אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

גרירה (בלשנות)

מַדָד גרירה (בלשנות)

גרֵירה או גררה היא תופעה פונולוגית הקיימת בניבים עבריים, שבה מילה אחת בניב משפיעה על המילה האחרת וגוררת אותה להגייה שונה התואמת את צורת הגייתה של חברתה. [1]

תוכן עניינים

  1. 24 יחסים: מסכת סוכה, משנה, מילה (בלשנות), נוסח תימן, נוסח הספרדים, ניב (ביטוי), ספר שמואל, ספר ישעיהו, עברית, עברית מקראית, פונטיקה, פונולוגיה, קרי וכתיב, רד"ק, שמעון שרביט, תוספתא, לשון חז"ל, בן-ציון פישלר, ברכת האילנות, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הידמות, ויקרא, כבדהו וחשדהו, ירעם נתניהו.

  2. דקדוק

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ומסכת סוכה

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ומשנה

מילה (בלשנות)

המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ומילה (בלשנות)

נוסח תימן

#הפניה תכלאל.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ונוסח תימן

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ונוסח הספרדים

ניב (ביטוי)

ניב או מטבע לשון או ביטוי הוא צירוף מילים בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) וניב (ביטוי)

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) וספר שמואל

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) וספר ישעיהו

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ועברית

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ועברית מקראית

פונטיקה

פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ופונטיקה

פונולוגיה

פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ופונולוגיה

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) וקרי וכתיב

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ורד"ק

שמעון שרביט

שמעון שרביט (נולד ב-7 ביולי 1939) הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ושמעון שרביט

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ותוספתא

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ולשון חז"ל

בן-ציון פישלר

#הפניה בן ציון פישלר.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) ובן-ציון פישלר

ברכת האילנות

נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) וברכת האילנות

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) והמרכז לטכנולוגיה חינוכית

הידמות

בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) והידמות

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) וויקרא

כבדהו וחשדהו

כבדהו וחשדהו הוא פתגם עברי המבוסס על דברי חז"ל, לפיהם יש לנהוג בבני אדם ביחס דו-ערכי: מחד, יש לנהוג בהם כבוד, ומאידך אין לתת בהם אמון בלתי מוגבל, אלא יש לנקוט אמצעי זהירות מפניהם, כדי שלא יגרמו לפגיעה או לנזק.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) וכבדהו וחשדהו

ירעם נתניהו

ירעם נתניהו (במקור אטיה; נולד בכ"ג בשבט ה'תשל"ט, 19 בפברואר 1979) הוא יועץ ומרצה ללשון, פרסומאי, ועיתונאי.

לִרְאוֹת גרירה (בלשנות) וירעם נתניהו

ראה גם

דקדוק

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גרירה_(בלשנות)