סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דוד אריה פרידמן

מַדָד דוד אריה פרידמן

ברוך בן יהודה דוד אריה פרידמן (1889–1957) היה רופא עיניים, סופר, בלשן ועורך כתב העת המדעי "הרפואה" משנת 1928 עד 1957. [1]

49 יחסים: מקס עמנואל מנדלשטם, מלחמת העולם הראשונה, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מגן דוד אדום, מוסקבה, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אפרים סיני, אריה אלוטין, אזע, אופתלמולוגיה, אורי צבי גרינברג, איתי בחור, סובלקי, צבי ויסלבסקי, רמב"ם, ראובן אבינועם, רפואה טרופית, רוסיה, שמואל יוסף עגנון, שאול טשרניחובסקי, שלמה צמח, תל אביב-יפו, טוביה כהן, חיים נחמן ביאליק, ברלין, ברוך בן-יהודה, בלשנות, גרודנו, דב סדן, המנדט הבריטי, המבורג, הארץ, הרפואה, הגימנסיה העברית "הרצליה", וינה, וילנה, כתב עת מדעי, יש"ר מקנדיא, יהושע השל ייבין, יהודה לייב קצנלסון, יוסף קלוזנר, יוסף חיים ברנר, יידיש, 1889, 1915, 1925, 1928, 1936, 1957.

מקס עמנואל מנדלשטם

מקס עמנואל מנדלשטם פגישה בין מנדלשטם להרצל בשנת 1903, באוסטריה. מקס עמנואל מנדלשטם (ברוסית: Эммануил Макс Мандельшта́м) (16 במאי 1839 – 18 במרץ 1912, קייב) היה פעיל פוליטי יהודי-רוסי, מראשי הטריטוריאליסטים היהודים.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ומקס עמנואל מנדלשטם · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מגן דוד אדום

סמליל מגן דוד אדום שהיה בשימוש עד 2012 מגן דוד אדום בישראל, המוכר גם בראשי התיבות מד"א, הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ומגן דוד אדום · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ומוסקבה · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

אפרים סיני

אפרים סיני (דיסנצ'יק) (23 במאי 1895 – 25 בפברואר 1985) היה רופא עיניים ישראלי, מנהל מחלקת עיניים בבית החולים הדסה ובבית החולים איכילוב, יקיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ואפרים סיני · ראה עוד »

אריה אלוטין

אריה אלוטין (20 באוגוסט 1898 – 11 בנובמבר 1979) היה כירורג, ממייסדי ארגון מגן דוד אדום בישראל, מנהל מחלקת ההדרכה במד"א, ומחבר ספרי רפואה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ואריה אלוטין · ראה עוד »

אזע

#הפניה אוז"ה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ואזע · ראה עוד »

אופתלמולוגיה

#הפניה רפואת עיניים.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ואופתלמולוגיה · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

איתי בחור

איתי בחור איתי בחור (נולד ב-19 ביולי 1966 בזכרון יעקב) הוא סופר עברי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ואיתי בחור · ראה עוד »

סובלקי

#הפניה סובאלק.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן וסובלקי · ראה עוד »

צבי ויסלבסקי

#הפניה צבי וויסלבסקי.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן וצבי ויסלבסקי · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ורמב"ם · ראה עוד »

ראובן אבינועם

יוחנן טברסקי והמשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ראובן אבינועם (גְרוֹסְמַן) (י"א באב תרס"ה, 12 באוגוסט 1905 – ט"ו באלול תשל"ד, 2 בספטמבר 1974) היה מורה ומפקח, סופר, משורר, מתרגם ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן וראובן אבינועם · ראה עוד »

רפואה טרופית

רפואה טרופית היא ענף רפואי של רפואת מחלות זיהומיות, שמתמקד בחקר מחלות אשר נפוצות או שכיחות באזורים טרופיים או סובטרופיים.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ורפואה טרופית · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ורוסיה · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שלמה צמח

שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, סופר ומחנך עברי.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ושלמה צמח · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ותל אביב-יפו · ראה עוד »

טוביה כהן

איור מ"מעשה טוביה", המשווה את גוף האדם לבית בנוי טוביה כהן (או: הכהן) או טוביה כץ (מץ, 1652 – ירושלים, 1729), הוא טוביה הרופא, רופא יהודי, בעל החיבור האנציקלופדי "מעשה טוביה".

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן וטוביה כהן · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן וברלין · ראה עוד »

ברוך בן-יהודה

בן יהודה, גימנסיה הרצליה.1913 ברוך בן-יהודה (לייבוביץ) (כ"ט באדר ה'תרנ"ד – כ"ז בתמוז ה'תש"ן; 6 באפריל 1894 – 20 ביולי 1990) היה איש חינוך שפעל בשדה החינוך העברי במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן וברוך בן-יהודה · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ובלשנות · ראה עוד »

גרודנו

בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן וגרודנו · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ודב סדן · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן והמבורג · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן והארץ · ראה עוד »

הרפואה

הרפואה הוא כתב עת מדעי בתחום הרפואה, היוצא לאור מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל אחת לחודש מאז שנת 1924.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן והרפואה · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ווילנה · ראה עוד »

כתב עת מדעי

עמוד השער הראשון, של כתב העת Nature, נובמבר 1869 כתב עת מדעי, כתב עת אקדמי, או כתב עת שפיט הוא כתב עת אשר מפרסם מאמרים בנושאים הקשורים לתחום אקדמי מסוים, אשר עוברים ביקורת עמיתים.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן וכתב עת מדעי · ראה עוד »

יש"ר מקנדיא

#הפניה יוסף שלמה דלמדיגו.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ויש"ר מקנדיא · ראה עוד »

יהושע השל ייבין

יהושע ייבין (באמצע) עם משפחתו ואורי צבי גרינברג (משמאל) על מרפסת דירתם בתל אביב (1930) "הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927 יהושע ייבין (באמצע) מקבל את פרס ז'בוטינסקי (1966) יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, 10 במאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, רופא בהשכלתו, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ויהושע השל ייבין · ראה עוד »

יהודה לייב קצנלסון

ד"ר יהודה לייב בנימין קצנלסון (נכתב לעיתים כצנלסון; בכתיב יידי: קאַצענעלסאָן; בכתיב רוסי: Лев (Иегуда Лейб Вениамин) Израилевич Каценельсон; 29 בנובמבר 1846, י' בכסלו ה'תר"ז, צ'רניגוב – 20 בינואר 1917, ו' בטבת ה'תרע"ז, פטרוגרד), הידוע בשם העט שלו בוקי בן יגלי (נהגה "יוֹגלי"; על שם נשיא שבט דן בספר במדבר), היה רופא, סופר ופובליציסט יהודי-עברי מתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ויהודה לייב קצנלסון · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ויידיש · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ו1889 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ו1915 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ו1925 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ו1928 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ו1936 · ראה עוד »

1957

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד אריה פרידמן ו1957 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_אריה_פרידמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »