גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
346 יחסים: מאיר שורצמן, מאיר דן פלוצקי, מנחם מנדל מקוצק, מנחם מנדל אלתר, מנחם מנדל כשר, מנחם זמבה, מסכת עירובין, מסכת זבחים, מסכת חולין, מסכת בכורות, מערת קבורה, מערת המכפלה, מצוות יישוב ארץ ישראל, מקרקעין, מקוריות, מרתף, משלי, משה נחום ירושלמסקי, משה פראגר, משה צבי נריה, משה בצלאל אלתר, משכנתא, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מטוס קרב, מחסן, מחלה, מגבית, מוסד הרב קוק, מועצת גדולי התורה, מכון ון ליר בירושלים, מכירה פומבית, מירון (מושב), אספת הנבחרים, אספת הרבנים (1910), אסתר פרבשטין, ארץ ישראל, ארצות הברית, אשרה (ויזה), אלול, אליעזר מלמד, אליהו עקיבא רבינוביץ, אב"ד, אברהם בורנשטיין, אברהם דוב גרינבוים, אברהם יצחק ברומברג, אברהם יצחק הכהן קוק, אגודת הרבנים בפולין, אגודת ישראל, ..., אדמו"ר, אדם צ'רניאקוב, אהרן סורסקי, אהרן זאב אשכולי, אוטבוצק, איטליה, נסים ליאון, נחמיה אלתר, ניסן, ספרייה, סוסנוביץ, סוכות, עקיבא צימרמן, ערוץ מאיר, עת לעשות לה' הפרו תורתך, עבריין, עג'מי, עיתון יומי, עיתונות חרדית, פאה נוכרית, פנחס מנחם אלתר, פסח, פרל בניש, פרדס יוסף, פשקוויל, פועלי אגודת ישראל, פולין, פינחס מנחם אלתר, פיטרקוב, צפת, צומת ראם, צום, ציונות, קאופרינג, קנס, קרן קיימת לישראל, קרן התורה, קרקוב, קריית שמואל (טבריה), קונסטנטינופול, קיילצה, ראש חודש, ראש השנה, ראדום (עיר), ראובן אהרונוביץ', שמאי גינזבורג, שמחה בונים מפשיסחה, שמחה בונים אלתר, שמחה יאיר רוזנפלד, שמואל בלקין, שמואל דויטשלנדר, שאוני בלבכן, שאול משה זילברמן, שאול אלתר, שם עולם, שערים, שפת אמת (ספר), שפתי צדיק, שרה שנירר, שלמה יהודה פרידלנדר, שטיבל, שבועות, שביס, שואת יהודי פולין, שוק מחנה יהודה, שולחן ערוך, שוחד, ת"ש, תאוריית קשר, תנועת אגודת ישראל, תנועת המזרחי, תנועת ההשכלה היהודית, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילה (יהדות), תפילין, תרמ"ה, תרס"ח, תרס"ה, תרע"ח, תרפ"ו, תרצ"ה, תרצ"ו, תש"ח, תשרי, תל אביב-יפו, תלמוד ירושלמי, לקות שמיעה, לושיצה, לודמיר, ליברל (מגזין), טרבלינקה, טריאסטה, טבריה, טורקיה, טיש, ז' בטבת, זאב גולד, חמישה חומשי תורה, חנוך צבי הכהן לוין, חסידות פוריסוב, חסידות חב"ד, חסידות גור, חצור הגלילית, חשוון, חתונה, חטיפה, חברון, חורף, חול המועד פסח, חיפה, חיל האוויר המלכותי, חילון, חיים מבריסק, חיים אלעזר שפירא, חיים עוזר גרודזנסקי, ב' באייר, באהבה ובאמונה, בנדין, בני רא"ם, בני ברק, בנימין מינץ, בנימין בראון, בסתר רעם, ברוך שמעון שניאורסון, בחדרי חרדים, בין שתי מלחמות העולם, ביאלא פודולסק, בית שמש, בית הקברות בהר הזיתים, בית הכנסת החורבה, בית יעקב, בית יעקב (כתב עת), ביבליוגרפיה, גמרא, גסטפו, גרמניה, גרמניה הנאצית, גרשום הרפנס, גרבטקה, גרבטקה-לטניסקו, גורה קלוואריה, דאורייתא, דער מאמענט, דער פריינד, דעת מיעוט, דגלנו (פולין), דוד אברהם מנדלבוים, דווארט, ה' בשבט, ה'ת"ש, ה'תר"ע, ה'תר"ף, ה'תרמ"א, ה'תרמ"ח, ה'תרמ"ג, ה'תרנ"ח, ה'תרנ"ה, ה'תרס"ט, ה'תרס"ז, ה'תרס"ח, ה'תרס"ו, ה'תרע"ט, ה'תרע"ז, ה'תרע"ח, ה'תרע"ב, ה'תרע"ג, ה'תרע"ד, ה'תרע"ה, ה'תרע"ו, ה'תרפ"א, ה'תרפ"ט, ה'תרפ"ז, ה'תרפ"ב, ה'תרפ"ג, ה'תרפ"ד, ה'תרפ"ו, ה'תרצ"ח, ה'תרצ"ב, ה'תרצ"ג, ה'תרצ"ה, ה'תרצ"ו, ה'תרכ"ו, ה'תש"ן, ה'תש"א, ה'תש"ז, ה'תש"ח, ה'תש"ב, ה'תש"י, ה'תשמ"ד, ה'תשמ"ו, ה'תשנ"ב, ה'תשנ"ה, ה'תשנ"ו, ה'תשפ"ג, ה'תשפ"ד, ה'תשל"ז, ה'תשכ"ט, ה'תשכ"ז, ה'תשכ"ו, ה'תשי"א, ה'תשי"ט, המרד הערבי הגדול, המתיבתא (ורשה), המודיע (פולטבה), האימפריה הרוסית, הנציב העליון, הנרי מורגנטאו (האב), העלייה הרביעית, העדה החרדית, הפרדס, הפלס (ירחון), הקבינט של ארצות הברית, הר הזיתים, הרב קוק, הרבנות הראשית לישראל, הרברט סמואל, השואה, הלכה, הזמן, הבעל שם טוב, הגניזה החרסונית, הדף היומי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוועד הלאומי, הכנסייה הגדולה, הכשרה, היינט, ו' בסיוון, ועידת השלום בפריז (1919), ורשה, ולוצלאווק, וינה, ויירושוב, כ"ט בנובמבר, כ"ו באלול, כנסת ישראל (ארגון), כתב עת, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כופר נפש, כיבוש פולין, ימים נוראים, יעקב מאיר בידרמן, יעקב אריה אלתר, יפו, יצחק מאיר אלתר, יצחק מאיר לוין, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק זליג מורגנשטרן, יצחק גרשטנקורן, יצחק ידידיה פרנקל, ירושלמי על סדר קדשים, ירושלים, ישראל, ישראל מאיר הכהן, ישראל אלתר, ישכר דב רוקח, ישיבת שפת אמת, ישיבת חידושי הרי"ם, יהדות אורתודוקסית, יהדות פולין, יהדות חרדית, יהודה מאיר אברמוביץ, יהודה מאיר שפירא, יהודה אריה ליב אלתר, יהודה אריה לייב אלתר, יהודה לייב קמינר, יום טוב שני של גלויות, יום הכיפורים, יוסף פצנובסקי, יוסף צבי דושינסקי, יוסף חיים זוננפלד, יוסף יצחק שניאורסון, יודנראט, 1865, 1913, 1918, 1921, 1923, 1924, 1925, 1927, 1928, 1932, 1935, 1938, 1940, 1941, 1942, 1944, 1948, 25 בדצמבר, 3 ביוני. להרחיב מדד (296 יותר) »
מאיר שורצמן
#הפניה מאיר שוורצמן.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומאיר שורצמן · ראה עוד »
מאיר דן פלוצקי
הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו, 1866 – ו' בניסן ה'תרפ"ח, 1928) היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומאיר דן פלוצקי · ראה עוד »
מנחם מנדל מקוצק
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »
מנחם מנדל אלתר
רבי מנחם מנדל אלתר (י"ד בתשרי תרל"ח ספטמבר 1877 - כ"ט באב תש"ב אוגוסט 1942) היה בנו הצעיר של השפת אמת ואחיו של האמרי אמת מגור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם מנדל אלתר · ראה עוד »
מנחם מנדל כשר
הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »
מנחם זמבה
הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם זמבה · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומסכת זבחים · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת בכורות
מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומסכת בכורות · ראה עוד »
מערת קבורה
הכניסה לקברי הסנהדרין בירושלים מערת קבורה היא מערה בה נהוג היה לקבור בתקופות הקדומות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומערת קבורה · ראה עוד »
מערת המכפלה
ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומערת המכפלה · ראה עוד »
מצוות יישוב ארץ ישראל
מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »
מקרקעין
מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין, דהיינו קרקע וכל הבנוי והנטוע עליה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומקרקעין · ראה עוד »
מקוריות
מקוריות היא ההיבט של יצירת או המצאת עבודות שהן חדשות או מקוריות, ולכן ניתן להבדיל אותן משכפולים, זיופים והעתקים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומקוריות · ראה עוד »
מרתף
קומת מרתף שהשתמרה מימי הביניים בעיר העתיקה של ורשה מרתף לייצור יין מרתף הוא קומה אחת או יותר בבניין, הממוקמת, כולה או חלקה, מתחת לקומת הכניסה שלו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומרתף · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשלי · ראה עוד »
משה נחום ירושלמסקי
הרב משה נחום ירושלמסקי (ז' באדר תרט"ו, 1855 - כ"ט בסיוון תרע"ו, 1916) היה פוסק הלכה, שנודע בתשובותיו הרבות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה נחום ירושלמסקי · ראה עוד »
משה פראגר
פראגר בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, יולי 1969 פראגר עם הרב פנחס הכהן לוין, 1947 פראגר קובע מזוזה בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, 1969 בסמינר בית יעקב בירושלים. בתמונה גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק והרב הלל ליברמן, מנהל הסמינר, 1967 דוד בן-גוריון עונד לפראגר את אות ההגנה, 1964 פראגר בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם קבלת האות, 1964 משה פראגר (14 ביוני 1908, ה'תרס"ט - 2 באוקטובר 1984, ו' בתשרי ה'תשמ"ה), סופר ופובליציסט חרדי, עסק בחקר השואה, בייחוד מהפן של הגבורה היהודית הרוחנית שנתגלתה בה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה פראגר · ראה עוד »
משה צבי נריה
הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה צבי נריה · ראה עוד »
משה בצלאל אלתר
הרב משה בצלאל אלתר (תרכ"ט, 1869 - כ"ג באלול תש"ב, אוגוסט 1942) היה בנו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת ואחיו של האדמו"ר בעל האמרי אמת.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה בצלאל אלתר · ראה עוד »
משכנתא
#הפניה משכנתה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשכנתא · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מטוס קרב
מטוסי קרב מודרניים מדגם F-16 פייטינג פלקון נושאים טילים וחימוש מתקדם F-15I של חיל האוויר הישראלי.מטוס קרב הוא כלי טיס, בעל כנף קבועה המיועד בעיקר לקרבות אוויר ולהפצצות, כגון: הפצצות טקטיות, הפצצות אסטרטגיות ועוד.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומטוס קרב · ראה עוד »
מחסן
מחסן אוטומטי במרכז הפצה. המדפים מסודרים כך שמערכת אוטומטית יודעת לאתר כל פריט ולאסוף מגוון פריטים במהלך אחד מחסן בפינלנד: משמאל למעבר, סחורה מסודרת על משטחי משא; מימין, משטחי משא מקובצים האחד על השני מחסן של חברת דאגלס איירקראפט קומפני, 1942 מחסן הוא מבנה נפרד או חלק ממבנה אשר משמש להחזקה של סחורה, חמרי גלם וכדומה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומחסן · ראה עוד »
מחלה
דבר) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים ברפואה, מחלה היא מצב של הפרעה או פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתסמינים ולעיתים לתפקוד לקוי של הגוף.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומחלה · ראה עוד »
מגבית
#הפניההתרמה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומגבית · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
מכון ון ליר בירושלים
הכניסה למכון הבניין החדש פסל אלברט איינשטיין בחצר המכון מכון ון ליר בירושלים (הוקם ב-1959) הוא מרכז מחקר ושיח בין-תחומי במדעי הרוח והחברה, ועוסק בתחומים בעלי חשיבות ורגישות חברתית, הנוגעים למוקדי מתח מרכזיים בחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומכון ון ליר בירושלים · ראה עוד »
מכירה פומבית
מכירה פומבית באוהיו, ארצות הברית מכירה פומבית בשוק הדגים צוקיג'י שבטוקיו, יפן מכירה פומבית הוא שם למכירה ולקנייה של מוצרים על ידי הצגתם להצעות מחיר ולבסוף מכירתם למרבה במחיר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומכירה פומבית · ראה עוד »
מירון (מושב)
מֵירוֹן הוא מושב דתי לאומי בגליל העליון למרגלות הר מירון השייך למועצה אזורית מרום הגליל ולארגון המושבים של הפועל המזרחי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומירון (מושב) · ראה עוד »
אספת הנבחרים
יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואספת הנבחרים · ראה עוד »
אספת הרבנים (1910)
יצחק יעקב רבינוביץ' (רבה של פוניבז'), הרב חיים עוזר גרודזנסקי (רבה של וילנא), הרב יצחק ביק (רבה של מוהילוב), הרב יצחק יואל רפאלוביץ (רבה של קרמנצ'וג) ב-1910, בבירת האימפריה הרוסית, סנקט פטרבורג, כונסה אספת רבנים, שנבחרו על ידי הקהילות היהודיות ב-42 מחוזות בחירה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואספת הרבנים (1910) · ראה עוד »
אסתר פרבשטין
אסתר פרבשטין (נולדה בשנת 1946) היא היסטוריונית חרדית, חברת הנהלת ועידת התביעות העולמית מטעם ממשלת ישראל, ראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואסתר פרבשטין · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וארצות הברית · ראה עוד »
אשרה (ויזה)
אַשְׁרָה, או וִיזָה, היא מסמך דיפלומטי המאפשר כניסה של נתין ממדינה אחת לתוך תחומה של מדינה אחרת.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואשרה (ויזה) · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואלול · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליהו עקיבא רבינוביץ
#הפניה אליהו עקיבא רבינוביץ'.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואליהו עקיבא רבינוביץ · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואב"ד · ראה עוד »
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »
אברהם דוב גרינבוים
אברהם דוב גרינבוים (נהגה גם: "אברוּם דׂויב"; נולד ב-1979) הוא עיתונאי, עורך, פובליציסט ובעל טור חרדי-ישראלי, עורך ביטאונה של תנועת ש"ס "הדרך" ולשעבר עורך "בקהילה", משמש גם כרב הקמפוס החרדי בגן יבנה, שלוחת המכללה האקדמית אשקלון.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם דוב גרינבוים · ראה עוד »
אברהם יצחק ברומברג
הרב אברהם יצחק ברומברג (כ"ב בניסן ה'תרנ"ח, 14 באפריל 1898 - כ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה רב ישראלי דתי-ציוני יליד פולין, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם יצחק ברומברג · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגודת הרבנים בפולין
אגודת הרבנים במדינת פולין הייתה ארגון הגג העל-מפלגתי שאיגד כאלף מרבני יהדות פולין החרדית בין מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואגודת הרבנים בפולין · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואדמו"ר · ראה עוד »
אדם צ'רניאקוב
וורשה אדם צֶ'רניַאקוב (בשם מלא בפולנית: Adam Abram Czerniaków; 30 בנובמבר 1880 – 23 ביולי 1942) היה איש ציבור יהודי-פולני בפולין שבין מלחמות העולם, שכיהן כחבר מועצת העיר ורשה, כחבר הסנאט של פולין וכסגן יושב ראש הקהילה היהודית בוורשה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואדם צ'רניאקוב · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אהרן זאב אשכולי
אהרן זאב אשכולי (נכתב גם אשכֹלי) (ויינטראוב) (Aescoly; י"ב בתשרי ה'תרס"ב, 25 בספטמבר 1901 – י"ד בכסלו ה'תש"ט, 6 בדצמבר 1948) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות וחסידות, חוקר התנועות המשיחיות, מתרגם, מורה ורב צבאי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואהרן זאב אשכולי · ראה עוד »
אוטבוצק
אוֹטְבוֹצְק (בפולנית: Otwock;, ביידיש: אָטוואָצק) היא עיר במרכז פולין, כ-24 ק"מ דרומית-מזרחית לוורשה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואוטבוצק · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואיטליה · ראה עוד »
נסים ליאון
נסים ליאון (נולד ב-1971) הוא סוציולוג ואנתרופולוג, פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ונסים ליאון · ראה עוד »
נחמיה אלתר
הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת", חותנו של האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וסבו של האדמו"ר הנוכחי מגור רבי יעקב אריה אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ונחמיה אלתר · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וניסן · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וספרייה · ראה עוד »
סוסנוביץ
סוֹסְנוֹביץ' היא עיר בפרובינציית שלזיה שבדרום-מערב פולין, בסמוך לנהר פשימשה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וסוסנוביץ · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וסוכות · ראה עוד »
עקיבא צימרמן
עקיבא צימרמן (ג' בכסלו ה'תרצ"ז, 17 בנובמבר 1936 - כ"ט בניסן ה'תשע"ו, 7 במאי 2016) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון ישראלי, החוקר בעיקר את תחום החזנות והמוזיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועקיבא צימרמן · ראה עוד »
ערוץ מאיר
#הפניה מכון מאיר#ערוץ מאיר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וערוץ מאיר · ראה עוד »
עת לעשות לה' הפרו תורתך
עת לעשות לה' הפרו תורתך הוא פסוק מפרק קי"ט בתהילים, שנדרש על פי חז"ל שלעיתים על מנת לשמר את קיום התורה והמצוות (.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועת לעשות לה' הפרו תורתך · ראה עוד »
עבריין
#הפניהפושע.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועבריין · ראה עוד »
עג'מי
פינה בעג'מי בית קפה מקומי בית משופץ בית משופץ שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועג'מי · ראה עוד »
עיתון יומי
#הפניה עיתון.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועיתון יומי · ראה עוד »
עיתונות חרדית
ממוזער עיתונות חרדית היא עיתונים, כתבי עת ואתרי חדשות המיועדים לציבורים חרדיים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועיתונות חרדית · ראה עוד »
פאה נוכרית
פאות בחלון ראווה פאות בחלון ראווה פאות היתוליות בתערוכת תרבות פופ מלכת צרפת עם פאה בשנת 1769 פאה נוכרית (קפלט) היא פריט איפור המונח על הראש דמוי שיער.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופאה נוכרית · ראה עוד »
פנחס מנחם אלתר
#הפניה פינחס מנחם אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופנחס מנחם אלתר · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופסח · ראה עוד »
פרל בניש
פֶּרְל בֶּנִיש (Pearl Benisch באנגלית, 1917 – מרץ 2017) הייתה סופרת חרדית מניו יורק, ידועה בזכות שני ספריה, "הרוח שגברה על הדרקון" ו"שאוני בלבכן".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופרל בניש · ראה עוד »
פרדס יוסף
פרדס יוסף היא סדרת ספרי חידושים על החומשים בראשית, שמות וויקרא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופרדס יוסף · ראה עוד »
פשקוויל
חרדי קורא פשקוויל במאה שערים (2006) פסל ה"פסקוינו" ברומא פשקוויל של נטורי קרתא המגנה את חברי הקהילה שטסו לאיראן פַּשְׂקֶוויל (נכתב גם: פסקוויל; בכתיב יידי: פּאַשקעוויל) הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופשקוויל · ראה עוד »
פועלי אגודת ישראל
פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופולין · ראה עוד »
פינחס מנחם אלתר
רבי פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה אדמו"ר בשושלת חסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופינחס מנחם אלתר · ראה עוד »
פיטרקוב
#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופיטרקוב · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וצפת · ראה עוד »
צומת ראם
צומת ראם (נקרא גם צומת מַסְמִיָּה) הוא צומת המחבר את כביש 3 עם כביש 40.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וצומת ראם · ראה עוד »
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וצום · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וציונות · ראה עוד »
קאופרינג
קאופרינג (בגרמנית: Kaufering) היא עירייה במחוז לנדסברג בבוואריה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וקאופרינג · ראה עוד »
קנס
קנס מהירות, ציור מאת אנה פאלם דה רוסה קנס חניה תל אביבי קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וקנס · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קרן התורה
קרן התורה היה ארגון שהוקם על ידי אגודת ישראל, לתמיכה בישיבות ומוסדות תורניים בארץ ישראל ובאירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וקרן התורה · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וקרקוב · ראה עוד »
קריית שמואל (טבריה)
קריית שמואל היא שכונה בטבריה, מצפון לעיר העתיקה, שנוסדה בשנת 1925 על קרקע של חברת פיק"א.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וקריית שמואל (טבריה) · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קיילצה
מראה כללי של העיר תחנת הרכבתשער בית הקברות היהודי בעיר קְיֶילְצֶה (בפולנית: Kielce; ביידיש: קיעלץ) היא עיר במרכז פולין ובה 204,891 תושבים (2009).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וקיילצה · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וראש השנה · ראה עוד »
ראדום (עיר)
אנדרטה לזכר יהודי ראדום שנספו בשואה, בבית העלמין קריית שאול ראדום (בפולנית: Radom,; ביידיש: ראָדעם) היא עיר במרכז פולין, כ-100 ק"מ מדרום לוורשה, ובה 229,300 תושבים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וראדום (עיר) · ראה עוד »
ראובן אהרונוביץ'
הרב ראובן אהרונוביץ עם מזכיר עיריית פתח תקווה, מרדכי וולפסון, בביקור ראשי עיריות בפ"ת, 1965 ראובן אהרונוביץ (ד' בסיון תרצ"ג - ט"ו בתמוז תשל"ה, 30 במאי 1903 – 24 ביוני 1975) היה ראש העירייה השלישי של בני ברק.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וראובן אהרונוביץ' · ראה עוד »
שמאי גינזבורג
הרב שמאי גינזבורג (י"ז בתמוז ה'תרס"ה – כ' בשבט ה'תשנ"ז; 1905–1997) היה רב ישראלי, חסיד גור ומשמשו האחרון של ה"אמרי אמת", האחראי הראשי על הכשרות של מחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית וכן של חברת צים, ראש כולל פולין ופעיל ציבורי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמאי גינזבורג · ראה עוד »
שמחה בונים מפשיסחה
קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמחה בונים מפשיסחה · ראה עוד »
שמחה בונים אלתר
הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמחה בונים אלתר · ראה עוד »
שמחה יאיר רוזנפלד
רבי שמחה יאיר רוזנפלד מפיטרקוב (כ"ד בכסלו ה'תקצ"א, 10 בדצמבר 1830 – י"ט בסיוון ה'תרע"א, 15 ביוני 1911) היה רב חסידי שכיהן ברבנות ערים ועיירות בפולין במשך 60 שנים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמחה יאיר רוזנפלד · ראה עוד »
שמואל בלקין
הרב פרופסור שמואל בֶּלקין (Samuel Belkin; כ"א בכסלו תרע"ב, 12 בדצמבר 1911 – י"ח בניסן תשל"ו, 18 באפריל 1976) היה חוקר מדעי היהדות, בפרט מחשבת ישראל והיהדות ההלניסטית ונשיאהּ השני של "ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמואל בלקין · ראה עוד »
שמואל דויטשלנדר
הרב ד"ר שמואל דויטשלנדר ד"ר שמואל (ליאו) דויטשלנדר (או דייטשלנדר) (Leo Deutschländer; תרל"ט, 1879 - ט' באב תרצ"ה, אוגוסט 1935) היה פדגוג יהודי, עסקן חרדי פעיל ביהדות החרדית לפני השואה, יו"ר קרן התורה וממקימי בית יעקב.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמואל דויטשלנדר · ראה עוד »
שאוני בלבכן
שאוני בלבכן הוא ספר מאת פרל בניש, המספר את קורות חייה ומורשתה הייחודית של שרה שנירר, מייסדת תנועת "בית יעקב".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושאוני בלבכן · ראה עוד »
שאול משה זילברמן
הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י, אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט, יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושאול משה זילברמן · ראה עוד »
שאול אלתר
הרב שאול אלתר (נולד בז' בתמוז ה'תשי"ז, 6 ביולי 1957) הוא מנהיגה של קהילת פני מנחם, חסידי גור שפרשו מחצר גור המרכזית שבהנהגת בן דודו, האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושאול אלתר · ראה עוד »
שם עולם
המרכז הבינלאומי שם עולם הוא מרכז מחקר תיעוד וחינוך בנושא השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושם עולם · ראה עוד »
שערים
שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושערים · ראה עוד »
שפת אמת (ספר)
הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »
שפתי צדיק
#הפניה פנחס מנחם אלעזר יוסטמן.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושפתי צדיק · ראה עוד »
שרה שנירר
שרה שנירר מצבת קברה בקרקוב, שהוקמה מחדש בשנת תשס"ג. שרה שֶׁנִירֶר (בכתיב יידי: שענירער; א' בתמוז תרמ"ג, 6 ביולי 1883 – כ"ו באדר א' תרצ"ה, 1 במרץ 1935) הייתה מחנכת, מורה ופעילת חינוך חרדית, סופרת יידיש ומחזאית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושרה שנירר · ראה עוד »
שלמה יהודה פרידלנדר
שלמה יהודה פרידלנדר (סביבת 1860–1924 ח' בשבט תרפ"ד), סופר וזייפן ספרותי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושלמה יהודה פרידלנדר · ראה עוד »
שטיבל
השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושטיבל · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושבועות · ראה עוד »
שביס
#הפניהכיסוי ראש לנשים (הלכה).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושביס · ראה עוד »
שואת יהודי פולין
מפת שואת יהודי פולין שואת יהודי פולין הוא רצח עם בו טבחו השלטון הנאצי בסיוע משתפי פעולה ובעלי בריתם ממדינות הציר במיליוני יהודים פולנים כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושואת יהודי פולין · ראה עוד »
שוק מחנה יהודה
דוכנים בשוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושוק מחנה יהודה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושולחן ערוך · ראה עוד »
שוחד
250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושוחד · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ות"ש · ראה עוד »
תאוריית קשר
אחת מתיאוריית הקשר המפורסמות היא תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח תאוריית קשר (יכולה להיקרא גם: תאוריית קונספירציה או טענת מזימה) היא ניסיון להסביר אירוע או תופעה באופן חתרני כמבוססת על קנוניה ובניגוד להסבר המקובל, מתוך תפיסה שגורמים בעלי כח מסתירים מהציבור הרחב את האמת, ומונעים את חשיפתה בשל אינטרסים שונים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותאוריית קשר · ראה עוד »
תנועת אגודת ישראל
#הפניה אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותנועת אגודת ישראל · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותפילין · ראה עוד »
תרמ"ה
#הפניה ה'תרמ"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותרמ"ה · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותרס"ח · ראה עוד »
תרס"ה
#הפניה ה'תרס"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותרס"ה · ראה עוד »
תרע"ח
#הפניה ה'תרע"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותרע"ח · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותרפ"ו · ראה עוד »
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותרצ"ה · ראה עוד »
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותרצ"ו · ראה עוד »
תש"ח
#הפניה ה'תש"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותש"ח · ראה עוד »
תשרי
בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותשרי · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לקות שמיעה
לקות שמיעה היא אובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ולקות שמיעה · ראה עוד »
לושיצה
לושיצה (בפולנית:; ביידיש: לאָשיץ, לושיץ) היא עיירה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ולושיצה · ראה עוד »
לודמיר
לודמיר או וולודימיר-וולינסקי (באוקראינית: Володимир, בפולנית: Włodzimierz) היא עיר במחוז ווהלין במערב אוקראינה ומשמשת כמרכז אזור ולדימיר וולינסקי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ולודמיר · ראה עוד »
ליברל (מגזין)
ליברל הוא רבעון ישראלי מודפס, המתמקד בפוליטיקה, תקשורת ותרבות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וליברל (מגזין) · ראה עוד »
טרבלינקה
טְרֶבְּלִינְקָה (בגרמנית: Treblinka) הוא אחד מבין שלושת מחנות ההשמדה הגדולים שהופעלו על ידי האס אס במסגרת מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין (בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וטרבלינקה · ראה עוד »
טריאסטה
טריאסטה (באיטלקית: Trieste; בסלובנית: Trst; בגרמנית: Triest) היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וטריאסטה · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וטבריה · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וטורקיה · ראה עוד »
טיש
טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וטיש · ראה עוד »
ז' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וז' בטבת · ראה עוד »
זאב גולד
זאב גולד (שני משמאל) עם אישים נוספים בפתיחת טקס השבעתו של יצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל השני, דצמבר 1952, צבע מקורי הרב זאב וולף גולד (כ"ט בשבט ה'תרמ"ט, 31 בינואר 1889 – כ"ז בניסן ה'תשט"ז, 8 באפריל 1956) היה רב ומנהיג יהודי במספר קהילות בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וזאב גולד · ראה עוד »
חמישה חומשי תורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחמישה חומשי תורה · ראה עוד »
חנוך צבי הכהן לוין
רבי חנוך צבי הכהן לוין (ז' בכסלו תרל"א 1870 - ו' באדר א' תרצ"ה, פברואר 1935) היה רבה של בנדין וממנהיגי יהדות פולין קודם מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחנוך צבי הכהן לוין · ראה עוד »
חסידות פוריסוב
ממוזער חסידות פוריסוב (ביידיש: פאריסוב) היא חסידות פולנית, ענף מחסידות פשיסחא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחסידות פוריסוב · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחסידות גור · ראה עוד »
חצור הגלילית
חָצוֹר הַגְּלִילִית היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחצור הגלילית · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחשוון · ראה עוד »
חתונה
חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחתונה · ראה עוד »
חטיפה
פרסרפינה, ציור מתחילת המאה ה-18 חטיפה היא פעילות שמשמעה תפיסת אדם ולקיחתו ממקומו בכוח, באמצעות פיתוי, באמצעות התחזות, או בכל מניפולציה אחרת.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחטיפה · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחברון · ראה עוד »
חורף
חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחורף · ראה עוד »
חול המועד פסח
#הפניה חול המועד.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחול המועד פסח · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיפה · ראה עוד »
חיל האוויר המלכותי
רונדל חיל האוויר המלכותי רונדל לראות נמוכה חיל האוויר המלכותי (באנגלית: Royal Air Force; בראשי תיבות: RAF) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של בריטניה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיל האוויר המלכותי · ראה עוד »
חילון
חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחילון · ראה עוד »
חיים מבריסק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיים מבריסק · ראה עוד »
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »
ב' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וב' באייר · ראה עוד »
באהבה ובאמונה
#הפניה יהדות באהבה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובאהבה ובאמונה · ראה עוד »
בנדין
בֶּנְדִין (בפולנית: Będzin, בנדז'ין; בגרמנית: Bendzin, Bendsburg; ביידיש: בענדין) היא עיר בחבל זגלמביה שבדרום פולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובנדין · ראה עוד »
בני רא"ם
#הפניה בני ראם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובני רא"ם · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובני ברק · ראה עוד »
בנימין מינץ
בנימין מינץ (ראשון משמאל) עם אישים נוספים בפתיחת טקס השבעתו של יצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל השני, דצמבר 1952, צבע מקורי בנימין מִינץ (י"ג בטבת ה'תרס"ג, 12 בינואר 1903 – ד' בסיוון ה'תש"ך, 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובנימין מינץ · ראה עוד »
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובנימין בראון · ראה עוד »
בסתר רעם
בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובסתר רעם · ראה עוד »
ברוך שמעון שניאורסון
הרב ברוך שמעון שניאורסון (כ"ה באב תרע"ג, 28 באוגוסט 1913 – כ"ה בסיוון תשס"א, 16 ביוני 2001) היה ראש ישיבת טשעבין, חבר מועצת גדולי התורה וחבר ה"וועד הפועל" של ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וברוך שמעון שניאורסון · ראה עוד »
בחדרי חרדים
בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובחדרי חרדים · ראה עוד »
בין שתי מלחמות העולם
בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות היא התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »
ביאלא פודולסק
ביאלא פודולסק (בפולנית: Biała Podlaska) היא עיר במזרח פולין, הנמצאת כיום בפרובינציית לובלין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וביאלא פודולסק · ראה עוד »
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובית שמש · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »
בית יעקב
כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובית יעקב · ראה עוד »
בית יעקב (כתב עת)
גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגמרא · ראה עוד »
גסטפו
גסטפו (בגרמנית: Gestapo; ראשי תיבות של: Geheime Staatspolizei) הוא קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית, שהייתה אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית – תחילה בפרוסיה בלבד, משם לכלל גרמניה, ולבסוף לכלל השטחים הכבושים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגסטפו · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגרמניה · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גרשום הרפנס
גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927 – י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגרשום הרפנס · ראה עוד »
גרבטקה
#הפניה גרבטקה-לטניסקו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגרבטקה · ראה עוד »
גרבטקה-לטניסקו
גרבטקה-לטניסקו (בפולנית: Garbatka-Letnisko), או בקיצור גרבטקה, הוא כפר במחוז קוז'יניצה בפרובינציית מזוביה, במרחק של כ-69 ק"מ מלובלין שבפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגרבטקה-לטניסקו · ראה עוד »
גורה קלוואריה
גוּרַה קַלְוַוארְיַה (בפולנית: Góra Kalwaria; ביידיש: גער, מבוטא "גֶר") היא עיר השוכנת על נהר הוויסלה בפולין, כ-25 ק"מ מדרום לעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגורה קלוואריה · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודאורייתא · ראה עוד »
דער מאמענט
לוגו כתב העת דער מאָמענט (דֶר מוֹמֶנְט; יידיש: 'הרגע') היה יומון יידי שהופיע בוורשה מ-5 בנובמבר 1910 עד 22 בספטמבר 1939.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודער מאמענט · ראה עוד »
דער פריינד
לוגו כתב העת דער פֿרײַנד (נכתב גם פְרַיינְד; יידיש: "הידיד") היה עיתון יומי ביידיש שראה אור באימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודער פריינד · ראה עוד »
דעת מיעוט
דעת מיעוט בפסק דין, היא דעתו של שופט יחיד או של כמה שופטים, שחולקים על דעת רוב השופטים בהרכב, שהיא זו הקובעת את תוצאות הדיון המשפטי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודעת מיעוט · ראה עוד »
דגלנו (פולין)
דגלנו היה ביטאון של אגודת "צעירי אמוני ישראל", שיצא לאור בוורשה בירת פולין בשנים תרפ"א-תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודגלנו (פולין) · ראה עוד »
דוד אברהם מנדלבוים
הרב דוד אברהם מנדלבוים (נולד בשנת ה'תשי"ז 1957) הוא מחבר ספרות תורנית, חוקר ועורך פורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודוד אברהם מנדלבוים · ראה עוד »
דווארט
#הפניה ורטה (פולין).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודווארט · ראה עוד »
ה' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה' בשבט · ראה עוד »
ה'ת"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'ת"ש · ראה עוד »
ה'תר"ע
בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תר"ע · ראה עוד »
ה'תר"ף
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תר"ף · ראה עוד »
ה'תרמ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרמ"א · ראה עוד »
ה'תרמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרמ"ח · ראה עוד »
ה'תרמ"ג
רחוב תרמ"ג בנס ציונה קרוי על שם שנת ייסודה של העיר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרמ"ג · ראה עוד »
ה'תרנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרנ"ח · ראה עוד »
ה'תרנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרנ"ה · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרס"ט · ראה עוד »
ה'תרס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרס"ז · ראה עוד »
ה'תרס"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרס"ח · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תרע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרע"ט · ראה עוד »
ה'תרע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרע"ז · ראה עוד »
ה'תרע"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרע"ח · ראה עוד »
ה'תרע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרע"ב · ראה עוד »
ה'תרע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרע"ג · ראה עוד »
ה'תרע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרע"ד · ראה עוד »
ה'תרע"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרע"ה · ראה עוד »
ה'תרע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרע"ו · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרפ"א · ראה עוד »
ה'תרפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרפ"ט · ראה עוד »
ה'תרפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרפ"ז · ראה עוד »
ה'תרפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרפ"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרפ"ג · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרפ"ו · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרצ"ח · ראה עוד »
ה'תרצ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרצ"ב · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תרצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרצ"ה · ראה עוד »
ה'תרצ"ו
שלט רחוב בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרצ"ו · ראה עוד »
ה'תרכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תרכ"ו · ראה עוד »
ה'תש"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תש"ן · ראה עוד »
ה'תש"א
טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תש"א · ראה עוד »
ה'תש"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תש"ז · ראה עוד »
ה'תש"ח
הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תש"ח · ראה עוד »
ה'תש"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תש"ב · ראה עוד »
ה'תש"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תש"י · ראה עוד »
ה'תשמ"ד
כדי להשתמש בלשון נקייה, רבים נוהגים לקרוא לשנה זו תשד"ם או שדמ"ת.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשמ"ד · ראה עוד »
ה'תשמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשמ"ו · ראה עוד »
ה'תשנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשנ"ב · ראה עוד »
ה'תשנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשנ"ה · ראה עוד »
ה'תשנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשנ"ו · ראה עוד »
ה'תשפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשפ"ג · ראה עוד »
ה'תשפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשפ"ד · ראה עוד »
ה'תשל"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשל"ז · ראה עוד »
ה'תשכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשכ"ט · ראה עוד »
ה'תשכ"ז
אות מלחמת ששת הימים, שפרצה בכ"ו באייר ה'תשכ"ז - 5 ביוני 1967.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשכ"ז · ראה עוד »
ה'תשכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשכ"ו · ראה עוד »
ה'תשי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשי"א · ראה עוד »
ה'תשי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תשי"ט · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
המתיבתא (ורשה)
המתיבתא (או: MESYVTA, כפי שכונתה במכתבים רשמיים) הייתה ישיבה גבוהה שפעלה בוורשה שבפולין בין השנים תרע"ט–תרצ"ט (1919–1939).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והמתיבתא (ורשה) · ראה עוד »
המודיע (פולטבה)
שער הגיליון הראשון ביידיש, 23 באוקטובר 1914 (לפי הלוח היוליאני) קול קורא למען המודיע מבכירי הרבנים בפולין וליטא, פורסם בהמודיע 16.6.1911 (מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית על ידי הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א) המודיע היה שבועון חרדי בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה, באימפריה הרוסית בין השנים ה'תר"ע–ה'תרע"ה (1910–1915).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והמודיע (פולטבה) · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הנציב העליון
הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והנציב העליון · ראה עוד »
הנרי מורגנטאו (האב)
הנרי מורגנטאו הנרי מורגנטאו האב (באנגלית: Henry Morgenthau, Sr; 26 באפריל 1856 - 25 בנובמבר 1946) היה דיפלומט ואיש עסקים אמריקאי ממוצא יהודי, שהתפרסם בעיקר כשגריר האמריקאי באימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והנרי מורגנטאו (האב) · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והעלייה הרביעית · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והעדה החרדית · ראה עוד »
הפרדס
שער כתב העת, חשוון ה'תשי"ד (1953 הפרדס היה ירחון רבני-תורני שנוסד בוורשה בשנת 1913 על ידי הרב שמואל אהרן הלוי פרדס.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והפרדס · ראה עוד »
הפלס (ירחון)
הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והפלס (ירחון) · ראה עוד »
הקבינט של ארצות הברית
הקבינט של הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן, יולי 2021 הקבינט של ארצות הברית, המכונה גם הקבינט הנשיאותי, הוא גוף המורכב מבעלי התפקידים הבכירים ביותר ברשות המבצעת של ארצות הברית, ברובם מזכירי המחלקות הביצועיות הפדרליות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והקבינט של ארצות הברית · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והר הזיתים · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והרב קוק · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
הרברט סמואל
לורד הרברט לואי סמואל, ויקונט סמואל הראשון (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963) היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והרברט סמואל · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והשואה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והלכה · ראה עוד »
הזמן
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והזמן · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגניזה החרסונית
הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והגניזה החרסונית · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והדף היומי · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והוועד הלאומי · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
הכשרה
הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והכשרה · ראה עוד »
היינט
יוסף גרביצקי (לימים רגב), ב. יאושזון, משה חייקין, מוטל בוקשטיין. הַיְינְט (בכתיב יידי: הײַנט; יידיש: "היום") היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בוורשה בין השנים 1906–1939.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והיינט · ראה עוד »
ו' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וו' בסיוון · ראה עוד »
ועידת השלום בפריז (1919)
ועידת השלום בפריז הייתה ועידה בינלאומית שאורגנה על ידי המדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, לשם חתימת חוזי שלום ביניהן ובין המדינות המובסות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וועידת השלום בפריז (1919) · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וורשה · ראה עוד »
ולוצלאווק
וְלוֹצְלָאוֶוק (בפולנית:, IPA:; ביידיש: װלאָצלאַװעק) היא עיר במרכז פולין, השוכנת על נהר הוויסלה, ואוכלוסייתה עומדת על 123,000 איש.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וולוצלאווק · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ווינה · ראה עוד »
ויירושוב
ויירושוב (בפולנית: Wieruszów) היא עיירה בפרובינציית לודז' שבפולין, על גדת נהר פרוסנה (Prosna), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וויירושוב · ראה עוד »
כ"ט בנובמבר
מדינות שלא היו חברות באו"ם מפת תוכנית החלוקה כ"ט בנובמבר (בגימטריה: כ"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכ"ט בנובמבר · ראה עוד »
כ"ו באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכ"ו באלול · ראה עוד »
כנסת ישראל (ארגון)
כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכנסת ישראל (ארגון) · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכתב עת · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כופר נפש
כופר או כופר נפש הוא דרישה לתשלום עבור חייו או חירותו של אדם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכופר נפש · ראה עוד »
כיבוש פולין
#הפניה פלישת גרמניה הנאצית לפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכיבוש פולין · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וימים נוראים · ראה עוד »
יעקב מאיר בידרמן
הרב יעקב מאיר בידרמן (ראש השנה ה'תר"ל, ספטמבר 1869 – י"ג בסיוון ה'תש"א, יוני 1941) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויעקב מאיר בידרמן · ראה עוד »
יעקב אריה אלתר
רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויעקב אריה אלתר · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויפו · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק מאיר לוין
יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 י"ג בשבט ה'תרנ"ג או ט' בטבת ה'תרנ"ד – ט”ז באב ה'תשל"א, 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק מאיר לוין · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
יצחק זליג מורגנשטרן
רבי יצחק זליג מורגנשטרן (תרכ"ו, 1866 – ג' בחשוון ת"ש, 1939) היה אדמו"ר מקוצק-סוקולוב וראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק זליג מורגנשטרן · ראה עוד »
יצחק גרשטנקורן
יצחק גרשטנקורן נואם בחגיגת הנחת אבן הפינה למרכז התעשייה ע"ש אריה שנקר, קריית אריה, יוני 1947 יצחק גרשטנקורן (כ"ט בטבת תרנ"א, 9 בינואר 1891 - כ"ה בתשרי תשכ"ב, 4 באוקטובר 1961) היה חלוץ, מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק גרשטנקורן · ראה עוד »
יצחק ידידיה פרנקל
בית הכנסת "אהבת חסד", ברחוב אברבנאל 46 פלורנטין. דרום תל אביב. הרב יצחק ידידיה פרנקל (כ"ו בתשרי תרע"ד, אוקטובר 1913 - ד' באלול תשמ"ו, 8 בספטמבר 1986) היה הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק ידידיה פרנקל · ראה עוד »
ירושלמי על סדר קדשים
מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישראל · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל אלתר
רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישראל אלתר · ראה עוד »
ישכר דב רוקח
רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישכר דב רוקח · ראה עוד »
ישיבת שפת אמת
קברי רבי אברהם מרדכי אלתר ורבי פנחס מנחם אלתר בחצר הישיבה לוחית זיכרון לתורמים על חזית הבניין ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישיבת שפת אמת · ראה עוד »
ישיבת חידושי הרי"ם
ישיבת חידושי הרי"ם היא ישיבה של חסידות גור בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישיבת חידושי הרי"ם · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהודה מאיר אברמוביץ
יהודה מאיר אברמוביץ (ר"ח מנחם אב תרע"ד; 24 ביולי 1914, לודז', פולין – ב' באייר ה'תשס"ז; 20 באפריל 2007) היה יושב ראש ועד הפועל העולמי של אגודת ישראל בין השנים 1980–2007 והמזכיר הכללי של אגודת ישראל בזמן הקמת מדינת ישראל וחבר הכנסת מטעמה בכנסות השביעית, השמינית והתשיעית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהודה מאיר אברמוביץ · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יהודה אריה ליב אלתר
רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »
יהודה אריה לייב אלתר
#הפניה יהודה אריה ליב אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהודה אריה לייב אלתר · ראה עוד »
יהודה לייב קמינר
הרב יהודה הלוי (יוד'ל) קמינר (מכונה ר' יוד'ל חנצ'ינר; תקפ"ז, 1827 – כ"ד בתשרי תרנ"ב, 1891) היה תלמיד חכם חסידי בפולין, חותנו של האדמו"ר בעל השפת אמת מגור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהודה לייב קמינר · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף פצנובסקי
הרב יוסף פצנובסקי (תרל"ה, 1875 - ב' בסיוון תש"ב, 18 במאי 1942) הוא מחבר הספר פרדס יוסף על חמישה חומשי תורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויוסף פצנובסקי · ראה עוד »
יוסף צבי דושינסקי
עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
יוסף יצחק שניאורסון
מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »
יודנראט
אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויודנראט · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1865 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1913 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1918 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1921 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1925 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1927 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1928 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1932 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1935 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1938 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1940 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1941 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1942 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1944 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו1948 · ראה עוד »
25 בדצמבר
25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו25 בדצמבר · ראה עוד »
3 ביוני
3 ביוני הוא היום ה-154 בשנה (155 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ו3 ביוני · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_מרדכי_אלתר
