תוכן עניינים
34 יחסים: מנחם מנדל אלתר, מנחם זמבה, מלחמת העולם השנייה, מו"ץ, מייצ'ט, אברהם מרדכי אלתר, אושמינה, צפון תל אביב, צבי מרקוביץ, שמחה זליג ריגר, שאנגחאי, שוחט ובודק, תרס"ט, תרצ"ו, תש"ל, תשע"ד, ליטא, חנוך אייגש, חיים עוזר גרודזנסקי, בית הקברות קריית שאול, המאור (ברוקלין), המודיע, הפרדס, ורשה, וילנה, כ"ב בחשוון, ישיבת מיר, ישיבת אוהל תורה, יחיאל מיכל פיינשטיין, יחיאל יעקב וינברג, יום השנה, יורה דעה, 2014, 3 בנובמבר.
מנחם מנדל אלתר
רבי מנחם מנדל אלתר (י"ד בתשרי תרל"ח ספטמבר 1877 - כ"ט באב תש"ב אוגוסט 1942) היה בנו הצעיר של השפת אמת ואחיו של האמרי אמת מגור.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ומנחם מנדל אלתר
מנחם זמבה
הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ומנחם זמבה
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ומלחמת העולם השנייה
מו"ץ
#הפניה פוסק.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ומו"ץ
מייצ'ט
מייצ'ט (לעיתים מייצ'יט, בבלארוסית: Мо́ўчадзь, בפולנית: Mołczadź, ביידיש: מייטשעט), היא עיירה במחוז משנה ברנוביץ', במחוז ברסט, בבלארוס.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ומייצ'ט
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ואברהם מרדכי אלתר
אושמינה
#הפניה אשמיאני.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ואושמינה
צפון תל אביב
כיכר המדינה בלב הצפון החדש. ברקע נראה חלק משכונות עבר הירקון צפון תל אביב, בהתייחסות לצפון העיר תל אביב, הוא מושג בעל פרשנויות שונות, הן כמושג גאוגרפי והן כחברתי, אשר גם השתנה לאורך ההיסטוריה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג וצפון תל אביב
צבי מרקוביץ
הרב מרקוביץ (במרכז, מול הצלם) בישיבת מועצת גדולי התורה בבית הרב שך הרב צבי מרקוביץ (ה'תרע"ח, 1917 - נובמבר 2006) היה רב ברמת גן, ראש ישיבת קרלין סטולין בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג וצבי מרקוביץ
שמחה זליג ריגר
הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשוון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ושמחה זליג ריגר
שאנגחאי
שאנגחאי (בכתב סיני: 上海; בפין-יין: Shànghǎi - IPA:; בשאנגחאית: Zånhae – IPA) היא מחוז עירוני, עיר נמל והעיר המאוכלסת ביותר ברפובליקה העממית של סין.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ושאנגחאי
שוחט ובודק
#הפניה שוחט.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ושוחט ובודק
תרס"ט
#הפניה ה'תרס"ט.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ותרס"ט
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ותרצ"ו
תש"ל
#הפניה ה'תש"ל.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ותש"ל
תשע"ד
#הפניה ה'תשע"ד.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ותשע"ד
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג וליטא
חנוך אייגש
הרב חנוך הניך אייגש (או אייגס; בכתיב יידי: חנוך העניך אייגעש; תרכ"ד, 1864 - ט"ו באלול תש"א, 7 בספטמבר 1941) היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג וחנוך אייגש
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג וחיים עוזר גרודזנסקי
בית הקברות קריית שאול
#הפניה בית העלמין קריית שאול.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ובית הקברות קריית שאול
המאור (ברוקלין)
דף השער של גליונו השני של "המאור". ניו יורק 1950 המאור (באנגלית: Hamaor) הוא כתב עת תורני שיוצא לאור בברוקלין, ניו יורק, מראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג והמאור (ברוקלין)
המודיע
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג והמודיע
הפרדס
שער כתב העת, חשוון ה'תשי"ד (1953 הפרדס היה ירחון רבני-תורני שנוסד בוורשה בשנת 1913 על ידי הרב שמואל אהרן הלוי פרדס.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג והפרדס
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג וורשה
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ווילנה
כ"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג וכ"ב בחשוון
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג וישיבת מיר
ישיבת אוהל תורה
ישיבת אוהל תורה הייתה ישיבה שהוקמה בתרס"ז (1907) בעיר ברנוביץ' שבפולין והייתה לאחת החשובות בין מלחמות העולם.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג וישיבת אוהל תורה
יחיאל מיכל פיינשטיין
רבי יחיאל מיכל פיינשטיין הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (ד' בתמוז תרס"ז, 16 ביוני 1907 – ט"ז באייר תשס"ג, 17 במאי 2003) היה ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ויחיאל מיכל פיינשטיין
יחיאל יעקב וינברג
הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו השרידי אש (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב, פוסק והוגה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ויחיאל יעקב וינברג
יום השנה
נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ויום השנה
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ויורה דעה
2014
למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ו2014
3 בנובמבר
3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת חיים חייקל גרינברג ו3 בנובמבר