תוכן עניינים
55 יחסים: מאיר אבולעפיה, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם המאירי, מסכת קידושין, מסכת ברכות, משנה תורה, משרד רואי חשבון, אנציקלופדיה תלמודית, אברהם חיים נאה, אגרות קודש (הריי"צ), ספר המצוות לרמב"ם, פסק הלכה, פורום אוצר החכמה, צ'רניהיב, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, רש"י, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שבתי פרנקל, שולחן ערוך הרב, תנועת החסידות, תרפ"ו, תש"ע, תל אביב-יפו, טעמי המקרא, זלדה, זיוף תעודות, חסידות, חסידות חב"ד, חציצה, חיים בלוך, ברכת המינים, דוד צבי חן, האנציקלופדיה התלמודית, האדמו"ר הזקן, הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, הרשב"ץ, התנגדות לחסידות, החזון איש, הגניזה החרסונית, הוצאת שבתי פרנקל, היסטוריוגרפיה, כ"ו בשבט, כתובת בנין דכרין, כתובה, ירושלים, ישיבת פוניבז', ... להרחיב מדד (5 יותר) »
מאיר אבולעפיה
#הפניה מאיר הלוי אבולעפיה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ומאיר אבולעפיה
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ומנחם מנדל שניאורסון
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ומנחם המאירי
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ומסכת קידושין
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ומסכת ברכות
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ומשנה תורה
משרד רואי חשבון
משרד רואי חשבון הוא משרד המספק שירותי ראיית חשבון ללקוחותיו.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ומשרד רואי חשבון
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ואנציקלופדיה תלמודית
אברהם חיים נאה
בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ואברהם חיים נאה
אגרות קודש (הריי"צ)
אגרות קודש הריי"צ היא סדרת ספרים הכוללת מכתבים נבחרים ממכתביו הכלליים והפרטיים של רבי יוסף יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בת שבעה-עשר כרכים, בנושאים תורניים, עסקנות ציבורית, זכרונות מאביו, זקניו אדמו"רי חב"ד ועוד נושאים רבים וחשובים.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ואגרות קודש (הריי"צ)
ספר המצוות לרמב"ם
ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וספר המצוות לרמב"ם
פסק הלכה
#הפניה פסיקת הלכה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ופסק הלכה
פורום אוצר החכמה
#הפניה פורומים חרדיים#פורום אוצר החכמה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ופורום אוצר החכמה
צ'רניהיב
צ'רניהיב (באוקראינית: Чернігів) או צ'רניגוב (ביידיש: טשערניגאָב, ברוסית: Чернигов) היא עיר בצפון אוקראינה, בירת מחוז צ'רניהיב.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וצ'רניהיב
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ורמב"ן
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ורמב"ם
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וראשונים
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ורש"י
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ושנות ה-40 של המאה ה-20
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ושנות ה-70 של המאה ה-20
שבתי פרנקל
שבתי פרנקל (13 באוגוסט 1909, כ"ו באב ה'תרס"ט – 30 בספטמבר 2000, א' בתשרי ה'תשס"א) היה נדבן והמו"ל של הוצאת שבתי פרנקל העוסקת בעיקר בהוצאה מוגהת וממופתחת של ספרי משנה תורה לרמב"ם.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ושבתי פרנקל
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ושולחן ערוך הרב
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ותנועת החסידות
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ותרפ"ו
תש"ע
#הפניה ה'תש"ע.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ותש"ע
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ותל אביב-יפו
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וטעמי המקרא
זלדה
זלדה מימין עם עזה צבי בתל אביב, 1948 כתובת השיר "לכל איש יש שם", אחד משיריה הנודעים, בבית הקברות בשפיים שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי (כ"ו בסיוון ה'תרע"ד, 20 ביוני 1914 – כ"ח בניסן ה'תשמ"ד, 30 באפריל 1984), המוכרת בשם זֶלדָה, הייתה משוררת ישראלית.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וזלדה
זיוף תעודות
מפת וינלנד, שנחשבת כיום למסמך שזויף למטרות רווח מערב גרמני בוחן תעודות החשודות כמזויפות, 1961 לוחית אזהרה בחווה בקורנוול: ''TAKE NOTICE THAT AS FROM TODAYS DATE POACHERS SHALL BE SHOT ON FIRST SIGHT AND IF PRACTICABLE QUESTIONED AFTERWARDS.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וזיוף תעודות
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וחסידות
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וחסידות חב"ד
חציצה
בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וחציצה
חיים בלוך
חיים בלוך (בכתיב יידי: בלאָך, לעתים כינה עצמו משה חיים אפרים בלאָך; 27 ביוני 1881 – 23 בינואר 1973, ניו יורק) היה חוקר חסידות וקבלה וסופר שכתב בעברית, באנגלית, ביידיש ובגרמנית.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וחיים בלוך
ברכת המינים
ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וברכת המינים
דוד צבי חן
הרב חיים דוד צבי חן (מכונה הרד"ץ חן; ה'תר"ו, 1846 - כ"ה בכסלו ה'תרפ"ו, 11 בדצמבר 1925) היה רבה של העיר צ'רניהיב במשך כארבעים שנה, מחשובי רבני ופוסקי חסידות חב"ד.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ודוד צבי חן
האנציקלופדיה התלמודית
#הפניה אנציקלופדיה תלמודית.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והאנציקלופדיה התלמודית
האדמו"ר הזקן
#הפניה שניאור זלמן מלאדי.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והאדמו"ר הזקן
הפרשת תרומות ומעשרות
#הפניה תרומות ומעשרות.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והפרשת תרומות ומעשרות
הפרשת חלה
#הפניה חלה (מתנות כהונה).
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והפרשת חלה
הרשב"ץ
#הפניה שמעון בן צמח דוראן.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והרשב"ץ
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והתנגדות לחסידות
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והחזון איש
הגניזה החרסונית
הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והגניזה החרסונית
הוצאת שבתי פרנקל
הוצאת שבתי פרנקל היא הוצאה לאור תורנית.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והוצאת שבתי פרנקל
היסטוריוגרפיה
הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן והיסטוריוגרפיה
כ"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו שבט היא פרשת משפטים.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וכ"ו בשבט
כתובת בנין דכרין
כתובת בנין דכרין (עברית: כתובת בנים זכרים) היא תקנת חז"ל ולפיה, כחלק מהכתובה, על הבעל להבטיח את זכויותיהם של בניה של האשה ולכתוב: - הבנים הזכרים שיוולדו לך ממני, יירשו את כסף הכתובה, מלבד החלק שאותו הם מקבלים יחד עם אחיהם (מאם אחרת).
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וכתובת בנין דכרין
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וכתובה
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וירושלים
ישיבת פוניבז'
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן וישיבת פוניבז'
יהושע יגל
הרב יהושע יגל (נהגה: יוגל) (ה'תרע"ו; 1916 – כ"ו בכסלו ה'תשס"ז; 17 בדצמבר 2006) היה ממייסדי ישיבת מדרשית נעם בפרדס חנה וראש הישיבה שלה מאז הקמתה, ובשנותיו האחרונות נשיא הישיבה.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ויהושע יגל
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ויהודה דוד אייזנשטיין
יוסף יצחק שניאורסון
מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ויוסף יצחק שניאורסון
10 בפברואר
10 בפברואר הוא היום ה-41 בשנה בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ו10 בפברואר
6 בספטמבר
6 בספטמבר הוא היום ה-249 בשנה בלוח הגרגוריאני (250 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת דוד צבי הילמן ו6 בספטמבר