סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

גרם שמיים

מַדָד גרם שמיים

אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל. [1]

122 יחסים: מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי), מאדים, מספר (בלשנות), מערכת מרובת כוכבים, מערכת השמש, מערכת כוכבי לכת, משתנה מירה, משתנה קפאידי, מטאור, מטאורואיד, מטר מטאורים, מחזור החיים של כוכב, מגנטר, מדען, אסטרואיד, אסטרואידי אמור, אסטרואידי אפולו, אסטרואידי אטן, אסטרונומיה, אסטרונום, אזור H I, אזור H II, אורנוס, ננס (כוכב), ננס אדום, ננס שחור, ננס לבן, ננס חום, נפטון, נומנקלטורה, נובה, נוגה, סדרה ראשית, סופרנובה, סיווג ספקטרלי, ענן מולקולרי, עננת אורט, ענק (כוכב), ענק אדום, ענק כחול, ערפילית, ערפילית פלנטרית, ערפילית פליטה, ערפילית בליעה, ערפילית החזרה, על-ענק, על-ענק אדום, על-ענק כחול, עוצמת הארה, עין אנושית, ..., פלוטו, פלוטואיד, פלוטינו, פולסר, צביר פתוח, צביר גלקסיות, צביר כדורי, צביר כוכבים, צביר-על, צדק (כוכב לכת), צדק חם, קנטאור (גוף שמימי), קרינת רקע קוסמית, קבוצת גלקסיות, קבוצת כוכבים, קדם-כוכב, קוואזר, שמות גרמי השמיים, שארית סופרנובה, שבתאי, שביט, שיום, תת-ענק, תווך בין-פלנטרי, תווך בין-כוכבי, חלל, חגורת קויפר, חגורת האסטרואידים, חומר אפל, חור שחור, חור שחור על-מסיבי, בלאזר, גרם שמים עמוק, גלקסיה, גלקסיה אפלה, גלקסיה אליפטית, גלקסיה ננסית, גלקסיה ספירלית, גלקסיה פעילה, גלקסיה לא-סדורה, גלקסיית מוט ספירלית, גלקסיית סייפרט, גלקסיית עדשה, גלקסיית רדיו, גלקסיית טבעת, גוף טרנס-נפטוני, גופים קרובי ארץ, דיסקת שברים, דיסקה קדם-פלנטרית, האומיה (כוכב לכת ננסי), האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי, העת העתיקה, השמש, התפרצות גמא, הדיסק המפוזר, היפר-ענק, היפרנובה, הירח, כדור הארץ, כוכב, כוכב משתנה, כוכב נייטרונים, כוכב לכת, כוכב לכת ננסי, כוכב לכת תועה, כוכב חמה, כוכב וולף-ראייה, כוכב כפול, כוכבי לכת חוץ-שמשיים, 1 קרס, 136199 אריס, 90377 סדנה. להרחיב מדד (72 יותר) »

מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי)

136472 מאקֶה-מאקֶה (שם מלא: 136472 מאקה-מאקה; באנגלית: 136472 Makemake; סמל: 🝼) הוא כוכב לכת ננסי השלישי בגודלו במערכת השמש והוא מוגדר כגוף טרנס-נפטוני באזור חגורת קויפר.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

מאדים

הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומאדים · ראה עוד »

מספר (בלשנות)

מספר דקדוקי הוא תכונה דקדוקית המציינת הבחנה כמותית (בעיקר של שמות עצם), ומשפיעה על נטייה של מילים במסגרת התאם (בדומה למין דקדוקי ולגוף דקדוקי) ההבחנה הכמותית הבסיסית ביותר הקיימת ברוב שפות העולם היא בין יחיד ובין רבים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומספר (בלשנות) · ראה עוד »

מערכת מרובת כוכבים

איור המראה את מסלולי הכוכבים במערכת HD 188753. מסלולו של כוכב הלכת אינו מוצג באיור המחשת אמן המציגה נוף הנשקף מירח היפותטי המקיף את HD 188753 Ab מערכת מרובת כוכבים היא מערכת בת מספר קטן של כוכבים הקשורים זה לזה באמצעות כוח הכבידה בצורה משמעותית.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומערכת מרובת כוכבים · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומערכת השמש · ראה עוד »

מערכת כוכבי לכת

הדמיית אמן של מערכת כוכבי לכת צילום חלל מעובד של מערכת כוכבי לכת HR8799 מערכת כוכבי לכת או מערכת פלנטרית (באנגלית: Planetary System) היא מערכת בה גרמי שמים שונים כמו כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסים, אסטרואידים, מטאורואידים, שביטים ואבק קוסמי נמצאים במסלול סביב כוכב בודד או מערכת מרובת כוכבים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומערכת כוכבי לכת · ראה עוד »

משתנה מירה

χ בברבור כוכב משתנה מסוג מירה או בקיצור משתנה מירה (באנגלית: Mira variable) הוא כוכב משתנה מסוג ענק אדום שמתרחשות בו פעימות מחזוריות איטיות שיוצרות שינויים גדולים של לפחות 2.5 דרגות בבהירותו הנראית ועם זמן מחזור של בין 100 ימים ל-1,000 ימים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומשתנה מירה · ראה עוד »

משתנה קפאידי

כוכב הצפון (בקצה העליון של הדובה הקטנה) הוא המשתנה הקפאידי הקרוב ביותר אלינו, במרחק של 133 פארסק, או 436 שנות אור. התמונות מימין צולמו על ידי טלסקופ החלל האבל. משתנה קפאידי הוא כוכב ענק בעל בהירות נראית המשתנה במחזור קבוע, בתדירות אופיינית המתבטאת בעקומת בהירות שונה לכל כוכב.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומשתנה קפאידי · ראה עוד »

מטאור

נחשול מטאורים ב-1995 מטאור (מיוונית: דבר מה שמימי) הוא כינוי לפס האור הנראה כאשר מטאורואיד או אסטרואיד חודר לאטמוספירה של כדור הארץ (או כל גוף אחר).

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומטאור · ראה עוד »

מטאורואיד

מטאורואיד הוא גוף שמימי קטן ומוצק הנע בתוך מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומטאורואיד · ראה עוד »

מטר מטאורים

עקבות מטאוריטים בכניסתם לאטמוספירה בצילום חשיפה של ארבע שעות)Leonids from space מטר מטאורים הוא אירוע שמימי שבו נצפים מטאורים מנקודה אחת בשמי הלילה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומטר מטאורים · ראה עוד »

מחזור החיים של כוכב

מחזור החיים של כוכב הוא תאוריה מדעית המסבירה את התהליך שבו כוכב עובר שלבים של שינויים משמעותיים ביותר במהלך חייו.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומחזור החיים של כוכב · ראה עוד »

מגנטר

מגנטר בעיני אמן, עם קווי שדה מגנטי מגנטר (באנגלית: Magnetar) הוא סוג ייחודי של כוכב נייטרונים, הדומה במאפיינים רבים לפולסר.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומגנטר · ראה עוד »

מדען

מאה העשרים מדען הוא מומחה באחד מתחומי המדע, המשתמש בשיטות מדעיות כדי לבצע מחקר.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ומדען · ראה עוד »

אסטרואיד

האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ואסטרואיד · ראה עוד »

אסטרואידי אמור

אסטרואידי אמור הם סוגי אסטרואידים שיש להם נקודות במסלוליהם שנפגשות עם המסלול של כדור הארץ ולעיתים גם במסלול של מאדים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ואסטרואידי אמור · ראה עוד »

אסטרואידי אפולו

אסטרואידי אפולו הם קבוצה של גופים קרובי ארץ הקרויים על שם האסטרואיד הראשון שהתגלה ושויך לקבוצה זו, אפולו, שנתגלה ב-24 באפריל 1932 על ידי קרל ריינמות'.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ואסטרואידי אפולו · ראה עוד »

אסטרואידי אטן

אסטרואידי אטן הם קבוצה של גופים קרובי ארץ הקרויים על שם האסטרואיד הראשון שהתגלה ומשויך לקבוצה זו, 2062 אטן, שנתגלה ב-7 בינואר 1976 על ידי אלינור הלין.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ואסטרואידי אטן · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרונום

גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ואסטרונום · ראה עוד »

אזור H I

אזור H I הוא ענן בין-כוכבי, המורכב מאטומי מימן נייטרליים (H I).

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ואזור H I · ראה עוד »

אזור H II

NGC 604, אזור H II גדול אזור H II הוא אזור של גז ופלזמה זוהרים, לפעמים באורך של כמה מאות שנות אור, בו מתבצעת פעולת ייצור כוכבים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ואזור H II · ראה עוד »

אורנוס

אוּרָנוּס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אוֹרוֹן) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש, והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ואורנוס · ראה עוד »

ננס (כוכב)

ננס מתייחס למגוון רחב של כוכבים קטנים יחסית בסיווג ספקטרלי שונה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וננס (כוכב) · ראה עוד »

ננס אדום

תנועתו של הננס האדום כוכב ברנרד במשך השנים ננס אדום הוא כוכב הסדרה הראשית, קר וקטן יחסית, שנמצא על דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל בסיווג ספקטרלי K או M. ננסים אדומים מהווים את הרוב המכריע של הכוכבים והם בעלי קוטר ומסה של עד שליש מסת שמש (מתחת למסה של 0.08 מסת שמש אלו ננסים חומים), ובעלי טמפרטורה של פחות מ-3,500 מעלות קלווין.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וננס אדום · ראה עוד »

ננס שחור

ננס שחור (באנגלית: Black dwarf) הוא סוג של כוכב היפותטי ביקום.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וננס שחור · ראה עוד »

ננס לבן

תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וננס לבן · ראה עוד »

ננס חום

מסות צדק ננס חום (Brown Dwarf, מכונה גם Failed Star - כוכב כושל או Ultracool Dwarf ובקיצור UCD) הוא גוף תת-כוכבי שגדול מכוכב לכת וקטן מכוכב.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וננס חום · ראה עוד »

נפטון

נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ונפטון · ראה עוד »

נומנקלטורה

נוֹמֶנְקְלָטוּרָה (בעברית: מינוח) היא רשימת מונחים בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ונומנקלטורה · ראה עוד »

נובה

הננס הלבן (מימין) סופח חומר משכנו נובה (בלטינית: Nova) היא התפרצות דרמטית המתרחשת במערכת כוכבים כפולה (בינארית) המורכבת מננס לבן וכוכב סדרה ראשית או ענק אדום.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ונובה · ראה עוד »

נוגה

נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ונוגה · ראה עוד »

סדרה ראשית

#הפניה הסדרה הראשית.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וסדרה ראשית · ראה עוד »

סופרנובה

טקסט.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וסופרנובה · ראה עוד »

סיווג ספקטרלי

סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »

ענן מולקולרי

ערפילית בליעה Barnard 68 היא למעשה ענן מולקולרי ענן מולקולרי הוא אזור של ענן בין-כוכבי, שהצפיפות והגודל שלו מאפשרים היווצרות של מולקולות, מימן מולקולרי הוא הנפוץ ביותר.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וענן מולקולרי · ראה עוד »

עננת אורט

תרשים של עננת אורט ובתוכה חגורת קויפר והדיסק המפוזר עננת אוּרט (באנגלית: Oort cloud) היא אזור העוטף את מערכת השמש שלנו כקליפה כדורית.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ועננת אורט · ראה עוד »

ענק (כוכב)

בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V).ענפי הענקים הם II ו-III, מעל הסדרה הראשית. ענק הוא כוכב בעל רדיוס ובהירות גדולים משמעותית מכוכב בעל טמפרטורת פני שטח דומה השוכן על הסדרה הראשית.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וענק (כוכב) · ראה עוד »

ענק אדום

השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וענק אדום · ראה עוד »

ענק כחול

ענק כחול, הוא כוכב חם גדול-ממדים, שצבעו כחול.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וענק כחול · ראה עוד »

ערפילית

ערפילית עַרְפִילִית (האות פ"א רפה) היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מיסודות.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וערפילית · ראה עוד »

ערפילית פלנטרית

ערפילית עין החתול, NGC 6543 ערפילית הטבעת, M57 הבזק ההליום, CRL2688 ערפילית הפרפר ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה בין-כוכבי זוהר שנוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וערפילית פלנטרית · ראה עוד »

ערפילית פליטה

שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום ערפילית פליטה היא סוג של ערפילית המורכבת מענן גז הקורן כספקטרום פליטה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וערפילית פליטה · ראה עוד »

ערפילית בליעה

אוריון ערפילית ברנארד 68 בקבוצת נושא הנחש ערפילית בליעה היא ערפילית המורכבת מענני אבק בין-כוכבי קרים וצפופים המסתירים את האור של ערפילית פליטה או החזרה הנמצאת מאחוריהם או אפילו את כוכבי הגלקסיה שמאחוריהם.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וערפילית בליעה · ראה עוד »

ערפילית החזרה

פליאדות וערפילית ההחזרה המקיפה אותן ערפילית החזרה היא סוג של ערפילית המורכבת מענני גז ואבק המחזירים ומפזרים אור של כוכבים קרובים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וערפילית החזרה · ראה עוד »

על-ענק

על-ענקים הם מהכוכבים המסיביים ביותר, בעלי הרדיוס הגדול ביותר והמאירים ביותר.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ועל-ענק · ראה עוד »

על-ענק אדום

חתך פנימי של על-ענק אדום המראה את היסודות הנוצרים בו על-ענק אדום הוא כוכב על-ענק הנמצא בחלקה העליון של דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ועל-ענק אדום · ראה עוד »

על-ענק כחול

תמונת מחשב של ריג'ל - על-ענק כחול אופייני על-ענק כחול הוא כוכב על-ענק הנמצא בחלקה העליון של דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל, כלומר דרגת הבהירות של על-ענק כחול היא I והסיווג הספקטרלי שלו הוא O-B. כוכבים אלו הם בעלי טמפרטורת פני שטח חמה במיוחד בין 20,000 ל-50,000 קלווין והם הכוכבים החמים ביותר והבהירים ביותר שנתגלו עד כה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ועל-ענק כחול · ראה עוד »

עוצמת הארה

עוצמת ההארה של השמש היא L_\odot.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ועוצמת הארה · ראה עוד »

עין אנושית

אנושיות - כחולה וירוקה צילום תקריב של עין אנושית עפעפיים מגנים על גלגל העין. עַיִן היא איבר החישה של מערכת הראייה הרגיש לגלי אור ומשמש על ידי כך לראייה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ועין אנושית · ראה עוד »

פלוטו

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto; סמלים: ⯓ או ♇) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ופלוטו · ראה עוד »

פלוטואיד

דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר פְּלוּטוֹאִיד (באנגלית: Plutoid) הוא תת-קטגוריה של כוכב לכת ננסי וגוף טרנס-נפטוני ("Trans Neptunian Object") במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ופלוטואיד · ראה עוד »

פלוטינו

השוואה בין גופים מסוג פלוטינו מוכרים לפי גודל, אלבדו וצבע פלוטינו היא תת-קטגוריה של גוף טרנס-נפטוני.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ופלוטינו · ראה עוד »

פולסר

הפולסר במרכז ערפילית הסרטן סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) פולסר הוא כוכב נייטרונים מסתובב הפולט קרינה אלקטרומגנטית.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ופולסר · ראה עוד »

צביר פתוח

פליאדות הם אחד מהצבירים הפתוחים הידועים ביותר צביר פתוח הוא צביר כוכבים המכיל מעשרות ועד אלפי כוכבים הנמצאים בתחום מצומצם של עשרות שנות אור.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וצביר פתוח · ראה עוד »

צביר גלקסיות

צביר הבתולה צביר גלקסיות הוא אוסף של גלקסיות רבות אשר מוחזקות ביחד על ידי כוח כבידה משותף.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וצביר גלקסיות · ראה עוד »

צביר כדורי

ω בקנטאור צביר כדורי הוא צביר כוכבים המכיל מאות אלפי כוכבים המוחזקים יחד על ידי כוחות הכבידה ההדדיים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וצביר כדורי · ראה עוד »

צביר כוכבים

הרקולס צביר כוכבים (Star cluster) הוא מצבור גדול של כוכבים, שגדלו יכול לנוע בין עשרות למיליוני כוכבים, כאשר הכוכבים בו קשורים זה לזה בהשפעת כוח כבידה הדדי.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וצביר כוכבים · ראה עוד »

צביר-על

מפה של צבירי העל הקרובים ביותר אלינו צביר-על הוא קבוצה של כמה צבירי גלקסיות וקבוצות גלקסיות יחד.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וצביר-על · ראה עוד »

צדק (כוכב לכת)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »

צדק חם

הדמיית אומן לצדק חם ליד הכוכב שלוצדק חם (באנגלית: Hot Jupiter) הוא שם כללי לטיפוס של כוכב לכת חוץ-שמשי בעל מסה מסדר גודל של מסת צדק הנמצא במרחק של 0.015-0.5 יחידות אסטרונומיות מהכוכב שלו.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וצדק חם · ראה עוד »

קנטאור (גוף שמימי)

דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הקנטאורים הם קבוצה של גופים שמימיים קפואים אשר מקיפים את השמש באזור הנמצא בין כוכב הלכת צדק לכוכב הלכת נפטון, ולעיתים מסלוליהם חוצים את מסלולי ההקפה של ענקי הגז סביב השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וקנטאור (גוף שמימי) · ראה עוד »

קרינת רקע קוסמית

#הפניה קרינת הרקע הקוסמית.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וקרינת רקע קוסמית · ראה עוד »

קבוצת גלקסיות

קבוצת אריה I: למטה מימין M96, במרכז התמונה M105 (ימין), NGC 3384 (למעלה) ו-NGC 3389 (שמאל למטה), ולמעלה משמאל NGC 3412. הטבעת הכחולה היא ענן של מימן נייטרלי (אזור H I) קבוצת גלקסיות, נקראת לפעמים גם חבורת גלקסיות, היא אוסף של מספר גלקסיות, אשר מוחזקות ביחד על ידי כוח כבידה משותף.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וקבוצת גלקסיות · ראה עוד »

קבוצת כוכבים

אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וקבוצת כוכבים · ראה עוד »

קדם-כוכב

סרטון קצר '''(אנגלית)''' מאת נאס"א על קדם-כוכב "V1647 Orionis " ופליטת קרינת X ממנו ב-2004. קדם-כוכב (באנגלית: Protostar) הוא גרם שמים, המהווה שלב מקדים בהיווצרות כוכב.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וקדם-כוכב · ראה עוד »

קוואזר

קווזאר, במרחק של 10 מיליארד שנות מכדור הארץ קוואזר (באנגלית: Quasar, נקרא גם גוף מעין כוכבי Quasi-Stellar Object, או QSO כראשי תיבות) הוא גרם שמים אנרגטי במידה יוצאת דופן - בין האנרגטיים ביותר הקיימים ביקום.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וקוואזר · ראה עוד »

שמות גרמי השמיים

#הפניה שמות גרמי שמיים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ושמות גרמי השמיים · ראה עוד »

שארית סופרנובה

שארית הסופרנובה של קפלר, סופרנובה 1604 טיכו, סופרנובה 1572 שארית הסופרנובה N49 בענן מגלן הגדול שארית סופרנובה (באנגלית: Supernova remnant) היא ערפילית שנוצרת כתוצאה מסופרנובה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ושארית סופרנובה · ראה עוד »

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ושבתאי · ראה עוד »

שביט

שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ושביט · ראה עוד »

שיום

שִׁיּוּם או מתן שמות היא פעולה בה ניתנים שמות לעצמים או למושגים אחרים (כשם שמִסְפּוּר היא פעולה של נתינת מספרים לעצמים או למושגים אחרים).

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ושיום · ראה עוד »

תת-ענק

תת-ענק הוא כוכב בהיר יותר מכוכבי הסדרה הראשית בעלי אותו ספקטרום, אך פחות בהיר מענקים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ותת-ענק · ראה עוד »

תווך בין-פלנטרי

התווך הבין-פלנטרי הוא החומר הממלא את מערכת השמש ומערכות פלנטריות אחרות, בתוכו נעים כוכבי לכת, אסטרואידים וכוכבי שביט.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ותווך בין-פלנטרי · ראה עוד »

תווך בין-כוכבי

גז מיונן בתווך הבין-כוכבי הנראה מההמיספירה הצפונית של כדור הארץ. תווך בין-כוכבי (באנגלית: Interstellar medium או ISM) הוא גז ואבק שנמצא בחלל הבין-כוכבי בתוך הגלקסיות.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ותווך בין-כוכבי · ראה עוד »

חלל

הגבולות בין פני השטח של כדור הארץ וחלל החיצון בקו קרמן, 100 ק"מ ואקסוספירה ב־690 קילומטר. לא בקנה מידה. חלל (נקרא לעיתים 'החלל החיצון') הוא המרחב הקיים שבו נמצאים גופים שמימיים (כולל את כדור הארץ).

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וחלל · ראה עוד »

חגורת קויפר

תרשים של חגורת קויפר במערכת השמש. תרשים של חגורת קויפר, של הדיסק המפוזר ושל עננת אורט המרוחקת עוד יותר חגורת קְויפּר (באנגלית: Kuiper belt; בעברית נכתב גם: חגורת קַייפּר או חגורת קווִיפר) היא אסופת גופים הסובבים את השמש במסלול הנמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, במרחק של 30–50 יחידות אסטרונומיות מהשמש ובמישור הקרוב למישור המילקה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וחגורת קויפר · ראה עוד »

חגורת האסטרואידים

מיקום חגורת האסטרואידים במערכת השמש מערכת השמש: השמש, כוכבי הלכת הפנימיים, חגורת האסטרואידים, וכוכבי הלכת החיצונים חגורת האסטרואידים (באנגלית: Asteroid Belt) היא אזור במערכת השמש הפנימית שאינה כוללת גופים טרנס-נפטוניים, שבו מצויים כ-95% מהאסטרואידים במערכת השמש, שהם עצמים קטנים ומוצקים הסובבים את השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וחגורת האסטרואידים · ראה עוד »

חומר אפל

איור של "חומר אפל", אם אמנם הוא קיים, מסביב לגלקסיית שביל החלב שלנו הרכב היקום 380,000 שנה לאחר היווצרותו וכיום, לפי מידע ממרץ 2013 ובהנחה שתאוריית "החומר האפל" נכונה בפיזיקה, חומר אפל (מכונה גם מסה אפלה, וליתר דיוק: גרביטציה אפלה) הוא השם שניתן לכך שלמעלה מ-85% מהגרביטציה ביקום אינה ניתנת להסבר על ידי קיומה של מסה מוכרת.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וחומר אפל · ראה עוד »

חור שחור

2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וחור שחור · ראה עוד »

חור שחור על-מסיבי

2019. גלקסיות, בהן שביל החלב.שמסביב (באפור) – דיסקת הספיחה.שמאת המעבדה להנעה סילונית, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, נאס"א. חור שחור על-מסיבי מוגדר כחור שחור בעל מסה שנעה בין 100 אלף ל-10 מיליארד מסות שמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וחור שחור על-מסיבי · ראה עוד »

בלאזר

הדמיית אמן של בלאזר בלאזר (באנגלית: Blazar) הוא קוואזר בלבה של גלקסיה אליפטית שפניה מופנות אל כדור הארץ, כך שסילון הקרינה שנפלט מהקוואזר מכוון אל כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ובלאזר · ראה עוד »

גרם שמים עמוק

#הפניה גרם שמיים עמוק.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגרם שמים עמוק · ראה עוד »

גלקסיה

גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיה · ראה עוד »

גלקסיה אפלה

גלקסיה אפלה היא כינוי לשלב היפותטי מוקדם מאוד בתהליך היווצרותה של גלקסיה רגילה, המכילה מעט מאוד כוכבים אם בכלל.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיה אפלה · ראה עוד »

גלקסיה אליפטית

מזלג האבל; גלקסיות אליפטיות מסומנות באות E ונמצאות בצד שמאל בשרטוט גלקסיה אליפטית היא גלקסיה שצורתה אליפסואיד.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיה אליפטית · ראה עוד »

גלקסיה ננסית

250px גלקסיה ננסית היא גלקסיה קטנה המורכבת ממיליארדים בודדים של כוכבים (או פחות), מספר קטן בהשוואה, לדוגמה, לשביל החלב, אשר מכיל כ-200–400 מיליארד כוכבים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיה ננסית · ראה עוד »

גלקסיה ספירלית

הגלקסיה הספירלית M81 בצילום משולב של כמה אורכי גל שנעשה על ידי טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר. הזרועות הלוליניות של הגלקסיה נראות בבירור בשל הזווית בה הגלקסיה פונה אלינו גלקסיה ספירלית או גלקסיה לוליינית היא גלקסיה המורכבת מדיסקה שטוחה וזרועות היוצרות מבנה ספירלי.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיה ספירלית · ראה עוד »

גלקסיה פעילה

#הפניה גרעין גלקטי פעיל.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיה פעילה · ראה עוד »

גלקסיה לא-סדורה

NGC 4449 גלקסיה לא-סדורה (או גלקסיה אירגולרית) היא גלקסיה שלא ניתן לתארה כאחד משלושת הסוגים כפי שסיווג אותם אדווין האבל ב-1936, וסימונן Irr.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיה לא-סדורה · ראה עוד »

גלקסיית מוט ספירלית

הגלקסיה NGC 1300, גלקסיית מוט ספירלית, כפי שצולמה מטלסקופ החלל האבל גלקסיית המוט הספירלית NGC 1672 כפי שצולמה מטלסקופ החלל האבל גלקסיית מוט ספירלית היא גלקסיה ספירלית עם מרכז בצורת מוט המורכב מכוכבים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיית מוט ספירלית · ראה עוד »

גלקסיית סייפרט

#הפניה גלקסיית סיפרט.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיית סייפרט · ראה עוד »

גלקסיית עדשה

מזלג האבל; גלקסיות עדשה מסומנות באות S ונמצאות בנקודת הפיצול של המזלג גלקסיה NGC-5866 גלקסיית עדשה מדוסקת היא גלקסיה שצורתה כצורת עדשה או דיסקה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיית עדשה · ראה עוד »

גלקסיית רדיו

תמונה של הגלקסיה קנטאור A בגלי רדיו (אדום), אור תת-אדום (ירוק) וקרני X (כחול) גלקסיית רדיו היא גלקסיה שמהווה מקור חזק של גלי רדיו.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיית רדיו · ראה עוד »

גלקסיית טבעת

אובייקט הוג - גלקסיית טבעת גלקסיית טבעת היא גלקסיה עם מראה טבעתי.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגלקסיית טבעת · ראה עוד »

גוף טרנס-נפטוני

גופים טרנס נפטוניים מוכרים מבחינת גודל, אלבדו וצבע. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גוף טרנס-נפטוני הוא גרם שמים במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש, ונמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, כוכב הלכת האחרון במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגוף טרנס-נפטוני · ראה עוד »

גופים קרובי ארץ

מעברו של האסטרואיד FH 2004 ליד כדור הארץ. הגוף השני שחולף הוא מטאור גופים קרובי ארץ או עצמים קרובי ארץ (NEOs – Near Earth Objects) הם אסטרואידים ושביטים החולפים בחלל בסמיכות גבוהה יחסית לכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וגופים קרובי ארץ · ראה עוד »

דיסקת שברים

דיסקת שברים סביב הכוכב פומלהוט. בפינה ימנית תחתונה ניתן לראות כוכב לכת מתהווה. צילום מטלסקופ החלל האבל דיסקת שברים (אנגלית: Debris disk) היא דיסקה של אבק וסלעים המקיפה כוכב.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ודיסקת שברים · ראה עוד »

דיסקה קדם-פלנטרית

כוכבי לכת. צילום של טלסקופ החלל האבל דיסקה קדם-פלנטרית (באנגלית: Protoplanetary disk, ידועה גם בשם: proplyd) היא שכבה של גז ואבק דמוית דיסקה החגה סביב כוכב צעיר, כוכב T בשור, כוכב הרביג Ae/Be, או קדם-כוכב.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ודיסקה קדם-פלנטרית · ראה עוד »

האומיה (כוכב לכת ננסי)

הַאוּמֶיָה (שם מלא: 136108 האומיה; באנגלית:; סמל) הוא כוכב לכת ננסי מסוג גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר של מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים והאומיה (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי (באנגלית: The International Astronomical Union, בראשי תיבות: IAU) הוא ארגון גג אסטרונומי בין-לאומי, לא-ממשלתי המאגד איגודים אסטרונומיים לאומיים, אנשי מחקר מקצועיים וחובבי אסטרונומיה מרחבי העולם.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים והאיגוד האסטרונומי הבין-לאומי · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים והעת העתיקה · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים והשמש · ראה עוד »

התפרצות גמא

בתמונה מימין (הגדלה של האזור הנראה בריבוע משמאל) ניתן לראות הבזק אור הבא לאחר התפרצות גמא מיום 23 בינואר 1999, שסומנה GRB 990123. האור הבהיר מעליה, בצורת אצבעות, היא הגלקסיה שבה התרחשה ההתפרצות ואשר צורתה מעוותת כנראה עקב התנגשות בגלקסיה אחרת הדמיה של התפרצות גמא התפרצות גמא (באנגלית: Gamma-ray burst, ובקיצור GRB) היא תופעה קוסמולוגית שבמהלכה משתחררת בחלל כמות אדירה של קרינת גמא הנפלטת בתהליך של התפרקות רדיואקטיבית.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים והתפרצות גמא · ראה עוד »

הדיסק המפוזר

תרשים של חגורת קויפר הקטנה ועננת אורט הגדולה. השטח ביניהם הוא הדיסק המפוזר הדיסק המפוזר הוא אזור מרוחק של מערכת השמש, המאוכלס בצפיפות רבה על ידי גרמי שמים קרחיים, המכונים "גופים בדיסק המפוזר" (SDOs - Scattered Disc Objects).

חָדָשׁ!!: גרם שמיים והדיסק המפוזר · ראה עוד »

היפר-ענק

היפר-ענק הוא סוג נדיר יחסית של כוכב, שמתאפיין בבהירות גבוהה ביותר ובקצב גבוה מאוד של אובדן מסה על ידי רוח שמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים והיפר-ענק · ראה עוד »

היפרנובה

היפרנובה בהדמיה של נאס"א היפרנובה היא סופרנובה, אשר בהתפרצותה משתתפת כמות אנרגיה גדולה במיוחד.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים והיפרנובה · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים והירח · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכדור הארץ · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכב · ראה עוד »

כוכב משתנה

כוכב משתנה הוא כוכב שבהירות נראיתו כפי שהיא נראית מכדור הארץ אינה קבועה ומשתנה עם הזמן.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכב משתנה · ראה עוד »

כוכב נייטרונים

התצפית הישירה הראשונה של כוכב נייטרונים באור נראה (כוכב הנייטרונים RX J1856.5−3754). סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) כוכב נֵיטְרוֹנִים הוא כוכב דחוס, שעשוי ברובו מנייטרונים.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכב נייטרונים · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכב לכת · ראה עוד »

כוכב לכת ננסי

1.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »

כוכב לכת תועה

צדק. כוכב לכת תועה (באנגלית: Rogue planet) הוא עצם בעל מסה של כוכב לכת שאינו קשור כבידתית לכוכב כלשהו, ולכן נע בתווך בין-כוכבי כגוף עצמאי.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכב לכת תועה · ראה עוד »

כוכב חמה

כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכב חמה · ראה עוד »

כוכב וולף-ראייה

ערפילית שנוצרה מהגז הנפלט מכוכב וולף-ראייה WR124 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל כוכבי וולף-ראייה (בצרפתית: Étoile Wolf-Rayet; נקראים גם כוכבי WR) הם כוכבים מפותחים ומסיביים ביותר (לפחות 20 מסות שמש), חמים ביותר (בין 25,000 ל-50,000 קלווין) המתאפיינים ברוח שמש חזקה במיוחד ומהירה במיוחד - עד 2,000 ק"מ בשנייה הגורמת לאובדן מסה בקצב שיכול להגיע ל 1025×2 ק"ג בשנה, פי מיליארד מקצב אובדן המסה של השמש.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכב וולף-ראייה · ראה עוד »

כוכב כפול

תמונה של מערכת הכוכב הכפול סיריוס. סיריוס-A הוא הבוהק וסיריוס-B הנקודה הקטנה שלידו. התמונה צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל כוכב כפול (Binary star) הוא מערכת של שני כוכבים או יותר המקיפים מרכז משותף.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכב כפול · ראה עוד »

כוכבי לכת חוץ-שמשיים

#הפניה כוכב לכת חוץ-שמשי.

חָדָשׁ!!: גרם שמיים וכוכבי לכת חוץ-שמשיים · ראה עוד »

1 קרס

#הפניה קרס (כוכב לכת ננסי).

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ו1 קרס · ראה עוד »

136199 אריס

#הפניה אריס (כוכב לכת ננסי).

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ו136199 אריס · ראה עוד »

90377 סדנה

#הפניה סדנה (גוף טרנס-נפטוני).

חָדָשׁ!!: גרם שמיים ו90377 סדנה · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גרם_שמיים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »