גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
53 יחסים: מריה גימבוטאס, משה ויינפלד, מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות, מיתולוגיה, מיתולוגיה מסופוטמית, מיתולוגיה פיניקית, אאה, אנומה אליש, אנכי, ארכאולוג, אשרה (אלה), אל, אלה (מיתולוגיה), אוכרה, אישה, נאו פגניות, נינחורסג, סנכוניאתון, עלילות גילגמש, עברית, פמיניסט, פמיניזם, פולקלור, פיניקים, פיניקית, צלמית (ארכאולוגיה), קדרות, שער הגולן, שפות שמיות, שקד מצוי, שומרית, שירת אוגרית, שירה אפית, תנת, תעתיק, תרגום, תיאמת, חקלאות, בראשית, בריאה לא ביולוגית, בוהו, גבר, המאה ה-12 לפנה"ס, המוזיאון הבריטי, האלף ה-2 לפנה"ס, התקופה הנאוליתית, כאוס, כתב יתדות, יעקב קליין (אשורולוג), יצחק אבישור, ..., יוסף גרפינקל, יוונית, 3500 לפנה"ס. להרחיב מדד (3 יותר) »
מריה גימבוטאס
מריה גימבוטאס (בליטאית: Marija Gimbutienė; 23 בינואר 1921 – 2 בפברואר 1994) פמיניסטית, חוקרת פולקלור וארכאולוגית ליטאית-אמריקאית, שהתמחתה בתקופה הפרהיסטורית באירופה.
חָדָשׁ!!: האלה האם ומריה גימבוטאס · ראה עוד »
משה ויינפלד
משה ויינפלד (27 באוגוסט 1925 - 29 באפריל 2009) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תשנ"ד (1994).
חָדָשׁ!!: האלה האם ומשה ויינפלד · ראה עוד »
מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות
תצוגה בתוך המוזיאון מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות הוא מוזיאון המוקדש לתרבות הירמוכית אשר שוכן בקיבוץ שער הגולן.
חָדָשׁ!!: האלה האם ומוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות · ראה עוד »
מיתולוגיה
מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ומיתולוגיה · ראה עוד »
מיתולוגיה מסופוטמית
המיתולוגיה המסופוטָמית היא המיתולוגיה של השׁוּמֵרִים, האַכַּדִים, הבַּבְלִים והאַשּׁוּרִים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ומיתולוגיה מסופוטמית · ראה עוד »
מיתולוגיה פיניקית
#הפניה מיתולוגיה כנענית.
חָדָשׁ!!: האלה האם ומיתולוגיה פיניקית · ראה עוד »
אאה
האל אֶאָה (Ea) הוא אל מסופטמי קדום, אדון אבזו (בשומרית: Abzu) או אפסו (באכדית: Apsu), אל המים המתוקים שמתחת לאדמה.
חָדָשׁ!!: האלה האם ואאה · ראה עוד »
אנומה אליש
אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי.
חָדָשׁ!!: האלה האם ואנומה אליש · ראה עוד »
אנכי
אֶנְכִּי הוא אל החכמה, הכישרונות, האומניות והמאגיה במיתולוגיה השומרית.
חָדָשׁ!!: האלה האם ואנכי · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: האלה האם וארכאולוג · ראה עוד »
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: האלה האם ואשרה (אלה) · ראה עוד »
אל
שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
חָדָשׁ!!: האלה האם ואל · ראה עוד »
אלה (מיתולוגיה)
'''קרס''', אלת התבואה, מאֵלות המיתולוגיה רומית אֵלה היא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
חָדָשׁ!!: האלה האם ואלה (מיתולוגיה) · ראה עוד »
אוכרה
אוכרה (וגם אוֹכֶּר או אוקר) (מיוונית ὠχρός, אוֹכְרוֹס, פירוש: "צהבהב") היא פיגמנט אדמת-טיט טבעי, שהיא תערובת של תחמוצת ברזל Fe2O6Si-2 וכמויות משתנות של חימר וחול.
חָדָשׁ!!: האלה האם ואוכרה · ראה עוד »
אישה
שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.
חָדָשׁ!!: האלה האם ואישה · ראה עוד »
נאו פגניות
#הפניה נאו-פגניות.
חָדָשׁ!!: האלה האם ונאו פגניות · ראה עוד »
נינחורסג
נינחורסג (באנגלית: Ninhursag) או נינמח (Ninmah) או נינטור (Nintur) הייתה האלה האם במיתולוגיה המסופוטמית של שומר העתיקה; היא ידועה באכדית כבלת אילי (בעלת האלים).
חָדָשׁ!!: האלה האם ונינחורסג · ראה עוד »
סנכוניאתון
סנכוניאתון (ביוונית: Σαγχουνιάθων; בלטינית: Sanchuniathon) או סכניתן (בפיניקית: 𐤎𐤊𐤍𐤉𐤕𐤍) היה היסטוריון, סופר וכהן פיניקי שתיעד את המיתולוגיה הפיניקית וכתב על האלים והעולם.
חָדָשׁ!!: האלה האם וסנכוניאתון · ראה עוד »
עלילות גילגמש
עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: האלה האם ועלילות גילגמש · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ועברית · ראה עוד »
פמיניסט
#הפניהפמיניזם.
חָדָשׁ!!: האלה האם ופמיניסט · ראה עוד »
פמיניזם
סמל בולט של התנועה הפמיניסטית - אגרוף מונף בתוך סמלה של ונוס פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון מגדרי, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית.
חָדָשׁ!!: האלה האם ופמיניזם · ראה עוד »
פולקלור
הפתגמים ההולנדיים, ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1559 המונח פוּלקלוֹר (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי.
חָדָשׁ!!: האלה האם ופולקלור · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: האלה האם ופיניקים · ראה עוד »
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
חָדָשׁ!!: האלה האם ופיניקית · ראה עוד »
צלמית (ארכאולוגיה)
צלמית אשה מחרס מתקופת הברונזה התיכונה ב1 1750-1900 לפנה"ס. מצפון סוריה. אוסף המוזיאון הימי הלאומי בארכאולוגיה, צַלְמִית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים.
חָדָשׁ!!: האלה האם וצלמית (ארכאולוגיה) · ראה עוד »
קדרות
קדר יוצר כלי מחומר על אובניים בית מלאכה לקדרות מסורתית בעיירה מרג'ינאה שבדרום בוקובינה, רומניה קלוז', רומניה קַדָּרוּת היא אומנות של יצירת כלי חרס, קרמיקה וחרסינה מחומר/חֵמָר (נכתב גם חימר).
חָדָשׁ!!: האלה האם וקדרות · ראה עוד »
שער הגולן
שַׁעַר הַגּוֹלָן הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא מדרום לכנרת ליד נהר הירדן וליד נהר הירמוך, ושייך למועצה אזורית עמק הירדן.
חָדָשׁ!!: האלה האם ושער הגולן · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: האלה האם ושפות שמיות · ראה עוד »
שקד מצוי
שָׁקֵד מָצוּי (שם מדעי: Prunus dulcis) הוא מין של עץ המשתייך למשפחת הוורדיים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ושקד מצוי · ראה עוד »
שומרית
שׁוּמֵרִית (בשומרית: 𒅴𒂠; בתעתיק לעברית: אמגיר) הייתה שפתם של השׁוּמֵרִים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ושומרית · ראה עוד »
שירת אוגרית
#הפניה שירה אוגריתית.
חָדָשׁ!!: האלה האם ושירת אוגרית · ראה עוד »
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ושירה אפית · ראה עוד »
תנת
סמל תנת (מתחת לסמל בעל חמון) על מצבה בקרתחדשת כתובת תנת־עשתרת תנת (בפיניקית: 𐤕𐤍𐤕, נהגה כנראה כ"תִנִּת") הייתה אלה במיתולוגיה הפיניקית ושימשה כאלת ירח ואלה מרכזית בעיר קרתחדשת ובאימפריה שלה. תנת זוהתה עם ארטמיס היוונית ועם יונו קאילסטיס (יונו השמימית) הרומית. תליון של סמל תנת מהמאה ה־11 לפנה"ס התגלה במגידו. אחת ההופעות המוקדמות ביותר של תנת היא בכתובת מצרפת מהמאה ה־7 לפנה"ס המקדישה פסל (סמל) לזוג האלוהי תנת־עשתרת:. כתובת מקרתחדשת המתארת את בנייתם ותיקונם של מקדשים בעיר, וכן שמות שופטיה וכהניה, פותחת בהקדשה:. הריבוי "מקדשים" מעיד בבירור על בניית מקדש לכל אחת מהאלות, בנפרד. לתנת הוקדשו מרבית כתובות הנדר הפיניקיות, לרוב יחד עם בעל חמון. תוארה הנפוץ בכתובות היה "ה תנת פני־בעל", שנכתב בהקדשות בכתיב חסר כ, ולעיתים גם בשייכות כגון. כינוי נוסף שלה שנמצא בכתובות הנדר הוא "אם" או "אמא", כינוי המקביל ככל הנראה לתוארה של אשרה "אם אלים" באוגרית, ואף לתואר השמי "אם גדולה" לאלה האם, כפי שהשתמר בשם amygdalus לשקד מצוי. תוארה הקבוע של תנת "פני בעל", שהופיע גם על מטבע יווני מאשקלון בו נטבע סמל תנת ולידו הכיתוב ΦΑΝΗΒΑΛΟΣ (תעתיק: פַנבּלוֹס), מורה שגם כאשר הפולחן מרוכז סביבה, כוחה נשאב מבעל חמון, והיא פניו. ייתכן שפולחנה קשור במסכות שעליהן סהר, סמל בעל חמון, כלומר ממש פני־בעל, פניו של בעל חמון. סמלה של האלה מופיע על מצבות רבות ומורכב ממשולש שמעליו נמתח קו אופקי ועל קודקודו ניצב עיגול. הסמל מופיע על כתובות נדר פיניקיות רבות המוקדשות לאלה, וכן כאמור על מטבע מאשקלון, ועל משקולת עופרת מדרום לאשדוד ים. הסמל נמצא גם על תליונים רבים, בין השאר ממגידו (הוא התליון העתיק ביותר), אשקלון, תל מיכל, מרשה, צידון ומטוא. בדומה לאשרה בכנען, תנת הייתה מקושרת לייצוגי עצים חיים, במיוחד עצי תמר, לעיתים עם יעלים משני צדדיו (מוטיב העץ והיעלים).
חָדָשׁ!!: האלה האם ותנת · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: האלה האם ותעתיק · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: האלה האם ותרגום · ראה עוד »
תיאמת
תיאמת (או תיהמת) במיתולוגיה המסופוטמית היא אלת הים הקדומה ואם הדור הראשון של האלים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ותיאמת · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: האלה האם וחקלאות · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: האלה האם ובראשית · ראה עוד »
בריאה לא ביולוגית
#הפניה מוצא החיים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ובריאה לא ביולוגית · ראה עוד »
בוהו
בוהו או באו (ביוונית: Βάαυ) היא האלה האם הבוראת, והלילה הראשוני הקדום מהמיתולוגיה הפיניקית, על פי המקורות ההלניסטים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ובוהו · ראה עוד »
גבר
דמות איש, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר גֶּבֶר או איש הוא זכר אנושי בוגר.
חָדָשׁ!!: האלה האם וגבר · ראה עוד »
המאה ה-12 לפנה"ס
המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: האלה האם והמאה ה-12 לפנה"ס · ראה עוד »
המוזיאון הבריטי
חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.
חָדָשׁ!!: האלה האם והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »
האלף ה-2 לפנה"ס
האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: האלה האם והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
התקופה הנאוליתית
אסופה של כלים נאוליתיים כגון: צמידים, להבי גרזן, אזמלים וכלים להברקה חפירה ארכאולוגית בסקארה ברי בסקוטלנד. רמת השימור שלו היא הגבוהה באירופה. ריהוט בחפירה ארכאולוגית בסקארה ברי. בתצלום נראים מדפים. אנתרופומורפיזם בדמות מהתקופה הנאוליתית התקופה הנֶאוֹליתית (או נֶאוליתיקון; ביוונית: νεολιθική; "נאוס".
חָדָשׁ!!: האלה האם והתקופה הנאוליתית · ראה עוד »
כאוס
#הפניה תורת הכאוס.
חָדָשׁ!!: האלה האם וכאוס · ראה עוד »
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
חָדָשׁ!!: האלה האם וכתב יתדות · ראה עוד »
יעקב קליין (אשורולוג)
יעקב קליין יעקב קליין (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: האלה האם ויעקב קליין (אשורולוג) · ראה עוד »
יצחק אבישור
יצחק אבישור (נולד ב-1939) הוא בלשן, היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: האלה האם ויצחק אבישור · ראה עוד »
יוסף גרפינקל
יוסף גרפינקל (נולד ב-23 ביולי 1956 בחיפה) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור מן המניין לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית.
חָדָשׁ!!: האלה האם ויוסף גרפינקל · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: האלה האם ויוונית · ראה עוד »
3500 לפנה"ס
#הפניה המאה ה-35 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: האלה האם ו3500 לפנה"ס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/האלה_האם
