גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
31 יחסים: מאכלות אסורות, מסכת ברכות, מצוות לא תעשה, משנה תורה, מיתה בידי שמים, אנציקלופדיה תלמודית, ארץ ישראל, עם הארץ, עירוב תחומין, עירוב תבשילין, עירוב חצרות, פירוש המשנה לרמב"ם, פירות חולין, קדושה (יהדות), רמב"ם, רבי יוחנן, רוב (הלכה), שלמה זלמן אוירבך, תרומה גדולה, תרומות ומעשרות, תרי"ג מצוות, תלמוד בבלי, תוספתא, זרוע לחיים וקיבה, זרוע, לחיים וקיבה, חזון איש, חולין (הלכה), ביטול ברוב, הלכה, הכשר מצווה, ויקרא.
מאכלות אסורות
#הפניה מאכלים אסורים.
חָדָשׁ!!: טבל ומאכלות אסורות · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: טבל ומסכת ברכות · ראה עוד »
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.
חָדָשׁ!!: טבל ומצוות לא תעשה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: טבל ומשנה תורה · ראה עוד »
מיתה בידי שמים
#הפניה מיתה בידי שמיים.
חָדָשׁ!!: טבל ומיתה בידי שמים · ראה עוד »
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: טבל ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: טבל וארץ ישראל · ראה עוד »
עם הארץ
עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.
חָדָשׁ!!: טבל ועם הארץ · ראה עוד »
עירוב תחומין
עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.
חָדָשׁ!!: טבל ועירוב תחומין · ראה עוד »
עירוב תבשילין
עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית המאפשרת להכין את צורכי השבת ביום הטוב החל לפניה.
חָדָשׁ!!: טבל ועירוב תבשילין · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: טבל ועירוב חצרות · ראה עוד »
פירוש המשנה לרמב"ם
ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.
חָדָשׁ!!: טבל ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »
פירות חולין
בול מועדים לשמחה ה'תשס"ז, המוקדש לסדר זרעים פירות חולין הם פירות שלא חלה עליהם אף אחת מן הקדושות ההלכתיות, החלות על פירות ותבואה, ודינם הוא חול ולא קודש.
חָדָשׁ!!: טבל ופירות חולין · ראה עוד »
קדושה (יהדות)
#הפניה קודש וחול ביהדות.
חָדָשׁ!!: טבל וקדושה (יהדות) · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: טבל ורמב"ם · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: טבל ורבי יוחנן · ראה עוד »
רוב (הלכה)
רוב הוא מושג המשפיע על נידונים הלכתיים לרוחב המשפט העברי, ישנם מצבים בהם עצם הימצאות רוב הוא תנאי מספיק כדי להכריע את הדין, ישנם מצבים בהם הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, וישנם מצבים בהם אין הרוב משפיע על הדין, כדוגמת "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי" שבו בפירוש מבטלים את השפעת הרוב.
חָדָשׁ!!: טבל ורוב (הלכה) · ראה עוד »
שלמה זלמן אוירבך
הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: טבל ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »
תרומה גדולה
תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.
חָדָשׁ!!: טבל ותרומה גדולה · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: טבל ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: טבל ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: טבל ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: טבל ותוספתא · ראה עוד »
זרוע לחיים וקיבה
#הפניה זרוע, לחיים וקיבה.
חָדָשׁ!!: טבל וזרוע לחיים וקיבה · ראה עוד »
זרוע, לחיים וקיבה
מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.
חָדָשׁ!!: טבל וזרוע, לחיים וקיבה · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: טבל וחזון איש · ראה עוד »
חולין (הלכה)
בהלכה היהודית, מאכל בסטטוס חולין הוא מאכל שאינו קדוש, כלומר תבואה שאיננה תרומה, או בשר שאיננו קודש.
חָדָשׁ!!: טבל וחולין (הלכה) · ראה עוד »
ביטול ברוב
בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.
חָדָשׁ!!: טבל וביטול ברוב · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: טבל והלכה · ראה עוד »
הכשר מצווה
שזירת חוטי ציצית היא "הכשר מצווה". הֶכְשֵׁר מִצְוָה הוא מושג הלכתי שמשמעותו: מעשה שהוא עצמו אינו מצווה אלא הוא הכנה והכשרה של דבר מסוים כדי שיתאפשר על ידו לקיים את המצווה.
חָדָשׁ!!: טבל והכשר מצווה · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: טבל וויקרא · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/טבל
