תוכן עניינים
76 יחסים: מרן (תואר), משב"ק, מזרחים, מבטא, מגבעת קנייטש, מוסר, א' בניסן, א' בחשוון, ארמית, אשכנזים (ישראל), אלול, אלוהים, אגודת ישראל, אדמו"ר, נדר (יהדות), נדוניה, נישואין, ניבול פה, סמסטר, סרטן (מחלה), סלנג, סידור מלא, פאות, פולין, צדיק ורע לו, צו"ל, צירי, קמץ, קנייטש, קול (סלנג), ראש חודש, ראשי תיבות, רוביק רוזנטל, שם עצם, שם תואר, שנות ה-90 של המאה ה-20, שווא (פונטיקה), שיחת מוסר, שידוכים, תנועת החסידות, תשעה באב, תלמוד תורה (מצווה), לשון נקייה, לחיים, ליל שישי, ליטאים (זרם), זמן (ישיבות), זמן אלול, חמין, חנון, ... להרחיב מדד (26 יותר) »
- בלשנות חברתית
- יהדות אורתודוקסית
- יידיש
מרן (תואר)
מָרַן (מקובל לנקד מָרָן; בהגייה אשכנזית: מוֹרוֹן (ליטאית), מוּרֶן או מוּרוֹן (חסידית)) הוא תואר כבוד עבור רבנים.
לִרְאוֹת עגה חרדית ומרן (תואר)
משב"ק
#הפניה אדמו"ר#הנהגה.
לִרְאוֹת עגה חרדית ומשב"ק
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
לִרְאוֹת עגה חרדית ומזרחים
מבטא
בבלשנות, מבטא הוא סגנון הגייה ייחודי, המאפיין קבוצה מסוימת.
לִרְאוֹת עגה חרדית ומבטא
מגבעת קנייטש
מגבעת קנייטש חבר הכנסת אורי מקלב חובש מגבעת קנייטש מגבעת קנייטש (קנייטש ביידיש "קמט"; במקור מגרמנית: knautsch) הוא תת-סוג של כובע פדורה שגברים חרדים מהזרם הליטאי, הספרדי וחסידי חב"ד נוהגים לחבוש.
לִרְאוֹת עגה חרדית ומגבעת קנייטש
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
לִרְאוֹת עגה חרדית ומוסר
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
לִרְאוֹת עגה חרדית וא' בניסן
א' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא תמיד פרשת נח.
לִרְאוֹת עגה חרדית וא' בחשוון
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת עגה חרדית וארמית
אשכנזים (ישראל)
אשכנזים בישראל הם קבוצה חברתית בחברה הישראלית הכוללים בעיקר את המהגרים והצאצאים של היהודים האשכנזים, אשר שוהים כיום במדינת ישראל.
לִרְאוֹת עגה חרדית ואשכנזים (ישראל)
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת עגה חרדית ואלול
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
לִרְאוֹת עגה חרדית ואלוהים
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
לִרְאוֹת עגה חרדית ואגודת ישראל
אדמו"ר
טקסט.
לִרְאוֹת עגה חרדית ואדמו"ר
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
לִרְאוֹת עגה חרדית ונדר (יהדות)
נדוניה
מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.
לִרְאוֹת עגה חרדית ונדוניה
נישואין
#הפניהנישואים.
לִרְאוֹת עגה חרדית ונישואין
ניבול פה
קריקטורות ובקומיקס נהוג לעיתים לתאר ניבולי פה באמצעות תווים אקראיים ואיורים בעלי קונוטציה שלילית. ניבול פה הוא דיבור בשפה שאינה ראויה, על נושאים שעל פי כללי הנימוס הצִנעה יפה להם, ובפרט איברים מוצנעים שבגוף האדם ומעשים מוצנעים, כגון יחסי מין.
לִרְאוֹת עגה חרדית וניבול פה
סמסטר
#הפניה שנה אקדמית.
לִרְאוֹת עגה חרדית וסמסטר
סרטן (מחלה)
תמותת גברים מסוגי סרטן שוניםתמונה להחלפה תמותת נשים מסוגי סרטן שוניםתמונה להחלפה סרטן הוא שם כללי למחלות שונות שבהן תאי הגוף מתחלקים בצורה בלתי מבוקרת.
לִרְאוֹת עגה חרדית וסרטן (מחלה)
סלנג
סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת.
לִרְאוֹת עגה חרדית וסלנג
סידור מלא
סידור מלא הוא כינוי לנוהג הקיים בקרב בחורי ישיבה חרדים, במסגרתו הם דורשים ממשפחות של כלות פוטנציאליות דירה, כתנאי סף להסכמה לשידוך.
לִרְאוֹת עגה חרדית וסידור מלא
פאות
דיוקן של נער צעיר עם פאות צאנז) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה.
לִרְאוֹת עגה חרדית ופאות
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
לִרְאוֹת עגה חרדית ופולין
צדיק ורע לו
#הפניה תורת הגמול#צדיק ורע לו.
לִרְאוֹת עגה חרדית וצדיק ורע לו
צו"ל
כיפה עם סרט (משמאל) וכיפה בלי סרט (מימין). בציבור החרדי הליטאי-ספרדי מסמל קיומו של הסרט את רמת ה"מודרניות" או ה"צו"ליות" של החובש אותה. בדרך כלל, כיפה עם סרט נחבשת על ידי חרדים אדוקים יותר.
לִרְאוֹת עגה חרדית וצו"ל
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
לִרְאוֹת עגה חרדית וצירי
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
לִרְאוֹת עגה חרדית וקמץ
קנייטש
#הפניה מגבעת קנייטש.
לִרְאוֹת עגה חרדית וקנייטש
קול (סלנג)
המילה "קוּל" (באנגלית: Cool - "קריר") היא ביטוי סלנג המשמש לתיאור דבר טוב, או לתיאור אדם הנמצא במצב רוח רגוע וקליל, וכן כאות הערכה לאדם מסוג זה.
לִרְאוֹת עגה חרדית וקול (סלנג)
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
לִרְאוֹת עגה חרדית וראש חודש
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
לִרְאוֹת עגה חרדית וראשי תיבות
רוביק רוזנטל
רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.
לִרְאוֹת עגה חרדית ורוביק רוזנטל
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
לִרְאוֹת עגה חרדית ושם עצם
שם תואר
בדקדוק, שם תואר (נקרא גם תואר סתם או תואר השם) הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Qualify).
לִרְאוֹת עגה חרדית ושם תואר
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
לִרְאוֹת עגה חרדית ושנות ה-90 של המאה ה-20
שווא (פונטיקה)
שווא (בגרמנית: Schwa) הוא תנועה מרכזית חצי-סגורה בלתי-מעוגלת.
לִרְאוֹת עגה חרדית ושווא (פונטיקה)
שיחת מוסר
שיחת מוסר היא שיחה הנמסרת בדרך כלל על ידי המשגיח של ישיבה חרדית ותוכנה הוא מוסר ותיקון המידות, תדירות השיחה המקובלת היא שבועית.
לִרְאוֹת עגה חרדית ושיחת מוסר
שידוכים
#הפניה שידוך.
לִרְאוֹת עגה חרדית ושידוכים
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
לִרְאוֹת עגה חרדית ותנועת החסידות
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
לִרְאוֹת עגה חרדית ותשעה באב
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
לִרְאוֹת עגה חרדית ותלמוד תורה (מצווה)
לשון נקייה
לשון נקייה או יופמיזם (גם איפמיזם; מלעז: Euphemism, במקור מיוונית: ευ, "טוב", ו-φήμη, "דיבור") היא מינוח חליפי למושג שאזכורו נחשב כמביך, פוגע, או מטריד באופן אחר (לדוגמה: מושגים שחל עליהם טאבו, ניבולי־פה, מושגים שמעוררים תגובה רגשית חריפה וכולי).
לִרְאוֹת עגה חרדית ולשון נקייה
לחיים
#הפניה הרמת כוסית.
לִרְאוֹת עגה חרדית ולחיים
ליל שישי
בעגה החרדית הישיבתית, ליל שישי הוא כינוי ללילה שבין יום חמישי ליום שישי.
לִרְאוֹת עגה חרדית וליל שישי
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
לִרְאוֹת עגה חרדית וליטאים (זרם)
זמן (ישיבות)
בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).
לִרְאוֹת עגה חרדית וזמן (ישיבות)
זמן אלול
זמן אלול (נהגה במלעיל) הוא הראשון משלושת הזמנים הנהוגים ברוב סוגי הישיבות בימינו.
לִרְאוֹת עגה חרדית וזמן אלול
חמין
צלחת חמין עם תוספת ירק חי המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: "טשאָלנט", קרי "צ'וֹלנט" או "צ'וּלנט"; בערבית מרוקאית: סחינא או טפינה, או "תְבִּית" בערבית עיראקית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית.
לִרְאוֹת עגה חרדית וחמין
חנון
לבוש סטראוטיפי של חנון אימוג'י של חנון חְנון (ביטויים נרדפים: גיק, חננה, חנאג' ובעבר גם: יורם, שרגא, לפלף או זיגי) הוא שם תואר סטריאוטיפי, המתייחס בדרך כלל לבני אדם הניחנים באינטליגנציה גבוהה מהממוצע, ושתחומי העניין שלהם (לרוב מחשבים, מדעים, מתמטיקה, מדע בדיוני, פנטזיה, גאדג'טים ועוד) אינם מנת חלקם של רוב בני החברה הסובבת אותם.
לִרְאוֹת עגה חרדית וחנון
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת עגה חרדית וחסידות חב"ד
חתן
#הפניה חתונה.
לִרְאוֹת עגה חרדית וחתן
חתונה
חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.
לִרְאוֹת עגה חרדית וחתונה
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
לִרְאוֹת עגה חרדית וחולם
חוג בריסק
חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.
לִרְאוֹת עגה חרדית וחוג בריסק
גבעת מרדכי
הקמת בית הכנסת 'אוהל משה אליהו' בשכונה, 1955 הכניסה לשכונה מכיוון רחוב בייט גבעת מרדכי היא שכונה בדרום מערב העיר ירושלים.
לִרְאוֹת עגה חרדית וגבעת מרדכי
גבר
דמות איש, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר גֶּבֶר או איש הוא זכר אנושי בוגר.
לִרְאוֹת עגה חרדית וגבר
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
לִרְאוֹת עגה חרדית וגוי
גיס (משפחה)
גיס הוא יחס שארות הנוצר בעקבות נישואים.
לִרְאוֹת עגה חרדית וגיס (משפחה)
דעת תורה
דעת תורה היא דעה הבאה לבטא את עמדת תורת ישראל בהתייחס לשאלה אשר אין לה מענה הלכתי מובהק.
לִרְאוֹת עגה חרדית ודעת תורה
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
לִרְאוֹת עגה חרדית ודת
דירה
סלון אופייני בדירה בגרמניה דירה היא יחידת מגורים, ובדרך כלל נקראת גם "דירת מגורים" והיא מהווה יחידה בתוך בית משותף.
לִרְאוֹת עגה חרדית ודירה
הריון
#הפניה היריון.
לִרְאוֹת עגה חרדית והריון
השגחה פרטית
#הפניה השגחה.
לִרְאוֹת עגה חרדית והשגחה פרטית
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת עגה חרדית והלכה
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
לִרְאוֹת עגה חרדית והטעמה
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
לִרְאוֹת עגה חרדית והגייה אשכנזית
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת עגה חרדית והיישוב הישן
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
לִרְאוֹת עגה חרדית וימים נוראים
ישיבת פוניבז'
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.
לִרְאוֹת עגה חרדית וישיבת פוניבז'
ישיבת חברון כנסת ישראל
ישיבת חברון - כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בירושלים.
לִרְאוֹת עגה חרדית וישיבת חברון כנסת ישראל
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת עגה חרדית וישיבה
ישיבות בריסק
היכל ישיבת בריסק ישיבות בריסק הן מספר ישיבות שנוסדו בירושלים על ידי משפחת רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ותלמידיו.
לִרְאוֹת עגה חרדית וישיבות בריסק
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
לִרְאוֹת עגה חרדית ויהדות חרדית
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת עגה חרדית ויום הכיפורים
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת עגה חרדית ויידיש
ראה גם
בלשנות חברתית
- LTI – Lingua Tertii Imperii
- Manspreading
- אידיולקט
- אימפריאליזם לשוני
- אנאלפביתיות תפקודית
- אנגלית אוסטרלית
- בלשנות חברתית
- דיגלוסיה
- היכחדות שפה
- הסגברה
- הקשר
- חברת בתי הקפה
- חופש לשון
- חקר השיח
- טורון (סלנג אמריקאי)
- טרנסלנגוויג'ינג
- כפל לשון
- מבטא
- מבטא הומוסקסואלי
- מגדר בלשון
- מחסום שפה
- מסומננות
- ניכוס מחדש
- סולסיזם
- סוציולקט
- סלנג
- עגה חרדית
- פטואה
- רפורמה בשפה
- שאילת מילים
- שיח (מדעי החברה)
- שפה זרה
- שפה תקנית
- שפת אם
- שפת קוינה
- תורת הגלים (בלשנות)
- תיקון יתר
- תכנון שפה
- תקינות פוליטית
יהדות אורתודוקסית
- בית מדרש
- בני עקיבא
- דעת מקרא
- הכנסייה הגדולה
- הלכה
- הפרדה מגדרית ביהדות
- הקרע ביהדות הונגריה
- זמן (ישיבות)
- חידוש הסמיכה
- חידושי תורה
- חסיד אומות העולם (הלכה)
- חרדים ספרדים
- יהדות אורתודוקסית
- יהדות חרדית
- יום טוב שני של גלויות
- יציאה בשאלה
- מתווה הכותל
- נאו-אורתודוקסיה (יהדות)
- ספרות תורנית
- עגה חרדית
- עירוב
- פאות
- פרום (יידיש)