תוכן עניינים
63 יחסים: מסירות נפש, מערב אירופה, מעשה בוך, מעשייה, מרטיר, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, מיקום (גאוגרפיה), אמנון ממגנצא, ארבעת השבויים, אלעזר מוורמייזא, אלפונסו מרטינס דה טולדו, אלה אזכרה, אברהם אבן דאוד, אגדה (יהדות), נצרות, סוגה, סיפורי חסידים, עשרת הרוגי מלכות, עשייתו של גדול, פסאודואפיגרפיה, פילון האלכסנדרוני, פיזיולוגיה, קאנוניזציה (קדושים נוצריים), קדוש (נצרות), קידוש השם, רמב"ן, רנסאנס, שמואל החסיד, שלשלת הקבלה (ספר), שבחי האר"י, שבחי הר"ן, שבחי הבעש"ט, תנאים, תקופת התלמוד, לוח שנה, ליטאים (זרם), זמן, חסידות אשכנז, חרם (הלכה), חגי קדושים נוצרים, בעל שם, ביוגרפיה, גאונים, גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה), גדולי הדור, גירוש ספרד, דת, המאה ה-17, המאה ה-4, האקדמיה ללשון העברית, ... להרחיב מדד (13 יותר) »
מסירות נפש
#הפניה מסירות נפש ביהדות.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ומסירות נפש
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ומערב אירופה
מעשה בוך
שער המהדורה המקורית, 1602. מעשה בוך (נהגה "מַיְיסֶה בּוּך", ביידיש: 'ספר מעשיות') הוא קובץ של כ־257 סיפורים, ומעשיות המבוססים בעיקר על סיפורים מן המדרש והתלמוד והמסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ומעשה בוך
מעשייה
איור של גוסטב דורה לכיפה אדומה מעשייה היא סיפור עם שבו מוטיבים רבים החורגים מההתנסות היומיומית, מוטיבים על-טבעיים שאינם ניתנים לאישור אמפירי, בין היתר דמויות כגון פיות, גובלינים, אלפים, טרולים, ענקים, חיות מדברות ובדרך כלל אף כישופים ומעשי קסמים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ומעשייה
מרטיר
סטפנוס הקדוש - הקדוש המעונה הראשון, ציור של קרלו קריוולי קדוש מעונה או מַרְטִיר (ביוונית: Μάρτυς; מילולית: עֵד, בבחינת "אדם אשר מעשיו מעידים על אמונתו") הוא אדם שמוכן לסבול ואף למות - למען אמונתו הדתית.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ומרטיר
מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי
כריכת אחד הגליונותמחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא שנתון בנושאי פולקלור של המרכז לחקר הפולקלור במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל שבאוניברסיטה העברית בירושלים ושל התוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי ששינתה את שמה לתוכנית לחקר הפולקלור ותרבות עממית.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ומחקרי ירושלים בפולקלור יהודי
מיקום (גאוגרפיה)
בגאוגרפיה, מיקום הוא איתור וזיהוי מרחב מוגדר נקודת ציון (נ"צ) או אזור, בכדור הארץ ובחלל.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ומיקום (גאוגרפיה)
אמנון ממגנצא
#הפניה ונתנה תוקף#אגדת ר' אמנון ממגנצא.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ואמנון ממגנצא
ארבעת השבויים
ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וארבעת השבויים
אלעזר מוורמייזא
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ואלעזר מוורמייזא
אלפונסו מרטינס דה טולדו
אלפונסו מרטינס דה טולדו (בספרדית: Alfonso Martínez de Toledo; מכונה גם Arcipreste de Talavera, כלומר הכומר של טלברה 1398 – 1470) היה סופר ספרדי.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ואלפונסו מרטינס דה טולדו
אלה אזכרה
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה הוא פיוט שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ואלה אזכרה
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ואברהם אבן דאוד
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ואגדה (יהדות)
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ונצרות
סוגה
סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, מצרפתית: genre, סוג) הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וסוגה
סיפורי חסידים
סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וסיפורי חסידים
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ועשרת הרוגי מלכות
עשייתו של גדול
#הפניה גידולו של גדול.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ועשייתו של גדול
פסאודואפיגרפיה
פְּסֵאוּדוּאֶפִּיגְרַפְיָה (מקור: יוונית: פסאודס (ψευδής) שקר, אפיגרפה (ἐπιγραφή) כתיבה, לעיתים נכתב פסבדואפיגרפיה) הוא צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ופסאודואפיגרפיה
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ופילון האלכסנדרוני
פיזיולוגיה
פִיזְיוֹלוֹגְיָה היא המדע העוסק בחקר התפקוד המכני, הפיזי והביוכימי של גופם של יצורים חיים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ופיזיולוגיה
קאנוניזציה (קדושים נוצריים)
#הפניה קאנוניזציה (קדושים נוצרים).
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וקאנוניזציה (קדושים נוצריים)
קדוש (נצרות)
על פי האמונה הנוצרית, הקדושים הם בני אדם שעברו קאנוניזציה (הוכרזו כקדושים) על ידי הכנסייה לאחר מותם, בזכות הקשר החריג שלהם עם האל, מעשיהם המיוחדים או הצטיינותם המוסרית.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וקדוש (נצרות)
קידוש השם
קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וקידוש השם
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ורמב"ן
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ורנסאנס
שמואל החסיד
רבי שמואל החסיד, בן המאה ה-12, ראשון חסידי אשכנז, היה מגדולי דורו, התפרסם כחסיד וקדוש.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ושמואל החסיד
שלשלת הקבלה (ספר)
שלשלת הקבלה הוא ספר שחובר על ידי רבי גדליה אבן יחיא (1526–1587), החיבור עוסק בכרונולוגיה יהודית ובסיפורים מתולדות עם ישראל.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ושלשלת הקבלה (ספר)
שבחי האר"י
#הפניה שלמה שלומיל.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ושבחי האר"י
שבחי הר"ן
שבחי הר"ן (שבחי הרב נחמן) הוא ספר ביוגרפי על רבי נחמן מברסלב שנכתב על ידי תלמידו רבי נתן מברסלב (שטרנהרץ).
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ושבחי הר"ן
שבחי הבעש"ט
שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ושבחי הבעש"ט
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ותנאים
תקופת התלמוד
#הפניה אמוראים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ותקופת התלמוד
לוח שנה
לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ולוח שנה
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וליטאים (זרם)
זמן
את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וזמן
חסידות אשכנז
חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וחסידות אשכנז
חרם (הלכה)
#הפניה חרם (נידוי הלכתי).
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וחרם (הלכה)
חגי קדושים נוצרים
לוח חגי קדושים נוצרים של חודש יוני. כתב יד פיני מהמאה ה-14 לוח חגי הקדושים הנוצרים הוא שיטה מסורתית נוצרית לחלוקתה של השנה הליטורגית לימי חג, על ידי שיוכו של כל יום בשנה לקדוש נוצרי או למספר קדושים ("קדוש היום" או "יום הקדוש", אנגלית Saint's day, איטלקית Santo del giorno).
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וחגי קדושים נוצרים
בעל שם
בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמיוחסת לו הכרה בשמותיו המפורשים של האלוהים, ויכולת להשתמש בכוחם לטוב או לרע.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ובעל שם
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וביוגרפיה
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וגאונים
גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)
גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587) היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וגדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)
גדולי הדור
#הפניה גדול הדור.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וגדולי הדור
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וגירוש ספרד
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ודת
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה והמאה ה-17
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה והמאה ה-4
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה והאקדמיה ללשון העברית
הקיסרות הרומית
#הפניה האימפריה הרומית.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה והקיסרות הרומית
הלחם בסיסים
"רמזור" הוא המילה בעברית לפנסים המכוונים את התנועה. המילה נוצרה כהלחם של המילים "רמז"+"אור", שכן אורות הרמזור רומזים לעוברי האורח מה עליהם לעשות בצומת. הֶלְחֵם בסיסים (בספרות חז"ל נוטריקין) הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים (או שלוש) קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה והלחם בסיסים
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה והלכה
הגולם מפראג
מהר"ל. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" בכתיב חסר)ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת") אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה והגולם מפראג
כה עשו חכמינו
כה עשו חכמינו היא סדרה של חמישה כרכי מעשיות וספורי חז"ל מעובדים לילדים, מאת יוכבד סגל.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וכה עשו חכמינו
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה וימי הביניים
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ויהדות ארצות האסלאם
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ויהדות אשכנז
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ויהדות חרדית
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ויהודה החסיד
יוסף דן
יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ויוסף דן
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ויוונית
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת הגיוגרפיה ויידיש