סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חיותה בוסל

מַדָד חיותה בוסל

חיותה ויוסף בוסל לפני ה-30 ביולי 1919. חיותה בּוּסֶל (תשרי תרנ"א, 1890 - ה' בחשוון תשל"ו, 10 באוקטובר 1975) הייתה אשת חינוך עברייה ופעילה ציונית וחברתית. [1]

82 יחסים: מנחם אוסישקין, מפא"י, משה דיין, מלחמת העולם הראשונה, מטולה, מואב ורדי, מועצת הפועלות, מועצה אזורית עמק הירדן, מוקי צור, מורה פרטי, אספת הנבחרים, ארץ ישראל, אליעזר שוחט, אודסה, נצרות, עם עובד, עלייה לרגל, עברית, פרס קפלן, פתח תקווה, פולנית, פולין, ציונות, קבוצת כנרת, ראשון לציון, רפת, רוסים, רוסית, שטעטל, תנועת הפועלות, תפירה, תרנ"א, תשרי, תשל"ו, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחום המושב, לאחוביץ, לוצרן, לול, טווייה, זאב צחור, חקלאות, חדרה, חינוך, ברנוביץ', ברסט (מחוז), ברכה חבס, בלארוס, בלארוסית, ..., בזל, דפנה יזרעאלי, דגניה א', ה' בחשוון, האימפריה הרוסית, הנוער העובד, העלייה השנייה, העלייה השנייה (ספר), הפועל הצעיר, הקרן הקיימת לישראל, הקונגרס הציוני העולמי, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הוראה, הכנרת, היישוב, וינה, כאן 11, יעקב ארז (עיתונאי), יפו, ישראל ברטל, יד יצחק בן-צבי, יוסף אהרונוביץ', יוסף בוסל, יוסי ורדי (ראש מועצה), 10 באוקטובר, 1890, 1908, 1917, 1919, 1925, 1961, 1975. להרחיב מדד (32 יותר) »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומפא"י · ראה עוד »

משה דיין

משה דיין (20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומשה דיין · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מטולה

* מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומטולה · ראה עוד »

מואב ורדי

מוֹאָב ורדי (נולד ב-1974) הוא עיתונאי ועורך חדשות החוץ של כאן חדשות.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומואב ורדי · ראה עוד »

מועצת הפועלות

#הפניה נעמת.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומועצת הפועלות · ראה עוד »

מועצה אזורית עמק הירדן

מועצה אזורית עמק הירדן היא מועצה אזורית בעמק הירדן.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומועצה אזורית עמק הירדן · ראה עוד »

מוקי צור

מוקי (שמואל) צור (נולד ב-ז' באדר ב' תרצ"ח, 10 במרץ 1938) הוא היסטוריון, סופר, עורך ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומוקי צור · ראה עוד »

מורה פרטי

נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ומורה פרטי · ראה עוד »

אספת הנבחרים

יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ואספת הנבחרים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וארץ ישראל · ראה עוד »

אליעזר שוחט

אליעזר שוחט (1874 – 17 באוגוסט 1971) היה ממנהיגי הפועלים של העלייה השנייה, ממייסדי נהלל, ממבססי רעיון העבודה העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ואליעזר שוחט · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ואודסה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ונצרות · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ועם עובד · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ועלייה לרגל · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ועברית · ראה עוד »

פרס קפלן

פרס קפלן הוא פרס ישראלי הניתן על התייעלות והעלאת פריון העבודה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ופרס קפלן · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ופתח תקווה · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ופולנית · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ופולין · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וציונות · ראה עוד »

קבוצת כנרת

קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, בין המושבה כנרת ובין דגניה המשתייך לתנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וקבוצת כנרת · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וראשון לציון · ראה עוד »

רפת

רפת בקיבוץ רביבים מתחם של עגלות צעירות ברפת ממוזער רפת היא מכלאה לגידול בקר המשמש בחקלאות לצורכי בשר וחלב.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ורפת · ראה עוד »

רוסים

רוסים (ברוסית: русские) הם קבוצה אתנית שמוצאה ממזרח אירופה, החולקת מוצא אתני, תרבות והיסטוריה משותפים.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ורוסים · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ורוסית · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ושטעטל · ראה עוד »

תנועת הפועלות

תנועת הפועלות הייתה ארגון נשים פמיניסטי-ציוני, שהוקם בשנת 1921 ופעל כחלק מהתארגנות העובדים בהסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ותנועת הפועלות · ראה עוד »

תפירה

תמונה של מכונת תפירה ישנה ציור של ילדה העוסקת בתפירה תפירה היא חיבור או עיצוב של בדים, עורות, ניירות, רשתות מחומרים שונים וחומרי גלם אחרים שעוביים דק באמצעות חוט.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ותפירה · ראה עוד »

תרנ"א

#הפניה ה'תרנ"א.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ותרנ"א · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ותשרי · ראה עוד »

תשל"ו

#הפניה ה'תשל"ו.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ותשל"ו · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ותחום המושב · ראה עוד »

לאחוביץ

#הפניה לחוביצ'ה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ולאחוביץ · ראה עוד »

לוצרן

הכנסייה שנתנה את שמה לגשר הקפלה (Kapellbrucke) לוצרן (בגרמנית: Luzern,; בצרפתית: Lucerne; באיטלקית: Lucerna) היא עיר הבירה של קנטון לוצרן במרכז שווייץ.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ולוצרן · ראה עוד »

לול

לול תרנגולות בחצר בית. ניתן לראות חלוקה בין אזור השינה וההטלה, לבין אזור פתוח לשיטוט חופשי לוּל הוא סוג של מכלאה, המיועדת לעופות אשר בדרך כלל מוגבלים ביכולת התעופה או שאינם מסוגלים לעוף, בין אם באופן טבעי, ובין אם אופן מלאכותי בגין קיצוץ נוצות התעופה בכנפיהם.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ולול · ראה עוד »

טווייה

סין. אירית טווה, תמונת פוטוכרום, בין 1890 ל-1900 טווייה היא תהליך בו נשזרים סיבים לכדי חוטים.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וטווייה · ראה עוד »

זאב צחור

זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וזאב צחור · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וחקלאות · ראה עוד »

חדרה

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וחדרה · ראה עוד »

חינוך

בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וחינוך · ראה עוד »

ברנוביץ'

תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ' בָּרָנוֹביץ' (ביידיש: באראנאָװיטש, בבלארוסית: Баранавiчы, ברוסית: Барановичи, בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וברנוביץ' · ראה עוד »

ברסט (מחוז)

מחוז ברסט (בבלארוסית: Брэсцкая вобласць, ברוסית: Брестская область, בפולנית: Obwód brzeski) הוא אחד מששת מחוזות בלארוס, שוכן בדרום-מערב המדינה, ובירתו העיר ברסט.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וברסט (מחוז) · ראה עוד »

ברכה חבס

ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וברכה חבס · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ובלארוס · ראה עוד »

בלארוסית

מפה של ניבי בלארוסית משנת 1903 בלארוסית היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לאוקראינית, רותנית (רוסינית), פולנית (בגלל השפעת הפולנית בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי) ורוסית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ובלארוסית · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ובזל · ראה עוד »

דפנה יזרעאלי

דפנה (ננדי) יזרעאלי (9 בספטמבר 1937 – 21 בפברואר 2003) הייתה סוציולוגית ואנתרופולוגית ישראלית, פרופסור, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וממקימות החוג ללימודי מגדר לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ודפנה יזרעאלי · ראה עוד »

דגניה א'

מבט אווירי על דגניה ב', 1931 הצריף המשוחזר באום ג'וני בית המגורים הראשון בדגניה א', 2009 הכניסה לחצר ראשונים בדגניה א', 2008 דְּגַנְיָה א' היא קבוצה הנמצאת בקצהו הדרומי של ים כנרת, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ודגניה א' · ראה עוד »

ה' בחשוון

פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בה' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וה' בחשוון · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הנוער העובד

חניכי הנוער העובד בכינוס התנועה על הר הכרמל, קיץ 1945 חברי הנוער העובד, סניף טייבה, צועדים בחוצות תל אביב באחד במאי 1964 הנוער העובד היא תנועת נוער שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924, י"ט בתשרי תרפ"ה, בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על עבודתם ועל זכויותיהם.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והנוער העובד · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה השנייה (ספר)

כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והפועל הצעיר · ראה עוד »

הקרן הקיימת לישראל

#הפניה קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

הוראה

הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והוראה · ראה עוד »

הכנרת

מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והכנרת · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל והיישוב · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ווינה · ראה עוד »

כאן 11

סמליל הערוץ בתקופת ההרצה גרסת סמל הערוץ בשידורי הטלוויזיה בעבר, כאשר המספר "11" מחליף צבעים: ירוק, תכלת, צהוב, אדום, כחול. כיום כל הסמל מחליף צבעים כאן 11 הוא ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, הפועל במסגרת תאגיד השידור הישראלי.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וכאן 11 · ראה עוד »

יעקב ארז (עיתונאי)

יעקב ארז (נולד ב-17 במרץ 1939) הוא עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ויעקב ארז (עיתונאי) · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ויפו · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל וישראל ברטל · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יוסף אהרונוביץ'

קברו של יוסף אהרונוביץ' בבית הקברות טרומפלדור, בין קבריהם של משה בילינסון ואליהו גולומב יוסף אהרונוביץ' (19 ביולי 1877, ט' באב תרל"ז – 28 במרץ 1937, ט"ז בניסן תרצ"ז) היה עיתונאי, עסקן ומנהיג ציוני, היה בין מייסדי בנק הפועלים ומנהלו הראשון בשנים 1923–1937.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ויוסף אהרונוביץ' · ראה עוד »

יוסף בוסל

יוסף וחיותה בוסל המצבה על קברו של יוסף בוסל '''יוסף בוסל''' חמישי מימין, בקצה גרם המדרגות של הצריף באום ג'וני. צילם אברהם סוסקין בית ההבראה על-שם בוסל בצפת בית בוסל כיום, כחלק ממתחם אידה קבקוף להוראה והכשרה במקצועות הבריאות במכללה האקדמית צפת יוסף בּוּסֶל (כ"ז בסיוון תרנ"א, 3 ביולי 1891 - ג' באב תרע"ט, 30 ביולי 1919) היה מנהיג פועלים וממייסדי קבוצת דגניה.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ויוסף בוסל · ראה עוד »

יוסי ורדי (ראש מועצה)

יוסי ורדי בילדותו, שנות ה-50 של המאה ה-20 יוסי ורדי במרכז בכנס "הולך ונעלם: תקוות וקשיים בשיקום נהר הירדן" שהתקיים במכללת כנרת בעמק הירדן ב-16 בנובמבר 2011. מימינו פרופסור ישעיהו בר-אור, משמאלו דליק ווליניץ יוסי ורדי (נולד ב-26 בדצמבר 1948) הוא ראש המועצה האזורית עמק הירדן לשעבר, תפקיד בו כיהן בין השנים 2002–2015.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ויוסי ורדי (ראש מועצה) · ראה עוד »

10 באוקטובר

10 באוקטובר הוא היום ה-283 בשנה (284 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ו10 באוקטובר · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ו1890 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ו1908 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ו1917 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ו1919 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ו1925 · ראה עוד »

1961

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ו1961 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיותה בוסל ו1975 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיותה_בוסל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »