גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
224 יחסים: Academia.edu, HebrewBooks, מאיר אוריין, מאיר שורצמן, מנחם מנדל פומרנץ, מנהג, מקור ראשון, מרד נובמבר, מרדכי מנחם מנדל קאליש, מרדכי יוסף לינער, מרדכי יוסף ליינר, משה מונטיפיורי, משה שנפלד, מלמד תינוקות, אמת, אלעזר הכהן (פולטוסק), אלעזר הכהן מפולטוסק, אלכסנדר לודז', אב, אב בית דין, אבני נזר, אברהם מרדכי אלתר, אברהם לנדא, אברהם בורנשטיין, אברהם יהושע השל, אגלי טל, אדמו"ר, אדר א', אהבת ישראל (מצווה), אוניברסיטת פרינסטון, אוסטרוב מזובייצקה, אוסטרוה, אוסטריה, אופוצ'נו, איזיאסלב, אייוועלט, נתיבות המשפט, נדוניה, נובידבור מזובייצקי, ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, סמיכה לרבנות, ספר סופר וסיפור, סרוצק, סטריקוב, סוקולוב פודלסקי, סוכצ'ב, פאות, פנחס שדה, פרשת תולדות, פרויקט בן-יהודה, ..., פרישות (יהדות), פלפול, פלוצק, פוסק, פורום (אינטרנט), פולאווי, פולטוסק, פולין, פינחס מנחם אלתר, פירוש אברבנאל, פיטרקוב, פיוטרקוב טריבונלסקי, צ'חאנוב, צ'יז'ב, צבי הירש חיות, קאליש, קוצק, קורוב, קיצוניות ורדיקליזם, רחמים, רחל אליאור, רב, שמחת תורה, שמחה, שמחה רז, שמחה בונים מפשיסחה, שמחה בונים אלתר, שמחה יאיר רוזנפלד, שמואל משינאווא, שמואל בורנשטיין, שמואל יוסף עגנון, שאול מייזליש, שפת אמת (ספר), שצ'קוצ'יני, תנא דבי אליהו, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפילה (יהדות), תקס"ז, תקפ"ח, תרשים, תרביץ, תרי"ט, לומאזי, לובלין, לובלין (פרובינציה), לודז', ליפמן דוד שובקס, ליפנו, טומשוב לובלסקי, טיש, זמושץ', זאב נחום בורנשטיין, זאב וולף מסטריקוב, זאב וולף לנדא, זקן, זבולן (פולין), זולקובה, חנוך בורנשטיין, חנוך הניך הכהן לוין, חס ושלום, חסידות, חסידות איזביצה ראדזין, חסידות סוכטשוב, חסידות פשיסחה, חסידות פוריסוב, חסידות קוצק, חסידות גור, חסידות וורקא, חסידות יאריטשוב, חסידים, חלוקת פולין, חוקות הגויים, חילון, בעל מופת, ברודי, ביאלא פודולסק, בית מדרש, בית קברות, בית יעקב (כתב עת), ג' באדר, גזירת הלבוש, גומבין, גוסטינין, גוריי, ה'ת"ר, ה'ת"ש, ה'תצ"א, ה'תקמ"ז, ה'תקס"ט, ה'תקע"ד, ה'תקפ"ט, ה'תקפ"ז, ה'תקצ"א, ה'תקצ"ט, ה'תקצ"ז, ה'תקצ"ח, ה'תר"ן, ה'תר"א, ה'תר"ע, ה'תר"ד, ה'תר"ו, ה'תרמ"א, ה'תרמ"ב, ה'תרנ"ז, ה'תרס"ט, ה'תרס"ז, ה'תרע"ב, ה'תרפ"ז, ה'תרפ"ח, ה'תרצ"ח, ה'תרל"ג, ה'תרט"ז, ה'תרט"ו, ה'תרכ"ה, ה'תרכ"ו, ה'תרי"א, ה'תרי"ט, ה'תרי"ח, ה'תרי"ב, ה'תרי"ג, ה'תשמ"ה, ה'תשע"ט, ה'תשפ"א, התנגדות לחסידות, הבעל שם טוב, הוצאת שוקן, ורשה, ורוצלב, ולוצלאווק, וונגרוב, וורקא, ויסקיטקי, כ"ב בסיוון, כ"ב בשבט, כ"ב בתמוז, כ"ג בשבט, כ"ד בכסלו, י"א בתמוז, י"ט בתשרי, י"ב באלול, יעקב אריה אלתר, יעקב לוינגר, יעקב יצחק מפשיסחה, יעקב יצחק הורוביץ, יצחק מאיר אלתר, יצחק מוורקא, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק פייגנבוים, יצחק זליג מורגנשטרן, יראת שמים, ישראל מפילוב, ישראל אלתר, ישראל ניסן קופרשטוק, ישראל יצחק קאליש, ישכר תמר, יחזקאל לנדא, יחיאל מאיר מגוסטינין, יהודה אריה ליב אלתר, יהודה אריה לייב לוין, יהודה לייב איגר, יום השנה, יוסף לוינשטיין (רב), יועץ קים קדיש ראקאץ, ייהרג ואל יעבור, 1787, 1827, 1828, 1830, 1839, 1859, 1909, 1940, 27 בינואר. להרחיב מדד (174 יותר) »
Academia.edu
Academia.edu היא רשת חברתית מקוונת עבור אקדמאים, שמטרתה לקשר בין אקדמאים בעלי תחומי עניין ומחקר משותפים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וAcademia.edu · ראה עוד »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וHebrewBooks · ראה עוד »
מאיר אוריין
אברהם מאיר אוריין (בֶּכלינסקי) (י"א בטבת ה'תר"ע, 23 בדצמבר 1909 – ג' באב ה'תשל"ח, 6 באוגוסט 1978, חיפה) היה סופר וחוקר ספרות תורנית וחסידות, ופעיל ציבור חיפאי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומאיר אוריין · ראה עוד »
מאיר שורצמן
#הפניה מאיר שוורצמן.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומאיר שורצמן · ראה עוד »
מנחם מנדל פומרנץ
הרב מנחם מנדל פומרנץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא מחבר ומהדיר ספרים, ראש בית המדרש להוראה ולהלכה של עוז והדר, ראש מוסדות באר ישראל, יוזם מהדורת מתיבתא והעורך הראשי שלה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומנחם מנדל פומרנץ · ראה עוד »
מנהג
מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומנהג · ראה עוד »
מקור ראשון
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומקור ראשון · ראה עוד »
מרד נובמבר
מרד נובמבר (בפולנית Powstanie listopadowe; ידוע גם כמלחמת פולין–רוסיה (1830–1831), ומהפכת הצוערים) היה מרד מזוין של האזור הכבוש של פולין מול האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומרד נובמבר · ראה עוד »
מרדכי מנחם מנדל קאליש
הרב מרדכי מנחם מנדל קאליש (1819 – 6 ביוני 1868; תקע"ט – ט"ז בסיון תרכ"ח) היה האדמו"ר השני של וורקא, ובנו של האדמו"ר הזקן מוורקא רבי ישראל יצחק קאליש.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומרדכי מנחם מנדל קאליש · ראה עוד »
מרדכי יוסף לינער
#הפניה מרדכי יוסף ליינר.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומרדכי יוסף לינער · ראה עוד »
מרדכי יוסף ליינר
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומרדכי יוסף ליינר · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
משה שנפלד
משה שנפלד (י"ט באייר תרס"ז, 3 במאי 1907 - ח' באלול תשל"ה, 15 באוגוסט 1975) היה פובליציסט, מתרגם ועורך ספרותי חרדי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומשה שנפלד · ראה עוד »
מלמד תינוקות
#הפניה מלמד.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ומלמד תינוקות · ראה עוד »
אמת
האמת האבסטרקטית המואנשת מאת -Jules Joseph Lefebvre, 1870. תבליט המתאר דיאלוג בין אפלטון ואריסטו, מאת לוקה דלה רוביה האתיקה של ניקומאכוס' ומצביע בידו הימנית על הארץ, כסמל לאמונתו בהפקת הידע בדרכים אמפיריות. אמת היא תכונה המיוחסת במובלע לטענה שמאמינים בה או מאשרים אותה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואמת · ראה עוד »
אלעזר הכהן (פולטוסק)
#הפניה אלעזר הכהן מפולטוסק.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואלעזר הכהן (פולטוסק) · ראה עוד »
אלעזר הכהן מפולטוסק
רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (א' באב ה'תקנ"א, אוגוסט 1791 – כ"א בחשוון ה'תרמ"ב, 13 בנובמבר 1881) היה פוסק הלכה ומנהיג דתי מפורסם בפולין, ומראשי תנועת החסידות בה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואלעזר הכהן מפולטוסק · ראה עוד »
אלכסנדר לודז'
אלכסנדר לודז' (או אלכסנדרוב לודז'קי, בפולנית Aleksandrów Łódzki) היא עיר הממוקמת במרכז פולין במחוז לודז' ומשמשת כעיר-לוויין של לודז'.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואלכסנדר לודז' · ראה עוד »
אב
אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואב · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואב בית דין · ראה עוד »
אבני נזר
אבני נזר הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, מחשובי המשיבים בדורו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואבני נזר · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם לנדא
רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואברהם לנדא · ראה עוד »
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »
אברהם יהושע השל
הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואברהם יהושע השל · ראה עוד »
אגלי טל
אגלי טל הוא ספר על הלכות שבת שחיבר רבי אברהם בורנשטיין, אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואגלי טל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואדמו"ר · ראה עוד »
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואדר א' · ראה עוד »
אהבת ישראל (מצווה)
#הפניה אהבת ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואהבת ישראל (מצווה) · ראה עוד »
אוניברסיטת פרינסטון
אוניברסיטת פרינסטון (באנגלית: Princeton University) היא אוניברסיטת מחקר פרטית מליגת הקיסוס בפרינסטון, ניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואוניברסיטת פרינסטון · ראה עוד »
אוסטרוב מזובייצקה
שואה, בבית העלמין בחולון אוסטרוב מזובייצקה (בפולנית: Ostrów Mazowiecka להאזנה, ביידיש: "אוסטרובה"), היא עיר בפולין, 92 ק"מ צפונית-מזרחית לוורשה בירת פולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואוסטרוב מזובייצקה · ראה עוד »
אוסטרוה
אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואוסטרוה · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואוסטריה · ראה עוד »
אופוצ'נו
אופוצ'נו (בפולנית: Opoczno; ביידיש: אפאטשנא) היא עיר בדרום פולין, עד 1998 בפרובינציית פיוטרקוב טריבונלסקי ולאחר מכן – בפרובינציית לודז'.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואופוצ'נו · ראה עוד »
איזיאסלב
איזיאסלב (באוקראינית: Ізя́слав, בפולנית: Zasław, זסלב) היא עיר במערב אוקראינה, על גדת הנהר הורין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואיזיאסלב · ראה עוד »
אייוועלט
איי־וועלט (באנגלית: iVelt; בשמה המלא: אידישע וועלט פארומס) היא מערכת פורומים אינטרנטיים מבוססת phpBB המתנהלת בשפת היידיש.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ואייוועלט · ראה עוד »
נתיבות המשפט
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ונתיבות המשפט · ראה עוד »
נדוניה
מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ונדוניה · ראה עוד »
נובידבור מזובייצקי
נובידבור מזובייצקי (בפולנית: Nowy Dwór Mazowiecki; בכתיב יידי: נאווי דוואר) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבמרכז פולין, צפונית מערבית לוורשה, על גדת נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ונובידבור מזובייצקי · ראה עוד »
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
ניקולאי הראשון (ברוסית: Николай I Павлович, "ניקולאי הראשון פאבלוביץ'", 6 ביולי 1796 – 2 במרץ 1855), היה צאר רוסי שכיהן מ-1 בדצמבר 1825 עד מותו ב-2 במרץ 1855.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וניקולאי הראשון, קיסר רוסיה · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספר סופר וסיפור
ספר סופר וסיפור: סיפורים על סופרים ועל ספרים הוא אנתולוגיה בת שבעה שערים מאת ש"י עגנון, הספר יצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1978, הכרך השביעי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו בידי בתו אמונה ירון.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וספר סופר וסיפור · ראה עוד »
סרוצק
סרוצק (בפולנית: Serock; ביידיש סעראצק) היא עיר קטנה על גדתו הצפונית של אגם זגרז, במחוז לגיונובו שבפרובינציית מזוביה בפולין, כ-40 קילומטר צפונית לוורשה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וסרוצק · ראה עוד »
סטריקוב
סטריקוב (בפולנית: Stryków) היא עיירה במחוז זגייז' שבפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וסטריקוב · ראה עוד »
סוקולוב פודלסקי
סוקולוב פודלסקי (בפולנית: Sokołów Podlaski) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וסוקולוב פודלסקי · ראה עוד »
סוכצ'ב
סוֹכצֶ'ב (בפולנית: Sochaczew; ביידיש: סאכאטשאוו) היא עיר הנמצאת על גדת נהר בזורה (Bzura), כ־60 ק"מ דרומית־מערבית לוורשה בירת פולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וסוכצ'ב · ראה עוד »
פאות
דיוקן של נער צעיר עם פאות צאנז) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופאות · ראה עוד »
פנחס שדה
פנחס שדה (17 ביוני 1929, לבוב – 29 בינואר 1994, ירושלים) היה סופר, משורר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופנחס שדה · ראה עוד »
פרשת תולדות
פרשת תּוֹלְדֹת היא הפרשה השישית בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופרשת תולדות · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פרישות (יהדות)
פרישות משמעותה הִמנעות מענייני העולם הזה, התנזרות מהנאות, או נזירות חלקית עד מלאה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופרישות (יהדות) · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופלפול · ראה עוד »
פלוצק
שואה, בבית העלמין בחולון פלוצק (בפולנית: Płock) היא עיר בת כ-130,000 תושבים במרכז פולין, על גדות נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופלוצק · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופוסק · ראה עוד »
פורום (אינטרנט)
פוֹרוּם מְקֻוָּן הוא אתר אינטרנט או חלק ממנו המשמש לקיום דיונים או למענה של שאלות ותשובות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופורום (אינטרנט) · ראה עוד »
פולאווי
פולאווי (בפולנית: Puławy) היא עיר מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, במפגש הנהרות ויסלה וקורובקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית בת 3,000 נפשות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופולאווי · ראה עוד »
פולטוסק
פולטוסק (בפולנית: Pułtusk) היא עיר בפולין השוכנת במחוז מזוביה, כ-70 ק"מ צפונית לוורשה, על גדות הנרב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופולטוסק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופולין · ראה עוד »
פינחס מנחם אלתר
רבי פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה אדמו"ר בשושלת חסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופינחס מנחם אלתר · ראה עוד »
פירוש אברבנאל
פירוש אברבנאל על התורה, חלק מספרי הנביאים וספר דניאל, נכתב על ידי רבי יצחק אברבנאל, מראשי יהדות ספרד ופורטוגל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופירוש אברבנאל · ראה עוד »
פיטרקוב
#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופיטרקוב · ראה עוד »
פיוטרקוב טריבונלסקי
פיוטרקוב טריבונלסקי (ובתעתיק חצי-עברי: פיעטרקוב) היא עיר בפולין, הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ופיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »
צ'חאנוב
צֶ'חַאנוב (מיידיש: טשעכאַנאָוו; בפולנית: Ciechanów) היא עיר במחוז מזוביה שבצפון-מרכז פולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וצ'חאנוב · ראה עוד »
צ'יז'ב
צ'יז'ב (בפולנית: Czyżew) היא עיר על גדת הנהר ברוק במחוז ויסוקומזובייצקי בפרובינציה פודלסיה בפולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וצ'יז'ב · ראה עוד »
צבי הירש חיות
275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וצבי הירש חיות · ראה עוד »
קאליש
קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וקאליש · ראה עוד »
קוצק
קוֹצְק (בפולנית: Kock) היא עיירה במזרח פולין, השוכנת במחוז לוקוב שבפרובינציית לובלין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וקוצק · ראה עוד »
קורוב
קורוב (פולנית: Kurów,, יידיש: קאראוו, קאריוו, קארוב, קאריב, נהגה קוּרֶב) הוא כפר בן 2,811 תושבים הנמצא בדרום-מזרח פולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וקורוב · ראה עוד »
קיצוניות ורדיקליזם
רדיקליות היא גישה הדוגלת בשינוי מצב קיים מהשורש.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וקיצוניות ורדיקליזם · ראה עוד »
רחמים
אשה מרחמת על אנשים עניים רחמים הם מצב רגשי חברתי, המתעורר בתגובה למצוקתו של אחר, ומדרבן את הפרט לעזור לבעל המצוקה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ורחמים · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ורחל אליאור · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ורב · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושמחת תורה · ראה עוד »
שמחה
ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושמחה · ראה עוד »
שמחה רז
שמחה רז (נולד בב' באלול תרצ"א, 15 באוגוסט 1931) הוא סופר, יליד ירושלים, בן למשפחת רקובר ונכד למשפחת מנדלבוים, מהמשפחות הנכבדות בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושמחה רז · ראה עוד »
שמחה בונים מפשיסחה
קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושמחה בונים מפשיסחה · ראה עוד »
שמחה בונים אלתר
הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושמחה בונים אלתר · ראה עוד »
שמחה יאיר רוזנפלד
רבי שמחה יאיר רוזנפלד מפיטרקוב (כ"ד בכסלו ה'תקצ"א, 10 בדצמבר 1830 – י"ט בסיוון ה'תרע"א, 15 ביוני 1911) היה רב חסידי שכיהן ברבנות ערים ועיירות בפולין במשך 60 שנים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושמחה יאיר רוזנפלד · ראה עוד »
שמואל משינאווא
רבי שמואל משינאווא (ה'תקמ"ז, 1787 – ח' בשבט ה'תרל"ג, 1873) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושמואל משינאווא · ראה עוד »
שמואל בורנשטיין
רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושמואל בורנשטיין · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שאול מייזליש
שאול מייזליש (נולד ב-4 בנובמבר 1951) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי, זוכה פרס הנשיא.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושאול מייזליש · ראה עוד »
שפת אמת (ספר)
הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »
שצ'קוצ'יני
שצ'קוצ'יני (בפולנית: Szczekociny; ביידיש: שטשעקאטשין) היא עיירה במחוז זאוויירצ'ה שבפרובינציית שלזיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ושצ'קוצ'יני · ראה עוד »
תנא דבי אליהו
תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ותנא דבי אליהו · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקס"ז
#הפניה ה'תקס"ז.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ותקס"ז · ראה עוד »
תקפ"ח
#הפניה ה'תקפ"ח.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ותקפ"ח · ראה עוד »
תרשים
תַּרְשִׁים (בלועזית: דִּיאַגְרָמָה) הוא דרך הצגה חזותית של מידע, באמצעות סמלים דו-ממדיים מוסכמים ומשמעות מוסכמת למיקום תצוגתם על משטח התצוגה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ותרשים · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ותרביץ · ראה עוד »
תרי"ט
#הפניה ה'תרי"ט.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ותרי"ט · ראה עוד »
לומאזי
לומאזי (בפולנית: Łomazy) הוא כפר במחוז ביאלא פודולסק שבפרובינציית לובלין בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ולומאזי · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ולובלין · ראה עוד »
לובלין (פרובינציה)
לובלין (בפולנית: lubelskie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ולובלין (פרובינציה) · ראה עוד »
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ולודז' · ראה עוד »
ליפמן דוד שובקס
קבר ר' ליפמאן דוד שובקס בהר הזיתים הרב ליפמן דוד (דובצ'ה) שובקס (ה'תק"צ 1830 (בקירוב) - ז' באדר ב' תרפ"ד, מרץ 1924) היה מו"צ בעיירה קוצק ואב בית דין של בד"ץ כוללות החסידים בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וליפמן דוד שובקס · ראה עוד »
ליפנו
ליפנו (בפולנית: Lipno) היא עיירה בפרובינציית קויאוויה-פומרניה במרכז פולין, כ-20 ק"מ צפונית לעיר וְלוֹצְלָאוֶוק וכ-40 ק"מ דרומית-מזרחית לטוֹרוּן.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וליפנו · ראה עוד »
טומשוב לובלסקי
טומשוב לובלסקי (בפולנית: Tomaszów Lubelski, באוקראינית: Томашів) היא עיר בדרום מזרח פולין ובה 19,991 תושבים (2009).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וטומשוב לובלסקי · ראה עוד »
טיש
טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וטיש · ראה עוד »
זמושץ'
מפת העיר מ-1617 - ניתן להבחין בשלוש הכיכרות ובבית העירייה במרכז, וכן בארמון זמויסקי מימין (המפה פונה דרומה) זמושץ' (פולנית Zamość; רוסית Замосць; גרמנית Zamosch) היא עיר בפרובינציית לובלין שבדרום-מזרח פולין, השוכנת כ-240 ק"מ דרומית-מזרחית לבירה ורשה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וזמושץ' · ראה עוד »
זאב נחום בורנשטיין
רבי זאב נחום בורנשטיין (לעיתים: בּאָרנשטיין; ~ה'תק"פ, 1820 - י"ב באלול ה'תרמ"ה, 23 באוגוסט 1885) היה רב וראש ישיבה פולני, רבה של ביאלא פודולסק ורבם של רבים מגדולי יהדות פולין בדור שלאחריו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וזאב נחום בורנשטיין · ראה עוד »
זאב וולף מסטריקוב
#הפניה זאב וולף לנדא.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וזאב וולף מסטריקוב · ראה עוד »
זאב וולף לנדא
רבי זאב וולף לנדא (מסטריקוב; תקס"ז, 1807 - י"א באלול תרנ"ה, 1891) היה רב בסטריקוב במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וזאב וולף לנדא · ראה עוד »
זקן
זקן הוא שם כולל לשיער הצומח בסנטר ובלחיים בעיקר אצל גברים, החל משלב מסוים בגיל ההתבגרות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וזקן · ראה עוד »
זבולן (פולין)
זבולן (בפולנית: Zwoleń; ביידיש: זוואלין) היא עיירה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וזבולן (פולין) · ראה עוד »
זולקובה
#הפניה ז'ובקבה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וזולקובה · ראה עוד »
חנוך בורנשטיין
#הפניה חנוך הניך בורנשטיין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחנוך בורנשטיין · ראה עוד »
חנוך הניך הכהן לוין
רבי חנוך הֶניך (ביידיש: העניך) הכהן (מאלכסנדר) לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798 – י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחנוך הניך הכהן לוין · ראה עוד »
חס ושלום
חס ושלום הוא ביטוי מתקופת האמוראים המביע הסתייגות ודחיה או פחד מתיאור או ממצב שהוזכרו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחס ושלום · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידות · ראה עוד »
חסידות איזביצה ראדזין
חסידות איזביצה-ראדזין היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בעיירה איזביצה לאחר עזיבתו את חצר רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'ת"ר (1839).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידות איזביצה ראדזין · ראה עוד »
חסידות סוכטשוב
חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידות סוכטשוב · ראה עוד »
חסידות פשיסחה
#הפניה בית פשיסחה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידות פשיסחה · ראה עוד »
חסידות פוריסוב
ממוזער חסידות פוריסוב (ביידיש: פאריסוב) היא חסידות פולנית, ענף מחסידות פשיסחא.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידות פוריסוב · ראה עוד »
חסידות קוצק
קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידות קוצק · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידות גור · ראה עוד »
חסידות וורקא
וורשא חסידות ווּרקא היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה וורקא בפולין על ידי רבי יצחק מוורקא, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידות וורקא · ראה עוד »
חסידות יאריטשוב
חסידת יאריטשוב היא חסידות מזרח גאליצינית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידות יאריטשוב · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחסידים · ראה עוד »
חלוקת פולין
חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (בפולנית: Rozbiór Polski, בליטאית: Padalijimas) הייתה חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחלוקת פולין · ראה עוד »
חוקות הגויים
איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחוקות הגויים · ראה עוד »
חילון
חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וחילון · ראה עוד »
בעל מופת
ביהדות, בעל מופת הוא כינוי לצדיק שמיוחסים לו כוחות על-טבעיים לחולל נסים ומופתים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ובעל מופת · ראה עוד »
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וברודי · ראה עוד »
ביאלא פודולסק
ביאלא פודולסק (בפולנית: Biała Podlaska) היא עיר במזרח פולין, הנמצאת כיום בפרובינציית לובלין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וביאלא פודולסק · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ובית מדרש · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ובית קברות · ראה עוד »
בית יעקב (כתב עת)
גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »
ג' באדר
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וג' באדר · ראה עוד »
גזירת הלבוש
יאן פליקס פיארסקי גזירת הלבוש (או גזרת המלבושים) היא כינוי לחוקים שנחקקו באימפריה הרוסית נגד הלבוש היהודי בשנות ה-40 של המאה ה-19 בתקופת ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וגזירת הלבוש · ראה עוד »
גומבין
גומבין (בפולנית: Gąbin; ביידיש: גאמבין) היא עיר במחוז פלוצק בפרובינציית מזוביה בפולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וגומבין · ראה עוד »
גוסטינין
גוסטינין (בפולנית: Gostynin; ביידיש: גאסטינין) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבפולין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וגוסטינין · ראה עוד »
גוריי
גורַיי (בפולנית: Goraj; ביידיש: גאריי) הוא כפר בדרום-מזרח פולין, במחוז בילגוריי, כ-60 ק"מ מדרום ללובלין וכ-20 ק"מ מבילגוריי, בו מתגוררים כ-1,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וגוריי · ראה עוד »
ה'ת"ר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'ת"ר · ראה עוד »
ה'ת"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'ת"ש · ראה עוד »
ה'תצ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תצ"א · ראה עוד »
ה'תקמ"ז
בשנה זו תועד בספרי גדולי הפוסקים בירושלים אירוע מיוחד ונדיר של שלג בירושלים, שבא לאחר עצירת גשמים ממושכת.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תקמ"ז · ראה עוד »
ה'תקס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תקס"ט · ראה עוד »
ה'תקע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תקע"ד · ראה עוד »
ה'תקפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תקפ"ט · ראה עוד »
ה'תקפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תקפ"ז · ראה עוד »
ה'תקצ"א
לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תקצ"א · ראה עוד »
ה'תקצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תקצ"ט · ראה עוד »
ה'תקצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תקצ"ז · ראה עוד »
ה'תקצ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תקצ"ח · ראה עוד »
ה'תר"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תר"ן · ראה עוד »
ה'תר"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תר"א · ראה עוד »
ה'תר"ע
בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תר"ע · ראה עוד »
ה'תר"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תר"ד · ראה עוד »
ה'תר"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תר"ו · ראה עוד »
ה'תרמ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרמ"א · ראה עוד »
ה'תרמ"ב
יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרמ"ב · ראה עוד »
ה'תרנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרנ"ז · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרס"ט · ראה עוד »
ה'תרס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרס"ז · ראה עוד »
ה'תרע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרע"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרפ"ז · ראה עוד »
ה'תרפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרפ"ח · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרצ"ח · ראה עוד »
ה'תרל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרל"ג · ראה עוד »
ה'תרט"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרט"ז · ראה עוד »
ה'תרט"ו
אבן הפינה של משכנות שאננים - תחילת היציאה מן החומות. לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרט"ו · ראה עוד »
ה'תרכ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרכ"ה · ראה עוד »
ה'תרכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרכ"ו · ראה עוד »
ה'תרי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרי"א · ראה עוד »
ה'תרי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרי"ט · ראה עוד »
ה'תרי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרי"ח · ראה עוד »
ה'תרי"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרי"ב · ראה עוד »
ה'תרי"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תרי"ג · ראה עוד »
ה'תשמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תשמ"ה · ראה עוד »
ה'תשע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תשע"ט · ראה עוד »
ה'תשפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וה'תשפ"א · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק והבעל שם טוב · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק והוצאת שוקן · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וורשה · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וורוצלב · ראה עוד »
ולוצלאווק
וְלוֹצְלָאוֶוק (בפולנית:, IPA:; ביידיש: װלאָצלאַװעק) היא עיר במרכז פולין, השוכנת על נהר הוויסלה, ואוכלוסייתה עומדת על 123,000 איש.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וולוצלאווק · ראה עוד »
וונגרוב
#הפניה ונגרוב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ווונגרוב · ראה עוד »
וורקא
ווֹרְקא (כך בפי היהודים; בפולנית: Warka, וַרְקה) היא עיירה על הגדה המערבית של הנהר פיליצה במרכז פולין, 60 קילומטר מדרום לוורשה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ווורקא · ראה עוד »
ויסקיטקי
ויסקיטקי (בפולנית: Wiskitki; ביידיש: וויסקיט) הוא כפר במחוז ז'יררדוב שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וויסקיטקי · ראה עוד »
כ"ב בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וכ"ב בסיוון · ראה עוד »
כ"ב בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וכ"ב בשבט · ראה עוד »
כ"ב בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וכ"ב בתמוז · ראה עוד »
כ"ג בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ג שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וכ"ג בשבט · ראה עוד »
כ"ד בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וכ"ד בכסלו · ראה עוד »
י"א בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וי"א בתמוז · ראה עוד »
י"ט בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וי"ט בתשרי · ראה עוד »
י"ב באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וי"ב באלול · ראה עוד »
יעקב אריה אלתר
רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויעקב אריה אלתר · ראה עוד »
יעקב לוינגר
יעקב לוינגר (3 בינואר 1928 – 5 במאי 1995) היה הוגה דעות ישראלי, ראש החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויעקב לוינגר · ראה עוד »
יעקב יצחק מפשיסחה
קברו של היהודי בפשיסחא רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"ו – י"ט בתשרי ה'תקע"ד; 1766–1813) המכונה "היהודי הקדוש", הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, והמעטת העיסוק במופתים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויעקב יצחק מפשיסחה · ראה עוד »
יעקב יצחק הורוביץ
רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויעקב יצחק הורוביץ · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק מוורקא
#הפניה ישראל יצחק קאליש.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויצחק מוורקא · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
יצחק פייגנבוים
הרב יצחק הכהן פייגנבוים (1828 ה'תקפ"ח - 22 במאי 1911) כ"ד באייר ה'תרע"א היה רב פולני-חסידי ששימש כאב"ד ורשה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויצחק פייגנבוים · ראה עוד »
יצחק זליג מורגנשטרן
רבי יצחק זליג מורגנשטרן (תרכ"ו, 1866 – ג' בחשוון ת"ש, 1939) היה אדמו"ר מקוצק-סוקולוב וראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויצחק זליג מורגנשטרן · ראה עוד »
יראת שמים
#הפניה יראת השם.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויראת שמים · ראה עוד »
ישראל מפילוב
#הפניה חיים ישראל מורגנשטרן.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וישראל מפילוב · ראה עוד »
ישראל אלתר
רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וישראל אלתר · ראה עוד »
ישראל ניסן קופרשטוק
#הפניה ישראל ניסן קופרשטוך.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וישראל ניסן קופרשטוק · ראה עוד »
ישראל יצחק קאליש
רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"ב בניסן ה'תר"ח, 15 במאי 1848) היה מנהיג חסידי בן המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וישראל יצחק קאליש · ראה עוד »
ישכר תמר
הרב ישכר תָּמָר (במקור: תֶּמֶר; זדונסקה וולה, אלול ה'תרנ"ו, 1896 – תל אביב ה' באדר ה'תשמ"ב, פברואר 1982) היה רב בכמה קהילות במערב אירופה ובתל אביב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וישכר תמר · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יחיאל מאיר מגוסטינין
רבי יחיאל מאיר ליפשיץ (הרי"ם מגוסטינין) (ה'תקע"ו, 1816 - כ"א בשבט ה'תרמ"ח, 1888) שנודע בכינויים 'בעל התהלים' או 'היהודי הטוב מגוסטינין' היה ממנהיגי החסידות בפולין לאחר פטירת רבו רבי מנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויחיאל מאיר מגוסטינין · ראה עוד »
יהודה אריה ליב אלתר
רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »
יהודה אריה לייב לוין
יהודה אריה לייב (לייבל) לוין (י"ג באב תרע"ח, 22 ביולי 1918 – כ' בכסלו ה'תשל"ט, 20 בדצמבר 1978) היה סופר ועורך חרדי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויהודה אריה לייב לוין · ראה עוד »
יהודה לייב איגר
רבי יהודה לֵייבּ אֵיגֶר (כונה רבי לֵייבַּלֶ'ה; תקע"ה – כ"ב בשבט תרמ"ח, 1888) היה נכדו של רבי עקיבא איגר ותלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח".
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויהודה לייב איגר · ראה עוד »
יום השנה
נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויום השנה · ראה עוד »
יוסף לוינשטיין (רב)
הרב יוסף לוינשטיין (מכונה הרב מסרוצק; ה'תקצ"ז, 1837 או ה'ת"ר, 1840 – כ"ו בניסן ה'תרפ"ד, 30 באפריל 1924) היה רב פולני, רבה של סרוצק במשך למעלה מ-50 שנה, גנאלוג והיסטוריוגרף בולט בחקר רבנים, אדמו"רים ויחוסין.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויוסף לוינשטיין (רב) · ראה עוד »
יועץ קים קדיש ראקאץ
יועץ קים קדיש ראקאץ (נפטר 1943~) היה מו"ל ומחבר חסידי מפורסם שליקט תורות וסיפורים מאדמו"רי פולין הקונגרסאית ועד היום ספריו מהווים מקור עיקרי למחקר חסידות פולין ואדמו"רי בית פשיסחה, קוצק, גור, וורקא ועוד.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ויועץ קים קדיש ראקאץ · ראה עוד »
ייהרג ואל יעבור
ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »
1787
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ו1787 · ראה עוד »
1827
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ו1827 · ראה עוד »
1828
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ו1828 · ראה עוד »
1830
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ו1830 · ראה עוד »
1839
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ו1839 · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ו1859 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ו1909 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ו1940 · ראה עוד »
27 בינואר
27 בינואר הוא היום ה-27 בשנה בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל מקוצק ו27 בינואר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנחם_מנדל_מקוצק
