גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
102 יחסים: מאיר סולובייצ'יק, מסכת מנחות, מסכת נזיר, מסכת תמורה, מסכת זבחים, מסכת בכורות, מעילה בהקדש, מצה, מצוות תכלת, משנה תורה, משה מרדכי אפשטיין, משה סולובייצ'יק, משה סולובייצ'יק (ציריך), משה שמואל שפירא (באר יעקב), משה שטרנבוך, מיל (הלכה), אפיקורס, אפיית מצות, ארצות הברית, ארבע פרשיות, ארבעת המינים, אתרוג, אלחנן וסרמן, אליעזר יהודה פינקל, אליהו דב וכטפוגל, אחרונים, אברהם וינברג (השני), אוקימתא, איסר זלמן מלצר, נפתלי צבי יהודה ברלין, סדר נשים, סדר קדשים, סוגיה, עגה חרדית, עירוב, פני יהושע, צאת הכוכבים, ציצית, ציריך, ציונות, קניין (הלכה), קריאת שמע, קריאת שמע על המיטה, קריאת התורה, קובץ שיעורים, רמב"ם, ראשונים, רשב"א, רשות הרבים (שבת), רב מובהק, ..., רבנו תם, שמעון שקופ, שמחה זליג ריגר, שעות זמניות, שקיעת החמה, שיטת הפלפול, תנ"ך, תנועת המזרחי, תנועת ההשכלה היהודית, תרומות ומעשרות, לולב, חרדי ליטאי, חומרא וקולא, חוג חזון איש, חילול הקודש, חידושי רבנו חיים הלוי, חיים מוולוז'ין, חיים הלוי סולובייצ'יק, ברוך בר ליבוביץ, ברוך בר ליבוביץ', ברכה לבטלה, בית בריסק, ביטול תורה, גזל (משפט עברי), דרכי לימוד התלמוד, דוד סולובייצ'יק, המבשר (יומון), העדה החרדית, הקדש (הלכה), הרב שך, השקפת עולם, החזון איש, הגר"א, הדס, כשרות, כדי הילוך, כולל אברכים, יצחק זאב סולובייצ'יק, ישיבת מיר, ישיבת אוהל תורה, ישיבת עץ חיים, ישיבת בריסק, ישיבת גרודנה (ליטא), ישיבת וולוז'ין, ישיבת כנסת בית יצחק, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), ישיבה גדולה, יהדות ארצות הברית, יהושע לייב דיסקין, יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים), יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי). להרחיב מדד (52 יותר) »
מאיר סולובייצ'יק
הרב מאיר סולובייצ'יק (י"ט בטבת תרפ"ט, 1 בינואר 1929 - כ"ד באדר ב' תשע"ו, 3 באפריל 2016) היה ראש ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של הרב יצחק זאב סולובייצ'יק "הרב מבריסק".
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומאיר סולובייצ'יק · ראה עוד »
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומסכת מנחות · ראה עוד »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת תמורה
מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומסכת תמורה · ראה עוד »
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומסכת זבחים · ראה עוד »
מסכת בכורות
מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומסכת בכורות · ראה עוד »
מעילה בהקדש
#הפניה מעילה (הלכה).
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומעילה בהקדש · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומצה · ראה עוד »
מצוות תכלת
מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומצוות תכלת · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומשנה תורה · ראה עוד »
משה מרדכי אפשטיין
עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »
משה סולובייצ'יק
הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומשה סולובייצ'יק · ראה עוד »
משה סולובייצ'יק (ציריך)
הרב יעקב משה מרדכי סולובייצ'יק (א' בתשרי ה'תרע"ה, 21 בספטמבר 1914 – י"ט באייר ה'תשנ"ה, 19 במאי 1995) היה ראש ישיבה בשווייץ.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומשה סולובייצ'יק (ציריך) · ראה עוד »
משה שמואל שפירא (באר יעקב)
הרב משה שמואל שפירא (י"ט באב תרע"ז, 5 באוגוסט 1917 – א' באייר תשס"ו, 29 באפריל 2006), היה ראש ישיבת באר יעקב, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ואחר כך של דגל התורה, וחבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומשה שמואל שפירא (באר יעקב) · ראה עוד »
משה שטרנבוך
הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט ה'תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומשה שטרנבוך · ראה עוד »
מיל (הלכה)
#הפניה מיל (יחידת מידה תלמודית).
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ומיל (הלכה) · ראה עוד »
אפיקורס
#הפניה אפיקורוס (יהדות).
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואפיקורס · ראה עוד »
אפיית מצות
אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואפיית מצות · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וארצות הברית · ראה עוד »
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וארבע פרשיות · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וארבעת המינים · ראה עוד »
אתרוג
אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואתרוג · ראה עוד »
אלחנן וסרמן
לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואלחנן וסרמן · ראה עוד »
אליעזר יהודה פינקל
הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ט, 1879 - י"ט בתמוז תשכ"ה, 19 ביולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואליעזר יהודה פינקל · ראה עוד »
אליהו דב וכטפוגל
הרב אליהו דב וכטפוגל (בדרך כלל בכתיב יידי: וואַכטפויגעֶל; ידוע בכינוי רֶבּ אֶלֶ'ה בּעֶר; נולד ה'תש"ב, 1942) הוא ראש ישיבת "זיכרון משה" בסאות' פולסברג בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואליהו דב וכטפוגל · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואחרונים · ראה עוד »
אברהם וינברג (השני)
קבר רבי אברהם וינברג (השני) (משמאל), לצד סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) רבי אברהם וינברג (השני) (תרמ"ד 1884 - א' באייר תרצ"ג (27 באפריל 1933)), היה האדמו"ר מסלונים בברנוביץ', בדור השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואברהם וינברג (השני) · ראה עוד »
אוקימתא
אוֹקִימְתָא (מילה בארמית; מתורגמת לעברית כהעמדה) היא שיטת תירוץ נפוצה על בעיות בתלמוד, שעשויה לבוא לידי ביטוי כאשר מתגלית סתירה בין שני מקורות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואוקימתא · ראה עוד »
איסר זלמן מלצר
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וסדר נשים · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וסדר קדשים · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וסוגיה · ראה עוד »
עגה חרדית
שנות ה-90 שהייתה נפוצה בשימוש במגזר החרדי במיוחד בציבור דל האמצעים שבו. למגזר החרדי עגה שמונחיה שאובים מהעולם הדתי וההלכה, מביטויים בארמית וביידיש, והם מושפעים ממושגי התרבות החרדית וההווי הישיבתי.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ועגה חרדית · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ועירוב · ראה עוד »
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ופני יהושע · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וצאת הכוכבים · ראה עוד »
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וציצית · ראה עוד »
ציריך
ציריך (בגרמנית: Zürich,; בצרפתית: Zurich; באיטלקית: Zurigo) היא העיר הגדולה ביותר בשווייץ והבירה של קנטון ציריך.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וציריך · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וציונות · ראה עוד »
קניין (הלכה)
#הפניה מעשה קניין.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וקניין (הלכה) · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וקריאת שמע · ראה עוד »
קריאת שמע על המיטה
קריאת שמע על המיטה היא תפילה הנאמרת בלילה לפני השינה, שעיקרה הוא אמירת "קריאת שמע", בתוספת פסוקים ובקשות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וקריאת שמע על המיטה · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וקריאת התורה · ראה עוד »
קובץ שיעורים
שער החלק הראשון שער החלק השני קובץ שיעורים הוא ספר למדני בן שני כרכים הכולל בעיקר את שיעוריו של רבי אלחנן וסרמן, שנמסרו בישיבת אוהל תורה בברנוביץ'.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וקובץ שיעורים · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וראשונים · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ורשב"א · ראה עוד »
רשות הרבים (שבת)
בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ורב מובהק · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ורבנו תם · ראה עוד »
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ושמעון שקופ · ראה עוד »
שמחה זליג ריגר
הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשוון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ושמחה זליג ריגר · ראה עוד »
שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ושעות זמניות · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ושקיעת החמה · ראה עוד »
שיטת הפלפול
שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ושיטת הפלפול · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
לולב
לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ולולב · ראה עוד »
חרדי ליטאי
#הפניה ליטאים (זרם).
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וחרדי ליטאי · ראה עוד »
חומרא וקולא
חומרא וקולא הם שני כיוונים קוטביים בפסיקת הלכה ובמנהגים, כאשר חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת ואילו קולא היא פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וחומרא וקולא · ראה עוד »
חוג חזון איש
חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וחוג חזון איש · ראה עוד »
חילול הקודש
סקילת הדמות המקראית בן אישה ישראלית בשל ברכת השם חילול הקודש הוא מעשה של הבעת זלזול או חוסר כבוד כלפי אלוהים או כלפי דברים אחרים שקדושים בעיני בני דתות מסוימות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וחילול הקודש · ראה עוד »
חידושי רבנו חיים הלוי
חידושי רבנו חיים הלוי הוא חיבור שכתב רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, והוא נסוב על עניינים שונים במשנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וחידושי רבנו חיים הלוי · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
חיים הלוי סולובייצ'יק
רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »
ברוך בר ליבוביץ
הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »
ברוך בר ליבוביץ'
#הפניה ברוך בר ליבוביץ.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וברוך בר ליבוביץ' · ראה עוד »
ברכה לבטלה
בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וברכה לבטלה · ראה עוד »
בית בריסק
#הפניה משפחת סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ובית בריסק · ראה עוד »
ביטול תורה
ביהדות, ביטול תורה הוא הימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וביטול תורה · ראה עוד »
גזל (משפט עברי)
גזל הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בכוח ובלי רשותו.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וגזל (משפט עברי) · ראה עוד »
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »
דוד סולובייצ'יק
#הפניה משולם דוד הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ודוד סולובייצ'יק · ראה עוד »
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק והמבשר (יומון) · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק והעדה החרדית · ראה עוד »
הקדש (הלכה)
הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק והקדש (הלכה) · ראה עוד »
הרב שך
#הפניה אלעזר מנחם מן שך.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק והרב שך · ראה עוד »
השקפת עולם
טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק והשקפת עולם · ראה עוד »
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק והחזון איש · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק והגר"א · ראה עוד »
הדס
הדס (שם מדעי: Myrtus) הוא סוג של שיח ירוק-עד וריחני ממשפחת ההדסיים.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק והדס · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וכשרות · ראה עוד »
כדי הילוך
כְּדֵי הִלּוּךְ היא שיטת מדידת זמן הלכתית, המוגדרת לפי קצב ממוצע של הליכת בני אדם.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וכדי הילוך · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וכולל אברכים · ראה עוד »
יצחק זאב סולובייצ'יק
#הפניה יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ויצחק זאב סולובייצ'יק · ראה עוד »
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וישיבת מיר · ראה עוד »
ישיבת אוהל תורה
ישיבת אוהל תורה הייתה ישיבה שהוקמה בתרס"ז (1907) בעיר ברנוביץ' שבפולין והייתה לאחת החשובות בין מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וישיבת אוהל תורה · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
ישיבת בריסק
#הפניה ישיבות בריסק.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וישיבת בריסק · ראה עוד »
ישיבת גרודנה (ליטא)
#הפניה ישיבת שער התורה.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וישיבת גרודנה (ליטא) · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
ישיבת כנסת בית יצחק
ישיבת כנסת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') הייתה אחת מישיבות ליטא.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וישיבת כנסת בית יצחק · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)
#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »
ישיבה גדולה
בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק וישיבה גדולה · ראה עוד »
יהדות ארצות הברית
יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »
יהושע לייב דיסקין
#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ויהושע לייב דיסקין · ראה עוד »
יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)
#הפניה יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים).
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ויוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים) · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
חָדָשׁ!!: חוג בריסק ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חוג_בריסק
