גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: ASCII, IPA, מילה (בלשנות), אמה (מידת אורך), אריאל (גופן), אלפבית ארמי, אלפבית עברי, אלפבית פרוטו-כנעני, אלפבית פיניקי, אלפבית צלילי, אות, נ, סמפור (איתות), ערבית, עברית, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור שיני, חוכך, קולי, פ, פרנק-ריהל, פונולוגיה, קבלה, קוד מורס, שם השם, שפה, שווא, שכיחות אותיות בעברית, ת, ל, ט, חיים (גופן), ב, בסיס חיתוך, ג, גניזה, גימטריה, דלת, דלתא (אות), דג, דגש קל, דוד (גופן), הלוח העברי, כ, כתב סת"ם, כתב עברי עתיק, כתב רש"י, כתב ברייל, כתב יד (כתב), יהדות תימן, יום רביעי, יוניקוד, ..., د, ذ. להרחיב מדד (2 יותר) »
ASCII
מרווח, שהסימן הגרפי שלו הוא מקום ריק. בפינה הימנית התחתונה יש מקום לתו שאין לו סימן גרפי מקובל. מקום זה מופיע בתמונה רק כדי לאפשר הצגה תמציתית של התווים האחרים. ASCII (ראשי תיבות של: American Standard Code for Information Interchange) הוא קוד לייצוגם של תווים (ספרות, אותיות האלפבית, סימני פיסוק ועוד) בזיכרון מחשב ובקובצי מחשב.
חָדָשׁ!!: ד וASCII · ראה עוד »
IPA
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
חָדָשׁ!!: ד ומילה (בלשנות) · ראה עוד »
אמה (מידת אורך)
#הפניה אמה (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: ד ואמה (מידת אורך) · ראה עוד »
אריאל (גופן)
קיריליות אריאָל (באנגלית: Arial) הוא גופן נפוץ, ללא תגים (סן סריף), שנועד בעיקר עבור טקסטים המיועדים לקריאה על גבי צג מחשב.
חָדָשׁ!!: ד ואריאל (גופן) · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: ד ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: ד ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פרוטו-כנעני
האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.
חָדָשׁ!!: ד ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ד ואלפבית פיניקי · ראה עוד »
אלפבית צלילי
מיצג מהתערוכה באתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב המפרט את האלפבית הצלילי בעברית. אָלֶפְבֵּית צְלִילִי, הנקרא גם "איות פונטי", הוא שיטה בה משתמשים במילה כדי לציין אות או ספרה.
חָדָשׁ!!: ד ואלפבית צלילי · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
סמפור (איתות)
מגדל איתות בשיטת סמפור בצרפת איור של איתות על ידי סמפור בצרפת במאה ה -18 הסֶמָפוֹר (מיוונית עתיקה: (σῆμα (sêma - סימן, (φωρος (phoros - נושא, מן (φέρειν (pherein, לשאת) היא שיטת איתות שהומצאה בידי ואחיו בצרפת של סוף המאה ה-18. היא הקדימה את שיטת האיתות באמצעות דגלים בה נעשה שימוש בחילות ים ואת הטלגרף האלקטרוני. עדיין בשימוש כאמצעי חירום בחילות ים.
חָדָשׁ!!: ד וסמפור (איתות) · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: ד וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ד ועברית · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, קולי
עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ד ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: ד ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
פרנק-ריהל
דוגמה של קטע טקסט הכתוב בגופן פרנק-ריהל פרנק-ריהל (בלועזית: Frank-Rühl) הוא הגופן העברי הנפוץ ביותר בדפוס.
חָדָשׁ!!: ד ופרנק-ריהל · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: ד ופונולוגיה · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
קוד מורס
קוד מורס אנגלי המילים "morse code" בקוד מורס מכשיר מורס של גוליילמו מרקוני קוד מורס הוא קוד עבור שיטות תקשורת קולית או חזותית בינאריות - שיטות שידור בהן יש שני מצבים: דולק וכבוי.
חָדָשׁ!!: ד וקוד מורס · ראה עוד »
שם השם
#הפניה שמות של אלוהים ביהדות.
חָדָשׁ!!: ד ושם השם · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
שכיחות אותיות בעברית
כבכל שפה, גם בעברית שכיחות האותיות אינה אחידה - ישנן אותיות הנמצאות בשימוש נרחב בשפה, ויש שהשימוש בהן מועט.
חָדָשׁ!!: ד ושכיחות אותיות בעברית · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
חיים (גופן)
גופן "חיים" (למעלה) ו"חיים צר" (למטה) חיים הוא גופן עברי, שעוצב בשנות העשרים בהונגריה על ידי פסח עיר-שי, שקרא לגופן על שמו של חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: ד וחיים (גופן) · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
בסיס חיתוך
בסיס חיתוך הוא המקום שבו מספר איברי הגייה סותמים באופן חלקי או מלא את חלל הפה או הגרון ויוצרים את אופן החיתוך שהוא מידת החסימה של מעבר האוויר ביניהם.
חָדָשׁ!!: ד ובסיס חיתוך · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
גניזה
מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.
חָדָשׁ!!: ד וגניזה · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: ד וגימטריה · ראה עוד »
דלת
דלת כניסה הכוללת שני מנעולים, ידית ותיבת דואר, עם שלט המציין מספר בית דלת יציאה למרפסת עשויה שילוב של עץ וזכוכית המאפשרת מבט לנוף דרך הדלת, כך שבעת שהיא סגורה הדלת משמשת כחלון דלת מתייחסת בדרך כלל לפתח בקיר, עליו מורכב לוח (הקרוי "כנף" או "אגף") הניתן לפתיחה ולסגירה.
דלתא (אות)
דלתא או דלתה - (אות גדולה Δ, אות קטנה - &delta) היא האות הרביעית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: ד ודלתא (אות) · ראה עוד »
דג
הדג הגדול ביותר - כריש לווייתני. אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: ש 1 - קשת הזימיםש 2 - קו האורךש 3 - סנפיר הגב הקדמיש 4 - סנפיר הגב האחוריש 5 - חיבור הזנבש 6 - סנפיר הזנבש 7 - סנפיר השתש 8 - איבר המפיק אור (פוטופור)ש 9 - סנפיר הגחון (זוג)ש 10 - סנפיר החזה (זוג) יבשתן - מבין הדגים המעטים שיוצאים מהמים טריגון - מבין הדגים השטוחים דג אוסקר פרפרון בשונית אלמוגים דג הסלמון הוא חלק חשוב מתזונתם של חיות רבות וגם של האדם האבנון הוא דג מסוכן ביותר לאנשים עקב ארסיותו הרבה בת הים היא יצור אגדי שחציו אדם וחציו דג ציור יפני של דג משנת 1925 - הדגים באומנות דָּג (שם מדעי: Pisces) הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דְגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים).
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: ד ודגש קל · ראה עוד »
דוד (גופן)
גופן "דוד" פרוטה מ-1952 בעיצוב איתמר דוד עם אות "דוד" שקלים חדשים דוד (David) הוא גופן עברי שעוצב על ידי איתמר (איסמר) דוד (בהתייעצות עם משה שפיצר) בשנת 1952 ונמצא בשימוש נרחב בימינו.
חָדָשׁ!!: ד ודוד (גופן) · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: ד והלוח העברי · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
כתב סת"ם
#הפניה אותיות סת"ם.
חָדָשׁ!!: ד וכתב סת"ם · ראה עוד »
כתב עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: ד וכתב עברי עתיק · ראה עוד »
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
חָדָשׁ!!: ד וכתב רש"י · ראה עוד »
כתב ברייל
אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה, המאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש.
חָדָשׁ!!: ד וכתב ברייל · ראה עוד »
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
חָדָשׁ!!: ד וכתב יד (כתב) · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: ד ויהדות תימן · ראה עוד »
יום רביעי
אלוהים בורא את גופי השמיים כדי לסמן את הזמנים. יוֹם רְבִיעִי הוא היום הרביעי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: ד ויום רביעי · ראה עוד »
יוניקוד
יוּנִיקוֹד (באנגלית: Unicode) הוא תקן בין־לאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: ד ויוניקוד · ראה עוד »
د
דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.
ذ
דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.
מפנה מחדש כאן:
דל"ת.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ד
