תוכן עניינים
48 יחסים: מספר (בלשנות), משנה, מחלוקת, מדרש, מילה (בלשנות), מיטה, אמוראים, אלחנן וסרמן, סברא, עצם, עור, פסוק, פרשת שמיני, פול, צריכותא, רמב"ם, רב (אמורא), רבא, רבי מאיר, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוחנן, ריש לקיש, שמונה שרצים, שעורה תרבותית, שטיח, שבעת המשקים, שומר לטומאה, שולחן, שיער, תנאים, תלמוד בבלי, תוספות, תורה, טומאת אוכלים, טומאת נבלה, טומאת שרץ, טומאת כלים, טומאה וטהרה, חז"ל, חיטה, בריה (הלכה), ברייתא, בשר, הלכה, הכשר לקבל טומאה, כזית, ישיבת הר עציון, ידית.
מספר (בלשנות)
מספר דקדוקי הוא תכונה דקדוקית המציינת הבחנה כמותית (בעיקר של שמות עצם), ומשפיעה על נטייה של מילים במסגרת התאם (בדומה למין דקדוקי ולגוף דקדוקי) ההבחנה הכמותית הבסיסית ביותר הקיימת ברוב שפות העולם היא בין יחיד ובין רבים.
לִרְאוֹת יד לטומאה ומספר (בלשנות)
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת יד לטומאה ומשנה
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
לִרְאוֹת יד לטומאה ומחלוקת
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
לִרְאוֹת יד לטומאה ומדרש
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
לִרְאוֹת יד לטומאה ומילה (בלשנות)
מיטה
מיטה זוגית "מיטה", ציור מעשה ידי אנרי טולוז לוטרק משנת 1893. המיטה משמשת למנוחה מיטה היא רהיט שמיועד למנוחה ולשינה.
לִרְאוֹת יד לטומאה ומיטה
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת יד לטומאה ואמוראים
אלחנן וסרמן
לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.
לִרְאוֹת יד לטומאה ואלחנן וסרמן
סברא
סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.
לִרְאוֹת יד לטומאה וסברא
עצם
עצמות גפה עליונה אנושית עצם היא רקמת חיבור קשה וצפופה, המהווה חלק מרכזי בשלדם של רוב החולייתנים, מעניקה להם את צורתם, ומאפשרת את תפקודם.
לִרְאוֹת יד לטומאה ועצם
עור
עור אנושי עוֹר הוא מעטפת גופם החיצונית של בעלי חיים.
לִרְאוֹת יד לטומאה ועור
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
לִרְאוֹת יד לטומאה ופסוק
פרשת שמיני
חטאם של נדב ואביהוא פָּרָשַׁת שְׁמִינִי היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא.
לִרְאוֹת יד לטומאה ופרשת שמיני
פול
דוכן פול בשוק פּוֹל (בעברית יומיומית ובערבית - פוּל; שם מדעי: Vicia faba) הוא צמח חד-שנתי חורפי, אשר נזרע בספטמבר ומניב באביב.
לִרְאוֹת יד לטומאה ופול
צריכותא
צריכותא היא מושג תלמודי שבא ליישב את הצורך בכפל מקורות ללימוד מסוים.
לִרְאוֹת יד לטומאה וצריכותא
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת יד לטומאה ורמב"ם
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
לִרְאוֹת יד לטומאה ורב (אמורא)
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
לִרְאוֹת יד לטומאה ורבא
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
לִרְאוֹת יד לטומאה ורבי מאיר
רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.
לִרְאוֹת יד לטומאה ורבי שמעון בר יוחאי
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
לִרְאוֹת יד לטומאה ורבי יוחנן
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
לִרְאוֹת יד לטומאה וריש לקיש
שמונה שרצים
בהלכה היהודית, שמונה שרצים היא קבוצת שרצים ממשפחות הטורפים, המכרסמים והלטאות המוזכרים בתורה, שלהם דינים ייחודיים המתבטאים בדיני טומאה וטהרה ובהלכות שבת.
לִרְאוֹת יד לטומאה ושמונה שרצים
שעורה תרבותית
שיבולת שעורה. יכולה להופיע גם ללא מלענים שעורה תרבותית (שם מדעי: Hordeum vulgare), המכונה בקיצור שעורה, היא מין תרבותי בסוג שעורה שבמשפחת הדגניים.
לִרְאוֹת יד לטומאה ושעורה תרבותית
שטיח
אלג'יראיות אורגות שטיח, בסביבות 1899 ייבוש שטיחים במפעל כפרי, (עמק אוריקה, מרוקו) מחצלות קש (קטורי, יפן) שטיח הוא יריעה או בד שעיבו אותו בקשרים מחוטים או קרעי בדים או ארוגים בנול, המיועדים לפרישה על הרצפה או לתלייה על קיר.
לִרְאוֹת יד לטומאה ושטיח
שבעת המשקים
שבעת המשקים הם שבעה סוגי נוזלים המוגדרים בהלכה כ"משקה", ויש להם דינים ייחודיים בהלכות טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת יד לטומאה ושבעת המשקים
שומר לטומאה
עור בעל החיים, משמש כשומר בהלכות טומאת אוכלים, שומר, הוא דבר הנספח לאוכל, ודרוש לאוכל לצורך שמירה עליו מכל סיבה שהיא.
לִרְאוֹת יד לטומאה ושומר לטומאה
שולחן
שולחן אוכל ביתי עם ארבעה כיסאות שולחן מיוחד למשחקי שח ודמקה שולחן ביליארד שולחן אוכל סין שולחן (בכתיב חסר: שֻׁלְחָן) הוא רהיט המשמש להנחת חפצים, אכילה ומשחקים שונים.
לִרְאוֹת יד לטומאה ושולחן
שיער
צמות אנטומיה של השיער שיער הוא סיב עשוי חלבון (פילמנט), הצומח מזקיק המצוי בשכבת הדרמיס דרך שכבת האפידרמיס שבעור.
לִרְאוֹת יד לטומאה ושיער
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת יד לטומאה ותנאים
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת יד לטומאה ותלמוד בבלי
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת יד לטומאה ותוספות
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת יד לטומאה ותורה
טומאת אוכלים
טומאת אוכלים היא אחד ממיני הטומאה בהלכה, ושם כולל לכל דיני הטומאות הקשורים לאוכל, הן הטומאות הנגרמות על ידי האוכלים, ובעיקר לטומאות החלות על האוכלים.
לִרְאוֹת יד לטומאה וטומאת אוכלים
טומאת נבלה
נורה על ידם טומאת נבלה היא טומאה החלה על פגר של בהמה או חיה (אך לא על עוף) – טהורה או טמאה (מותרת או אסורה לאכילה) – למעט בעל חיים המותר לאכילה שנשחט כהלכה (אף אם נמצא טרפה לאחר השחיטה).
לִרְאוֹת יד לטומאה וטומאת נבלה
טומאת שרץ
טומאת שרץ בהלכה היהודית היא טומאה החלה על פגרים של שמונה שרצים, שהם בעלי חיים ממשפחות הטורפים, המכרסמים והלטאות:.
לִרְאוֹת יד לטומאה וטומאת שרץ
טומאת כלים
טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.
לִרְאוֹת יד לטומאה וטומאת כלים
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
לִרְאוֹת יד לטומאה וטומאה וטהרה
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת יד לטומאה וחז"ל
חיטה
שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.
לִרְאוֹת יד לטומאה וחיטה
בריה (הלכה)
האוכל פרי שלם כברייתו, ייתכן שצריך לברך ברכה אחרונה בהלכה, בריה הוא כינוי לדבר שלם כשהוא באותו מצב בו נברא, ולא השתנה, הן לבעל חיים, הן לצומח או לכל דבר אחר.
לִרְאוֹת יד לטומאה ובריה (הלכה)
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
לִרְאוֹת יד לטומאה וברייתא
בשר
בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ.
לִרְאוֹת יד לטומאה ובשר
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת יד לטומאה והלכה
הכשר לקבל טומאה
פרי שהורטב והבעלים שמחו בכך, הוכשר לקבל טומאה (רק לאחר שנקטף מהעץ) הכשר לקבל טומאה הוא דין יסודי בהלכות טומאת אוכלים, לפיו מאכל מקבל טומאה רק בתנאי שהוא הורטב אי פעם (לאחר שנקטפו מהעץ או בהמה לאחר שנשחטה) באחד משבעת המשקים.
לִרְאוֹת יד לטומאה והכשר לקבל טומאה
כזית
בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.
לִרְאוֹת יד לטומאה וכזית
ישיבת הר עציון
ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).
לִרְאוֹת יד לטומאה וישיבת הר עציון
ידית
פטיש עם ידית גומי. ידית היא חלק מחפץ המאפשר אחיזה ושימוש נוחים בו.
לִרְאוֹת יד לטומאה וידית