גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
187 יחסים: Windows, מסורה, מסכת נדרים, מסכת עירובין, מערב אירופה, מעבד תמלילים, מפת תווים, מצרים, מקאם, מקף, מקראות שאין להם הכרע, מרדכי ברויאר, משנה, משנה למלך, משפט (בלשנות), משרת, משלי, משלים (תחביר), מתג (לשון), מלך, מזרח גאורגיה, מחשב, מחזור ויטרי, מחברת התיג'אן, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת בני חשמונאי, מגילות מדבר יהודה, מדרש, מוזיקה, מוזיקה יהודית דתית, מודוס (מוזיקה), מכון ממרא, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, מיקרוסופט וורד, אמוראים, ארץ ישראל, אשכנזים, אתר אינטרנט, אתר הניווט בתנ"ך, אלי ליפסקר, אליהו בחור, אבקת רוכל, אברהם אבן עזרא, אברהם צבי אידלסון, אהרן בן אשר, אות, אינטרנט, איוב, נפש החיים, ..., נשוא, נביאים, נגינה, ניקוד, ניקוד טברני, ספר, ספר תורה, ספר חסידים, ספרות חז"ל, ספרי אמ"ת, סרגל כלים, סלסול (מוזיקה), סוריה, סולם פנטטוני, סולם דיאטוני, סוזן הייק ונטורה, סימני פיסוק, עשרת הדיברות, עזרא ציון מלמד, עברית, עיראק, פסוק, פרשת השבוע, פונולוגיה, פורים, פיסוק, פיוט, צפון אפריקה, קרן אורה, קרני פרה, קריאת התורה, קריאה בתורה, קלף (יהדות), קבלת האר"י, קבלה, קוד פתוח, קיסר, רמב"ם, ראש מילין, רב סעדיה גאון, שמחה קוגוט, שמחה בן שמואל מוויטרי, שם עצם, שם הגדולים, שלמה, שבט לוי, שבועות, שו"ת חתם סופר, שולחן ערוך, שיטת זילברמן, שיטת ברקאי, תנ"ך, תרביץ, תרגום אונקלוס, תשעה באב, תשפ"ב, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, תחביר, תחומין, תהלים, תהילים, תו (מוזיקה), תורה, תורה שבעל פה, תוכנה, תוכנה חופשית, תיקון קוראים, תיקוני הזוהר, לוואי, טנת"א, טעם עליון, טעם תחתון, טקס, טורקיה, חמש מגילות, חלב, חלב (עיר), חז"ל, חבל הבלקן, חגי ישראל ומועדיו, חומש (יהדות), חיים מוולוז'ין, חיים יוסף דוד אזולאי, בן סירא, בר מצווה, בראשית, בית שימוש, בית המקדש, בית כנסת, גאונים, גופן, דאורייתא, דעת מקרא, דפוס, דקדוק עברי - מונחים, דקדוקי הטעמים, דיבור, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-8, המאה השמינית, המאה התשיעית, המזרח התיכון, האקדמיה ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, הנגנה, הפטרה, הרב קוק, הטעמה, הגאון מווילנה, הגאונים, הגייה, הוצאת מאגנס, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, היררכיה, הירונימוס, וריאציה (מוזיקה), וולף היידנהיים, ויקיטקסט, כתב יד (העתק), כתובים, יעקב קרנץ, ישראל ייבין, יד, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות תימן, יהודי תימן, יהודי גאורגיה, יהודים, יוניקוד, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוסף קאפח, יורה דעה, 929 - תנ"ך ביחד. להרחיב מדד (137 יותר) »
Windows
#הפניה Microsoft Windows.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וWindows · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומסורה · ראה עוד »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומסכת נדרים · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומסכת עירובין · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומערב אירופה · ראה עוד »
מעבד תמלילים
מעבד תמלילים הוא תוכנה המשמשת להקלדה, לעריכה ולעיצוב של מסמכים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומעבד תמלילים · ראה עוד »
מפת תווים
מפת תווים היא תוכנה הכלולה במערכות ההפעלה חלונות של מיקרוסופט, המאפשרת לצפות בכל התווים והגופנים המותקנים במערכת, לבדוק איזה קלט מקלדת, משמש להקלדת התו (באמצעות קוד Alt), וכן להעתקת התווים לכל תוכנית היכולה להציג אותם.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומפת תווים · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומצרים · ראה עוד »
מקאם
מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומקאם · ראה עוד »
מקף
המקף המאחה (המכונה גם המקף המחבר) הוא סימן פיסוק שמטרתו היא חיבור מילים ואיחוין לכדי יחידה מושגית אחת, והוא תמיד מוצמד (ללא כל רווח) למילים שהוא מאחה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומקף · ראה עוד »
מקראות שאין להם הכרע
#הפניה מקרא שאין לו הכרע.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומקראות שאין להם הכרע · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומשנה · ראה עוד »
משנה למלך
המשנה למלך (באנגלית: Viceroy; בספרדית: Virrey; בפורטוגזית: Vice-Rei) היה הפקיד בעל הדרגה הגבוהה ביותר במערכת בירוקרטית קולוניאלית בקולוניה מסוימת, המושל אזרחית וצבאית בשמו של המלך על היחידה המנהלית הקרויה "מלכות משנה".
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומשנה למלך · ראה עוד »
משפט (בלשנות)
משפט הוא מבע שפתי המורכב ממילה אחת או יותר.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומשפט (בלשנות) · ראה עוד »
משרת
כוס מים וזוג ספלי שוקו חם משרת הוא אדם שעובד בשכר ושעיקר עבודתו הוא ביצוע פעולות בתחום משק הבית עבור אדם אחר.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומשרת · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומשלי · ראה עוד »
משלים (תחביר)
משלים (קומפלמנט) הוא רכיב תחבירי, שמוסיף או משלים לקורא מידע אודות שם עצם או פועל.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומשלים (תחביר) · ראה עוד »
מתג (לשון)
מֶֽתֶג מֶתֶג (מכונה גם מאריך, מעמיד, גִּעְיָא או גַּעְיָא) הוא סימן דיאקריטי בדמות קו מאונך קטן (◌ֽ) הממוקם תחת אחת מאותיות המילה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומתג (לשון) · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומלך · ראה עוד »
מזרח גאורגיה
מחוזות של מזרח גאורגיה (סימון באפור) מזרח גאורגיה (בגאורגית: აღმოსავლეთი საქართველო) היא חלקהּ המזרחי של גאורגיה, שבעת העתיקה נקראה בשם איבריה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומזרח גאורגיה · ראה עוד »
מחשב
מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומחשב · ראה עוד »
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומחזור ויטרי · ראה עוד »
מחברת התיג'אן
מחברת התיג׳אן הוא שמם של שני חיבורים בענייני דקדוק המקרא: מחברת התיג׳אן העברית ומחברת התיג׳אן הערבית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומחברת התיג'אן · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילת בני חשמונאי
#הפניה מגילת אנטיוכוס.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומגילת בני חשמונאי · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומדרש · ראה עוד »
מוזיקה
הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומוזיקה · ראה עוד »
מוזיקה יהודית דתית
חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »
מודוס (מוזיקה)
מודוסים הם וריאציות טונאליות של הסולמות המוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסאנס (מודוס משמעו מודל/תבנית ביוונית).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומודוס (מוזיקה) · ראה עוד »
מכון ממרא
מכון ממרא הוא מכון מחקר תורני אשר מטרתו היא הנגשת טקסטים בסיסיים ומדויקים של ארון הספרים היהודי: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומכון ממרא · ראה עוד »
מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
#הפניה מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »
מיקרוסופט וורד
וורד הוא מעבד תמלילים נפוץ של חברת מיקרוסופט, הנמכר היום בעיקר כחלק מחבילת מיקרוסופט אופיס.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ומיקרוסופט וורד · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואמוראים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וארץ ישראל · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואשכנזים · ראה עוד »
אתר אינטרנט
אתר אינטרנט הוא אוסף של דפי אינטרנט (ולעיתים משאבים נוספים) המקושרים ביניהם ולרוב שותפים לשם תחום מסוים, וניתנים לגישה דרך רשת האינטרנט.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואתר אינטרנט · ראה עוד »
אתר הניווט בתנ"ך
#הפניה ויקיטקסט#אתר הניווט בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואתר הניווט בתנ"ך · ראה עוד »
אלי ליפסקר
אלי ליפסקר (כ"א בסיון ת"ש, 27 ביוני 1940 – כ' בשבט תשע"ז, 16 בפברואר 2017) היה חזן, מוזיקאי, כותב ומלחין חסידי ידוע.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואלי ליפסקר · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואליהו בחור · ראה עוד »
אבקת רוכל
#הפניה יוסף קארו#ספריו.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואבקת רוכל · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם צבי אידלסון
אברהם צבי אידלסון (לעיתים אידלזון, לעיתים בן-יהודה) (Abraham Zevi (Zebi) Idelsohn; תרמ"ב, 1882 – י"ז באב תרצ"ח, 1938) היה מוזיקולוג יהודי-גרמני, אתנומוזיקולוג, חזן, מלחין ומורה למוזיקה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואברהם צבי אידלסון · ראה עוד »
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואהרן בן אשר · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואות · ראה עוד »
אינטרנט
כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואינטרנט · ראה עוד »
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ואיוב · ראה עוד »
נפש החיים
נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ונפש החיים · ראה עוד »
נשוא
נָשׂוּא (בלועזית: פּרֵדִיקָט) הוא מונח בתורת התחביר המציין את מעמדו התחבירי של רכיב המשפט, המתאר או מאפיין את נושא המשפט (בלועזית: סובייקט).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ונשוא · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ונביאים · ראה עוד »
נגינה
#הפניה מוזיקה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ונגינה · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וניקוד · ראה עוד »
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וניקוד טברני · ראה עוד »
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וספר · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וספר תורה · ראה עוד »
ספר חסידים
ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וספר חסידים · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וספרות חז"ל · ראה עוד »
ספרי אמ"ת
תחילת ספר תהילים סִפְרֵי אֱמֶ"ת הוא הכינוי לשלושת הספרים אשר פותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך - איוב, משלי ותהילים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וספרי אמ"ת · ראה עוד »
סרגל כלים
סרגל כלים הוא רכיב בממשק משתמש גרפי, המופיע על מסך המחשב כשורה, טור או קובייה עם צלמיות המפעילות פונקציות בסיסיות בתוכנה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וסרגל כלים · ראה עוד »
סלסול (מוזיקה)
באך סלסול (בלועזית: טְריל) הוא קישוט מוזיקלי המורכב מהתחלפות מהירה בין שני צלילים סמוכים, בדרך כלל חצי טון או טון זה מזה, שניתן לזהותו בקונטקסט של הסלסול.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וסלסול (מוזיקה) · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וסוריה · ראה עוד »
סולם פנטטוני
סולם פנטטוני סולם פנטטוני הוא סולם או מודוס מוזיקלי המורכב מחמישה צלילים באוקטבה (מיוונית: פנטה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וסולם פנטטוני · ראה עוד »
סולם דיאטוני
סולם דיאטוני הוא סולם המשתמש רק בחלק מהתווים האפשריים במוזיקה המערבית (בשבעה מתוך השנים-עשר), ובנוי על פי תבנית מסוימת של מרווחים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וסולם דיאטוני · ראה עוד »
סוזן הייק ונטורה
סוזן הייק ונטורה (בצרפתית: Suzanne Haïk-Vantoura; 13 ביולי 1912 – 22 באוקטובר 2000) הייתה מוזיקולוגית, מלחינה, ונגנית עוגב.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וסוזן הייק ונטורה · ראה עוד »
סימני פיסוק
#הפניה פיסוק.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וסימני פיסוק · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עזרא ציון מלמד
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ועברית · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ועיראק · ראה עוד »
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ופסוק · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ופרשת השבוע · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ופונולוגיה · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ופורים · ראה עוד »
פיסוק
פיסוק הוא חלק של דקדוק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ופיסוק · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ופיוט · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וצפון אפריקה · ראה עוד »
קרן אורה
#הפניה יצחק מינקובסקי.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וקרן אורה · ראה עוד »
קרני פרה
קַרְנֵי פָרָ֟ה (לעיתים: פזר גדול, לעיתים נדירות: אופן ועגלה) הן מן הנדירים שבטעמי המקרא, המטעימות רק מילה אחת בתורה, בפרשת מסעי, ולפי המסורה רק 16 מילים בכל התנ"ך (מהן רק פעם אחת נוספת נקרא הטעם בציבור, במגילת אסתר).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וקרני פרה · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וקריאת התורה · ראה עוד »
קריאה בתורה
#הפניה קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וקריאה בתורה · ראה עוד »
קלף (יהדות)
עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וקלף (יהדות) · ראה עוד »
קבלת האר"י
#הפניה קבלה#האר"י והקבלה הלוריאנית קטגוריה:האר"י.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וקבלת האר"י · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וקבלה · ראה עוד »
קוד פתוח
לוגו של יוזמות קוד פתוח קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה נגיש (זמין לצפייה) וכן חופשי לשימוש, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וקוד פתוח · ראה עוד »
קיסר
הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וקיסר · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ורמב"ם · ראה עוד »
ראש מילין
ראש מילין (נקרא: רֵיש מִילִין), ספר במחשבת ישראל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו ישנן דרשות על טנת"א, כלומר על טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וראש מילין · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
שמחה קוגוט
שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושמחה קוגוט · ראה עוד »
שמחה בן שמואל מוויטרי
רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי (העיר Vitry-en-Perthois (צר') הסמוכה לטרוייש, לעיתים נקראת ויטרא; נפטר אחרי ד'תתס"ה, 1105), רב מחכמי יהדות צרפת הראשונים בראשית המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושמחה בן שמואל מוויטרי · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושם עצם · ראה עוד »
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושם הגדולים · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושלמה · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושבט לוי · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושבועות · ראה עוד »
שו"ת חתם סופר
שו"ת חתם סופר, הוא ספר שאלות ותשובות מפורסם שחובר על ידי רבי משה סופר.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושו"ת חתם סופר · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיטת זילברמן
שיטת זילברמן היא שיטה לימודית בתלמודי תורה, הקרויה על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושיטת זילברמן · ראה עוד »
שיטת ברקאי
שיטת ברקאי היא תוכנית לימודים תורנית, שיוצריה דוגלים בשימוש בכללים המופיעים בספרות חז"ל ובדרכו של הראי"ה קוק.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ושיטת ברקאי · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותנ"ך · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותרביץ · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותשעה באב · ראה עוד »
תשפ"ב
#הפניה ה'תשפ"ב.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותשפ"ב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותלמיד חכם · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותחביר · ראה עוד »
תחומין
תחומין הוא כתב עת תורני חד-שנתי לענייני תורה, חברה ומדינה, המהווה במה לבירורי הלכה בסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי ובין הקדמה הטכנולוגית והמודרניזציה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותחומין · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותהלים · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותהילים · ראה עוד »
תו (מוזיקה)
תווי נגינה התו לה תו מוזיקלי הוא סימן גרפי מוסכם המסמן צליל.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותו (מוזיקה) · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותורה · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותורה שבעל פה · ראה עוד »
תוכנה
תוכנה היא אוסף של הוראות ומידע הניתנות לביצוע על ידי מחשב.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותוכנה · ראה עוד »
תוכנה חופשית
תוכנה חופשית היא תוכנה בעלת סטטוס משפטי המתיר לכל אדם להשתמש בה, לשכפלה, להפיצה, להתאימה, לשנותה ולשפרה כפי רצונו, באופן חופשי, אך תחת תנאים מסוימים המבטיחים את זכויותיהם של שאר המשתמשים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותוכנה חופשית · ראה עוד »
תיקון קוראים
דף דוגמה מפרשת וירא בתיקון קוראיםתמונה להחלפה תיקון קוראים (או תיקון סופרים) הוא ספר כרוך ומודפס בו נמצאים טקסטים הנקראים במקור ממגילת קלף או מספר תורה שנכתבו על ידי סופר סת"ם (חמישה חומשי תורה, הפטרות וחמש מגילות).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותיקון קוראים · ראה עוד »
תיקוני הזוהר
שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ותיקוני הזוהר · ראה עוד »
לוואי
לוואי הוא משלים (אטריבוט attribute) של שם עצם, העונה על משהו מארבע שאלות נסבתיות אך ספציפיות על אודות שם העצם.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ולוואי · ראה עוד »
טנת"א
טנת"א - ראשי תיבות של טעמים, נקודות, תגים ואותיות - מושג קבלי שלפי מערכת האלפבית העברי, טעמי המקרא, הניקוד והתגים המופיעים מעל חלק מהאותיות בכתב סת"ם היא מערכת מאוחדת שמשתקפים בה ייצוגים של המציאות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וטנת"א · ראה עוד »
טעם עליון
#הפניה עשרת הדיברות#הבדלי טעמים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וטעם עליון · ראה עוד »
טעם תחתון
#הפניה עשרת הדיברות#הבדלי טעמים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וטעם תחתון · ראה עוד »
טקס
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וטקס · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וטורקיה · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וחמש מגילות · ראה עוד »
חלב
פרה חלב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים לאחר ההמלטה או הלידה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וחלב · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וחלב (עיר) · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וחז"ל · ראה עוד »
חבל הבלקן
הטופוגרפיה של חבל הבלקן חבל הבלקן חבל הבלקן הוא השם ההיסטורי והגאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וחבל הבלקן · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חומש (יהדות)
חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וחומש (יהדות) · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ובן סירא · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ובר מצווה · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ובראשית · ראה עוד »
בית שימוש
אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום בו עושה אדם את צרכיו.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ובית שימוש · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ובית המקדש · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ובית כנסת · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וגאונים · ראה עוד »
גופן
גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וגופן · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ודאורייתא · ראה עוד »
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ודעת מקרא · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ודפוס · ראה עוד »
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »
דקדוקי הטעמים
פרק מספר דקדוקי הטעמים (מימין) בכתב יד קהיר ספר דקדוקי הטעמים, הנקרא גם ספר מדקדוקי הטעמים או מחברת בן אשר הוא ספר העוסק בכללים שונים מכללי טעמי המקרא והניקוד.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ודקדוקי הטעמים · ראה עוד »
דיבור
https://www.youtube.com/watch?v.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ודיבור · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והמאה ה-8 · ראה עוד »
המאה השמינית
#הפניההמאה ה-8.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והמאה השמינית · ראה עוד »
המאה התשיעית
#הפניההמאה ה-9.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והמאה התשיעית · ראה עוד »
המזרח התיכון
המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והמזרח התיכון · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הנגנה
#הפניה אינטונציה (בלשנות).
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והנגנה · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והפטרה · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והרב קוק · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והטעמה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגאונים
#הפניה גאונים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והגאונים · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והגייה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
היררכיה
תרשים אופייני המתאר היררכיה מעלה–מטה.ש עיגול מייצג אובייקט. מתחתיו מחוברים אליו אובייקטים משלב נמוך יותר בהיררכיה קצין בצה"ל נותן הוראה ללוחמיו. דוגמה להיררכיה אנושית בצבאות. קופי מקוק יפני בעלי היררכיה ברורה. רק הפרטים הנחשבים זוכים להיכנס לבריכות החמימות של יפן. הִיֶּרַרְכְיָה (מִדְרָג, מיוונית ἱεραρχία "שלטון הכהן העליון") היא מערכת של דירוג וארגון.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והיררכיה · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא והירונימוס · ראה עוד »
וריאציה (מוזיקה)
#הפניה נושא ווריאציות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ווריאציה (מוזיקה) · ראה עוד »
וולף היידנהיים
ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757, ה'תקי"ז – 23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ווולף היידנהיים · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וויקיטקסט · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וכתובים · ראה עוד »
יעקב קרנץ
רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויעקב קרנץ · ראה עוד »
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא וישראל ייבין · ראה עוד »
יד
ילדים ידיים הן הגפיים העליונים הנמשכים מהכתפיים ועד קצות האצבעות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויד · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויהדות תימן · ראה עוד »
יהודי תימן
#הפניה יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויהודי תימן · ראה עוד »
יהודי גאורגיה
#הפניה יהדות גאורגיה קטגוריה:גאורגיה: קבוצות אתניות.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויהודי גאורגיה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויהודים · ראה עוד »
יוניקוד
יוּנִיקוֹד (באנגלית: Unicode) הוא תקן בין־לאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויוניקוד · ראה עוד »
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »
יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויוסף קאפח · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ויורה דעה · ראה עוד »
929 - תנ"ך ביחד
שמאל המפגש השלישי של חוג התנ"ך של בית הנשיא ו-929, משמאל לימין: ראומה ויצמן, נחמה ריבלין, ראובן ריבלין, הרב בני לאו 929 - תנ"ך ביחד הוא מיזם ישראלי ללימוד פרק יומי בתנ"ך, שהוקם בשנת 2014, ביוזמתו של חבר הכנסת לשעבר אבי וורצמן.
חָדָשׁ!!: טעמי המקרא ו929 - תנ"ך ביחד · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/טעמי_המקרא
