גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מנואיל שכטמן, מרק שכטמן, מרכז אסיה, משורר, מתרגם, מלחמת העולם השנייה, מחזאי, מו"ל, אנטישמיות, אוקראינה, ספרית פועלים, סטודיו למשחק, עברית, פסח גינזבורג, פוגרום, צ'רנוביץ, צייר, קייב, רוסית, שם עט, שלום עליכם, שירה עברית, תשל"ט, תל אביב-יפו, לנינגרד, חבורה ספרותית, באבי יאר, ברית המועצות, גצל קרסל, דבר (עיתון), דוד הופשטיין, השואה, השילוח (כתב עת), הדים, ווהלין, כ"ו באדר, ידיעות אחרונות, יידיש, 1893, 1894, 1898, 1918, 1924, 1925, 1926, 1927, 1937, 1947, 1948, 1950, ..., 1954, 1957, 1970, 1979, 25 במרץ. להרחיב מדד (5 יותר) »
מנואיל שכטמן
מנואיל (עמנואל) שכטמן, בן יוסף (גם מנחם-מנדל, מנואיל בן אוסיף 1900, ליפניקי, מחוז ווהלין, האימפריה הרוסית – 1941, בחוצות מוסקבה) היה גרפיקאי, צייר ומעצב תיאטרון יהודי אוקראיני.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ומנואיל שכטמן · ראה עוד »
מרק שכטמן
מרק שכטמן (1928 – 2019) היה צייר וסופר ישראלי באר שבעי יליד ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ומרק שכטמן · ראה עוד »
מרכז אסיה
מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ומרכז אסיה · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ומתרגם · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחזאי
מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ומחזאי · ראה עוד »
מו"ל
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ומו"ל · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ואנטישמיות · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ואוקראינה · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וספרית פועלים · ראה עוד »
סטודיו למשחק
#הפניה בית ספר למשחק.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וסטודיו למשחק · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ועברית · ראה עוד »
פסח גינזבורג
(מימין לשמאל) הסופר פסח גינזבורג שופט השלום צדקיהו הרכבי והמורה ד"ר חיים הררי בקפה פילץ בתל אביב, 19 ביולי 1939 פסח גינזבורג (מופיע גם גינצבורג; תרנ"ד, 28 באפריל 1894, בכפר ליפניקי, ווהלין – ח' בשבט תש"ז, 29 בינואר 1947, תל אביב) היה מתרגם עברי, עורך ומו"ל.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ופסח גינזבורג · ראה עוד »
פוגרום
פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ופוגרום · ראה עוד »
צ'רנוביץ
אוניברסיטת צ'רנוביץ צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ או טשרנוביץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וצ'רנוביץ · ראה עוד »
צייר
ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וצייר · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וקייב · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ורוסית · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ושם עט · ראה עוד »
שלום עליכם
שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ושלום עליכם · ראה עוד »
שירה עברית
שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ושירה עברית · ראה עוד »
תשל"ט
#הפניה ה'תשל"ט.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ותשל"ט · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לנינגרד
#הפניה סנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ולנינגרד · ראה עוד »
חבורה ספרותית
חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי רחוב בן-יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ. (אוסף פרטי של ליובה גולדברג במוזיאון ארץ ישראל). חבורה ספרותית היא קבוצה של משוררים, סופרים ואנשי רוח המקיימים ביניהם קשרי יצירה וקשרים חברתיים.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וחבורה ספרותית · ראה עוד »
באבי יאר
אנדרטה לציון קברי האחים היהודיים בבאבי יאר, שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם אנדרטה לציון קבר אחים בבאבי יאר בול אוקראיני שהונפק לזכר נרצחי באבי יאר, שבעים שנה לאחר הרצח ההמוני אנדרטה לזכר נרצחי באבי יאר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב באבי יאר (באוקראינית: Бабин Яр, באבין יאר; מרוסית: Бабий Яр) הוא גיא הנמצא צפונית-מערבית למרכז קייב בירת אוקראינה, שבו רצחו הנאצים בין 100,000 ל-150,000 איש, החל מ-29 בספטמבר 1941 ומתוכם כ-50,000 יהודים.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ובאבי יאר · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וברית המועצות · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וגצל קרסל · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד הופשטיין
דוד הוֹפְשׁטֵיין (ביידיש: דוד האָפֿשטיין; ברוסית: Давид Гофштейн) (25 ביולי 1889 – הוצא להורג 12 באוגוסט 1952 עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות) היה משורר וסופר ביידיש ובעברית, מתרגם ופעיל תרבות יהודית בברית המועצות.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ודוד הופשטיין · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: בת-חמה והשואה · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: בת-חמה והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
הדים
הדים הוא כתב עת ספרותי, שיצא לאור בארץ ישראל בשנים תרפ"ב-תר"ץ (1922-1930).
חָדָשׁ!!: בת-חמה והדים · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וווהלין · ראה עוד »
כ"ו באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וכ"ו באדר · ראה עוד »
ידיעות אחרונות
בית ידיעות אחרונות החדש בראשון לציון ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מ-11 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: בת-חמה וידיעות אחרונות · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ויידיש · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1893 · ראה עוד »
1894
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1894 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1898 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1918 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1925 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1926 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1927 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1937 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1947 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1948 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1950 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1954 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1957 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1970 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו1979 · ראה עוד »
25 במרץ
25 במרץ הוא היום ה-84 בשנה (85 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בת-חמה ו25 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בת-חמה
