תוכן עניינים
23 יחסים: מלח בישול, אמיאנוס מרקלינוס, אספלט, אשנונה, אל-אנבר, סרגון מאכד, ערבית, עיראק, פרת, רבי יוחנן, שמואל (אמורא), שומר, תלמוד, תלמי (אסטרונום), תגלת-פלאסר הראשון, תוכולתי-נינורתה השני, זוסימוס (היסטוריון), זיגוראת, ברכת עושה מעשה בראשית, בבל, המאה ה-5 לפנה"ס, הרודוטוס, יוליאנוס הכופר.
מלח בישול
נתרן כלורי (גם: מלח שולחני או מלח בישול או מלח דק/גס) הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים.
לִרְאוֹת הית ומלח בישול
אמיאנוס מרקלינוס
כתבי אמיאנוס מרקלינוס, 1533 אמיאנוס מַרְקֶלִינוּס (Ammianus Marcellinus; 330 לערך - 395 לערך), היה איש צבא והיסטוריון רומאי בן המאה הרביעית.
לִרְאוֹת הית ואמיאנוס מרקלינוס
אספלט
פיסות ביטומן נוצרות באופן טבעי בים המלח אַסְפַלְט (asphalt; בעברית גם: חֵמָר) הוא נוזל צמיג המופיע באופן טבעי בנפט גולמי.
לִרְאוֹת הית ואספלט
אשנונה
קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל המקדש המרובע בתל אסמר -ממלכת אשנונה המקדש הסגלגל בחפג'ה - ממלכת אשנונה פסל מתפלל אשר נמצא במקדש המרובע בתל אסמר תקופת השושלת הקדומה (2750 -2600 לפנה"ס) אֵשְנוּנָה הייתה ממלכה זעירה, שתחילתה בשומר בתקופת הממלכה הקדומה באלף השלישי לפנה"ס.
לִרְאוֹת הית ואשנונה
אל-אנבר
#הפניה אל-אנבאר.
לִרְאוֹת הית ואל-אנבר
סרגון מאכד
סרגון מאכד, או סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המאה ה-24 לפנה"ס - המאה ה-23 לפנה"ס), היה מקים האימפריה האכדית ומייסד העיר אכד.
לִרְאוֹת הית וסרגון מאכד
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת הית וערבית
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
לִרְאוֹת הית ועיראק
פרת
נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.
לִרְאוֹת הית ופרת
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
לִרְאוֹת הית ורבי יוחנן
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
לִרְאוֹת הית ושמואל (אמורא)
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
לִרְאוֹת הית ושומר
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת הית ותלמוד
תלמי (אסטרונום)
מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.
לִרְאוֹת הית ותלמי (אסטרונום)
תגלת-פלאסר הראשון
תגלת-פלאסר הראשון היה מלך אשור בשנים 1115 לפנה"ס – 1076 לפנה"ס בתקופת הממלכה התיכונה.
לִרְאוֹת הית ותגלת-פלאסר הראשון
תוכולתי-נינורתה השני
תֻכֻלתִ נִנֻרתַּ השני היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 891 עד 884 לפנה"ס.
לִרְאוֹת הית ותוכולתי-נינורתה השני
זוסימוס (היסטוריון)
זוסימוס (ביוונית: Ζώσιμος; ידוע גם בשם הלטיני Zosimus Historicus, "זוסימוס ההיסטוריון"; פעל בשנות ה-490–510) היה היסטוריון יווני שחי בקונסטנטינופול בתקופת שלטונו של הקיסר הביזנטי אנסטסיוס הראשון (491–518).
לִרְאוֹת הית וזוסימוס (היסטוריון)
זיגוראת
#הפניה זיקורת.
לִרְאוֹת הית וזיגוראת
ברכת עושה מעשה בראשית
ברכת עושה מעשה בראשית היא ברכה שתיקנו חז"ל לאומרה על תופעות טבע יוצאות מגדר הרגיל שאנו יודעים בהם שנבראו בששת ימי בראשית כגון על הימים ונהרות גבעות ומדבריות.
לִרְאוֹת הית וברכת עושה מעשה בראשית
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
לִרְאוֹת הית ובבל
המאה ה-5 לפנה"ס
המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.
לִרְאוֹת הית והמאה ה-5 לפנה"ס
הרודוטוס
הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.
לִרְאוֹת הית והרודוטוס
יוליאנוס הכופר
עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה.
לִרְאוֹת הית ויוליאנוס הכופר