תוכן עניינים
110 יחסים: BHS, מנחם המאירי, מסורה, מסכת מגילה, מרדכי ברויאר, משלי, משה, משה פיינשטיין, מלאכי, מלבי"ם, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מגילת רות, מגילות מדבר יהודה, מדרש, מדרשי הלכה, מהר"ל מפראג, מורפולוגיה (בלשנות), מכון בן צבי, מיכה, אם קריאה, אם למסורת ואם למקרא, אברהם אבן עזרא, אברהם אבן-שושן, אהרן בן אשר, אות סופית, נחום, נביאים, ניקוד, ניקוד בבלי, ספר מלכים, ספר איוב, ספר נחמיה, ספר עמוס, ספר עזרא, ספר עובדיה, ספר צפניה, ספר שמואל, ספר שופטים, ספר תורה, ספר זכריה, ספר דניאל, ספר ירמיהו, ספר ישעיהו, ספר יחזקאל, ספר יהושע, ספר יונה, סופר סת"ם, עלה בקנה אחד, ... להרחיב מדד (60 יותר) »
- אלפבית עברי
BHS
#הפניה התנ"ך העברי משטוטגרט.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וBHS
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומנחם המאירי
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומסורה
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומסכת מגילה
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומרדכי ברויאר
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומשלי
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומשה
משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומשה פיינשטיין
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומלאכי
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומלבי"ם
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומגילת אסתר
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומגילת איכה
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומגילת קהלת
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומגילת רות
מגילות מדבר יהודה
קצר.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומגילות מדבר יהודה
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומדרש
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומדרשי הלכה
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומהר"ל מפראג
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומורפולוגיה (בלשנות)
מכון בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומכון בן צבי
מיכה
מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ומיכה
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ואם קריאה
אם למסורת ואם למקרא
אֵם למסורת ואֵם למקרא הן שתי צורות לימוד המופיעות בגמרא ללימוד המילים מתוך פסוקי התנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ואם למסורת ואם למקרא
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ואברהם אבן עזרא
אברהם אבן-שושן
אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
לִרְאוֹת קרי וכתיב ואברהם אבן-שושן
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ואהרן בן אשר
אות סופית
#הפניה אותיות סופיות.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ואות סופית
נחום
פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ונחום
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ונביאים
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וניקוד
ניקוד בבלי
יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וניקוד בבלי
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר מלכים
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר איוב
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר נחמיה
ספר עמוס
ספר עמוס, הוא השלישי בקובץ ספרי תרי עשר, והוא קרוי כשם הנביא עמוס המוזכר בפתיחתו.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר עמוס
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר עזרא
ספר עובדיה
#הפניה עובדיה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר עובדיה
ספר צפניה
#הפניה צפניה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר צפניה
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר שמואל
ספר שופטים
סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר שופטים
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר תורה
ספר זכריה
ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר זכריה
ספר דניאל
ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר דניאל
ספר ירמיהו
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר ירמיהו
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר ישעיהו
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר יחזקאל
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר יהושע
ספר יונה
יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וספר יונה
סופר סת"ם
סופר סת"ם בעת כתיבת ספר תורה קסת דיו וקולמוס, כלי העבודה העיקריים של סופר סת"ם. סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם).
לִרְאוֹת קרי וכתיב וסופר סת"ם
עלה בקנה אחד
עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד הוא ניב עברי שמקורו בספר בראשית, בחלום פרעה על השיבולים העולות בקנה אחד, ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ועלה בקנה אחד
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ופרופסור
פרופייט דוראן
יצחק בן משה הלוי (כאשר נאלץ להמיר דתו באונס, הוצמד לו שם נוצרי - פְּרוֹפִייַט דּוּרַאן; מכונה גם האפודי על שם חיבורו, שמהווה ראשי תיבות של שמו אני פרופייט דוראן), היה חכם יהודי, רופא ופילוסוף.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ופרופייט דוראן
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ופונטיקה
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וקריאת התורה
קריאה
"הקוראת", ציור מ- 1773–1776 מאת ז'אן אונורה פרגונאר קריאה היא תהליך קוגניטיבי מורכב של פענוח סמלים לשם הפקת משמעות (הבנת הנקרא) או יצירת משמעות.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וקריאה
קדושה (יהדות)
#הפניה קודש וחול ביהדות.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וקדושה (יהדות)
קונקורדנציה חדשה
קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים היא קונקורדנציה שחיבר אברהם אבן-שושן.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וקונקורדנציה חדשה
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ורס"ג
רב נחמן בר יצחק
רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ורב נחמן בר יצחק
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ורד"ק
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ושמות
שאול ברלין
רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ושאול ברלין
שלמה בן אדרת
#הפניה רשב"א.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ושלמה בן אדרת
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ושיר השירים
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ותנ"ך
תנ"ך קורן
תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ותנ"ך קורן
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ותלמוד
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ותלמוד בבלי
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ותחביר
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ותהילים
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ותורה
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ולשוננו
ליפסיא
#הפניה לייפציג.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וליפסיא
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וטעמי המקרא
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וחז"ל
חבקוק
חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וחבקוק
חגי
חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וחגי
חיריק
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וחיריק
חילופי נוסח
#הפניה עד נוסח.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וחילופי נוסח
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ובמדבר
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ובראשית
ברגשטרסר
#הפניה גוטהלף ברגשטרסר.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וברגשטרסר
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ובלשנות
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת קרי וכתיב ובית כנסת
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וגניזת קהיר
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וגלות בבל
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ודקדוק
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ודברי הימים
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ודברים
דוד בן זמרא
#הפניה רדב"ז.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ודוד בן זמרא
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
לִרְאוֹת קרי וכתיב והשם המפורש
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
לִרְאוֹת קרי וכתיב והלכה למשה מסיני
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
לִרְאוֹת קרי וכתיב והוצאת מאגנס
הושע הנביא
#הפניה הושע בן בארי.
לִרְאוֹת קרי וכתיב והושע הנביא
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וויקרא
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וכנסת הגדולה
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וכתר ארם צובא
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וכתב יד (העתק)
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וכתובים
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וכתיב
יצחק אברבנאל
ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ויצחק אברבנאל
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ויצחק בער
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וירמיהו
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וישראל ייבין
ישיבת ברכת יוסף
ישיבת ברכת יוסף (מוכרת גם בשם: ישיבת אלון מורה) היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה השוכנת בהתנחלות אלון מורה.
לִרְאוֹת קרי וכתיב וישיבת ברכת יוסף
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ויהדות קראית
יהושע מאיר גרינץ
יהושע מאיר גרינץ (ראדום, פולין, 1911 - תל אביב, 1976 א' באייר תשל"ו), חוקר מקרא ותקופת בית שני, מראשוני המרצים באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ויהושע מאיר גרינץ
יהודה אריה ליב אלתר
רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ויהודה אריה ליב אלתר
יואל
#הפניה יואל הנביא.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ויואל
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת קרי וכתיב ויוסף עופר (חוקר תנ"ך)
ראה גם
אלפבית עברי
- ISO 259
- אלפבית עברי
- אם קריאה
- גימטריה
- הכתב העברי הקדום
- התעתיק מלועזית לעברית
- כתב ברייל עברי
- כתב עברי רהוט
- כתב רש"י
- כתיב עברי
- ליטון של עברית
- מתג (לשון)
- נו"ן הפוכה
- ניקוד ארץ־ישראלי
- ניקוד בבלי
- ניקוד טברני
- ניקוד שומרוני
- ספרות עבריות
- קרי וכתיב
אזכור
ידוע גם בשם כתיב וקרי.