סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חנוך זונדל בן יוסף

מַדָד חנוך זונדל בן יוסף

הרב חנוך זונדל (-ו' בכסלו תר"כ, 1859) מחכמי פולין. [1]

46 יחסים: מסכת אבות, מדרש רבה, מדרש שמואל, מדרש תנחומא, מדרש תהילים, אברהם שמואל הירשברג, אגדת בראשית, אגדה (יהדות), איטשע זבלודובסקי, נ"ך, סדר עולם, סדר עולם רבה, סידור, עין יעקב (ספר), פסיקתא דרב כהנא, פולין, קלינינגרד, קידוש החודש, רא"ש, שמואל אביגדור תוספאה, שמואל יפה אשכנזי, שצ'צ'ין, תפילה (יהדות), תקצ"ג, תר"ל, תר"כ, תר"י, תרמ"ג, תרט"ו, תרכ"ג, ליק, חמש מגילות, בריינסק, ביאליסטוק, דרשן, האנציקלופדיה היהודית, הגדה של פסח, הוצאת לוין-אפשטיין, הורודנה, ו' בכסלו, ורשה, וילנה, יצחק אייזיק חבר, ילקוט שמעוני, יוסף שאול נתנזון, 1859.

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ומסכת אבות · ראה עוד »

מדרש רבה

אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ומדרש רבה · ראה עוד »

מדרש שמואל

מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב').

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ומדרש שמואל · ראה עוד »

מדרש תנחומא

מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ומדרש תנחומא · ראה עוד »

מדרש תהילים

מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על רובו של ספר תהילים הערוך בעיקר בעברית.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ומדרש תהילים · ראה עוד »

אברהם שמואל הירשברג

#הפניה אברהם שמואל הרשברג.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ואברהם שמואל הירשברג · ראה עוד »

אגדת בראשית

אגדת בראשית הוא מדרש אגדה על ספר בראשית.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ואגדת בראשית · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

איטשע זבלודובסקי

#הפניה יצחק זבלודובסקי.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ואיטשע זבלודובסקי · ראה עוד »

נ"ך

#הפניה תנ"ך.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ונ"ך · ראה עוד »

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וסדר עולם · ראה עוד »

סדר עולם רבה

#הפניה סדר עולם.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וסדר עולם רבה · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וסידור · ראה עוד »

עין יעקב (ספר)

עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ועין יעקב (ספר) · ראה עוד »

פסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ופסיקתא דרב כהנא · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ופולין · ראה עוד »

קלינינגרד

מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וקלינינגרד · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וקידוש החודש · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ורא"ש · ראה עוד »

שמואל אביגדור תוספאה

רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ושמואל אביגדור תוספאה · ראה עוד »

שמואל יפה אשכנזי

רבי שמואל יפה אשכנזי (ה'רפ"ה, 1525 – ה'שנ"ה, 1595) היה מחכמי ישראל באימפריה העות'מאנית במאה ה-16, מחבר פירוש יפה תואר על מדרש רבה.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ושמואל יפה אשכנזי · ראה עוד »

שצ'צ'ין

מצודת שצ'צין מפת העיר מ-1888 שְּׁצֵ'צִ'ין (בפולנית: Szczecin, בגרמנית: Stettin - שטטין, בקשובית: Sztetëno, בלטינית: Stetinum) היא עיר נמל בצפון-מערב פולין, על גדות הנהר אודר.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ושצ'צ'ין · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקצ"ג

#הפניה ה'תקצ"ג.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ותקצ"ג · ראה עוד »

תר"ל

#הפניה ה'תר"ל.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ותר"ל · ראה עוד »

תר"כ

#הפניה ה'תר"ך.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ותר"כ · ראה עוד »

תר"י

#הפניה ה'תר"י.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ותר"י · ראה עוד »

תרמ"ג

#הפניה ה'תרמ"ג.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ותרמ"ג · ראה עוד »

תרט"ו

#הפניה ה'תרט"ו.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ותרט"ו · ראה עוד »

תרכ"ג

#הפניה ה'תרכ"ג.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ותרכ"ג · ראה עוד »

ליק

#הפניה אלק.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וליק · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וחמש מגילות · ראה עוד »

בריינסק

#הפניה בראנסק.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ובריינסק · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וביאליסטוק · ראה עוד »

דרשן

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ודרשן · ראה עוד »

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף והגדה של פסח · ראה עוד »

הוצאת לוין-אפשטיין

#הפניה הוצאת א. לוין אפשטיין.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף והוצאת לוין-אפשטיין · ראה עוד »

הורודנה

#הפניה גרודנו.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף והורודנה · ראה עוד »

ו' בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בו' כסלו היא תמיד פרשת ויצא.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וו' בכסלו · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וורשה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ווילנה · ראה עוד »

יצחק אייזיק חבר

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »

1859

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנוך זונדל בן יוסף ו1859 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חנוך_זונדל_בן_יוסף

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »