גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
24 יחסים: מסורת שבעל פה, מסורה, משמרת מעזיהו, משה בן נפתלי, ארץ ישראל, אהרן בן אשר, נוסח המסורה, ניקוד, עד נוסח, תנ"ך, תקופת הסבוראים, תקופת הביניים של העברית, תלמוד בבלי, טעמי המקרא, חכם, ביקורת נוסח המקרא, גאונים, דקדוק, דקדוקי הטעמים, המאה ה-10, המאה העשירית, המאה השמינית, כתב יד (העתק), יהודים.
מסורת שבעל פה
"מאנאסצ'י" משורר את שירת המאנאס בקארקול שבקירגיזסטן מסורת שבעל פה, או ידע בעל פה, היא צורת תקשורת אנושית שבה ידע, אמנות, רעיונות וחומר תרבותי מתקבלים, נשמרים ומועברים בעל פה מדור לדור.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ומסורת שבעל פה · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ומסורה · ראה עוד »
משמרת מעזיהו
משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ומשמרת מעזיהו · ראה עוד »
משה בן נפתלי
משה בן דוד בן נפתלי או בשמו הערבי אבו עמראן, חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ומשה בן נפתלי · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה וארץ ישראל · ראה עוד »
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ואהרן בן אשר · ראה עוד »
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ונוסח המסורה · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה וניקוד · ראה עוד »
עד נוסח
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ועד נוסח · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ותנ"ך · ראה עוד »
תקופת הסבוראים
#הפניה סבוראים.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ותקופת הסבוראים · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה וטעמי המקרא · ראה עוד »
חכם
ביהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה וחכם · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה וגאונים · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ודקדוק · ראה עוד »
דקדוקי הטעמים
פרק מספר דקדוקי הטעמים (מימין) בכתב יד קהיר ספר דקדוקי הטעמים, הנקרא גם ספר מדקדוקי הטעמים או מחברת בן אשר הוא ספר העוסק בכללים שונים מכללי טעמי המקרא והניקוד.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ודקדוקי הטעמים · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה העשירית
#הפניההמאה ה-10.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה והמאה העשירית · ראה עוד »
המאה השמינית
#הפניההמאה ה-8.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה והמאה השמינית · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בעלי המסורה ויהודים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בעלי_המסורה
