גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
76 יחסים: מנחם מנדל שניאורסון, משה מסלאוויטא, משומד, מהדורה, מוות, אלכסנדר סנדר קפלן, אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, אב"ד, אברהם מאיר הברמן, אוקראינה, נשמה, סלאוויטא, סיביר, עקיבא איגר, עברית, פנחס מקוריץ, פולין, צאר, צנזורה על ספרים עבריים, צינוק, קייב, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רבי עקיבא, ש"ס וילנה, שמחת תורה, שמואל אבא שפירא, שניאור זלמן מלאדי, שלמה איגר, שטעטל, שוט, שכרות, תלייה, לבוב, ליטא, ז'יטומיר, זאמוט, זכויות יוצרים, חמלניצקי (מחוז), חנינה, חסידות, חקירה משטרתית, חת"ם סופר, חיים דב פרידברג, בצלאל לנדוי, בר כוכבא, ברסט ליטובסק, בלארוס, בוררות זבל"א, בית דפוס, בית דין (הלכה), ..., גן עדן, גליציה, דפוס ראם, ה'תקצ"ט, ה'תרט"ז, ה'תרכ"ה, ה'תשמ"ה, ה'תשי"ב, האימפריה הרוסית, התאבדות, התנגדות לחסידות, התלמוד הבבלי, הלקאה, הורדנה, וילנה, כומר, כיפה (יהדות), י"ל פרץ, יעקב משולם אורנשטיין, יעקב ברוכין, 1792, 1807, 1834, 1836, 1839, 1856. להרחיב מדד (26 יותר) »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
משה מסלאוויטא
#הפניה משה שפירא (סלאוויטא).
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ומשה מסלאוויטא · ראה עוד »
משומד
'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ומשומד · ראה עוד »
מהדורה
מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ומהדורה · ראה עוד »
מוות
תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ומוות · ראה עוד »
אלכסנדר סנדר קפלן
הרב אלכסנדר סנדר הכהן קפלן (סביבות ה'תקע"ה, 1815 – ד' באב ה'תרמ"ד, יולי 1884) היה רב ליטאי, כיהן כרב בווילקומיר ובקופישוק.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ואלכסנדר סנדר קפלן · ראה עוד »
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (ברוסית: Александр II Николаевич; 17 באפריל 1818 – 13 במרץ 1881) היה צאר האימפריה הרוסית, מלך פולין והדוכס הגדול של פינלנד משנת 1855 ועד 1881.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ואלכסנדר השני, קיסר רוסיה · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ואב"ד · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ואוקראינה · ראה עוד »
נשמה
בהשקפות רוחניות, הנשמה היא הצד הרוחני של האדם.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ונשמה · ראה עוד »
סלאוויטא
סלאוויטא (אוקראינית: Славута; פולנית Slawuta) היא עיירה במחוז חמלניצקי באוקראינה, המרכז המנהלי של מחוז סלאוויטא.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וסלאוויטא · ראה עוד »
סיביר
סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וסיביר · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ועקיבא איגר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ועברית · ראה עוד »
פנחס מקוריץ
#הפניה פנחס שפירא מקוריץ.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ופנחס מקוריץ · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ופולין · ראה עוד »
צאר
צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וצאר · ראה עוד »
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »
צינוק
פרוזדור חדרי הצינוק במוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים צינוק הוא סוג של תא מאסר קטן וחסר חלונות, בעיקר מתחת לפני הקרקע.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וצינוק · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וקייב · ראה עוד »
רפאל נתן נטע רבינוביץ
רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ורבי עקיבא · ראה עוד »
ש"ס וילנה
#הפניה ש"ס וילנא.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וש"ס וילנה · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל אבא שפירא
רבי שמואל אברהם אבא מסלאוויטא (ה'תקמ"ד – ה' באדר א' תרכ"ד), נכדו של רבי פנחס מקוריץ.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ושמואל אבא שפירא · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שלמה איגר
רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז, 1786 – י"א בטבת ה'תרי"ב, ינואר 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ושלמה איגר · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ושטעטל · ראה עוד »
שוט
שוט בקר אוסטרלי שוט ענישה - החתול בעל תשעת הזנבות שוט רכיבה שוט הוא כלי המשמש לגרימת כאב או יצירת רעש, על-מנת לדרבן, להעניש או לענות.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ושוט · ראה עוד »
שכרות
פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ושכרות · ראה עוד »
תלייה
איור של תלייה טיפוסית התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ותלייה · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ולבוב · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וליטא · ראה עוד »
ז'יטומיר
ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וז'יטומיר · ראה עוד »
זאמוט
זאַמוּט (בז'מאיצ'ו: Žemaitėjė; בליטאית תקנית: Žemaitija, ז'מאיטייה; מילולית: השפלה, הארץ הנמוכה; ליטא-תחתית; בלטינית: Samogitia, "סמוגיטיה") היא אחד מחמישה חבלי ארץ אתנוגרפיים מובחנים בליטא.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וזאמוט · ראה עוד »
זכויות יוצרים
הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וזכויות יוצרים · ראה עוד »
חמלניצקי (מחוז)
מחוז חמלניצקי (באוקראינית: Хмельницька область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן במרכז המדינה, ובירתו העיר חמלניצקי.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וחמלניצקי (מחוז) · ראה עוד »
חנינה
חנינה היא צעד שבו הגוף המוסמך (על-פי רוב ראש מדינה, דהיינו נשיא או מלך) מוחל לאדם שנאשם או הורשע בפלילים ומבטל בכך כל הליך משפטי רלוונטי, בין של חקירה, משפט או מאסר, וכן את הרישום פלילי אם כבר נכתב בגיליון ההרשעות.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וחנינה · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וחסידות · ראה עוד »
חקירה משטרתית
חקירה משטרתית היא תהליך של בירור וקביעת עובדות, גביית עדויות ואיסוף ראיות, המבוצע על ידי שוטרים ונועד להשיג יעד מיעדי המשטרה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וחקירה משטרתית · ראה עוד »
חת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וחת"ם סופר · ראה עוד »
חיים דב פרידברג
חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870 – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים".
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וחיים דב פרידברג · ראה עוד »
בצלאל לנדוי
מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: '''ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים''' בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ובצלאל לנדוי · ראה עוד »
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ובר כוכבא · ראה עוד »
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וברסט ליטובסק · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ובלארוס · ראה עוד »
בוררות זבל"א
#הפניה זבל"א.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ובוררות זבל"א · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ובית דפוס · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
גן עדן
"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וגן עדן · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וגליציה · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ודפוס ראם · ראה עוד »
ה'תקצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וה'תקצ"ט · ראה עוד »
ה'תרט"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וה'תרט"ז · ראה עוד »
ה'תרכ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וה'תרכ"ה · ראה עוד »
ה'תשמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וה'תשמ"ה · ראה עוד »
ה'תשי"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וה'תשי"ב · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
התאבדות
התאבדותו של איאס התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא והתאבדות · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הלקאה
#הפניה ענישה גופנית#מלקות.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא והלקאה · ראה עוד »
הורדנה
#הפניה גרודנו.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא והורדנה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ווילנה · ראה עוד »
כומר
קתולים בלבוש מסורתי ברומא כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וכומר · ראה עוד »
כיפה (יהדות)
כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וכיפה (יהדות) · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא וי"ל פרץ · ראה עוד »
יעקב משולם אורנשטיין
רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ויעקב משולם אורנשטיין · ראה עוד »
יעקב ברוכין
הרב יעקב ברוכין (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - י' בכסלו ה'תר"ה, נובמבר 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ויעקב ברוכין · ראה עוד »
1792
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ו1792 · ראה עוד »
1807
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ו1807 · ראה עוד »
1834
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ו1834 · ראה עוד »
1836
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ו1836 · ראה עוד »
1839
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ו1839 · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס סלאוויטא ו1856 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דפוס_סלאוויטא
