אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

דפוס סלאוויטא

מַדָד דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה. [1]

תוכן עניינים

  1. 65 יחסים: מנחם מנדל שניאורסון, משה מסלאוויטא, משומד, מהדורה, מוות, אלכסנדר סנדר קפלן, אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, אב"ד, אברהם מאיר הברמן, אוקראינה, נשמה, סלאוויטא, סיביר, עקיבא איגר, עברית, פנחס מקוריץ, פולין, צאר, צנזורה על ספרים עבריים, צינוק, קייב, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רבי עקיבא, ש"ס וילנה, שמחת תורה, שמואל אבא שפירא, שניאור זלמן מלאדי, שלמה איגר, שטעטל, שוט, שכרות, תלייה, לבוב, ליטא, ז'יטומיר, זאמוט, זכויות יוצרים, חמלניצקי (מחוז), חנינה, חסידות, חקירה משטרתית, חת"ם סופר, חיים דב פרידברג, בצלאל לנדוי, בר כוכבא, ברסט ליטובסק, בלארוס, בוררות זבל"א, בית דפוס, בית דין (הלכה), ... להרחיב מדד (15 יותר) »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ומנחם מנדל שניאורסון

משה מסלאוויטא

#הפניה משה שפירא (סלאוויטא).

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ומשה מסלאוויטא

משומד

'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ומשומד

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ומהדורה

מוות

תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ומוות

אלכסנדר סנדר קפלן

הרב אלכסנדר סנדר הכהן קפלן (סביבות ה'תקע"ה, 1815 – ד' באב ה'תרמ"ד, יולי 1884) היה רב ליטאי, כיהן כרב בווילקומיר ובקופישוק.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ואלכסנדר סנדר קפלן

אלכסנדר השני, קיסר רוסיה

אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (ברוסית: Александр II Николаевич; 17 באפריל 1818 – 13 במרץ 1881) היה צאר האימפריה הרוסית, מלך פולין והדוכס הגדול של פינלנד משנת 1855 ועד 1881.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ואלכסנדר השני, קיסר רוסיה

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ואב"ד

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ואברהם מאיר הברמן

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ואוקראינה

נשמה

בהשקפות רוחניות, הנשמה היא הצד הרוחני של האדם.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ונשמה

סלאוויטא

סלאוויטא (אוקראינית: Славута; פולנית Slawuta) היא עיירה במחוז חמלניצקי באוקראינה, המרכז המנהלי של מחוז סלאוויטא.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וסלאוויטא

סיביר

סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וסיביר

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ועקיבא איגר

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ועברית

פנחס מקוריץ

#הפניה פנחס שפירא מקוריץ.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ופנחס מקוריץ

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ופולין

צאר

צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וצאר

צנזורה על ספרים עבריים

"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וצנזורה על ספרים עבריים

צינוק

פרוזדור חדרי הצינוק במוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים צינוק הוא סוג של תא מאסר קטן וחסר חלונות, בעיקר מתחת לפני הקרקע.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וצינוק

קייב

קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וקייב

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ורפאל נתן נטע רבינוביץ

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ורבי עקיבא

ש"ס וילנה

#הפניה ש"ס וילנא.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וש"ס וילנה

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ושמחת תורה

שמואל אבא שפירא

רבי שמואל אברהם אבא מסלאוויטא (ה'תקמ"ד – ה' באדר א' תרכ"ד), נכדו של רבי פנחס מקוריץ.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ושמואל אבא שפירא

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ושניאור זלמן מלאדי

שלמה איגר

רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז, 1786 – י"א בטבת ה'תרי"ב, ינואר 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ושלמה איגר

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ושטעטל

שוט

שוט בקר אוסטרלי שוט ענישה - החתול בעל תשעת הזנבות שוט רכיבה שוט הוא כלי המשמש לגרימת כאב או יצירת רעש, על-מנת לדרבן, להעניש או לענות.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ושוט

שכרות

פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ושכרות

תלייה

איור של תלייה טיפוסית התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ותלייה

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ולבוב

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וליטא

ז'יטומיר

ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וז'יטומיר

זאמוט

זאַמוּט (בז'מאיצ'ו: Žemaitėjė; בליטאית תקנית: Žemaitija, ז'מאיטייה; מילולית: השפלה, הארץ הנמוכה; ליטא-תחתית; בלטינית: Samogitia, "סמוגיטיה") היא אחד מחמישה חבלי ארץ אתנוגרפיים מובחנים בליטא.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וזאמוט

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וזכויות יוצרים

חמלניצקי (מחוז)

מחוז חמלניצקי (באוקראינית: Хмельницька область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן במרכז המדינה, ובירתו העיר חמלניצקי.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וחמלניצקי (מחוז)

חנינה

חנינה היא צעד שבו הגוף המוסמך (על-פי רוב ראש מדינה, דהיינו נשיא או מלך) מוחל לאדם שנאשם או הורשע בפלילים ומבטל בכך כל הליך משפטי רלוונטי, בין של חקירה, משפט או מאסר, וכן את הרישום פלילי אם כבר נכתב בגיליון ההרשעות.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וחנינה

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וחסידות

חקירה משטרתית

חקירה משטרתית היא תהליך של בירור וקביעת עובדות, גביית עדויות ואיסוף ראיות, המבוצע על ידי שוטרים ונועד להשיג יעד מיעדי המשטרה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וחקירה משטרתית

חת"ם סופר

#הפניה החתם סופר.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וחת"ם סופר

חיים דב פרידברג

חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870 – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים".

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וחיים דב פרידברג

בצלאל לנדוי

מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: '''ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים''' בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ובצלאל לנדוי

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ובר כוכבא

ברסט ליטובסק

#הפניה ברסט (בלארוס).

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וברסט ליטובסק

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ובלארוס

בוררות זבל"א

#הפניה זבל"א.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ובוררות זבל"א

בית דפוס

#הפניה דפוס.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ובית דפוס

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ובית דין (הלכה)

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וגן עדן

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וגליציה

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ודפוס ראם

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא והאימפריה הרוסית

התאבדות

התאבדותו של איאס התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא והתאבדות

התנגדות לחסידות

#הפניה ההתנגדות לחסידות.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא והתנגדות לחסידות

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא והתלמוד הבבלי

הלקאה

#הפניה ענישה גופנית#מלקות.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא והלקאה

הורדנה

#הפניה גרודנו.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא והורדנה

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ווילנה

כומר

קתולים בלבוש מסורתי ברומא כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וכומר

כיפה (יהדות)

כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וכיפה (יהדות)

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא וי"ל פרץ

יעקב משולם אורנשטיין

רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ויעקב משולם אורנשטיין

יעקב ברוכין

הרב יעקב ברוכין (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - י' בכסלו ה'תר"ה, נובמבר 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין.

לִרְאוֹת דפוס סלאוויטא ויעקב ברוכין

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דפוס_סלאוויטא

, גן עדן, גליציה, דפוס ראם, האימפריה הרוסית, התאבדות, התנגדות לחסידות, התלמוד הבבלי, הלקאה, הורדנה, וילנה, כומר, כיפה (יהדות), י"ל פרץ, יעקב משולם אורנשטיין, יעקב ברוכין.