גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
165 יחסים: ממשית, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מערת אבשלום, מערת המכפלה, מעלה אדומים, מצרים התלמיית, מצביא, מצדה, מצודת החקרא, מרקוס אנטוניוס, מרקוס ליקיניוס קראסוס, מרד התפוצות, מרד החשמונאים, מתתיהו אנטיגונוס השני, מתתיהו הכהן, מלחמת ששת הימים, מלחמת העולם הראשונה, מלחמות הדיאדוכים, מגרון (מאחז), מדבר יהודה, מושבה, מכמש, מישור חוף יהודה, מישור החוף הדרומי, אנטונינוס פיוס, אנטיפטרוס האדומי, אנטיוכוס הרביעי, אפונים, ארץ ישראל, ארכלאוס (נשיא), אריסטובולוס השני, אתנארך, אתניות, אלכסנדר הגדול, אגריפס הראשון, אדום (עם), אוטונומיה, אוגוסטוס קיסר, אכזריות, איליה קפיטולינה, נחל רפאים, נחל שילה, נבוזראדן, נבוכדנצר השני, נבי סמואל, נדב נאמן, ספר מלכים, סלג'וקים, סטף, ..., סוריה, ערבים, ערד, עין גדי (שמורה), עיר בירה, פארק איילון-קנדה, פארק בריטניה, פארק בגין (הרי ירושלים), פארק יצחק רבין, פולמוס קיטוס, פובליוס קווינקטיליוס וארוס, פיליפוס (בית הורדוס), קרב אלעשה, קלאודיוס, קליגולה, קבר רחל, קו פרשת המים, קויריניוס, רמאללה, ראשון לציון, רחלים, רחבעם, רומא, שמעון התרסי, שמורת אלוני שמואל, שלמה, שלומציון המלכה, שבט בנימין, שבט יהודה, שבטי ישראל, שיבת ציון, תנ"ך, תקוע, תל לכיש, תוכנית החלוקה, טריפון, חלחול (עיר), חברון, חורבן בית המקדש השני, בקעת הירדן, בר כוכבא, בית אל, בית אל (יישוב מקראי), בית סלאוקוס, בית שמש, בית תלמי, בית לחם, בית חורון, בית גוברין - מראשה, בית גוברין - מרשה, בית דוד, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, ביתר עילית, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גרילה, גזירות אדריאנוס, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-2, המנדט הבריטי, המרד הגדול, האימפריה הפרסית האחמנית, האימפריה הפרתית, הנגב, העיר העתיקה, העיר העתיקה של חברון, הצבא הרומי, הר עמשא, הר חברון, הרודיון, הרי בית אל, הרי ירושלים, הרי יהודה, השפלה, השומרון, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התרבות ההלניסטית, הורקנוס השני, הורדוס אנטיפס, כנסיית המולד, כנסיית הקבר, כהן גדול, ים המלח, יער להב, יער בן שמן, יער יתיר, ירושלים, יריחו, ישראל, ישראל פינקלשטיין, יטורים, יהוד (פרובינציה בבלית), יהוד מדינתא, יהודה (דמות מקראית), יהודה המכבי, יהודה ושומרון, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן, יהודים, יונתן הוופסי, 132, 136, 167 לפנה"ס, 198 לפנה"ס, 332 לפנה"ס, 37 לפנה"ס, 4 לפנה"ס, 40 לפנה"ס, 41, 54 לפנה"ס, 6, 63 לפנה"ס. להרחיב מדד (115 יותר) »
ממשית
פסיפס ברצפת כנסייה מהמאה ה-5 בממשית הארמון אגני הטבילה בכנסיית הקדושים והמעונים הסכר הסוכר את נחל ממשית מדרום לעיר נחל ממשית ממזרח לעיר ממְשית הייתה עיר נבטית ששמשה תחנת מעבר ועיר חקלאות על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וממשית · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וממלכת יהודה · ראה עוד »
מערת אבשלום
#הפניה מערת הנטיפים (שורק).
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומערת אבשלום · ראה עוד »
מערת המכפלה
ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומערת המכפלה · ראה עוד »
מעלה אדומים
בית העירייה במעלה אדומים פסל של נשר מַעֲלֵה אֲדֻמִּים היא עיר והתנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומעלה אדומים · ראה עוד »
מצרים התלמיית
#הפניה ממלכת בית תלמי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומצרים התלמיית · ראה עוד »
מצביא
מצביא הוא אדם הנושא בתפקיד בכיר בניהול והכוונת הצבא.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומצביא · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומצדה · ראה עוד »
מצודת החקרא
מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומצודת החקרא · ראה עוד »
מרקוס אנטוניוס
מרקוס אנטוניוס (בלטינית: Marcus Antonius; 83 לפנה"ס – 1 באוגוסט 30 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי, מתומכיו החשובים של יוליוס קיסר.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומרקוס אנטוניוס · ראה עוד »
מרקוס ליקיניוס קראסוס
מרקוס ליקיניוס קראסוס (בלטינית: Marcus Licinius Crassus; 115 לפנה"ס – 53 לפנה"ס) היה פוליטיקאי ומצביא רומאי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומרקוס ליקיניוס קראסוס · ראה עוד »
מרד התפוצות
מרד התפוצות או מרד הגלויות (בלטינית: tumultus iudaicus; ביוונית:Ιουδαϊκός ταράχος; "התקוממות היהודים") היה מרד שבמהלכו התקוממו היהודים בקירנאיקה, קפריסין ואלכסנדריה כנגד הקיסר הרומי טראיאנוס, בעת שהוא היה במסע מלחמתי כנגד הפרתים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומרד התפוצות · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מתתיהו אנטיגונוס השני
מתתיהו אנטיגונוס השני (ביוונית: Αντίγονος) היה אחרון מלכי בית חשמונאי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומתתיהו אנטיגונוס השני · ראה עוד »
מתתיהו הכהן
מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומתתיהו הכהן · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמות הדיאדוכים
האימפריה שהשאיר אחריו אלכסנדר הגדול מלחמות הדיאָדוֹכים (דיאָדוֹך, ביוונית עתיקה: διάδοχος, הוא "בא אחרי, עוקב אחרי" דהיינו יורש; ברבים: διάδοχοι, "דיאדוֹכוֹי") התנהלו בין יורשיו של אלכסנדר הגדול על השלטון באימפריה שהותיר אחריו אלכסנדר לאחר מותו בשנת 323 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומלחמות הדיאדוכים · ראה עוד »
מגרון (מאחז)
בית הכנסת במגרון לפני הפינוי בור מים עתיק במגרון מִגְרוֹן היה מאחז בבנימין, שהוקם באייר ה'תשנ"ט (אפריל 1999) על גבעה בגובה 748 מטר מעל פני הים בפסגה השולטת על כביש 60 הנוכחי, ממנה יש תצפית לעבר דרום בקעת הירדן, צפון ים המלח, ומעט מעבר הירדן.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומגרון (מאחז) · ראה עוד »
מדבר יהודה
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומדבר יהודה · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומושבה · ראה עוד »
מכמש
מִכְמָשׂ (גם: מִכְמָס) הייתה עיר מרכזית בנחלת שבט בנימין בתקופת המקרא ובתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומכמש · ראה עוד »
מישור חוף יהודה
מישור חוף יהודה, קטע ממישור החוף הדרומי המשתרע מנחל שקמה ועד לנחל הירקון.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומישור חוף יהודה · ראה עוד »
מישור החוף הדרומי
מישור החוף הדרומי הוא הדרומי מבין שלושת חלקיו של מישור החוף בארץ ישראל, ומכאן שמו.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ומישור החוף הדרומי · ראה עוד »
אנטונינוס פיוס
טִִיטוּס אָוּרֶלְיוּס פוּלְבוּס בּוֹיוֹנְיוּס אַרְיוּס אַנְטוֹנִינוּס (לטינית: Titus Aurelius Fulvus Boionius Arrius Antoninus; 19 בספטמבר 86 – 7 במרץ 161), הידוע בשם אַנְטוֹנִינוּס פִּיוּס, היה קיסר רומא משנת 138 עד 161 לספירה, הרביעי מבין חמשת הקיסרים הטובים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואנטונינוס פיוס · ראה עוד »
אנטיפטרוס האדומי
אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואנטיפטרוס האדומי · ראה עוד »
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »
אפונים
אֶפּוֹנִים (Eponym) הוא שם, אמיתי או בדוי, של אדם שעל שמו נקרא מקום, עם, שבט, בית-אב, שנה, מושג, תגלית או כל דבר אחר.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואפונים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכלאוס (נשיא)
מטבע של ארכלאוס ארכלאוס (ביוונית: Ἀρχέλαος; 23 לפנה"ס – 16 לספירה) היה נשיא העם (אתנארכס) מבית הורדוס ביהודה, שומרון ואדום, מחצית ממלכת אביו הורדוס, בין שנת 4 לפנה"ס ועד 6 לספירה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וארכלאוס (נשיא) · ראה עוד »
אריסטובולוס השני
(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואריסטובולוס השני · ראה עוד »
אתנארך
אתנארך (מיוונית: ἐθνάρχης אתנארכס, מבטאים /ˈɛθnɑːrk/) הוא מנהיג פוליטי של ממלכה או עם.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואתנארך · ראה עוד »
אתניות
אתניות (או: עֲדָתִיּוּת - מלשון נוהג, כפי שהוא במספר שפות שמיות. מיוונית: ἔθνος, אתנוס - עם).
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואתניות · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »
אגריפס הראשון
אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואגריפס הראשון · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואדום (עם) · ראה עוד »
אוטונומיה
אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואוטונומיה · ראה עוד »
אוגוסטוס קיסר
אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »
אכזריות
ציורים מהמאה ה־17 המתארים מעשי אכזריות שונים. אכזריות היא רִשְׁעוּת, זָדוֹן או אֲטִימוֹת.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואכזריות · ראה עוד »
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »
נחל רפאים
גשר רפאים שבו מסילת הרכבת יפו–ירושלים חולפת מתחת לכביש 386 במקום שבו נחל רפאים נשפך לנחל שורק פיתולי נחל רפאים ומסילת הרכבת יפו–ירושלים למרגלות הר רפאים ושלוחת קאבו זרימת מים בנחל רפאים בשלג 2015, בסמוך לעין יעל נַחַל רְפָאִים הוא נחל אכזב בהרי יהודה, המנקז את כל אזור דרום מערב ירושלים וסביבותיה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ונחל רפאים · ראה עוד »
נחל שילה
נַחַל שִׁילֹה הוא נחל אכזב בבנימין, אחד מיובליו הראשיים של נחל הירקון.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ונחל שילה · ראה עוד »
נבוזראדן
נְבוּזַרְאֲדָן (בבבלית נבו-זר-אידין, Nabû-zēr-iddin - האל נבו נתן צאצא) היה איש צבא בבלי בכיר, אשר השתתף בכיבוש ממלכת יהודה והחרבת בית המקדש הראשון וירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ונבוזראדן · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
נבי סמואל
נבי סמואל באיור משנת 1889 נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין - שכונת רמות פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007) המונים עולים לקבר שמואל הנביא ביום ההילולה ממצאים צלבניים וממלוכים סביב המסגד נשים בציון הקבר בקומת המרתף (בניגוד למוסלמים, המציגים אותו בקומת הכניסה) נבי סמואל בלילה נבי סמואל (מכונה גם קבר שמואל הנביא; בערבית: النبي صموئيل, "אַ-נַבִּי צַמְוִיל") הוא אתר המקודש לשלוש הדתות האברהמיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ונבי סמואל · ראה עוד »
נדב נאמן
נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ונדב נאמן · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וספר מלכים · ראה עוד »
סלג'וקים
#הפניה השושלת הסלג'וקית.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וסלג'וקים · ראה עוד »
סטף
מפת האזור סטף (בערבית: صطاف, בתעתיק לעברית: צטאף) היה כפר ערבי בהרי ירושלים על הצלע המזרחית של הר איתן היורדת עד לנחל שורק, כעשרה קילומטרים מערבית לירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וסטף · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וסוריה · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וערבים · ראה עוד »
ערד
עֲרָד היא עיר במחוז הדרום בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וערד · ראה עוד »
עין גדי (שמורה)
תרשים שמורת עין גדי תצפית ממפל החלון שבקניון היבש לעבר ים המלח נחל ערוגות שְִׁמוּרַת עֵין גֶּדי הוא שמם של מעיין, שמורת טבע ועיר עתיקה השוכנים לחופו המערבי של ים המלח, בתחומי מדבר יהודה, על כביש 90, כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ועין גדי (שמורה) · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ועיר בירה · ראה עוד »
פארק איילון-קנדה
#הפניה פארק קנדה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ופארק איילון-קנדה · ראה עוד »
פארק בריטניה
תל עזקה מצפה משואה אתר אבני המיל בפארק בריטניה כתובת על אבן מיל בפארק בריטניה פארק בריטניה הוא יער ואתר נופש שפותח על ידי הקרן הקיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ופארק בריטניה · ראה עוד »
פארק בגין (הרי ירושלים)
#הפניה פארק בגין.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ופארק בגין (הרי ירושלים) · ראה עוד »
פארק יצחק רבין
תצפית משלוחת השיירות על כביש שער הגיא באזור קבר האימאם עלי דרך בורמה בפארק יצחק רבין החאן בשער הגיא (2008) שלט הדרכה אודות הפארק, בסמוך לאנדרטת המח"ל פארק יצחק רבין הוא פארק מיוער המשתרע על פני שטח בן כ-15,000 דונם.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ופארק יצחק רבין · ראה עוד »
פולמוס קיטוס
פולמוס קיטוס היה התנגשות בין הכוח הרומאי בפרובינקיית יהודה ובין יהודים בסביבות השנים 115–117 במקביל למרד התפוצות.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ופולמוס קיטוס · ראה עוד »
פובליוס קווינקטיליוס וארוס
"וארוס המובס", פסל גרמני מודרני פּוּבְּלִיוּס קְווִינְקְטִילִיוּס וַארוּס (46 לפנה"ס – 9 לספירה) היה פוליטיקאי ומצביא רומאי, בימי אוגוסטוס קיסר.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ופובליוס קווינקטיליוס וארוס · ראה עוד »
פיליפוס (בית הורדוס)
פיליפּּוס (ביוונית: Φίλιππος; נפטר בשנת 34 לספירה), בנו של הורדוס מאשתו קלאופטרה הירושלמית.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ופיליפוס (בית הורדוס) · ראה עוד »
קרב אלעשה
קרב אלעשה היה הקרב השמיני והאחרון במרד החשמונאים והתרחש באפריל 160 לפנה"ס בין כוחות החשמונאים לכוחות סלאוקיים באזור רמאללה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וקרב אלעשה · ראה עוד »
קלאודיוס
מוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של מדריד טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54, נולד כ"טיבריוּס קלאודיוּס דרוּסוּס נירוֹן") היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו ב-13 באוקטובר 54.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וקלאודיוס · ראה עוד »
קליגולה
גַאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹגוּסטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Gaius Julius Caesar Augustus Germanicus) הידוע בכינוי קַלִיגוּלָה (Caligula) (31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41), היה קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וקליגולה · ראה עוד »
קבר רחל
250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וקבר רחל · ראה עוד »
קו פרשת המים
קווי פרשת המים בין האוקיינוסים קַו פָּרָשַׁת הַמַּיִם הוא קו דמיוני המפריד בין שני אגני ניקוז.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וקו פרשת המים · ראה עוד »
קויריניוס
#הפניה קוויריניוס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וקויריניוס · ראה עוד »
רמאללה
רחוב מרכזי ברמאללה כיכר אל מנרה ברמאללה, יולי 2009 משמר חיילים ליד הקבר של יאסר ערפאת במוקטעה, רמאללה, יולי 2009 רמאללה (בערבית: رامﷲ, ראם אללה, "גובהו של אללה") היא עיר פלסטינית בהרי יהודה המשמשת כמרכז שלטוני של הרשות הפלסטינית, כבירתה דה פקטו וכמקום הפעילות העיקרי של ארגון הפת"ח.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ורמאללה · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וראשון לציון · ראה עוד »
רחלים
רְחֵלִים היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי באזור השומרון, על כביש 60 מזרחית לאריאל, המשתייך למועצה אזורית שומרון.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ורחלים · ראה עוד »
רחבעם
מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא דמות מקראית, מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו נעמה העמונית.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ורחבעם · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ורומא · ראה עוד »
שמעון התרסי
שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ושמעון התרסי · ראה עוד »
שמורת אלוני שמואל
שְׁמוּרַת אַלּוֹנֵי שְׁמוּאֵל היא שמורת טבע סמוך למעיין עין פטלים, בקצה הצפוני של נחל לוז ומתחת להר שמואל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ושמורת אלוני שמואל · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ושלמה · ראה עוד »
שלומציון המלכה
שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ושלומציון המלכה · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ושבט יהודה · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ושבטי ישראל · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ותנ"ך · ראה עוד »
תקוע
תְּקוֹעַ היא התנחלות ויישוב קהילתי השוכן במזרח הרי יהודה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ותקוע · ראה עוד »
תל לכיש
קטע מתבליט לכיש. המוזיאון הבריטי תל לכיש (בערבית: تل الدوير, תל אֶ-דֻּוֵיר) הוא תל מרכזי בשפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ותל לכיש · ראה עוד »
תוכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ותוכנית החלוקה · ראה עוד »
טריפון
#הפניהדיודוטוס טריפון.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וטריפון · ראה עוד »
חלחול (עיר)
חורבות בית צור בתמונה משנות העשרים של המאה העשרים חַלְח֫וּל (בערבית: حلحول) היא עיירה פלסטינית בהרי יהודה, כק"מ אחד צפונית לחברון.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וחלחול (עיר) · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וחברון · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
בקעת הירדן
סיבה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובקעת הירדן · ראה עוד »
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובר כוכבא · ראה עוד »
בית אל
מבט על שכונת האולפנה (לפני הפינוי) בֵּית אֵל היא התנחלות דתית ברכס הרי גופנה שבהרי בנימין, מצפון לרמאללה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית אל · ראה עוד »
בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »
בית סלאוקוס
מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית סלאוקוס · ראה עוד »
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית שמש · ראה עוד »
בית תלמי
תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית תלמי · ראה עוד »
בית לחם
The way between Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحمבֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית לחם · ראה עוד »
בית חורון
בֵּית חוֹרוֹן הוא התנחלות ויישוב קהילתי, נמנה על יישובי המועצה האזורית מטה בנימין.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית חורון · ראה עוד »
בית גוברין - מראשה
#הפניה בית גוברין - מרשה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית גוברין - מראשה · ראה עוד »
בית גוברין - מרשה
בתי מגורים וחנויות בעיר מרשה מהמאות 2-3 לפנה"ס. מתחת לבתים נמצאו מערכות של בורות מים, מחסנים ובתי מלאכה מערת פעמון בבית גוברין בית גוברין - מרשה הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1989 כדי לשמר את שרידיה של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית גוברין - מרשה · ראה עוד »
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית דוד · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ובית המקדש השני · ראה עוד »
ביתר עילית
ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וביתר עילית · ראה עוד »
גנאיוס פומפיוס מגנוס
גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »
גרילה
גרילה (בספרדית: Guerrilla, "מלחמה קטנה") היא שיטת לחימה המתבצעת על ידי כוחות קטנים, זריזים וגמישים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וגרילה · ראה עוד »
גזירות אדריאנוס
גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »
המאה ה-10 לפנה"ס
המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והמאה ה-2 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והמרד הגדול · ראה עוד »
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »
האימפריה הפרתית
האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והאימפריה הפרתית · ראה עוד »
הנגב
מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והנגב · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והעיר העתיקה · ראה עוד »
העיר העתיקה של חברון
העיר העתיקה של חברון (בערבית: البلدة القديمة الخليل) נמצאת במרכז העיר חברון.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והעיר העתיקה של חברון · ראה עוד »
הצבא הרומי
לגיונרים בחימוש מלא (שיחזור) לגיונרים בהיפודרום בג'רש, ירדן (שיחזור) קסדת חייל רומאי, כפי שמוצגת במוזיאון ישראל הצבא הרומי (בלטינית: Exercitus Romanus) כלל את הכוחות המזוינים של רומא העתיקה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והצבא הרומי · ראה עוד »
הר עמשא
הר עמשא הוא הר בהרי חברון, מדרום ליישוב הר עמשא ו-13 ק"מ צפונית לערד.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והר עמשא · ראה עוד »
הר חברון
סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והר חברון · ראה עוד »
הרודיון
הכניסה המקורית לאחד מבורות המים בהר המוביל למערכות תת-קרקעיות נוספות מקווה טהרה בבית המרחץ בהרודיון תחתית מבט על של הרודיון והרודיון תחתית. בצדה השמאלי של התמונה, מתחת לכביש, ניתן להבחין במעין מתחם מרובע ובמרכזו עיגול קטן בהיר. זוהי בריכת הענק המלאכותית והאי שבתוכה, שסביבה נבנה הגן שבטבורה של הרודיון תחתית אחד מבורות המים המרכזיים בהרודיון הרודיון (ביוונית: Ἡρώδειον; בערבית: هيروديون; בלטינית: Herodium), או בשמו האחר הר הורדוס, הוא אתר ארכאולוגי, משלהי תקופת בית שני, כיום גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים, הנמצא כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים בספר מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והרודיון · ראה עוד »
הרי בית אל
#הפניה הרי בנימין.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והרי בית אל · ראה עוד »
הרי ירושלים
עין נקובא וברקע מבשרת ציון, הרי ירושלים טרסות בנחל רבידה, הרי ירושלים הרי ירושלים הוא אזור גאופוליטי הררי ומבותר במרכז ארץ ישראל, באזור העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והרי ירושלים · ראה עוד »
הרי יהודה
נטף בלב גן לאומי "הרי יהודה" נוף מיושב בהרי יהודה מצוק דרגות; נוף אופייני למדבר הרי יהודה הרי יהודה, הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור בצפון ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והרי יהודה · ראה עוד »
השפלה
#הפניה שפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והשפלה · ראה עוד »
השומרון
חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והשומרון · ראה עוד »
התקופה הממלוכית בארץ ישראל
התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הערבית בארץ ישראל
#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והתקופה הערבית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »
הורקנוס השני
ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והורקנוס השני · ראה עוד »
הורדוס אנטיפס
מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) והורדוס אנטיפס · ראה עוד »
כנסיית המולד
כנסיית המולד מכלול מבני כנסיית המולד בציורו של ברנרדינו אמיקו, תחילת המאה ה-17 פצצות תאורה במהלך המצור עליה במבצע חומת מגן, 24 באפריל 2002. חלל הכנסייה "דלת הענווה" - דלת הכניסה אל הכנסייה המזבח במערת המולד - כוכב כסף שלו 14 קודקודים מסמל לפי האמונה את מקום לידתו המדויק של ישו כנסיית המולד (בערבית: كَنِيسَةُ ٱلْمَهْد, כָּנִיסַתֻ אָלְמַהְד; ביוונית: Βασιλική της Γεννήσεως; בלטינית: Basilica Nativitatis; בארמנית: Սուրբ Ծննդեան; בסורית: ܥܕܬܐ ܕܡܘܠܕܐ) היא בזיליקה הממוקמת בכיכר האבוס בעיר בית לחם.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וכנסיית המולד · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וכהן גדול · ראה עוד »
ים המלח
גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וים המלח · ראה עוד »
יער להב
יער להב וקיבוץ להב, באופק דרום הר חברון יער לַהַב הוא יער נטוע בדרום ישראל הממוקם בין הנגב הצפוני לדרום שפלת יהודה ודרום הרי חברון, שטחו כ-30,000 דונם.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויער להב · ראה עוד »
יער בן שמן
יער בן שמן יער בן שמן הוא אחד מגושי היערות הגדולים בישראל ונחשב ליער הגדול בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויער בן שמן · ראה עוד »
יער יתיר
יער יתיר וחורבת ענים מאגר יתיר ביער יתיר מצודת היערנים. משמשת גם לאירוח מטיילים. יער יתיר, יער על גבול המדבר יער יתיר הוא היער הנטוע הגדול בישראל, והיער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה – חבל יתיר בדרום הר חברון.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויער יתיר · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וירושלים · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויריחו · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וישראל · ראה עוד »
ישראל פינקלשטיין
ישראל פינקלשטיין (נולד ב-1949) הוא ארכאולוג ישראלי פרופסור אמריטוס, וראש בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) וישראל פינקלשטיין · ראה עוד »
יטורים
שרידי כפר יטורי ברמת הגולן יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויטורים · ראה עוד »
יהוד (פרובינציה בבלית)
יהוד הייתה פרובינציה של האימפריה הנאו-בבלית בעקבות דיכוי המרד ביהודה בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויהוד (פרובינציה בבלית) · ראה עוד »
יהוד מדינתא
מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויהוד מדינתא · ראה עוד »
יהודה (דמות מקראית)
יְהוּדָה הוא דמות מקראית בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויהודה (דמות מקראית) · ראה עוד »
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויהודה המכבי · ראה עוד »
יהודה ושומרון
יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויהודה ושומרון · ראה עוד »
יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן
שטחה של ממלכת ירדן הכולל את אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים בין השנים 1948–1967 בין 1948 ל־1967 שלטה ירדן במזרח ירושלים ובשטחי יהודה ושומרון, לאחר שכבשה אותם בסיומו של המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויהודים · ראה עוד »
יונתן הוופסי
שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ויונתן הוופסי · ראה עוד »
132
ללא תאריך מדויק.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו132 · ראה עוד »
136
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו136 · ראה עוד »
167 לפנה"ס
#הפניה 169–160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו167 לפנה"ס · ראה עוד »
198 לפנה"ס
#הפניה 199–190 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו198 לפנה"ס · ראה עוד »
332 לפנה"ס
#הפניה330-339 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו332 לפנה"ס · ראה עוד »
37 לפנה"ס
#הפניה 39–30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו37 לפנה"ס · ראה עוד »
4 לפנה"ס
#הפניה 9–1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו4 לפנה"ס · ראה עוד »
40 לפנה"ס
#הפניה 49–40 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו40 לפנה"ס · ראה עוד »
41
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו41 · ראה עוד »
54 לפנה"ס
#הפניה 59–50 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו54 לפנה"ס · ראה עוד »
6
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו6 · ראה עוד »
63 לפנה"ס
#הפניה 69–60 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה (חבל ארץ) ו63 לפנה"ס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_(חבל_ארץ)
