גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
110 יחסים: Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library, מסעי הצלב, מסדה (הוצאת ספרים), מעריב, מקאמה, מרכז זלמן שזר, משפחת שונצינו, משל, משלי שועלים, משה, משה אונגרפלד, משה שטיינשניידר, משורר, מחניים (כתב עת), מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מביא לבית הדפוס, מגילות מדבר יהודה, מדעי היהדות, מדרש, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מכון שוקן, מכון הברמן למחקרי ספרות, אפרים בן יעקב מבון, אברהם עפשטיין, אברהם ברלינר, אביגדור שנאן, אגדה (יהדות), אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת וירצבורג, אירופה, ספר יובל, ספרן, ספרות, ספרות עברית, עמנואל הרומי, פנחס ברבי יעקב הכהן, פרופסור, פיוט, צוויקאו, קלונימוס בן קלונימוס, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפובליקת ויימאר, רחביה, רבינו גרשם מאור הגולה, רות בונדי, שמעון פדרבוש, שמואל הנגיד, שמואל יוסף עגנון, ..., שם עט, שלמה אבן גבירול, שלמה זלמן שוקן, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, שירה עברית, תנ"ך, תרס"א, תשמ"א, תשע"א, תשל"ז, תלמוד תורה, תהילים, לועזית, לוד, ליפסיה, ט"ז בטבת, ז'וראבנו, חבורה ספרותית, חיים בראדי, בן המלך והנזיר, ביבליופיליה, ביוגרפיה, גצל קרסל, גליציה, דניאל בומברג, דצמבר, דוד קלעי, דוד ילין, המנדט הבריטי, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, העלייה החמישית, השואה, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת מסדה, הוצאת מחברות לספרות, הוצאת ראובן מס, הוצאת שוקן, הוצאת תרשיש, הוצאת דביר, הימן (דמות מקראית), היסטוריה של עם ישראל, כ"ט בכסלו, כתב יד (העתק), ימי הביניים, יצחק זילברשלג, יצחק בער, יצחק יודלוב, ירושלים, ישראל לוין (חוקר ספרות), ישראלי, ישיבה, יהושע ליבוביץ, יואל סירקיש, 1901, 1928, 1934, 1956, 1980, 7 בינואר. להרחיב מדד (60 יותר) »
Encyclopaedia Judaica
#הפניה אנציקלופדיה יודאיקה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וEncyclopaedia Judaica · ראה עוד »
Jewish Virtual Library
#הפניההספרייה היהודית המקוונת.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וJewish Virtual Library · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומסעי הצלב · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מעריב
מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומעריב · ראה עוד »
מקאמה
מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומקאמה · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומשל · ראה עוד »
משלי שועלים
מהדורה עברית של "משלי שועלים", בשפה קלה ובחרוזים משלי שועלים הוא קובץ משלים שחוברו ולוקטו על ידי רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומשלי שועלים · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומשה · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומשורר · ראה עוד »
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »
מחברות לספרות (הוצאת ספרים)
סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מביא לבית הדפוס
ברוך מרדכי פרלוב מקוידנוב המביא לבית הדפוס (מלבה"ד) הוא מונח עברי לתפקיד שהגדרתו איננה מתוחמת ותלויה במקום ובתרבות אך ניתן לכנותו "מתווך בין העולם האינטלקטואלי לעולם המעש".
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומביא לבית הדפוס · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומדעי היהדות · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומדרש · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכון שוקן
#הפניה ספריית שוקן.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומכון שוקן · ראה עוד »
מכון הברמן למחקרי ספרות
דגמי בתי כנסת מיניאטורים, בהם בתי כנסת שחרבו בשואה, מתוך תערוכה במוזיאון למורשת עדות ישראל בלוד מכון הברמן למחקרי ספרות הוא מכון מחקר והוצאת ספרים במעמד של עמותה השוכנת מאז 1983 בעיר לוד, המפעיל את המוזיאון למורשת עדות ישראל (ע"ש ד"ר מיכל מלאכי-שרף).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ומכון הברמן למחקרי ספרות · ראה עוד »
אפרים בן יעקב מבון
רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ואפרים בן יעקב מבון · ראה עוד »
אברהם עפשטיין
#הפניה אברהם אפשטיין.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ואברהם עפשטיין · ראה עוד »
אברהם ברלינר
אברהם ברלינר אברהם (אדולף) בֶּרְלִינֶר (י"ג באייר ה'תקצ"ג, 2 במאי 1833 - ז' באייר ה'תרע"ה, 21 באפריל 1915) היה תאולוג והיסטוריון יהודי גרמני - פולני.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ואברהם ברלינר · ראה עוד »
אביגדור שנאן
אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ואביגדור שנאן · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת וירצבורג
אוניברסיטת יוליוס מקסימיליאן מווירצבורג (בגרמנית: Julius-Maximilians-Universität Würzburg) היא אוניברסיטה ציבורית העוסקת במחקר ושוכנת בעיר וירצבורג בצפון בוואריה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ואוניברסיטת וירצבורג · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ואירופה · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וספר יובל · ראה עוד »
ספרן
"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וספרן · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וספרות · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וספרות עברית · ראה עוד »
עמנואל הרומי
עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הָרוֹמִי, באיטלקית: Manoello Giudeo, "עמנואל היהודי"; נולד סביב שנת 1260 ברומא, מת בין 1328–1336, באזור פרמו שבמארקה?) היה משורר, סופר, בלשן ופרשן מקרא יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ועמנואל הרומי · ראה עוד »
פנחס ברבי יעקב הכהן
#הפניה פינחס ברבי יעקב הכהן.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ופנחס ברבי יעקב הכהן · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ופרופסור · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ופיוט · ראה עוד »
צוויקאו
צוויקאו (בגרמנית: Zwickau, בסורבית: Šwikawa, בצ'כית: Cvikov, בפולנית: Ćwików) היא בירת מחוז צוויקאו שבמדינת סקסוניה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וצוויקאו · ראה עוד »
קלונימוס בן קלונימוס
רבי קָלוֹנִימוּס בן קָלוֹנִימוּס (1286 או 1287, ארל - אחרי 1328) היה חכם ומשורר צרפתי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וקלונימוס בן קלונימוס · ראה עוד »
רפאל נתן נטע רבינוביץ
רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »
רפובליקת ויימאר
הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »
רחביה
גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ורחביה · ראה עוד »
רבינו גרשם מאור הגולה
#הפניה רבנו גרשום.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ורבינו גרשם מאור הגולה · ראה עוד »
רות בונדי
רות בונדי מראיינת את בן-גוריון שראשית שנות השישים רות בונדי, 1969 רות בּוֹנְדִי (בצ'כית: Ruth Bondyová; 19 ביוני 1923 – 14 בנובמבר 2017) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת וביוגרפית ישראלית, כלת פרס סוקולוב לעיתונות (1967), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2006) ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (2014).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ורות בונדי · ראה עוד »
שמעון פדרבוש
הרב שמעון פדרבוש ב-1959 הרב ד"ר שמעון פדרבוש (י"ז בשבט תרנ"ב, 15 בפברואר 1892, נארול - ז' באלול תשכ"ט, 21 באוגוסט 1969, ניו יורק) היה רב, ראש ישיבה עורך תורני ומחבר ספרים פורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ושמעון פדרבוש · ראה עוד »
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ושמואל הנגיד · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ושם עט · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
שלמה זלמן שוקן
שלמה זלמן שוקֶן (30 באוקטובר 1877 - 6 באוגוסט 1959) היה איש עסקים, מו"ל ונדבן יהודי יליד גרמניה, נודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן שהקים ועיתון "הארץ" שרכש בסוף 1935.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ושלמה זלמן שוקן · ראה עוד »
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »
שירה עברית
שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ושירה עברית · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ותנ"ך · ראה עוד »
תרס"א
#הפניה ה'תרס"א.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ותרס"א · ראה עוד »
תשמ"א
#הפניה ה'תשמ"א.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ותשמ"א · ראה עוד »
תשע"א
#הפניה ה'תשע"א.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ותשע"א · ראה עוד »
תשל"ז
#הפניה ה'תשל"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ותשל"ז · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ותלמוד תורה · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ותהילים · ראה עוד »
לועזית
#הפניה שאילת מילים#שאילת מילים בעברית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ולועזית · ראה עוד »
לוד
חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ולוד · ראה עוד »
ליפסיה
#הפניה לייפציג.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וליפסיה · ראה עוד »
ט"ז בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז טבת היא פרשת ויחי אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת שמות אם בר המצוה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וט"ז בטבת · ראה עוד »
ז'וראבנו
ז'וראבנו (באוקראינית: Журавно או Журавне (ז'וראבנה); בפולנית: Żurawno; ביידיש: זשיראוונע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וז'וראבנו · ראה עוד »
חבורה ספרותית
חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי רחוב בן-יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ. (אוסף פרטי של ליובה גולדברג במוזיאון ארץ ישראל). חבורה ספרותית היא קבוצה של משוררים, סופרים ואנשי רוח המקיימים ביניהם קשרי יצירה וקשרים חברתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וחבורה ספרותית · ראה עוד »
חיים בראדי
#הפניה חיים ברודי.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וחיים בראדי · ראה עוד »
בן המלך והנזיר
ספר 'בן המלך והנזיר' – אבן חסדאי נכתב בנוסח העברי על ידי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי במאה ה-12 או ה-13.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ובן המלך והנזיר · ראה עוד »
ביבליופיליה
ביבליופיל. ציור של קרל שפיצווג משנת 1850. ביבליופיליה היא אהבת ספרים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וביבליופיליה · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וביוגרפיה · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וגצל קרסל · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וגליציה · ראה עוד »
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ודניאל בומברג · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ודצמבר · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ודוד קלעי · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ודוד ילין · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והעלייה החמישית · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והשואה · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת מחברות לספרות
#הפניה מחברות לספרות (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והוצאת מחברות לספרות · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והוצאת שוקן · ראה עוד »
הוצאת תרשיש
#הפניה תרשיש (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והוצאת תרשיש · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והוצאת דביר · ראה עוד »
הימן (דמות מקראית)
משוררי תהלים: דָוִד (במרכז), אָסָף (משמאל), הֵימָן ואֵיתָן הָאֶזְרָחִים (שניהם מימין, איתן לובש גלימה אדומה), על חלון כנסייה בלגניצה, פולין הֵימָן, הוא אחד משלושת ראשי המשוררים אשר יצאו משבט לוי אשר מונו בידי דוד.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והימן (דמות מקראית) · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
כ"ט בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט כסלו היא לרוב פרשת מקץ.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וכ"ט בכסלו · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וימי הביניים · ראה עוד »
יצחק זילברשלג
יצחק (אייזיק) זילברשלג (באנגלית: Eisig Silberschlag; 8 בינואר 1903 – 30 בספטמבר 1988) היה משורר, עורך, מסאי, מתרגם ופרופסור למדעי היהדות יהודי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ויצחק זילברשלג · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ויצחק בער · ראה עוד »
יצחק יודלוב
יצחק יודלוב (נולד ב-22 בפברואר 1944, כח בשבט תש"ד, פתח תקווה) הוא ספרן וביבליוגרף ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ויצחק יודלוב · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וירושלים · ראה עוד »
ישראל לוין (חוקר ספרות)
ישראל לוין (17 במארס 1924 – 3 במאי 2022) היה מורה וחוקר ספרות עברית ושירת ימי הביניים, ממקימי המחלקה לספרות עברית ומכון כץ באוניברסיטת תל אביב, וחתן פרס ישראל לחקר הספרות העברית, לשנת ה'תשס"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וישראל לוין (חוקר ספרות) · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וישראלי · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן וישיבה · ראה עוד »
יהושע ליבוביץ
יהושע (אוטו אווסיי) ליבוביץ (Joshua Otto Owsei Leibowitz; חתם גם: 'יה. ל.', 'יה"ל'; א' באייר תרנ"ה, אפריל 1895 – כ"א בתמוז תשנ"ג, 10 ביולי 1993) היה רופא כללי ונוירולוג ישראלי, היסטוריון של הרפואה שהתמחה בהיסטוריה של הרפואה במקורות היהודיים והעבריים בפרט, פרופסור קליני וראש האגף לתולדות הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ויהושע ליבוביץ · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ויואל סירקיש · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ו1901 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ו1928 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ו1934 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ו1956 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ו1980 · ראה עוד »
7 בינואר
7 בינואר הוא היום השביעי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם מאיר הברמן ו7 בינואר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_מאיר_הברמן
