אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

חיים יוסף יפה

מַדָד חיים יוסף יפה

חיים יוסף יפה (1821 – 22 בדצמבר 1901), כונה "המגיד מוועקשענע", מחובבי ציון, ממייסדי רחובות. [1]

תוכן עניינים

  1. 50 יחסים: מנוחה ונחלה, מרדכי יפה, משכילים, מלחמת העולם הראשונה, מזכרת בתיה, מגיד (דרשן), מינסק, ארץ ישראל, אליעזר גורדון, אברהם משה לונץ, נפתלי צבי יהודה ברלין, סלנט, פלך קובנה, פלונגה, צבי הירש קלישר, קופייקה, קורלנד, רזקנה, רחובות, רב, שמואל יוסף פין, לוח ארץ ישראל, ליטא, לייפאיה, טלז, זאמוט, זאגר, חובבי ציון, דאוגבפילס, דרשה, דרישת ציון, המעין (כתב עת), הארכיון הציוני המרכזי, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הר הזיתים, הלבוש, החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, ועידת דרוסקניק, וקשנה, וילנה, כרם, יצחק אלחנן ספקטור, ישיבת טלז, ישיבת וולוז'ין, יהדות חרדית, 1821, 1888, 1891, 22 בדצמבר.

מנוחה ונחלה

חברי "מנוחה ונחלה" עם מפת הנחלות של רחובות, 1890. מימין לשמאל: מתתיהו כהן, אליהו זאב לוין אפשטיין, זאב גלוסקין, אליעזר קפלן. מנוחה ונחלה הייתה חברה להתיישבות שנוסדה בז' באדר תר"ן (1890) על ידי קבוצה של חובבי ציון, בוורשה שבפולין בראשות אליהו זאב לוין אפשטיין וזאב גלוסקין, אשר היו נציגיה בארץ במטרה להקים בארץ ישראל מושבה שלא תהיה תלויה בתמיכת הברון רוטשילד, כלומר, מושבה עצמאית מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ומנוחה ונחלה

מרדכי יפה

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ומרדכי יפה

משכילים

#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ומשכילים

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ומלחמת העולם הראשונה

מזכרת בתיה

מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ומזכרת בתיה

מגיד (דרשן)

#הפניה דרשנות.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ומגיד (דרשן)

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ומינסק

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וארץ ישראל

אליעזר גורדון

אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ואליעזר גורדון

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ואברהם משה לונץ

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ונפתלי צבי יהודה ברלין

סלנט

סלנט (בליטאית: Salantai; ביידיש: סאַלאַנט) היא עיירה באזור ז'מוט שבצפון מערב ליטא.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וסלנט

פלך קובנה

פלך קובנה הייתה גוברנייה באימפריה הרוסית, בירתה הייתה עיר בשם קובנה (היום בליטא).

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ופלך קובנה

פלונגה

אנדרטה לזכר יהודי פּלוּנגֶה שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום פּלוּנגֶה (בליטאית: Plungė; ביידיש: פלונגיאן) היא עיר בליטא במחוז טלז, בת כ־17,500 תושבים.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ופלונגה

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וצבי הירש קלישר

קופייקה

קופייקה רוסית מודרנית קוֹפֶּיְקָה (ברוסית: копейка; באוקראינית: копійка) היא יחידת מטבע, שערכה הוא החלק המאה (מאית) של רוּבְּל ברוסיה ובטרנסניסטריה, של הריבניה אוקראינית ושל מאנאט אזרבייג'ני.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וקופייקה

קורלנד

הכניסה לארמון רונדלה (''Rundale''), שהיה מושב דוכסי קורלנד קורלנד (לטבית: Kurzeme; אסטונית: Kuramaa; ליטאית: Kuršas; פולנית: Kurlandia; גרמנית: Kurland; רוסית: Курляндия) הוא מחוז היסטורי שהתקיים בעבר על שטח הנמצא כיום בתחומי לטביה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וקורלנד

רזקנה

רֶזֶקנֶה (בלטבית: Rēzekne, ברוסית: Режица, בפולנית: Rzeżyca, בגרמנית: Rositten, ביידיש: רעזיצע/רעזיצא) היא עיר בלטביה בחבל לטגליה, שבלטביה המזרחית, 242 ק"מ מזרחית לריגה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ורזקנה

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ורחובות

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ורב

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ושמואל יוסף פין

לוח ארץ ישראל

אריאל בשנת 1980 לוח ארץ ישראל הוא לוח שנה הבנוי בסגנון האלמנך שפורסם על ידי אברהם משה לונץ בסוף המאה ה-19 לונץ, בסיועו של פרץ סמולנסקין פרסם בווינה, ב-1882, את "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל".

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ולוח ארץ ישראל

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וליטא

לייפאיה

לִיֶפאיה (בלטבית: Liepāja, בפולנית: Lipawa, ברוסית: Либава,Лиепая, ביידיש: ליבאַװע, בגרמנית: Libau) היא עיר במערב לטביה, ובה נמל על הים הבלטי.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ולייפאיה

טלז

אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וטלז

זאמוט

זאַמוּט (בז'מאיצ'ו: Žemaitėjė; בליטאית תקנית: Žemaitija, ז'מאיטייה; מילולית: השפלה, הארץ הנמוכה; ליטא-תחתית; בלטינית: Samogitia, "סמוגיטיה") היא אחד מחמישה חבלי ארץ אתנוגרפיים מובחנים בליטא.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וזאמוט

זאגר

זאגר (בליטאית: Žagarė; בפולנית: Żagory; ביידיש זשאַגער או זאַגער) היא עיירה במחוז שאולאי בצפון ליטא סמוך לגבול עם לטביה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וזאגר

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וחובבי ציון

דאוגבפילס

דַאוּגַּבְפִּילְס (בלטבית: Daugavpils) היא העיר השנייה בגודלה בלטביה, ובירת חבל לטגלֶה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ודאוגבפילס

דרשה

#הפניה דרשנות.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ודרשה

דרישת ציון

שער '''דרישת ציון''' במהדורה משנת 1899 עטיפת '''דרישת ציון''' במהדורתו של יהודה עציון משנת 2002 דרישת ציון הוא ספר מאת הרב צבי הירש קלישר, הכולל פרקים מחשבתיים והלכתיים, ובו פורש הרב קלישר את משנתו בדבר יישוב ארץ ישראל וחידוש עבודת הקרבנות.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ודרישת ציון

המעין (כתב עת)

#הפניה המעין.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה והמעין (כתב עת)

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה והארכיון הציוני המרכזי

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה והאימפריה הרוסית

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה והספרייה הלאומית

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה והר הזיתים

הלבוש

#הפניה מרדכי יפה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה והלבוש

החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל

#הפניה הוועד האודסאי.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה והחברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל

ועידת דרוסקניק

ועידת דרוּסְקֶניק הייתה הוועידה השלישית של חובבי ציון.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וועידת דרוסקניק

וקשנה

וֶקְשְׁנֶה (ביידיש: וועקשענע; בליטאית: Viekšniai, וייקשניאי; בפולנית: Wieksznie) היא עיירה במחוז טלז שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ווקשנה

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ווילנה

כרם

כרם כרמים בהרי ירושלים, ברקע קיבוץ צובה ותל צובה כרם בבאחה קליפורניה, מקסיקו מושב לכיש בחבל לכיש בציר היבול בנאפולי, שנות ה-90 של המאה ה-19 כֶּרֶם הוא מטע שמגדלים בו עצי פרי מסוימים.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וכרם

יצחק אלחנן ספקטור

מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ויצחק אלחנן ספקטור

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וישיבת טלז

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה וישיבת וולוז'ין

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ויהדות חרדית

1821

יוון זוכה בעצמאות.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ו1821

1888

אנגלית.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ו1888

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ו1891

22 בדצמבר

22 בדצמבר הוא היום ה-356 בשנה (357 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת חיים יוסף יפה ו22 בדצמבר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_יוסף_יפה