוליית תל עזקה (זכריה) הייתה עיר קדומה בליבה של שפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועזקה · ראה עוד »

עזבת צרטה

בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה. ברקע חלק מפארק התעשייה אפק שלט הסבר על עזבת צרטה ה"מחצבה" למרגלות התל בור ששימש כממגורה שלט הסבר על קרב אבן העזר באתר עזבת צרטה עִזְבְּת צַרְטַה הן חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי ביער ראש העין, בין ראש העין וכפר קאסם, ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועזבת צרטה · ראה עוד »

עבר (דמות מקראית)

עֵבֶר, על פי המקרא, היה בנו של שלח ואביהם של פלג ויקטן.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועבר (דמות מקראית) · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועבר הירדן · ראה עוד »

עברים

שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועברים · ראה עוד »

עבדיחבה

אוּרוּשלֵם (ú-ru-sa-lim) במכתבי אל-עמארנה, המאה ה-14 לפני הספירה. מכתב 287, מאת עַבְּדִ-חֶבָּה מלך ירושלים, שורה 61 עבדיחבה או עבדיחפה היה מלך ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), המוכר ממכתבי אל עמרנה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועבדיחבה · ראה עוד »

עגלון

עגלון מוביל כרכרה עם שני סוסים בווינה, אוגוסט 2021 עגלון הוא אדם שמקצועו נהיגת עגלה, רכב הנמשך על ידי סוס או פרד המיועד להסעת נוסעים או לנשיאת משא.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועגלון · ראה עוד »

עגלון (עיר מקראית)

העיר המקראית עֶגְלוֹן מופיעה במקרא לראשונה, בסיפור על מלכה דְּבִיר אשר נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כאשר נחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון, כאמור:.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועגלון (עיר מקראית) · ראה עוד »

עולה בקנה אחד

#הפניה עלה בקנה אחד.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועולה בקנה אחד · ראה עוד »

עודד ליפשיץ (פרופסור)

עודד ליפשיץ (נולד ב-15 במאי 1963) הוא פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועודד ליפשיץ (פרופסור) · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ועיר דוד · ראה עוד »

פסגות

פסגות היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי בנימין, השוכן ליד אל בירה, על הר ("ג'בל טוויל") בגובה 906 מטר מעל פני הים השולט על סביבתו, שהעניק ליישוב את שמו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופסגות · ראה עוד »

פקח בן רמליהו

פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ היה מלך ישראל ולפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 735 עד 732 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופקח בן רמליהו · ראה עוד »

פרעה

פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופרעה · ראה עוד »

פרדריק בליס

פרדריק ג'ונס בליס (באנגלית Frederick Jones Bliss; 3 בינואר 1857 - 22 ביוני 1939) היה ארכאולוג אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופרדריק בליס · ראה עוד »

פרהיסטוריה

"מערת הידיים", מערה עם ציורים ידי אדם מהתקופה הפרהיסטורית גבקליטפה - אתר בן 11,500 שנה פרהיסטוריה (נכתב גם פרה-היסטוריה) מלטינית præ (לפני) ומיוונית Iστορία (היסטוריה) היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה להיסטוריה, דהיינו התקופה שלפני המצאת הכתב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופרהיסטוריה · ראה עוד »

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופרופסור · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופלשתים · ראה עוד »

פלינדרס פיטרי

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופלינדרס פיטרי · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופיניקים · ראה עוד »

פיר וורן

פיר וורן הוא חלק ממפעל מים קדום בעיר דוד ולו כמה חלקים: תעלה אופקית באורך של כמה עשרות מטרים; פיר אנכי בגובה של כ-14 מטרים, ומעבר צר בין ביצורים המוביל לבריכת אגירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופיר וורן · ראה עוד »

פיליפ לנגסטף אורד גיא

פיליפ לנגסטף אורד גיא (באנגלית: Philip Langstaffe Ord Guy; 1885 - 7 בדצמבר 1952) היה ארכאולוג שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ואחרי קום המדינה פעל במסגרת מחלקת העתיקות של ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופיליפ לנגסטף אורד גיא · ראה עוד »

פיוס השנים עשר

סמלו פיוס השנים עשר (בלטינית: Pius XII) נולד בשם אווג'ניו מריה ג'וזפה ג'ובאני פאצ'לי (2 במרץ 1876 – 9 באוקטובר 1958) היה האפיפיור ה-260, מ-2 במרץ 1939 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ופיוס השנים עשר · ראה עוד »

צ'ארלס וורן

גנרל סר צ'ארלס וורן (באנגלית: Sir Charles Warren; 7 בפברואר 1840 - 21 בינואר 1927) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי הבריטי, חבר בארגון הבונים החופשיים (Quatuor Coronati Lodge 2076), מראשוני הארכאולוגים בירושלים תחת חסות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל וראש משטרת לונדון בין השנים 1886 ו-1888, בתקופת רציחותיו של ג'ק המרטש.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וצ'ארלס וורן · ראה עוד »

צ'ארלס וילסון

צ'ארלס ויליאם וילסון (באנגלית: Charles William Wilson; 14 במרץ 1836 – 25 באוקטובר 1905) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי, מודד קרקע וארכאולוג.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וצ'ארלס וילסון · ראה עוד »

צדקיהו

איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וצדקיהו · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וצור (לבנון) · ראה עוד »

קנקן שפת צווארון

קנקן שפת צווארון. אוסף החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה קנקן שפת צווארון הוא קנקן שנמצא לרוב באתרים ארכאולוגים של יישובים ישראליים מתקופת הברזל 1 בין השנים 1150 לבין 1000 לפנה"ס, תקופה המוגדרת כתקופת התנחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקנקן שפת צווארון · ראה עוד »

קעילה

נחלות שבטי ישראל קעילה הייתה עיר ממלכה כנענית, הנזכרת בתעודות מצריות קדומות, ולאחר מכן עיר בנחלת שבט יהודה, הנזכרת רבות בתנ"ך ובספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקעילה · ראה עוד »

קרתחדשת

#הפניה קרתגו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקרתחדשת · ראה עוד »

קרב קרקר

קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, סמוך לעיר שבצפון מערב סוריה של ימינו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקרב קרקר · ראה עוד »

קרבנות

#הפניהקורבן (יהדות).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקרבנות · ראה עוד »

קריית ספר

#הפניה מודיעין עילית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקריית ספר · ראה עוד »

קריית גת

בית העירייה הקודם שנהרס ב-2009 אנדרטה לזכר הנופלים במערכות ישראל מועצת העיר קריית גת יחד עם שגריר ארצות הברית בישראל דניאל שפירו, 2011 טקס הנחת אבן פינה למטוויה ב-1955 במקום שעתיד להיות אזור התעשייה של קריית גת בהשתתפות דוד בן-גוריון כשהנואם הוא המייסד שמואל פלקוביץ קריית גת במבט אווירי ממערב קִרְיַת גַּת היא עיר במחוז הדרום בישראל, שהוכרזה כעיר בשנת 1972 ומשמשת כבירת חבל לכיש.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקריית גת · ראה עוד »

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקשת רובינסון · ראה עוד »

קתלין קניון

קתלין מרי קניון (באנגלית: Kathleen Mary Kenyon; 5 בינואר 1906 - 24 באוגוסט 1978) הייתה ארכאולוגית אנגלייה, שהניחה כמה מהיסודות של שיטת החפירות המודרניות בכלל, ובסהר הפורה ושל הפרהיסטוריה של ארץ ישראל בפרט.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקתלין קניון · ראה עוד »

קבוצה חברתית

קבוצה חברתית קבוצה היא סוג ייחודי של התארגנות חברתית בעלת כמה תכונות אופייניות כמו: יחסי גומלין, מטרה משותפת וזהות קבוצתית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקבוצה חברתית · ראה עוד »

קבוצות שהוצעו לזיהוי כעם ישראל המקראי

מספר עמים וקבוצות קדומים הוצעו על ידי ארכאולוגיים שונים לזיהוי כאבות עם ישראל המקראיים, עקב נקודות דמיון קיימות בין קבוצות אלו לבין סיפורי המקרא והאירועים המכוננים בתולדות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקבוצות שהוצעו לזיהוי כעם ישראל המקראי · ראה עוד »

קדרות

קדר יוצר כלי מחומר על אובניים בית מלאכה לקדרות מסורתית בעיירה מרג'ינאה שבדרום בוקובינה, רומניה קלוז', רומניה קַדָּרוּת היא אומנות של יצירת כלי חרס, קרמיקה וחרסינה מחומר/חֵמָר (נכתב גם חימר).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וקדרות · ראה עוד »

רמת רחל

רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ורמת רחל · ראה עוד »

ראשית ישראל

ראשית ישראל הוא ספר מאת הארכאולוג פרופסור ישראל פינקלשטיין, מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וחוקר ההיסטוריה והמורשת ניל אשר סילברמן.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וראשית ישראל · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ורשות העתיקות · ראה עוד »

רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית

במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »

רוני רייך

רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ורוני רייך · ראה עוד »

רות עמירן

רות עמירן (8 בדצמבר 1914 – 14 בדצמבר 2005) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתמחתה בארכאולוגיה של העת העתיקה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ורות עמירן · ראה עוד »

רולאן דה וו

דה וו רולאן גרן דה ווֹ (Roland Guérin de Vaux; 17 בדצמבר 1903 – 10 בספטמבר 1971) היה כומר דומיניקני צרפתי, חוקר מקרא וארכאולוג, שעמד בראש הצוות הראשון שחקר את מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ורולאן דה וו · ראה עוד »

רוברט מקאליסטר

רוברט אלכסנדר סטיוארט מקאליסטר (באנגלית: Robert Alexander Stewart Macalister) (1870- 1950) היה ארכאולוג בריטי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ורוברט מקאליסטר · ראה עוד »

שמעתין

שמעתין הוא כתב עת תורני שפיט שיצא לאור בישראל החל משנת ה'תשכ"ד על ידי איגוד המורים למקצועות קודש.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושמעתין · ראה עוד »

שארל קלרמון גנו

#הפניה שארל קלרמון-גנו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושארל קלרמון גנו · ראה עוד »

שארל קלרמון-גנו

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ (בצרפתית: Charles Simon Clermont-Ganneau; 19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט, מזרחן וארכאולוג צרפתי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושארל קלרמון-גנו · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושאול · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושפות שמיות · ראה עוד »

שלמנאסר השלישי

שלמנאסר השלישי היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 858 עד 824 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושלמנאסר השלישי · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושלמה · ראה עוד »

שלמה בונימוביץ

שלמה בונימוביץ' בסיור עם סטודנטים בתל חצור. 2009. שלמה בונימוביץ' (20 בנובמבר 1952 – 5 בדצמבר 2020) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת במזרח הים התיכון, העולם האגאי וקפריסין.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושלמה בונימוביץ · ראה עוד »

שבט ראובן

בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושבט ראובן · ראה עוד »

שבט יהודה

בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושבט יהודה · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושבטי ישראל · ראה עוד »

שומרון (עיר)

שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושומרון (עיר) · ראה עוד »

שושנק הראשון

פניו של שושנק הראשון כפי שתוארו בתבליט קיר מצרי. שושנק הראשון ובנו-תבליט במקדש כרנך כתובת שישק הראשון שהתגלתה בתל מגידו (גובה השבר 42.5 ס"מ), מוצבת כיום במוזיאון רוקפלר שושנק הראשון היה מלך מצרים, מייסדה של השושלת ה-22 (הלובית, שושלת בובסטיס).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושושנק הראשון · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושכם · ראה עוד »

שילה (עיר מקראית)

#הפניה שילה (יישוב מקראי).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושילה (עיר מקראית) · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ושיבת ציון · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותנ"ך · ראה עוד »

תעודות נוזי

תעודות נוזי הם מסמכים עתיקים שנמצאו בחפירת נוזי (בירת מיתני), עיר מסופוטמית עתיקה מדרום-מערב לכירכוכ בעיראק, ליד נהר החידקל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותעודות נוזי · ראה עוד »

תקופת האבות

תקופת האבות היא תקופה מקראית בה, לפי המקרא, חיו אבות עם ישראל: אברהם, יצחק ויעקב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותקופת האבות · ראה עוד »

תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותקופת הברזל · ראה עוד »

תקופת הברזל בארץ ישראל

#הפניה ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברזל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותקופת הברזל בארץ ישראל · ראה עוד »

תקופת הברונזה

הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותקופת הברונזה · ראה עוד »

תקופת הברונזה המאוחרת

#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »

תל מגידו

שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו תל מגידו (בערבית: تل المتسلم, תל אל-מֻתַסַלִם – "תל המושלים") הוא מהאתרים הארכאולוגיים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל מגידו · ראה עוד »

תל אשדוד

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל אשדוד · ראה עוד »

תל אל פול

תֵּל אֶל פוּל (בערבית: تلّ الفول) הוא שמו של תל בצפון ירושלים, בין השכונות פסגת זאב, שועפאט ובית חנינא, המזוהה עם העיר המקראית גבעה, הידועה גם בשמות גבעת שאול וגבעת האלוהים, שהייתה העיר המרכזית של שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל אל פול · ראה עוד »

תל ערד

תל ערד - תל המצודות מראה המקדש (הדביר או קודש הקודשים) המזבח בתל המצודות תעלת מים בתל תֵּל עֲרָד הוא אתר ארכאולוגי בנגב המזרחי, כ-8 ק"מ מערבית לעיר ערד.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל ערד · ראה עוד »

תל עיטון

תֵּל עֵיטוֹן הוא תל ארכאולוגי בגודל 60 דונם, הנמצא בעמק התלם, ליד נחל אדוריים בדרום-מזרח שפלת יהודה, בסמוך למושב שקף.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל עיטון · ראה עוד »

תל צפית

תל צָפִית היא תל בקרבת כפר מנחם המזוהה כגת פלשתים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל צפית · ראה עוד »

תל קסילה

תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל קסילה · ראה עוד »

תל רחוב

הסורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, שנמצא בבית הכנסת ביישוב העתיק רחוב, מוצב כיום בסמוך לרפליקת הפסיפס (צולם ב־1975) תל רחוב (תל א־צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ־5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל רחוב · ראה עוד »

תל תענך

#הפניה תענך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל תענך · ראה עוד »

תל לכיש

קטע מתבליט לכיש. המוזיאון הבריטי תל לכיש (בערבית: تل الدوير, תל אֶ-דֻּוֵיר) הוא תל מרכזי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל לכיש · ראה עוד »

תל זית

תל זַית (בערבית: תֵל זֵיתַא) הוא תל קטן באזור השפלה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקריית גת ומספר קילומטרים ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל זית · ראה עוד »

תל חסי

תל חסי בתקופה שבה זוהה בטעות כעיר לכיש. צולם בין השנים 1901–1906 תל חָסִי (בערבית: תַל אל-חַסִי) הוא תל עתיק באזור השפלה הממוקם על גדות נחל שקמה, כ-10 ק"מ מדרום לקריית גת.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל חסי · ראה עוד »

תל חצור

תל חצור מקדש כנעני בתל חצור ארמון המלך המשוחזר מן התקופה הכנענית טקסט.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל חצור · ראה עוד »

תל חלף

ממלכת בית בחינאי וממלכות ארמיות נוספות המאות ה-9-10 לפנה"ס חפירת פסל מונומנטלי ב-1912 בחפירות של מקס פון אופנהיים תבליט סצנת ציד מבזלת. נמצא בתל חלף מתוארך לשנים 830-850 לפנה"ס. הארמון המערבי שנבנה על ידי המלך הארמי כפרא הכניסה למוזיאון הלאומי של חלב, שהוא שחזור של הכניסה לארמון כפרא בתל חלף דוגמה לקרמיקה מ"תרבות חלף". האתר הארכאולוגי אינו ידוע תבליט של גילגמש והאל אנכידו, אוסף המוזיאון הלאומי של חלב יצור מיתי מתל חלף לאחר שעבר שיקום ושחזור http://ww2.smb.museum/smb/gerettete-goetter/index.php?node_id.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל חלף · ראה עוד »

תל באר שבע

אחד מתאי האחסון שנחשפו בתל שחזור של מזבח הקרניים באתר הירידה אל מפעל המים חומת העיר תל באר שבע הוא גן לאומי אשר נמצא באזור המפגש של נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע, ממערב לתל שבע הבדווית, צפונית לנבטים ומדרום לעומר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל באר שבע · ראה עוד »

תל בטש

תל בַּטָּשׁ (במקור: תַל אל-בַּטַאשִׁי) הוא תל קדום באזור השפלה, על גדתו המערבית של נחל שורק, ממערב לקיבוץ צרעה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל בטש · ראה עוד »

תל בית מירסים

אסטלה מתל בית מירסים. דמות אלה ניצבת לובשת שמלה ארוכה ולראשה גלגל השמש ידה מורמת בתנועת ברכה לפרחי השושן. שבאוסף מוזיאון הכט, חיפה תל בית מירְסִים הוא תל הממוקם במזרח חבל לכיש כ-20 קילומטרים דרום מערבית לחברון וכ-13 קילומטר דרום מזרחית ללכיש, בגבול בין השפלה להר חברון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל בית מירסים · ראה עוד »

תל בית שמש

תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל בית שמש · ראה עוד »

תל ג'דידה

#הפניה תל גודד.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל ג'דידה · ראה עוד »

תל גזר

ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל גזר · ראה עוד »

תל דן

תֵּל דָּן (ערבית تل القاضي - "תל אל-קאדי", "תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן בעמק החולה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל דן · ראה עוד »

תל דור

תל דור (בערבית: חרבת אל בורג' ע"ש המצודה ההרוסה בדרום מערב התל) הוא תל קדום המזוהה עם העיר המקראית דור (או דֹּאר).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל דור · ראה עוד »

תל יקנעם

מושבה יקנעם שרידי כנסייה צלבנית על התל תֵּל יָקְנְעָם הוא תל גדול ואתר ארכאולוגי הנמצא בין העיר יקנעם עילית למושבה יקנעם של ימינו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותל יקנעם · ראה עוד »

תגלת פלאסר השלישי

#הפניה תגלת-פלאסר השלישי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותגלת פלאסר השלישי · ראה עוד »

תורת המקורות

#הפניה השערת התעודות#תורת התעודות או תורת המקורות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותורת המקורות · ראה עוד »

תיארוך

תיארוך הוא פעולה, במגוון שיטות, לשם קביעת גילם של שרידים מהעבר – כגון סלעים, מינרלים, מאובנים, ממצאים ארכאולוגיים וביולוגיים; אירועים – כמו רעידת אדמה, שבר או מחדר; או תהליכים – הצפה (של ים), המסה, או התמרה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותיארוך · ראה עוד »

תיארוך פחמן-14

תיארוך פחמן-14 הוא שיטת תיארוך רדיומטרי לקביעת גילו של עצם המכיל חומר אורגני באמצעות תכונותיו של פחמן רדיואקטיבי, איזוטופ רדיואקטיבי של פחמן זו אחת מהשיטות המדויקות ביותר להערכת גילם של ממצאים גאולוגיים וארכאולוגיים אורגניים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ותיארוך פחמן-14 · ראה עוד »

לנרד וולי

וולי משמאל יחד עם תומאס אדוארד לורנס בחפירות בכרכמיש בין השנים 1914-1912 צ'ארלס לנרד ווּלי (אנגלית: Charles Leonard Woolley; 17 באפריל 1880 - 20 בפברואר 1960), ארכאולוג בריטי שחקר בין השאר את העיר הבבלית אור.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ולנרד וולי · ראה עוד »

לבאיה

לבאיה (או לבאיו) היה מושל העיר שכם בתקופת הברונזה המאוחרת ב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ולבאיה · ראה עוד »

לבנט

קו חיצוני.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ולבנט · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ולבנון · ראה עוד »

לוח נבו שרסכים

לוח נבו שרסכים לוח נבו שרסכים הוא לוח טין קטן הנמצא במוזיאון הבריטי עליו כתב יתדות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ולוח נבו שרסכים · ראה עוד »

לוח גזר

צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ולוח גזר · ראה עוד »

טרודה דותן

ארון קבורה אנתרופואידי מדיר אל בלח טרודה דותן (12 באוקטובר 1922 - 28 בינואר 2016, ירושלים) הייתה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, ידועה בעיקר בחקר הפלשתים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וטרודה דותן · ראה עוד »

טרויה

טרויה או איליון (ביוונית: Τροία או Ίλιον; בלטינית: Troia או Ilium; בטורקית: Truva), הייתה עיר קדומה ששכנה באזור שהוא היום צפון מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וטרויה · ראה עוד »

טין

אבן טין טין הוא משקע בעל גרגרים זעירים (4-60 מיקרומטר), קטנים מאלה של חול (בין 60 מיקרומטר ל-2 מ"מ) וגדולים מאלה של חרסית (קטנים מ-4 מיקרומטר).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וטין · ראה עוד »

זאב ארליך

#הפניה זאב חנוך ארליך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וזאב ארליך · ראה עוד »

זאב הרצוג

זאב הרצוג (נולד בשנת 1941) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בתחום תקופת בית ראשון, ומאנשי הזרם המינימליסטי בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וזאב הרצוג · ראה עוד »

זהב

250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וזהב · ראה עוד »

ח'ירבת א-ראעי

ח'ירבת א-ראעי היא אתר ארכאולוגי הנמצא בשפלת יהודה, כ-3 קילומטרים מצפון מערב לתל לכיש, על גבעה המשקיפה על נחל לכיש.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וח'ירבת א-ראעי · ראה עוד »

ח'ירבת קייאפה

#הפניה חורבת קייאפה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וח'ירבת קייאפה · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חרן

חורבות חרן חָרָן (בטורקית: Harran; בערבית: حران; בסורית: ܚܪܐܢ; בכורדית: Herran/حەڕان, תעתיק מדויק: חראן) היא עיר עתיקה בנפת שנלאורפה במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבדרום-מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחרן · ראה עוד »

חרסי שומרון

250px חרסי שומרון הם שתי קבוצות של אוסטרקונים הכתובות כתב עברי עתיק שנמצאו בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, ומעריכים כי שימשו כתעודות משלוח לתוצרת.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחרסי שומרון · ראה עוד »

חתים

פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחתים · ראה עוד »

חזאל

חזאל היה מלך ארם דמשק.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחזאל · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחזקיהו · ראה עוד »

חזיר הבית

http://www.safa-ivrit.org/fauna/sounds.php איך עושה כבשה באתר "השפה העברית" חזיר Tamworth חזירים צעירים בחווה עדר חזירים בספרד חזירים מגזע Meishan חזיר מסוג Potbelly, המראה השמנה אופיינית חזרזיר בשר חזירים במדריד החזיר, או חזיר הבית (שם מדעי: Sus scrofa domesticus או Sus domesticus) הוא תת-מין של המין חזיר בר, ממשפחת החזיריים, אשר בוית על ידי האדם.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחזיר הבית · ראה עוד »

חבירו

#הפניה עפירו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחבירו · ראה עוד »

חוקר המקרא

#הפניה ביקורת המקרא.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחוקר המקרא · ראה עוד »

חוקי אשנונה

חוקי אשנונה חוקי אשנונה הם קובץ חוקים שנוסחו בין המאות ה-20 וה-19 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחוקי אשנונה · ראה עוד »

חוקי חמורבי

המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחוקי חמורבי · ראה עוד »

חורבת קייאפה

התל מהאוויר שער מבצר האלה מכיוון עזקה קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009 החורבה ב-2015 חורבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, אשר נמצאו בו גם שכבות עליונות מהתקופה ההלניסטית ואף מתקופות מאוחרות יותר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחורבת קייאפה · ראה עוד »

חירם מלך צור

#הפניה חירם הראשון מצור.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחירם מלך צור · ראה עוד »

חירם הראשון מצור

חירם הראשון או חורם הראשון היה מלך צור בשנים 980–947 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וחירם הראשון מצור · ראה עוד »

בן-ציון לוריא

בן-ציון לוּריא (4 באפריל 1905 – 4 באפריל 2002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובן-ציון לוריא · ראה עוד »

בנימין מזר

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובנימין מזר · ראה עוד »

בקעת הירדן

סיבה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובקעת הירדן · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובראשית · ראה עוד »

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובראשית רבה · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובבל · ראה עוד »

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית ארבעת המרחבים

תרשים של בית ארבעת המרחבים תל קסילה - אתר במוזיאון ארץ ישראל ובו בית ארבעת המרחבים משוחזר בית ארבעת המרחבים במעלה שומרון שריד מהכפר העתיק במעלה שומרון דגם של בית ארבעת המרחבים בית ארבעת המרחבים או הבית הישראלי הוא טיפוס של מבנה שהתגלה באתרי חפירה רבים ברחבי ארץ ישראל ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובית ארבעת המרחבים · ראה עוד »

בית אל (יישוב מקראי)

בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובית שמש · ראה עוד »

בית שאן

בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובית שאן · ראה עוד »

בית שערים

הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובית שערים · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית הכרם

שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ובית הכרם · ראה עוד »

ביבליה

ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וביבליה · ראה עוד »

ביות

קציר דגנים באמצעות בקר מבוית - ציור קיר ממצרים העתיקה מסביבות שנת 1422 לפנה"סביות (מהמילה בית) הוא תהליך התערבות מכוונת ידי אדם הנעשה עבור שינוי תכונותיהם הפיזיולוגיות והתנהגויותיהם הטבעיות של חיית בר או צמח בר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וביות · ראה עוד »

ג'ון וינטר קרופוט

ג'ון וינטר קרופוט (באנגלית: John Winter Crowfoot 1873–1959) היה ארכאולוג אנגלי, חפר בירושלים בעיר דוד ובעיר שומרון, היה נשיא הקרן לחקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וג'ון וינטר קרופוט · ראה עוד »

ג'יימס לסלי סטרקי

אוסטרקון 4 צד ב- נמצא על ידי סטרקי ג'יימס לסלי סטרקי (אנגלית: James Leslie Starkey; 3 בינואר 1895 - 10 בינואר 1938) היה ארכאולוג בריטי שעמד בראש משלחת שחשפה את תל לכיש.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וג'יימס לסלי סטרקי · ראה עוד »

גמל

גמל (שם מדעי: Camelus) הוא סוג של בעל חיים מכפיל פרסה המותאם לחיים במדבריות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגמל · ראה עוד »

גת (עיר פלשתית)

תל צפית ליד יער חרובית עיטור מתכת של לוחמים פלשתים בכניסה לתל צפית סלע הקירטון הלבן בתל צפית גת היא עיר המתוארת במקרא כאחת מחמש הערים הראשיות של הפלשתים אשר מקובל לזהותה כיום עם האתר הארכאולוגי תל צָפִית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגת (עיר פלשתית) · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגלות בבל · ראה עוד »

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווים בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגבעון · ראה עוד »

גבריאל ברקאי

גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגבריאל ברקאי · ראה עוד »

גבל

גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגבל · ראה עוד »

גדעון בן יואש

גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ הוא דמות מקראית, שעל פי המסופר בספר שופטים היה השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים גדעון הציל את ישראל מיד מדיין, עמלק ובני קדם.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגדעון בן יואש · ראה עוד »

גוטליב שומאכר

שומכר בחפירות תל מגידו שנערכו בין השנים 1903–1905 סוסיתא כפי ששורטטה על ידי גוטליב שומאכר ב-1885 גוטליב שומאכר (בגרמנית: Gottlieb Schumacher; 21 בנובמבר 1857, זנסוויל, מדינת אוהיו – 26 בנובמבר 1925, חיפה) היה מבני המושבה הגרמנית (הטמפלרית) בחיפה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגוטליב שומאכר · ראה עוד »

גילה

גִּלֹה היא שכונה בדרום ירושלים, שנוסדה ב-1971 כאחת משכונות הטבעת לאחר מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגילה · ראה עוד »

גיחון

מעיין הגִיחוֹן (בערבית: عين أمالدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג'), הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וגיחון · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ודברי הימים · ראה עוד »

דביר (עיר עתיקה)

שמאל דְּבִיר (נקראה גם קִרְיַת סֵפֶר ואולי גם קִרְיַת-סַנָּה) הייתה עיר כנענית חשובה ביותר מדרום לחברון, במעמד דומה לזה של חברון ולכיש.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ודביר (עיר עתיקה) · ראה עוד »

דורון לנצט

דורון לנצט (נולד ב-28 באוקטובר 1948) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן ברחובות, ראש מרכז קראון לחקר הגנום.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ודורון לנצט · ראה עוד »

דוגמה

דּוֹגְמָה (מיוונית Δόγμα - דעה) היא אמונה, דוקטרינה או עיקרון שדוגל בהם ארגון דתי או אחר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ודוגמה · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ודוד · ראה עוד »

דוד אוסישקין

דוד אוסישקין (נולד בשנת 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ודוד אוסישקין · ראה עוד »

דיוס

דיוס (ביוונית: Δῖος; בלטינית: Dius) היה היסטוריון פיניקי-יווני, ככל הנראה בן העיר צור.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ודיוס · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-11 לפנה"ס

המאה ה-11 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1100 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1001 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-11 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-12 לפנה"ס

המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-12 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-15 לפנה"ס

המאה ה-15 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1401 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-15 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-18 לפנה"ס

המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-20 לפנה"ס

המאה ה-20 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-20 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-21 לפנה"ס

המאה ה-21 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2100 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2001 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-21 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-9 לפנה"ס

המאה ה-9 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 801 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה ה-9 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה השמינית לפנה"ס

#הפניההמאה ה-8 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה השמינית לפנה"ס · ראה עוד »

המאה השביעית לפנה"ס

#הפניההמאה ה-7 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה השביעית לפנה"ס · ראה עוד »

המאה התשיעית לפנה"ס

#הפניההמאה ה-9 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמאה התשיעית לפנה"ס · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

המזרח הקרוב הקדום

#הפניה היסטוריה של המזרח התיכון#המזרח הקרוב הקדום *.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמזרח הקרוב הקדום · ראה עוד »

המונולית מכורח

המונולית מכורח הוא מצבה מהמאה התשיעית לפנה"ס הנושאת כתובת מלכותית של שלמנאסר השלישי מלך אשור המתארת את מלחמותיו בשש שנות מלכותו הראשונות, מתוך 35 שנות שלטונו, כשברקע הכתובת חרוטה דמותו של שלמנאסר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמונולית מכורח · ראה עוד »

המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול

#הפניה המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול · ראה עוד »

המוזיאון הבריטי

חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »

האסכולה המינימליסטית

האסכולה המינימליסטית היא אסכולה בחקר המקרא הרואה בתנ"ך אך ורק נראטיב מיתולוגי, ללא שום ביסוס היסטורי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאסכולה המינימליסטית · ראה עוד »

האלף ה-1 לפנה"ס

האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-2 לפנה"ס

האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-3 לפנה"ס

כלי ברונזה האלף ה-3 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 3,000 לפנה"ס עד סוף שנת 2,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-30 לפנה"ס עד סוף המאה ה-21 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאלף ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

האבות

#הפניה שלושת האבות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאבות · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

האימפריה האשורית

#הפניה אשור.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאימפריה האשורית · ראה עוד »

האימפריה האשורית החדשה

האימפריה האשורית החדשה או האימפריה הנאו־אשורית הייתה השלב הרביעי והלפני אחרון בהיסטוריה האשורית העתיקה והשלב האחרון והגדול ביותר של אשור כמדינה עצמאית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאימפריה האשורית החדשה · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והאימפריה הרומית · ראה עוד »

העופל

עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והעופל · ראה עוד »

העי

הָעָי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והעי · ראה עוד »

הר עיבל

כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל בשנת 2000, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזים. העומד מימין הוא הרב הלל ליברמן שנרצח באותה שנה בדרכו לקבר יוסף. גוש דן בתצפית מהר עיבל. בחלק התחתון – פאתי העיר שכם בית הכנסת בפסגת ההר, 10/10 הר עיבל (בערבית: جبل عيبال, וגם جبل إسلامية – ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي – ג'בל א־שמאלי, ההר הצפוני; בעברית מכונה גם הר הקללה או הר הברית) הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והר עיבל · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והר הבית · ראה עוד »

הרמן גונקל

הרמן גונקל (בגרמנית: Hermann Gunkel; 23 במאי 1862 – 11 במרץ 1932) היה תאולוג גרמני-פרוטסטנטי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והרמן גונקל · ראה עוד »

הרשות הפלסטינית

השתלטות חמאס) הרשות הפלסטינית (בערבית פלסטינית: السلطة الوطنية الفلسطينية – תעתיק: א-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית; בראשי תיבות: הרש"פ) היא ישות אוטונומית למחצה, השולטת על 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון מאז 1996.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והרשות הפלסטינית · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והרובע היהודי · ראה עוד »

הרי יהודה

נטף בלב גן לאומי "הרי יהודה" נוף מיושב בהרי יהודה מצוק דרגות; נוף אופייני למדבר הרי יהודה הרי יהודה, הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור בצפון ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והרי יהודה · ראה עוד »

התנחלות השבטים

התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והתנחלות השבטים · ראה עוד »

התקופה הפרסית

#הפניה התקופה הפרסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והתקופה הפרסית · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית

התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והברית החדשה · ראה עוד »

הגלעד

נוף בגלעד נחל יבוק נחל יבוק הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והגלעד · ראה עוד »

הגליל העליון

250px ממוזער הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והגליל העליון · ראה עוד »

הגליל התחתון

ממוזער הר תבור בקעת בית נטופה כרמיאל ובקעת בית כרם ארבל על רקע מצוק הארבל הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן (בערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והגליל התחתון · ראה עוד »

ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב

ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב על שם חיים רובין היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והוצאת שוקן · ראה עוד »

הוצאת יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והוצאת יד בן צבי · ראה עוד »

הושע בן אלה

הוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה היה מלך ישראל האחרון, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך בשנים 732 עד 724 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והושע בן אלה · ראה עוד »

הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והכנסייה הקתולית · ראה עוד »

הכרונולוגיה המצרית

אבידוס הכרונולוגיה המצרית היא אחת מאבני הפינה החשובות במדע הארכאולוגיה של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והכרונולוגיה המצרית · ראה עוד »

הכרונולוגיה הנמוכה (תקופת הברזל)

#הפניה ישראל פינקלשטיין#הכרונולוגיה הנמוכה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והכרונולוגיה הנמוכה (תקופת הברזל) · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של המזרח התיכון

מפת המזרח התיכון דברי ימי האזור המכונה בימינו "המזרח התיכון" מגוללים רצף היסטורי של ציוויליזציה אנושית בת יותר מ-5,000 שנים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והיסטוריה של המזרח התיכון · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית והיסטוריון · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וויקיטקסט · ראה עוד »

ויליאם אולברייט

#הפניה ויליאם פוקסוול אולברייט.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וויליאם אולברייט · ראה עוד »

ויליאם פוקסוול אולברייט

ויליאם פוקסוול אולברייט (באנגלית: William Foxwell Albright; 24 במאי 1891 - 20 בספטמבר 1971) היה ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים אמריקני.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וויליאם פוקסוול אולברייט · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכנען · ראה עוד »

כנענים

#הפניהכנען.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכנענים · ראה עוד »

כנרת זמורה-ביתן דביר

כנרת זמורה־ביתן דביר - מוציאים לאור בע"מ היא קבוצת הוצאת ספרים ישראלית המאוגדת כתאגיד, מהוצאות הספרים הגדולות בישראל והיא חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכנרת זמורה-ביתן דביר · ראה עוד »

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכסף (יסוד) · ראה עוד »

כרנך

#הפניה כרנכ.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכרנך · ראה עוד »

כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק

הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק עוסקת בקביעת משך הזמן של מאורעות שאירעו בעבר, משך הזמן בין מאורע למאורע, וכן קביעת מועד שבו אירע האירוע ביחס לזמננו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק · ראה עוד »

כתף הינום

מכלול מערכת 25 תייר "מדגמן" את אחד ממשכבי הראש מכלול המערות ביחס לבסיס כנסיית סנט אנדרוז כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכתף הינום · ראה עוד »

כתב ארמי

#הפניהאלפבית ארמי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכתב ארמי · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכתב יתדות · ראה עוד »

כתובת עקרון

כתובת עקרון, נמצאת כיום במוזיאון ישראל כתובת עקרון היא כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה, המזוהה עם עקרון המקראית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכתובת עקרון · ראה עוד »

כתובת תל דן

הכתובת. מוצגת במוזיאון ישראל. "בית דוד" מודגש בגיר. כתובת תל דן כתובת תל דן (ידועה גם בכינוי: כתובת בית דוד) היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכתובת תל דן · ראה עוד »

כתובת השילוח

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכתובת השילוח · ראה עוד »

כלח

מוזיאון הבריטי כָּלַח (Kalḫu) הייתה עיר אשורית חשובה, אשר שכנה על נהר החידקל, דרומית לנינוה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכלח · ראה עוד »

כומר

קתולים בלבוש מסורתי ברומא כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וכומר · ראה עוד »

יעקב

יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויעקב · ראה עוד »

יעקב קפלן

יעקב קפלן (י"ד בתשרי תרע"ב, 6 באוקטובר 1911 – ט' בניסן תשמ"ט, 14 באפריל 1989) היה ארכאולוג ישראלי, שלזכותו נזקפות רוב החפירות הארכאולוגיות בתל אביב וביפו.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויעקב קפלן · ראה עוד »

יעקב שביט

יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויעקב שביט · ראה עוד »

יפו העתיקה

יפו העתיקה במבט לילי מהיםרחוב הצורפים ביפו העתיקה הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני פרנציסקנית - צילום מגן הפסגה התקופה העות'מאנית בית הסראייה הישן בית הכלא הישן מתחם יפו העתיקה (בערבית: يافا العتيقه) הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויפו העתיקה · ראה עוד »

יצחק מייטליס

יצחק מייטליס (נולד ב-1954) הוא ארכאולוג ישראלי, דוקטור לארכאולוגיה ומרצה במכללת הרצוג, מורה לתנ"ך, לגאוגרפיה וללימודי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויצחק מייטליס · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וירושלים · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויריחו · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וישראל · ראה עוד »

ישראל פינקלשטיין

ישראל פינקלשטיין (נולד ב-1949) הוא ארכאולוג ישראלי פרופסור אמריטוס, וראש בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וישראל פינקלשטיין · ראה עוד »

ישראל קנוהל

ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וישראל קנוהל · ראה עוד »

יגאל שילה

יגאל שילה (6 ביולי 1937 - 14 בנובמבר 1987) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויגאל שילה · ראה עוד »

יגאל ידין

יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויגאל ידין · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויד בן צבי · ראה עוד »

ידיעות ספרים

ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית וידיעות ספרים · ראה עוד »

יהושע עציון

יהושע עציון (1935 - 30 בינואר 2006) היה מוזיקאי וחוקר מקרא ישראלי.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויהושע עציון · ראה עוד »

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהודה (חבל ארץ)

נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 23 ביולי 1911 – ב' בטבת ה'תשנ"ח, 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויהודה אליצור · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויהודים · ראה עוד »

יהודית מרקה-קראוזה

יהודית מַרקֶה -קרָאוּזֶה (Marquet-Krause; 1906, אילניה, ישראל – 1 ביולי 1936, פריז, צרפת) הייתה ארכאולוגית ארץ-ישראלית, הנחשבת לארכאולוגית הצברית הראשונה.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויהודית מרקה-קראוזה · ראה עוד »

יהויכין

יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויהויכין · ראה עוד »

יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)

יואל אליצור (נולד בט"ז בחשוון תש"י, 8 בנובמבר 1949) הוא פרופסור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויואל אליצור (חוקר מדעי היהדות) · ראה עוד »

יואל בן נון

הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויואל בן נון · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסף גרפינקל

יוסף גרפינקל (נולד ב-23 ביולי 1956 בחיפה) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור מן המניין לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויוסף גרפינקל · ראה עוד »

יוסי גרפינקל

#הפניה יוסף גרפינקל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויוסי גרפינקל · ראה עוד »

יורם (מלך ישראל)

יוֹרָם (יְהוֹרָם) הוא דמות מקראית, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 851/0 עד 842 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויורם (מלך ישראל) · ראה עוד »

יותם (מלך יהודה)

פרסקו (ציור קיר) מעשה ידי מיכלאנג'לו המכונה "עוזיה, יותם ואחז". יותם - בלבוש ירוק בשמאל הציור. יוֹתָם מלך יהודה הוא דמות מקראית, בנם של עוזיהו ויְרוּשָׁא בַּת-צָדוֹק.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויותם (מלך יהודה) · ראה עוד »

יוליוס ולהאוזן

יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויוליוס ולהאוזן · ראה עוד »

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ויוחנן אהרוני · ראה עוד »

2008

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארכאולוגיה מקראית ו2008 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

הכרונולוגיה הארכאולוגית של המקרא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארכאולוגיה_מקראית

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס