גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
118 יחסים: HebrewBooks, מפקח (חינוך), מקס ליליינטל, מרדכי אהרון גינצבורג, משה מנדלסון, משה מונטיפיורי, משה שטיינשניידר, משה לייב ליליינבלום, מבשרי ההשכלה, מוסף (עיתונות), מורה פרטי, מושבות, אמנציפציה ליהודים, ארץ ישראל, אליעזר צווייפל, אליעזר הלוי, אטימולוגיה, אברהם אורי קובנר, אד"ם הכהן, אוניברסיטת סנט פטרבורג, ספר לימוד, סופר, סוחר, עברית, עיתונאי, עיתונות יהודית היסטורית, פרץ סמולנסקין, פרויקט בן-יהודה, פלורליזם, פולמוס השמיטה, פין 1, צונץ, קיצוניות ורדיקליזם, רפואה, רוסיפיקציה, רוסית, שמרנות, שמואל פיינר, שאול פנחס רבינוביץ', שלמה בובר, תנ"ך, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפילת מנחה, תקופת הביניים של העברית, תרמ"ז, תרל"ב, תל אביב-יפו, תלמיד חכם, לאומיות, ..., ליטא, ט"ו בתשרי, זכריה פרנקל, חסידות, חברת מרבי השכלה בישראל, חובבי ציון, חיבת ציון, חיים זליג סלונימסקי, בוסתנאי בן חנינאי, בית דפוס, גן פרחים, גר"א, גרמנית, גליציה, גדולי ישראל, דפוס ראם, דפוס רוזנקרנץ, דחק - כתב עת לספרות טובה, ה'תקע"ט, ה'תרנ"א, המאה ה-19, המליץ, האנציקלופדיה העברית, הספרייה הלאומית, הקהילה היהודית בווילנה, השחר, התנגדות לחסידות, הלל נח מגיד שטיינשניידר, הבעל שם טוב, הביאור, הגר"א, הוראת שעה, הכרמל (כתב עת), היסטוריה של עם ישראל, ווארשא, וילנה, כנסת ישראל (ספר שנה), כרונולוגיה מקראית, כתב עת, כתב יד (מקור), י"א בטבת, יצחק בר לווינזון, ישיבה, יחיאל מיכל פינס, יהושע מזח, יהודה ליב אפל, יהודה לייב גורדון, יוסף קלוזנר, יידיש, 1818, 1835, 1838, 1841, 1842, 1844, 1846, 1847, 1848, 1856, 1859, 1860, 1870, 1882, 1888, 1890, 1901, 22 בדצמבר, 23 בדצמבר. להרחיב מדד (68 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וHebrewBooks · ראה עוד »
מפקח (חינוך)
במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומפקח (חינוך) · ראה עוד »
מקס ליליינטל
הרב מקס (מנחם) ליליינטל (גרמנית: Max Lilienthal; 6 בנובמבר 1815, מינכן – 5 באפריל 1882, סינסינטי, אוהיו) היה יהודי גרמני ששימש יועץ לשלטונות האימפריה הרוסית בתוכניתם לכפות השכלה על יהודי תחום המושב, ולאחר מכן רב רפורמי בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומקס ליליינטל · ראה עוד »
מרדכי אהרון גינצבורג
#הפניה מרדכי אהרן גינצבורג.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומרדכי אהרון גינצבורג · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
משה לייב ליליינבלום
משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »
מבשרי ההשכלה
#הפניה משכילים מוקדמים.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומבשרי ההשכלה · ראה עוד »
מוסף (עיתונות)
בעיתונות, מוּסף הוא קונטרס בעל אופי מוגדר, חלק מעיתון.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומוסף (עיתונות) · ראה עוד »
מורה פרטי
נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומורה פרטי · ראה עוד »
מושבות
#הפניה מושבה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ומושבות · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וארץ ישראל · ראה עוד »
אליעזר צווייפל
#הפניה אליעזר צבי צווייפל.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ואליעזר צווייפל · ראה עוד »
אליעזר הלוי
ד"ר אליעזר הלוי (לואי לֶווה) (באנגלית: Louis Loewe; י' בתמוז תקס"ט, 24 ביוני 1809 – א' בכסלו תרמ"ט, 5 בנובמבר 1888) היה מלומד יהודי בריטי ממוצא גרמני אשר שימש כעוזרו ומזכירו של משה מונטיפיורי במשך כחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ואליעזר הלוי · ראה עוד »
אטימולוגיה
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ואטימולוגיה · ראה עוד »
אברהם אורי קובנר
אברהם אוּרי בן צבי (ארקדי גריגוריביץ') קובנֶר (בכתיב היידי, שנהג בתקופתו: קאָוונער; ברוסית: Ковнер, בכתיב של תקופתו: Ковнеръ; 1842, וילנה – 1909, לומז'ה) היה פובליציסט ומבקר ספרות יהודי ליטאי בן תקופת ההשכלה, הנחשב לאבי ביקורת הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ואברהם אורי קובנר · ראה עוד »
אד"ם הכהן
אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ואד"ם הכהן · ראה עוד »
אוניברסיטת סנט פטרבורג
#הפניה אוניברסיטת סנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ואוניברסיטת סנט פטרבורג · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וספר לימוד · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וסופר · ראה עוד »
סוחר
פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וסוחר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ועברית · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ועיתונאי · ראה עוד »
עיתונות יהודית היסטורית
אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פלורליזם
פְּלוּרָלִיזְם (Pluralism; מלטינית Pluralis, מילולית: רב, מרובה, בעברית: רבגוניות) הוא מונח מתחום הפילוסופיה, מדע המדינה וסוציולוגיה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ופלורליזם · ראה עוד »
פולמוס השמיטה
#הפניה היתר מכירה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ופולמוס השמיטה · ראה עוד »
פין 1
פין 1 היה המען של מתחם מגורים ומשרדים נושן, מוזנח ומלוכלך ברחוב פין (ע"ש הסופר והבלשן שמואל יוסף פין) בתל אביב שעמד על תילו עד 2015.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ופין 1 · ראה עוד »
צונץ
#הפניה יום-טוב ליפמן צונץ.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וצונץ · ראה עוד »
קיצוניות ורדיקליזם
רדיקליות היא גישה הדוגלת בשינוי מצב קיים מהשורש.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וקיצוניות ורדיקליזם · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ורפואה · ראה עוד »
רוסיפיקציה
רוסיפיקציה, ובעברית מיושנת ריסוּס (ברוסית: Русификация) היא צורה של הטמעה תרבותית, בה קהילה מקבלת על עצמה את השפה והתרבות הרוסית ואת האלפבית הקירילי, או שסממנים אלה נכפים עליה על ידי השלטון.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ורוסיפיקציה · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ורוסית · ראה עוד »
שמרנות
שמרנות (בלועזית Conservatism), יחד עם יריבותיה הליברליזם והסוציאליזם, היא פילוסופיה ואידיאולוגיה פוליטית חברתית ותרבותית מהמשפיעות ביותר בתקופה שלאחר הנאורות אשר תרמה יחד עם הליברליזם והסוציאליזם בצורה משמעותית לעיצוב העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ושמרנות · ראה עוד »
שמואל פיינר
שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ושמואל פיינר · ראה עוד »
שאול פנחס רבינוביץ'
#הפניה שאול פנחס רבינוביץ.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ושאול פנחס רבינוביץ' · ראה עוד »
שלמה בובר
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ושלמה בובר · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ותפילת מנחה · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ותרמ"ז · ראה עוד »
תרל"ב
#הפניה ה'תרל"ב.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ותרל"ב · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ותלמיד חכם · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ולאומיות · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וליטא · ראה עוד »
ט"ו בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וט"ו בתשרי · ראה עוד »
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וזכריה פרנקל · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וחסידות · ראה עוד »
חברת מרבי השכלה בישראל
#הפניה חברת מרבי השכלה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וחברת מרבי השכלה בישראל · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וחובבי ציון · ראה עוד »
חיבת ציון
#הפניהחובבי ציון.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וחיבת ציון · ראה עוד »
חיים זליג סלונימסקי
סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »
בוסתנאי בן חנינאי
בוסתנאי בן חנינאי (618–670), היה ראש הגולה בבבל, שקורות חייו עטופים באגדה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ובוסתנאי בן חנינאי · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ובית דפוס · ראה עוד »
גן פרחים
שער הכרך הראשון גן פרחים (כותרת המשנה: "בו יבואו פרחים ושושנים, נטעי נעמנים. מגדולי הרבנים, משכילים ומאמינים, חכמים ונבונים") היה מאסף ספרותי והגותי של בני תקופת התחייה, אשר ראה אור בארבעה כרכים בין השנים 1881–1892 בעריכתו של הסופר והעיתונאי יהושע מזח (מייזאח).
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וגן פרחים · ראה עוד »
גר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וגר"א · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וגרמנית · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וגליציה · ראה עוד »
גדולי ישראל
#הפניה גדול הדור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וגדולי ישראל · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ודפוס ראם · ראה עוד »
דפוס רוזנקרנץ
דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »
דחק - כתב עת לספרות טובה
דְּחָק - כתב עת לספרות טובה הוא כתב עת עברי לספרות, עיון, ביקורת ואמנות בעריכת יהודה ויזן, היוצא לאור מאז 2011.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ודחק - כתב עת לספרות טובה · ראה עוד »
ה'תקע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וה'תקע"ט · ראה עוד »
ה'תרנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וה'תרנ"א · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והמאה ה-19 · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והמליץ · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הקהילה היהודית בווילנה
#הפניה יהדות וילנה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והקהילה היהודית בווילנה · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והשחר · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הלל נח מגיד שטיינשניידר
הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והבעל שם טוב · ראה עוד »
הביאור
#הפניה נתיבות השלום.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והביאור · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והגר"א · ראה עוד »
הוראת שעה
הוראת שעה היא חיקוק שתוקפו הוגבל בזמן מראש.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והוראת שעה · ראה עוד »
הכרמל (כתב עת)
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
ווארשא
#הפניהורשה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וווארשא · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ווילנה · ראה עוד »
כנסת ישראל (ספר שנה)
כנסת ישראל לשפ"ר, שנה ראשונה, ה'תרמ"ז כנסת ישראל היה ספר שנה שראה אור בעיר ורשה שבפולין הרוסית במשך שלוש שנים במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-19, תרמ"ו–תרמ"ח.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וכנסת ישראל (ספר שנה) · ראה עוד »
כרונולוגיה מקראית
#הפניה הכרונולוגיה המקראית והמסורתית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וכרונולוגיה מקראית · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וכתב עת · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
י"א בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וי"א בטבת · ראה עוד »
יצחק בר לווינזון
יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין וישיבה · ראה עוד »
יחיאל מיכל פינס
הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »
יהושע מזח
יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (גם: יהושע חאימאָוויטץ סגל ("יח"ס"); גם מייזאח; ברוסית: Мейзах; 1834 – כ' בשבט תרע"ז, 12 בפברואר 1917) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ועורך יהודי רוסי עברי ויידי, איש תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ויהושע מזח · ראה עוד »
יהודה ליב אפל
יהודה לֶיְבּ אֶפֶל (בכתיב יידי: עפעל; 23 במרץ 1857, וקשנה, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 27 בנובמבר 1934, כ' בכסלו תרצ"ה, תל אביב) היה עיתונאי עברי ופעיל ציוני, מראשוני תנועת חיבת ציון בווילנה.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ויהודה ליב אפל · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ויידיש · ראה עוד »
1818
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1818 · ראה עוד »
1835
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1835 · ראה עוד »
1838
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1838 · ראה עוד »
1841
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1841 · ראה עוד »
1842
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1842 · ראה עוד »
1844
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1844 · ראה עוד »
1846
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1846 · ראה עוד »
1847
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1847 · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1848 · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1856 · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1859 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1860 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1870 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1882 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1888 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1890 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו1901 · ראה עוד »
22 בדצמבר
22 בדצמבר הוא היום ה-356 בשנה (357 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו22 בדצמבר · ראה עוד »
23 בדצמבר
23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל יוסף פין ו23 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_יוסף_פין
