סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

זוחלין

מַדָד זוחלין

מים זוחלין הנכנסים '''לתוך''' המקווה אינם נחשבים לזוחלין לפי רוב הפוסקים, זוחלין הם מים היוצאים מהמקווה בהלכות טומאה וטהרה, זוחלין הוא אחד מהדברים הפוסלים מקווה טהרה. [1]

19 יחסים: מקווה, מים שאובים, אליעזר מלמד, אבוה דשמואל, סברא, פניני הלכה, פרשת שמיני, פרת, ר"ן, רמב"ם, רש"י, רב (אמורא), ריב"ש, שמשון משאנץ, שמואל (אמורא), טומאה וטהרה, זריעה (מקוואות), השקה (הלכה), ויקרא.

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: זוחלין ומקווה · ראה עוד »

מים שאובים

מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.

חָדָשׁ!!: זוחלין ומים שאובים · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: זוחלין ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אבוה דשמואל

אַבָּא בַּר אַבָּא היה אמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.

חָדָשׁ!!: זוחלין ואבוה דשמואל · ראה עוד »

סברא

סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.

חָדָשׁ!!: זוחלין וסברא · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: זוחלין ופניני הלכה · ראה עוד »

פרשת שמיני

חטאם של נדב ואביהוא פָּרָשַׁת שְׁמִינִי היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: זוחלין ופרשת שמיני · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: זוחלין ופרת · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: זוחלין ור"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: זוחלין ורמב"ם · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: זוחלין ורש"י · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: זוחלין ורב (אמורא) · ראה עוד »

ריב"ש

רבי יצחק בר ששת ברפת (או פרפט) (ה'פ"ו, 1326 - ה'קס"ח, 1408) (מכונה רִיבָ"שׁ, ולעיתים ריצב"ש), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: זוחלין וריב"ש · ראה עוד »

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".

חָדָשׁ!!: זוחלין ושמשון משאנץ · ראה עוד »

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.

חָדָשׁ!!: זוחלין ושמואל (אמורא) · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: זוחלין וטומאה וטהרה · ראה עוד »

זריעה (מקוואות)

המים נכנסים לבור הטבילה, לאחר שכבר נזרעו בבור אחר, מעבר לקיר אחד מאופני הזריעה: השקת המים שבבור הטבילה למים שבבור אחר שבו יש מי גשמים, חור זה נקרא "חור השקה" אבל למעשה לפי רוב הדעות הוא פועל "זריעה" במים שאובים), מ"אוצר מי גשמים" הקיים בסמוך. בתמונה - אוצר מי הגשמים בתמונה - הצינור הממשיך את המים מאוצר מי הגשמים למקווה בהלכות מקווה, זריעה היא אחת מהדרכים שבהן מכשירים מים שאובים לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים.

חָדָשׁ!!: זוחלין וזריעה (מקוואות) · ראה עוד »

השקה (הלכה)

חור השקה מקרוב. גודל החור צריך להיות לכל הפחות בגודל "שפופרת הנוד" (קוטר של שתי אצבעות במעגל חוזר) אך נהוג לעשותו גדול יותר בור הטבילה. בצד ימין של התמונה במעלה הבור ניתן להבחין בחור ההשקה המשיק את המים לבור השני שנמצא מעבר לקיר ובו ישנם ארבעים סאה של מי גשמים בהלכות טומאה וטהרה, השקה היא הדרך לטהר מים שנטמאו.

חָדָשׁ!!: זוחלין והשקה (הלכה) · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: זוחלין וויקרא · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זוחלין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »