תוכן עניינים
34 יחסים: מסורה, מצחף, מקראות גדולות, משה דוד קאסוטו, מחברת התיג'אן, מהדורה מדעית, מורפולוגיה (בלשנות), אפראט, אלפבית עברי, אהרן בן אשר, אהרון דותן, ניקוד, ניקוד טברני, עריכה ספרותית, עד נוסח, קודקס, רע"ו, שווא, תנ"ך, תשפ"א, תשכ"ז, טעמי המקרא, זליגמן בר, חריזה, בעלי המסורה, דניאל בומברג, דקדוק עברי, המאה ה-10, המאה ה-13, האקדמיה ללשון העברית, הטעמה, כתר ארם צובא, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), 2021.
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ומסורה
מצחף
#הפניה קודקס.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ומצחף
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ומקראות גדולות
משה דוד קאסוטו
הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ומשה דוד קאסוטו
מחברת התיג'אן
מחברת התיג׳אן הוא שמם של שני חיבורים בענייני דקדוק המקרא: מחברת התיג׳אן העברית ומחברת התיג׳אן הערבית.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ומחברת התיג'אן
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ומהדורה מדעית
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ומורפולוגיה (בלשנות)
אפראט
#הפניה אפראט מדעי.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ואפראט
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ואלפבית עברי
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ואהרן בן אשר
אהרון דותן
#הפניה אהרן דותן.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ואהרון דותן
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים וניקוד
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים וניקוד טברני
עריכה ספרותית
עריכה ספרותית, הנעשית בספר סיפורת על ידי עורך ספרותי, כוללת פעילות עריכה שמטרתה שיפור איכותו הספרותית של הספר, כפי שהוגש למו"ל על ידי הסופר, כדי להגיש לקורא את התוצאה הסופית.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ועריכה ספרותית
עד נוסח
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ועד נוסח
קודקס
קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים וקודקס
רע"ו
#הפניה ה'רע"ו.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ורע"ו
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ושווא
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ותנ"ך
תשפ"א
#הפניה ה'תשפ"א.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ותשפ"א
תשכ"ז
#הפניה ה'תשכ"ז.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ותשכ"ז
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים וטעמי המקרא
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים וזליגמן בר
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים וחריזה
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ובעלי המסורה
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ודניאל בומברג
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ודקדוק עברי
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים והמאה ה-10
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים והמאה ה-13
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים והאקדמיה ללשון העברית
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים והטעמה
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים וכתר ארם צובא
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ויוסף עופר (חוקר תנ"ך)
2021
ההסתערות על הקפיטול נשיא ה-46 של ארצות הברית 1 בפברואר – במסגרת ההפיכה הצבאית במיאנמר מודחת אונג סן סו צ'י. השלטון הועבר למפקד הכוחות המזוינים מין אונג הלינג חסימת תעלת סואץ: אוניית המכולות אוור גיוון חוסמת לחלוטין את תעלת סואץ.
לִרְאוֹת דקדוקי הטעמים ו2021